יום לא קל

עברת תקיפה מינית כלשהי? לא עברת תקיפה מינית אבל את/ה מרגיש/ה רצון לעזור? את/ה מוזמנ/ת להצטרף למשפחה גדולה וחמה. הפורום הזה נועד לספק תמיכה על כל מאפייניה: אווירה של בית חם, הקשבה, עזרה, הזדהות, רגישות, תחושת ביטחון, הבנה והרבה מאוד אהבה. אנו רוצים להעניק מקום בטוח לפריקת כל הרגשות ולדבר על הדברים הקשים באמת מבלי לחשוש.

המנהלים: אורית, מיכלל

סמל אישי של המשתמש
בננה
משתמש פעיל
הודעות: 1534
הצטרף: ב' מרץ 29, 2010 1:52 am

יום לא קל

הודעהעל ידי בננה » ב' דצמבר 17, 2012 5:55 pm

היום פגשתי את האקס שלי לאחר תקופה שלא התראינו...
כל כך מוזר לראות אותו. החלפנו בינינו חפצים שנשארו אחד אצל השניה.
כמובן שהוא היה חייב לעשות את זה קשה ולא נעים.

המאורע לווה באמירות לא נעימות ומעליבות. אמירות שמראות שהוא בסדר ואני לא. אמירות שרומזות שאני משוגעת שצריכה טיפול, דברים שרק בדיעבד הבנתי למה הוא חותר ומתכוון.

הוא מתחמש נגדי. הוא מנסה לצבור מידע ואנשים שיחשבו שאני לא נורמלית. למקרה שאכניס אותו לבית משפט.
הוא אפילו השתמש נגדי באמירה שיש לו סרטונים ותמונות שלי בעירום. דבר שדאגתי באופן אישי שלא יתקיים. ומסתבר שהוא שיחזר מידע שמחקתי.
לא יודעת למה הוא אמר את זה ומה הוא מתכנן. אבל זה לא מוצא חן בעיניי.
הוא כל הזמן שאל אותי, איך את מבחינה נפשית וכאילו חיכה להצהרה כלשהי. רק אחר כך הבנתי שהוא מנסה אולי לתפוס אותי אומרת משהו שיפיל אותי. כולי רעדתי בגללו. היו לי בחילות כבר מאתמול, רעד ובחילות. שהתגברו לידו. אחרי שחזרתי הביתה הייתי צריכה להקיא והקאתי. אני לא יודעת אם זה בגללו, אבל אני לא רואה הסבר אחר.
כל מה שיכולתי לומר לו זה, אני בסדר ורק לידך לא טוב לי. אני מפחדת.
הוא הרים את הקול כשאמר ליד אנשים שאם אי פעם יאנסו או יתקפו אותי מינית שוב אז לפנות אליו, אפילו שהוא לא יהיה מרוצה מזה, הוא יודע שאני אפנה אליו וזה בסדר.
התחיל לדבר איתי על איזו ברמנית שיוצאת עם איזה אקס שלי שדיברה איתו ושאלה עלי, בצורה מעליבה ומשפילה, ואז אמרתי לו שאין לי קשר אליו, אם הוא לא זוכר שהוא חנק אותי והצמיד אותי לקיר כשהכריח אותי למחוק אותו לאחר שאמר לי מזל טוב בפייסבוק ליומולדת.
הוא אמר לי מפורשות שאני צריכה טיפול ועזרה. שבגלל זה הוא ניסה לאשפז אותי.
אמרתי לו שאני לא צריכה עזרה ממנו, ואני מסתדרת לבד. שלא ידאג לי.
אחר כך היה לי פתאום טלפון, חברה שלי שהייתה אמורה להיות איתי שם לקחה במיוחד אוטובוס כדי שלא אהיה לבד איתו, והיא איחרה, הוא התחיל לברוח לי באמצע שדיברנו בגלל הטלפון, אז רדפתי אחריו כמו מסכנה, ואמרתי לו שיחכה, אמרתי לחברה שלי שתחכה אני כבר מתקשרת אליה, היא אמרה תשאירי אותי על הקו-דברי איתו אני רוצה לשמוע.
התחלתי לדבר איתו ולנסות לעצור אותו כי המשפט האחרון שאמר לי היה על התמונות והסרטונים, ואז הלך, כמובן שנבהלתי ורציתי לוודא שזה לא יגיע לשום מקום. הוא הרגיש סוף סוף בשליטה עלי.
הוא נעצר, נעמד מולי, קרוב מידי, הסתכל לי לתוך העיניים, חברה שלי בטלפון, שומעת הכל, הוא לא יודע, או יודע ולא איכפת לו. הסתכל עלי במעין סריקת גוף, למרות שהייתי עם מעיל ארוך וצעיף ומה לא. ואמר: אין לך מה להגיד עלי, אין עלייך סימנים, לא השארתי לך צלקות, שום דבר לא שבור אצלך, יכולתי לשבור אותך, לא שברתי.
עניתי לו: אני עם מעיל לא רואים מה השארת עלי.
והשארת לי צלקות. הצבעתי על הראש ועל הלב.
המשיך לחפש כל השיחה נשק נגדי, אך לאחר ההצהרה הזו, הלך.
אחר כך חזר ושלח לי הודעה לבוא לקחת עוד משהו מהכתה. הלכתי עם חברה שלי ששמעה הכל ורצתה לשבור אותו בעצמה. וכבר הגיעה. הוא לא העיז להסתכל לה בעיניים, היא חיפשה את המבט שלו.
הוא נתן לי אני לא הסתכלתי עליו יותר מידי...חייכתי לאנשים בכיתה שאני מכירה והחלפתי כמה מילים. לקחתי ממנו את זה. והלכתי לכיוון היציאה מהכיתה עם חברה שלי, בדרך הוא שוב נעמד בדרכי, הסתכלתי לו בתוך העיניים, ואמרתי לו תודה.
הלכתי.
לא הפסיק לשלוח לי הודעות מאז, על זה שהבאתי תגבורת, ולא אמרתי לו תודה כמו בנאדם ושלום.
אמר שרצה לדבר איתי. בצד. במסדרון לבד, בלי שיפריעו.

