כמו פעם. טריגר

מישהו או מישהי במשפחה מכה, מקלל, מאיים, משפיל או מזניח אתכם, או את מישהו מהמשפחה ? הגעתם למקום הנכון !
כשהאלימות מגיעה מהמשפחה הפגיעה היא כפולה - זו המסגרת שאמורה להיות הכי אוהבת ומוגנת עבורכם.
אם לא נדבר דבר לא ישתנה ולא ייפתר, אנחנו כאן כדי לסייע לכם לצאת ממעגל האלימות במשפחה.
בפורום תקבלו תמיכה ואיכפתיות שיחזירו לכם את החיוך…

מנהל: אורית

סמל אישי של המשתמש
אמה
משתמש פעיל
הודעות: 1636
הצטרף: ש' דצמבר 17, 2011 11:41 pm
מיקום: לאליסל"ן אחראית איזור מרכז ודרום

כמו פעם. טריגר

הודעהעל ידי אמה » ו' פברואר 17, 2017 6:18 pm

זה חלק ממשהו שכתבתי לפני כמה שנים פה בפורום-
אמה כתב:בשבת הוא שוב השתגע, הוא איים עליה שתסתום (כי היא צעקה) אז אמרתי לו שלא יאיים עליה והוא פשוט קם בעצבים עלי.. הוא לא נגע בי, אמא שלי נעמדה בנינו כל הזמן.. הבהרתי לו טוב טוב שעליה הוא לא יאיים וכשהו ניסה שוב לגשת עלי ואמר "למה מה תעשי לי" אמרתי בדיוק שאני אתקשר למשטרה.
הוא ניסה להרביץ לי, לא הצליח.. אני גם לא מאמינה שהיה לו אומץ.
הוא חלש.. הוא קילל אותי אז אמרתי לו שמי שמקלל וצועק סימן שהוא חלש, ככה אמא אמרה..
אחרי זה הוא נכנס לחדר שלו, שמע אותי מדברת עם אבא שלי ואומרת "הוא לא יעז לגעת בה גם אם זה אומר שהוא יכנס לבית כלא אני אכניס אותו לבית כלא מצידי!!" הוא יצא בעצבים אלי תוך שניה הוא נעמד לידי כשאני יושבת על הכיסא והוא מעלי. אבל זה היה מדהים - הוא לא ניסה להרביץ לי. הרגשתי כאילו הקב"ה שלח מלאך שמחזיק אותי ולא נותן לו לגעת בי, מלאך שחוצץ ביני לבינו..
אח"כ הוא קילל אותי חזק "שתשרף המזדיינת הזאת וגם המזדיינת השניה, שיאנסו אותה סודנים " ועוד כל מיני כאלה... אבל לא היה אכפת לי, נשארתי זקופה, מחייכת, צוחקת וחזקה..
ועם זאת רעדתי כולי.. פה אני יכולה להגיד לכן, פחדתי.. באמת באמת פחדתי, זה היה לי קשה, רציתי לבכות, כל הגוף שלי רעד והדופק היה לי בשמיים..
תמיד אמרו לנו שאנחנו צריכים להסתדר, שנפסיק עם השנאה.. שיום יבוא ונהיה חברים.. אבל הם לא מבינים!! הם לא יבינו לעולם!! יש משהו אצלו, שפשוט משבש לו את השכל!


טיילתי פה בפורום וקראתי פוסטים שלי מפעם. חטפתי כאפה לפרצוף.
עוד מעט אני אצא מהחדר ואתיישב בשולחן השבת, הכול מוכן רק מחכים לאבא שיחזור. אני נזכרת עכשיו שפעם פחדתי מהשלב הזה "עד שאבא יחזור" כי אמא לא יכלה להתמודד עם האלימות שהייתה פה.
אני תוך כדי קריאה קלטתי עד כמה שהילדות שלי הייתה מלאת פחד. בעצם לא הילדות, החיים. אני שוכבת בחדר ויודעת שאני מפחדת. אי אפשר להכחיש.. האומץ שהיה לי נמוג. נשארתי לבד בלי מגן או שריון.
מודה שלפעמים אני מחכה שהוא יתנפל עלי.. רק לגמור עם זה כבר. המתח הזה רוצח אותי.
והמבט שלו, יכול לשרוף ציפור חיה. אומרים שאסור להסתכל לאדם רשע בעיניים.. האם הוא רשע?
כולם כבר יודעים, ביננו יש שנאה שלא תשתנה. זה לא יהיה בסדר כשנגדל, אנחנו לא נהיה חברים טובים.
זה כבר לגיטימי שאני מקללת אותו, שאני מבקשת ממישהו רחוק את המלח למרות שהוא לידו, שאני מדברת עם ההורים על הרכב למרות שהמפתחות אצלו.