שאלתי למה לדעתו אני צריכה תגבורת בכלל?
התחמק מלענות. עדות הוא לא ייתן.
אמרתי לו שאין לנו על מה לדבר יותר, שקודם שניסיתי הוא ברח ולא כיבד אותי. אז מאוחר מידי.
ושכולה הסתובבתי עם חברה שבאה לבקר. לא אשמתי שהיא מאיימת עליו במהותה, ושהיא מכירה אותו קצת מחווייה לא נעימה בדרום אמריקה שכבר מאז היא לא סובלת אותו.

הסמסים שלו מהולים ביאוש וטיזינג. לא נעים ומייגע. התיש אותי כל כך. התעייפתי מאוד.

כאילו שכל זה לא מספיק, אחר כך גם השכן שלי המוגדר כלא הכי נורמלי גילה שיש לו בבניין בחורה צעירה ונאה, אז הוא דפק לי על הדלת וביקש שאפתח. הצצתי בעינית ופניתי אליו, סירבתי לפתוח. הוא אמר שהוא בא להתנצל, אמרתי שאין לו על מה. ושהכל בסדר.
אני אמורה לפתוח לו את הדלת כי הוא שכן שלי?
מה אני צריכה את הצרות האלו?
אני לא יודעת מה עושים במצבים כאלו...
לא הרגיש לי נכון לפתוח לו את הדלת לבית שלי, אני לא מכירה אותו הוא זר לי. כל מה שאני יודעת זה שיש לו שתי דלתות לבית ומצלמה מעל הדלת כי הוא פסיכופט. נכון שאני גרה במקום מסוכן, אבל לא צריך להגזים. אומרים שהוא סטודנט. אבל לא כל כך בסדר.

אני מוקפת אנשים...אבל אני לבד.

אין למי לספר. אין עם מי לדבר.
לא לכל אחד יש סבלנות לזה. לאנשים הקרובים אלי שיודעים מהאקס שלי, אין סבלנות לשמוע והם לא מבינים שאני יומיים רועדת ובבחילות ולא נרדמת בגלל זה. כל יום ראשון לפני שני שיש לי שיעור איתו, אני סובלת. זה טרחה לשמוע את זה. הם לא יכולים להבין.
האם אני מגזימה?

עוד לא החלטתי מה אני אמורה לעשות בכלל, לדבר על זה. להתבייש בזה. לספר על זה? לשתוק על זה...? להעלים את זה? מה עושים?
חשבתי לנסות טיפול, רק בגללו. אבל רק בגלל שהוא מתעקש שאני לא נורמלית שצריכה טיפול, אז לא מתחשק לי לעשות את זה. כי הוא המשוגע בין שנינו.


מעניינים אותי שני דברים, האם הוא מבין את המציאות בצורה מעוותת ולא מבין שהוא זה שלא בסדר?
או שעצם העובדה שהוא מתנהג מוזר ומתחמש נגדי מעיד על זה שהוא מבין שהוא היה לא בסדר?


האם זה יהפוך אותי למשוגעת או שזה יעבור לי מתישהו?
איך אני נכנסת למערכת יחסים עם מישהו בלי ליידע אותו מזה? קשה לי להתאפק, זה יושב עלי כבד ואני רק מתה להוציא את זה ממני.

הוא בעבר איים עלי שאו שאני אדווח למשטרה שנאנסתי או שהוא יחתוך את הזין שלו בגרזן. האם זה נורמלי שלא רציתי שיעשה את זה? הוא אמר שאני מרחמת על אדם שלא ריחם עלי.
תקופה ארוכה שהיינו יחד הוא אמר לי כמה אני לא שפוייה ושלא אמצא אף אחד כי הוא היחיד שיכול לסבול אותי.
אני חושבת שהתחלתי להאמין לו.
ופחדתי מזה.
להזדקן זו לא קללה, להזדקן זו פריבילגיה!
זיו: "לאלי את לא יודעת שאם דורכים על בננה אפשר לשבור את הראש?!"
לאלי: "את הפסיכית הכי שפוייה שאני מכירה!"
קקי

פורום ללא זכות דיבור

סמל אישי של המשתמש
בננה
משתמש פעיל
הודעות: 1534
הצטרף: ב' מרץ 29, 2010 1:52 am

Re: יום לא קל

הודעהעל ידי בננה » ב' דצמבר 17, 2012 6:09 pm

אני אבין אם לא יהיה לכן כוח לקרוא את זה.

כתבתי בשביל לפרוק.
להוציא.
לתעד.

אפילו לי אין כוח לקרוא את זה...או כי זה חופר. או כי זה כל המשקל והזבל שהוצאתי עכשיו מעצמי...אז זה לא אמור להיקרא בכלל.
מה שתחליטו.

תודה על המקום לכתוב. מקום שקט, שלא יודעים מי או מה. לפחות ככה נדמה לי ואני מקווה.
להזדקן זו לא קללה, להזדקן זו פריבילגיה!
זיו: "לאלי את לא יודעת שאם דורכים על בננה אפשר לשבור את הראש?!"
לאלי: "את הפסיכית הכי שפוייה שאני מכירה!"
קקי

פורום ללא זכות דיבור

סמל אישי של המשתמש
אפרת מסלן
מתנדבת מסל"ן
הודעות: 664
הצטרף: א' ינואר 30, 2011 12:04 pm

Re: יום לא קל

הודעהעל ידי אפרת מסלן » ב' דצמבר 17, 2012 8:50 pm

בננה,
אם פה זה לא המקום לחפור, אז איפה?

אוף. כל כך מכעיס אותי לקרוא את הדברים שכתבת.
לדעת שיש משהו בעולם הזה שמרשה לעצמו להתיחס עיך, כמו שהוא מתיחס.
לא מגיע לך דבר כזה!

בננה כתב:אמרתי לו שאני לא צריכה עזרה ממנו, ואני מסתדרת לבד
בננה כתב:כל מה שיכולתי לומר לו זה, אני בסדר ורק לידך לא טוב לי.


את מדהימה בננה!