לעבור ליד החדר שלו זה בלתי נמנע לצערי ולהריח את הריח שלו, לשמוע את הקול שלו... זה מצמרר.
לדעת שהוא נגע בחברה שלי שוב, זה כבר מטריד אותי. פעם אחת - סבבה בטעות. פעם שניה - יש לך מזל שלא ראיתי. בפעם השלישית תתכונן למות. אני לא אתן לו לפגוע בך.
מרגישה שעומדת להתפרץ פה בפורום ולהתפרק. אבל לא עכשיו,לא יכולה. הרי עוד מעט אבא יחזור ואתיישב לשבת שם וחשחק במשחק הכיסאות הקבוע, למצוא מקום שלא לידו ולא מולו.

Good luck M.
תאבדי את השפיות.. תאבדי אותה רק קצת.. תאבדי אותה עד שתצליחי למצוא את עצמך.. לא נורא שהעולם יהרס בדרך.. שהעולם ישרף בלהבת האגואיזם..
תאבדי את עצמך קצת מרצון, כי כל הזמן זה קורה בכח ..
תאבדי את עצמך.. תאבדי רק כדי למצוא.

סמל אישי של המשתמש
אמה
משתמש פעיל
הודעות: 1636
הצטרף: ש' דצמבר 17, 2011 11:41 pm
מיקום: לאליסל"ן אחראית איזור מרכז ודרום

Re: כמו פעם. טריגר

הודעהעל ידי אמה » ו' פברואר 17, 2017 8:35 pm

מודה, קשה לי פה לבד.
פה בפורום, פה בבית, פה בשבת ... מרגישה שאני צריכה להחזיק הכול לבד.
Sometimes home can be another person. אבל הperson שלי לא נמצא איתי, אני לא באמת בבית. מטורף לחשוב שלפני 6 שעות היינו יחד ואני מרגישה שעבר שבוע שלם...
מסתבר שעכשיו ההורים כועסים עליו, הוא לא ישב איתנו בשולחן ודאג להבהיר את זה "אל תדאג אני לא אוכל איתכם" הוא ענה כשביקשו ממנו לשים כיפה.
יש לי בחילה, יש לי להקיא והperson שלי לא איתי אז אני מרגישה הומלסית...
בא לי להתקרבן קצת.. אז מה, גם לי מותר.
:brokenheart:
תאבדי את השפיות.. תאבדי אותה רק קצת.. תאבדי אותה עד שתצליחי למצוא את עצמך.. לא נורא שהעולם יהרס בדרך.. שהעולם ישרף בלהבת האגואיזם..
תאבדי את עצמך קצת מרצון, כי כל הזמן זה קורה בכח ..
תאבדי את עצמך.. תאבדי רק כדי למצוא.

סמל אישי של המשתמש
זיו
משתמש פעיל
הודעות: 843
הצטרף: ו' ינואר 07, 2011 2:47 am

Re: כמו פעם. טריגר

הודעהעל ידי זיו » ש' פברואר 18, 2017 3:08 am

אמה,
גם אלוהים הכל יכול, ביום השביעי נח,
אז זה בסדר שאת תנוחי גם לפעמים, לא תמיד כל הזמן צריכים להיות חזקים.
מאחל לך שבת שלום במלוא משמעות המילה
:growing:
זיו

מודעות ומניעת תקיפה מינית
לנערות ונשים

סמל אישי של המשתמש
כריש שלא שוחה טובע
הודעות: 32
הצטרף: ה' פברואר 16, 2017 5:27 pm