הוא מנסה לגרום לך להרגיש רע, להיות מעורערת בהחלטות שלך. אל תתני לו!
את חזקה בטירוף!
אם תחליטי ללכת לטיפול או לא, אין לזה שום קשר בעולם.
פעם לטיפול היה סטיגמה של משהו משוגע.
היום כבר יודעים שזה דבר נפוץ.
אני לא באה מעולם הפסיכולוגיה, אבל אני כן חושבת שכולנו צריכים משהו לדבר איתו.
ואם זה משהו מקצועי, מה טוב.
בננה כתב:להתבייש בזה. לספר על זה? לשתוק על זה...? להעלים את זה? מה עושים?

בטח לא להתבייש. אחרים צריכים להתבייש, לא את!

בננה כתב:תקופה ארוכה שהיינו יחד הוא אמר לי כמה אני לא שפוייה ושלא אמצא אף אחד כי הוא היחיד שיכול לסבול אותי.
אני חושבת שהתחלתי להאמין לו.


אני חושבת שהוא אהב אותך חלשה ופגעה. וברגע שהתחלת להתחזק, זה לא מצא חן בעיניו. הוא מנסה לגמד אותך שוב.
אבל את כבר חזקה מדי.
בננה כתב:אמרתי לו שאין לנו על מה לדבר יותר, שקודם שניסיתי הוא ברח ולא כיבד אותי. אז מאוחר מידי
.

אני חושבת שבסיטואציה הקשה איתו, היית ממש חזקה!
אפרת
מתנדבת מסל"ן

סמל אישי של המשתמש
אייל
Site Admin
הודעות: 1604
הצטרף: ג' מרץ 06, 2007 12:26 am

Re: יום לא קל

הודעהעל ידי אייל » ב' דצמבר 17, 2012 8:55 pm

זה לא חופר בכלל, טוב שכתבת את זה...
השאלה אם את לא יודעת את התשובות לשאלות, או מה נכון לעשות...
או פשוט לא החלטת אם את רוצה לעצור את העגלה שמתדרדרת במדרון...

כי עובדה שראית שכשאת פוגשת אותו עם חברה, את בשליטה... וכשאת פוגשת אותו בלי חברה, הוא מנסה לנטרל אותך לחלוטין, עד אובדן שליטה.
אז המסקנות מכך די ברורות לא?
1. לא רוצה את טובתך.
2. מניפולטיבי - ולכן עדיף לצמצם את הזמן שאת נחשפת אליו אם בכלל.
3. לא להגיע איתו לשום קשר אחד על אחת, אלא רק עם חברה וגם זה רק כשאין ברירה.
4. כל עוד את מאפשרת לו להמשיך ליצור קשר אליך, הוא לא ירפה...
5. מה יגרום לו להרפות ? זו כבר שאלה שאת צריכה לענות עליה... לי קשה להיכנס לראש שלו.
מה יותר נפלא מאשר לגרום לבחורה ששכחה איך מחייכים, לצחוק...
"כדי להגשים חלום אחד ישן, יש צורך במליון חולמים שלא עוצמים את עיניהם..."
http://shovrotshtika.co.il

סמל אישי של המשתמש
בננה
משתמש פעיל
הודעות: 1534
הצטרף: ב' מרץ 29, 2010 1:52 am

Re: יום לא קל

הודעהעל ידי בננה » ב' דצמבר 17, 2012 9:32 pm

אפרת תודה רבה, בכלל לא מובן איך גבר שאהב אותי כביכול ורצה לשמור עלי מכל משמר מדבר אלי ככה:

יכולתי לשבור אותך אבל לא שברתי, והוא לא מתכוון מטאפורית..אלא לגמרי מילולית ומעשית כמו שזה נשמע. אין לך שברים או צלקות להראות...נו באמת.
זו הסיבה שאני חושדת שהוא יודע שהוא לא בסדר. זה והסיבה שהוא כל הזמן מחפש הוכחות לזה שאני לא שפוייה ומעין מאשר לעצמו את עצמו כתקין.
אבל זה לא הגיוני...אולי הוא התעורר סוף סוף. כי לפני שהוא ניסה לאשפז אותי והסתכן בגילוי של האלימות שלו כלפיי על ידי כך, הוא היה רודף אחרי בתחתונים ברחוב ולא שם לב...מרוב שעלה לו הדם למוח מעצבים.
אני חושבת שהוא לא ידע שהוא לא בסדר. ושרק עכשיו הוא מתחיל להבין. אני צריכה להתעסק בזה? לחשוב על זה? זה מאוד מטריד אותי. (אז לא אני לא יודעת את התשובות לשאלות האלו)

אייל, איזו עגלה שמתדרדרת במדרון? פגשתי אותו כי אני לומדת איתו וכי היינו צריכים להחליף חפצים. זה נדחה עד עכשיו בגלל המלחמה וביטולי שיעורים והברזות שלו.
אני לא מנסה ליצור איתו קשר, רק להתרחק. הוא לא עושה לי טוב, הוא מחליש אותי ומעורר בי חלחלה. אני אפילו לא מבינה מה אני מרגישה כשאני מסתכלת עליו. זה היה מוזר, תחושה מרוחקת.
העיקר הוא אומר לי, נו זה היה מזמןןןןןןןןןן (על זה שאמרתי שהוא עושה לי לא טוב) כאילו אפשר לחשוב שהפרידה שלנו לפני חודש כל כך עתיקה שאני לא אמורה להרגיש יותר כלום, הסברתי לו, שזה לא קשור, זה לא מרגש או משהו, הוא לא מעניין אותי, רק שאני מפחדת לעמוד לידו.
ואז כמו טמבל הוא אומר לי, למה רק כשאני לידך בחורות עושות לי עיניים...כשאני בלעדייך זה לא קורה. חייכתי ואמרתי, מה חשבת? שמתחילות איתך בגללך? זה כי אני יפה שהן בכלל מסתכלות עליך..

מה יגרום לו להרפות? אני לא בטוחה, ההנחה שלי היא מרחק, שקט, ואולי פחד מהחוזק שלי. כי כשהוא מרגיש שהוא שולט בי הוא מנתב את זה לטובתו ואפילו מבחינתו היה ממשיך לשחק בי.


אפרת, מה הכוונה אחרים צריכים להתבייש? השאלה אם זה נושא שצריך לעלות עם אנשים או שזה לא מקובל, ומיועד להיות נושא מוסתר היטב...
אם אני מכירה עכשיו בחור לדוגמא, האם עלי לספר לו? או שלא כדאי בכלל, או שלחכות עם זה למצב שאגלה שהוא רציני איתי?...כי זה יבריח אותו קודם לכן.
להזדקן זו לא קללה, להזדקן זו פריבילגיה!
זיו: "לאלי את לא יודעת שאם דורכים על בננה אפשר לשבור את הראש?!"
לאלי: "את הפסיכית הכי שפוייה שאני מכירה!"
קקי

פורום ללא זכות דיבור

סמל אישי של המשתמש
אפרת מסלן
מתנדבת מסל"ן
הודעות: 664
הצטרף: א' ינואר 30, 2011 12:04 pm

Re: יום לא קל

הודעהעל ידי אפרת מסלן » ב' דצמבר 17, 2012 10:27 pm

היי בננה,

את שואלת שאלה שאין לי עליה תשובה.- האם את צריכה לספר או לא?
זה מאוד אינדיבידואלי. זה תלוי באדם שתפגשי. זה תלוי בסיטואציה.
וזה בעיקר תלוי בך. זו החלטה שלך אם לספר או לא. כל פעם מחדש.