Re: כמו פעם. טריגר

הודעהעל ידי כריש שלא שוחה טובע » ש' פברואר 18, 2017 2:13 pm

את עדין עומדת חזקה ממנו. מחייכת וצוחקת מול הפרצוף המפחיד והמאיים שעם הזמן הופך לפטי מגוחך.
הperson שלך גם צריך אותך. וכבר הגיע ההוכחה שגם מרחוק את מרגישה אותה והperson מרגישה אותך.
חברה שלך אכלה אדיוטים כמו האדיוט לארוחת בוקר כל יום. תהי בטוחה שאם הוא יעז "לטעות" שוב היא תעמיד אותו במקום.
וחייבת להסכים עם זיו היקר.
את אוצר יקר. תנוחי קצת. הגיבורים הם שצריכים לנוח הכי הרבה. להיות גיבור דורש המון כוח. אבל הכוח האמיתי הוא לדעת מתי הגיע הזמן לעצור. ולנוח.
:iloveu2:
אני מאחורי היצירה. אני ברבי. אני יודעת שאתה יודע. אתה יצרת אותי. וכל פעם שקשרת אותי בשרשרת ברזל חיזקת אותי יותר.
קשורה. עובר בעור מלטף ואז מרביץ. עמוד ברזל קפוא. אני אעשה אותו חם.
אני מתכת חמה זה אתה שניסה לכבות להבה.

סמל אישי של המשתמש
אמה
משתמש פעיל
הודעות: 1636
הצטרף: ש' דצמבר 17, 2011 11:41 pm
מיקום: לאליסל"ן אחראית איזור מרכז ודרום

Re: כמו פעם. טריגר

הודעהעל ידי אמה » ש' פברואר 18, 2017 2:17 pm

כריש שלא שוחה טובע כתב:את אוצר יקר. תנוחי קצת. הגיבורים הם שצריכים לנוח הכי הרבה. להיות גיבור דורש המון כוח. אבל הכוח האמיתי הוא לדעת מתי הגיע הזמן לעצור. ולנוח.
:iloveu2:


זה אומר שגם את נחה?
תאבדי את השפיות.. תאבדי אותה רק קצת.. תאבדי אותה עד שתצליחי למצוא את עצמך.. לא נורא שהעולם יהרס בדרך.. שהעולם ישרף בלהבת האגואיזם..
תאבדי את עצמך קצת מרצון, כי כל הזמן זה קורה בכח ..
תאבדי את עצמך.. תאבדי רק כדי למצוא.

סמל אישי של המשתמש
כריש שלא שוחה טובע
הודעות: 32
הצטרף: ה' פברואר 16, 2017 5:27 pm

Re: כמו פעם. טריגר

הודעהעל ידי כריש שלא שוחה טובע » א' פברואר 19, 2017 5:46 pm

:karate:
אני מאחורי היצירה. אני ברבי. אני יודעת שאתה יודע. אתה יצרת אותי. וכל פעם שקשרת אותי בשרשרת ברזל חיזקת אותי יותר.
קשורה. עובר בעור מלטף ואז מרביץ. עמוד ברזל קפוא. אני אעשה אותו חם.
אני מתכת חמה זה אתה שניסה לכבות להבה.

סמל אישי של המשתמש
אמה
משתמש פעיל
הודעות: 1636
הצטרף: ש' דצמבר 17, 2011 11:41 pm
מיקום: לאליסל"ן אחראית איזור מרכז ודרום

Re: כמו פעם. טריגר

הודעהעל ידי אמה » א' פברואר 19, 2017 6:36 pm

:karate:

Bring it !
תאבדי את השפיות.. תאבדי אותה רק קצת.. תאבדי אותה עד שתצליחי למצוא את עצמך.. לא נורא שהעולם יהרס בדרך.. שהעולם ישרף בלהבת האגואיזם..
תאבדי את עצמך קצת מרצון, כי כל הזמן זה קורה בכח ..
תאבדי את עצמך.. תאבדי רק כדי למצוא.


חזור אל “אלימות במשפחה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 7 אורחים