הכוונה שלי הייתה, שאם את בוחרת לספר, אין לך במה להתבייש.
אבל זה גם לגיטימי לא לספר כל הזמן ולכולם.
בכל מקרה, אין כאן שום אלמנט של בושה.
אפרת
מתנדבת מסל"ן

סמל אישי של המשתמש
בננה
משתמש פעיל
הודעות: 1534
הצטרף: ב' מרץ 29, 2010 1:52 am

Re: יום לא קל

הודעהעל ידי בננה » ב' דצמבר 17, 2012 10:33 pm

אני לא יודעת למה יש לי צורך לספר...אולי כי כולם חושבים שאני לא בסדר בסיטואציה שנוצרה. שעברתי לגור איתו. או שיבינו למה נפרדנו, כי תמיד לכולם יש מה להעיר ולשפוט. (מדברת על הסובבים אותי בלימודים ולא על אחרים- אבל גם בלימודים לא סיפרתי לכולם, רק לחברים הטובים ביותר, 2, ואחת שלאחר שיחה איתה היא חלקה איתי שהיא עברה דבר כזה, אז אמרתי לה שגם אני. זה בא ממנה בכלל, לא חשדה בזה או משהו. והיא זו שליוותה אותי היום.
להזדקן זו לא קללה, להזדקן זו פריבילגיה!
זיו: "לאלי את לא יודעת שאם דורכים על בננה אפשר לשבור את הראש?!"
לאלי: "את הפסיכית הכי שפוייה שאני מכירה!"
קקי

פורום ללא זכות דיבור

סמל אישי של המשתמש
אפרת מסלן
מתנדבת מסל"ן
הודעות: 664
הצטרף: א' ינואר 30, 2011 12:04 pm

Re: יום לא קל

הודעהעל ידי אפרת מסלן » ג' דצמבר 18, 2012 9:25 am

בננה,
הצורך שלנו לשתף ולספר הוא טבעי ולגיטימי.
אני חושבת שטוב שיש משהי שעברה מקרה דומה, ותוכלו לתמוך אחת בשניה ולחלוק זו עם זו.
הסיכוי שהיא תבין אותך גבוהה יותר ממשהי שלא עברה.


מתסכל שאנשים שופטים אותנו, לרוב מבלי לדעת את כל הסיפור אפילו.
אבל אל תתני להם להשפיע עליך.
את יודעת מה קרה, והאנשים הקרובים עליך גם יודעים.
וכמובן שגם אנחנו.
אפרת
מתנדבת מסל"ן

סמל אישי של המשתמש
מיכלל
סגל מסל"ן
הודעות: 2672
הצטרף: ב' יולי 06, 2009 9:24 am

Re: יום לא קל

הודעהעל ידי מיכלל » ג' דצמבר 18, 2012 12:14 pm

בננה בוקר אור !
הוא כביכול אהב אותך - כך את אמרת וזה הכי הכי נכון,הוא ממש לא אהב.
ועוד נקודה שמאוד צדקת -כשאת מתחזקת הוא נרתע.
בננה ,גבר אלים נתפס ומשתלט על 'אוביקט ' לא על אישה.
ברגע שה'אוביקט ' מתחילה לפעול ולהגיב- הוא עובר לאחרת.
יצור אלים תוקף אישה בשלושה מישורים - תמיד-
בשכל-טיפשה וכ'ו,
ברגש -פסכיאטרית לטיפול וכ'ו,
ובמין - זונה מזדיינת וכ'ו.
את בחורה כל כך מודעת רגישה חכמה וכנה ,שאת יודעת מי את !
האם הוא מודע למעשיו או לא ?
לעניות דעתי מאוד מודע ומשחק אותה הייטב,מציעה לא להשקיע בזה אנרגיה כלל וכלל, נכון שאני מגדירה עצמי כאופטימית,אך כאן אומר שאלים יישאר תמיד אלים,כך שלא שווה כלל להתייחס.

המשיכי והצליחי,איתך באהבה,מיכל.

סמל אישי של המשתמש
בננה
משתמש פעיל
הודעות: 1534
הצטרף: ב' מרץ 29, 2010 1:52 am

Re: יום לא קל

הודעהעל ידי בננה » ג' דצמבר 18, 2012 1:19 pm

מבאס קצת לחשוב שהוא לא אהב אותי. אז מה היה בינינו?

והאם גבר אלים שנתפס על אובייקט, לא יכול לאהוב? מבאס אותי בשבילו...שחייו ייראו ככה. במקום שיזכה לחום ואהבה אמיתיים שיגיעו בכנות ולא מפחד. אני לא מאמינה שהוא יהיה ככה עם כולן. הוא היה ככה איתי, כי איפשרתי לו, הייתי חלשה ופחדנית. ועשיתי מה שהוא רצה. האיומים שלו עבדו.

אבל מה אפשר לעשות כשמישהו אומר לך, או שאת נכנסת לחדר או שאני מפוצץ אותך מכות? כשהוא מחזיק בך.

את בחורה כל כך מודעת רגישה חכמה וכנה ,שאת יודעת מי את !


האם זה מספיק לי במקום טיפול?
זה שאני דנה עם עצמי לגבי דברים? חושבת עליהם ומנתחת אותם בפני עצמי?
להזדקן זו לא קללה, להזדקן זו פריבילגיה!
זיו: "לאלי את לא יודעת שאם דורכים על בננה אפשר לשבור את הראש?!"
לאלי: "את הפסיכית הכי שפוייה שאני מכירה!"
קקי

פורום ללא זכות דיבור

סמל אישי של המשתמש
אפרת מסלן
מתנדבת מסל"ן
הודעות: 664
הצטרף: א' ינואר 30, 2011 12:04 pm

Re: יום לא קל

הודעהעל ידי אפרת מסלן » ג' דצמבר 18, 2012 2:17 pm

בננה,
אני חושבת שזה חשוב מאוד שאת מנתחת דברים.
טיפול זה לא משהו שחייבים לעשות, אבל עם המטפל הנכון, זה יכול מאוד לתרום.
והתובנות שלך יכולות להאיץ את הטיפול.

כן. חבל שלאותו גבר אלים לא תהייה אהבה.
ייתכן וגם זה בר טיפול. בעזרת מטפל מתאים, הוא יכול ללמוד לשלוט באלימות שלו, ובהמשך גם למצוא אהבה.

בננה כתב:אבל מה אפשר לעשות כשמישהו אומר לך, או שאת נכנסת לחדר או שאני מפוצץ אותך מכות? כשהוא מחזיק בך.

את עשית את הצעד הנכון. דאגת לעצמך.
אפרת
מתנדבת מסל"ן

סמל אישי של המשתמש
מיכלל
סגל מסל"ן
הודעות: 2672
הצטרף: ב' יולי 06, 2009 9:24 am

Re: יום לא קל

הודעהעל ידי מיכלל » ד' דצמבר 19, 2012 6:46 am

בוקר אור,
את ממש לא איפשרת כאשר חתכת מהר מאוד מערכת זו,כחודשיים, בננה זה אפס זמן !
צר לי אך גבר שמכיר את שפת האלימות תמיד ישתמש בה.
כן ישנם גם כאלה בקרב הגברים,אך הם לא הרוב.
סימכי עליך .
אני תמיד בעד טיפול,גם אם הוא קצר מועד, הוא רק יכול להוסיף לך תובנות ולסייע לך ביומיום.
מותר לך לפרגן לך ולתת לך את האפשרות הזו לעוד למידה עצמית.
יום קסום וטוב לך יקירה,באהבה,מיכל.

סמל אישי של המשתמש
בננה
משתמש פעיל
הודעות: 1534
הצטרף: ב' מרץ 29, 2010 1:52 am

Re: יום לא קל

הודעהעל ידי בננה » ד' דצמבר 19, 2012 10:29 pm

היינו שלושה חודשים וחצי ביחד...

עם שתי פרידות, אחת כשהעפתי אותו מהבית. והשניה כשהוא פינה אותי לאישפוז בכפייה בבית משוגעים.
חמוד הא?

אני לא אתפלא אם הוא הקליט את השיחה שלנו ובגלל זה שאל אותי כל הזמן: אז מה מצבך הנפשי? כדי להוציא ממני וידוי למקרה ש...

היום בדרכי חזרה מהאוניברסיטה הסתובבתי עם שלוש בחורים מהכיתה שלי והוא היה בדרך באיזו סימטה חשוכה ליד האוטו שלו, כל יום שאני הולכת הביתה או ללימודים אני מסתכנת בלראות אותו.
היום זה קרה. מזל שלא הייתי לבד, הוא הסתכל לכיוון שלי, היה חושך זיהיתי אותו לפי המספר המואר של האוטו (ששיננתי) ולפי הדמות הגבוהה עם הכתפיים הרחבות. (אין הרבה גבוהים בארץ).

הוא חיכה שאני אפרד מהבחורים ואלך לבד ברגל לכיוונו, כשהם נכנסו לאוטו של אחד מהם. נכנסתי גם אני...ואז הוא ראה את זה. הוא הסתכל עלי ואני עליו, נכנס גם הוא לאוטו שלו, ונסע. ראה שאני לא לבד ובאוטו, אז לא היה לו מה לעשות...

אבל זה לא טוב שהוא יודע מתי אני עלולה לעבור שם. או שניתקל אחד בשני בסימטה הזו שוב. כי פעם שעברה שרבנו והלכתי שם, הוא ארב לי שם עם האוטו כשניסה להפתיע אותי. צעק עלי ברחוב שאני אכנס לאוטו ומחשש לגילוי אלימות גדול יותר או מרדף, נכנסתי.




לא חשוב, אני סתם שוב כותבת לעצמי...
להזדקן זו לא קללה, להזדקן זו פריבילגיה!
זיו: "לאלי את לא יודעת שאם דורכים על בננה אפשר לשבור את הראש?!"
לאלי: "את הפסיכית הכי שפוייה שאני מכירה!"
קקי

פורום ללא זכות דיבור

סמל אישי של המשתמש
בננה
משתמש פעיל
הודעות: 1534
הצטרף: ב' מרץ 29, 2010 1:52 am

Re: יום לא קל

הודעהעל ידי בננה » ד' דצמבר 19, 2012 10:49 pm

מיכל!
רציתי להגיד לך שלא מזמן התקשרתי למסל"ן, ענתה לי מישהי שאני לא מכירה, ופחות נשמעה לי, שאלתי אם את נמצאת והיא אמרה שלא. ניסיתי לדבר איתה לגבי תחושות מאוד קשות שעברו עלי, אני לא נוטה להתקשר סתם לכיף, הייתי חייבת לדבר. ואז היא אמרה לי אבל מה זה קשור אלינו...אני לא יכולה לעזור לך. זה מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית...בלה בלה.
אז אמרתי לה, אני יודעת, אז גם אנסו אותי, עכשיו את יכולה לדבר איתי?
ורק אז היא התייחסה אלי בכלל. אבל לא אהבתי את הגישה שלה.
בקיצור, לא ממש הרגשתי נוח להתקשר.
האם אני אמורה לפנות לשם אך ורק אם חוטפים אותי ואונסים אותי בצורה בלתי הגיונית ושאינה משתמעת לשני פנים?
להזדקן זו לא קללה, להזדקן זו פריבילגיה!
זיו: "לאלי את לא יודעת שאם דורכים על בננה אפשר לשבור את הראש?!"
לאלי: "את הפסיכית הכי שפוייה שאני מכירה!"
קקי

פורום ללא זכות דיבור

סמל אישי של המשתמש
מיכלל
סגל מסל"ן
הודעות: 2672
הצטרף: ב' יולי 06, 2009 9:24 am

Re: יום לא קל

הודעהעל ידי מיכלל » ה' דצמבר 20, 2012 10:46 am

מתנצלת !
חלילה וחס,את מחייגת בדיוק מתי שאת רוצה/צריכה/בא לך.
המתנדבת טעתה בענק,וכן גם זה יכול לקרות, זה לא תיקני,זה רע מתחינתנו,
בהדרכה הבאה אעלה את צורת מענה זו שלא באה בחשבון בעליל!
בננה,מותר לך תמיד להתקשר,
אנו באותה העיר,מותר גם להפגש,כל מה שאת תרצי.
כן מפחיד שהוא בעקבותיך ,אנא שימרי עליך, ואם ישנה איזו דרך לסייע לך אשמח מאוד.
בהצלחה,איתך באהבה,מיכל.


חזור אל “תקיפה מינית”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 71 אורחים