רק שייגמור ויקום ממני כבר!!!!!

עברת תקיפה מינית כלשהי? לא עברת תקיפה מינית אבל את/ה מרגיש/ה רצון לעזור? את/ה מוזמנ/ת להצטרף למשפחה גדולה וחמה. הפורום הזה נועד לספק תמיכה על כל מאפייניה: אווירה של בית חם, הקשבה, עזרה, הזדהות, רגישות, תחושת ביטחון, הבנה והרבה מאוד אהבה. אנו רוצים להעניק מקום בטוח לפריקת כל הרגשות ולדבר על הדברים הקשים באמת מבלי לחשוש.

המנהלים: אורית, מיכלל

סמל אישי של המשתמש
סיון
משתמש פעיל
הודעות: 91
הצטרף: ה' אוקטובר 25, 2007 12:07 pm
מיקום: צפון

רק שייגמור ויקום ממני כבר!!!!!

הודעהעל ידי סיון » ה' אוקטובר 25, 2007 12:17 pm

היי אני חדשה כאן, האמת שראיתי את הלינק בדיוק בזמן... לפני כמה ימים יותר נכון שבוע הכל צף....אז התחלתי לשפוך וזה מה שייצא....

"מה שלומך???"
"וואלה הכל בסדר.... אה, מי זה?"
"לא מזהה???"
"אמורה לזהות?"
"אולי, זה ******, עבדנו יחד כמה ארועים...זוכרת? עשיתי לך מסאז` כשהיית בבגדים הוורודים המגוחכים של ההופעה???"
"וואלה, מה המצב? אהה איך השגת את המספר שלי?"
"הבוס שלך נתן לי, אמרתי לו ששכחתי אצלך את הארנק בארוע האחרון... מה בא לך לקפוץ אליי?"
"וואלה האמת שלא מתאים כל כך, מה יש לי לעשות אצלך?"
"לא יודע סתם נשב נדבר נשתה משהו"
"נו אז אפשר לצאת לשבת איפושהו"
" לא לא נו מה את עושה ביג דיל מה את ילדה?"

*************
התשובה שהייתה צריכה להיאמר היא "כן אני ילדה קטנה" על אף שגיל 19 וחצי בעיני ממש לא מרגיש כמו להיות ילדה קטנה. המחשבות התחילו לרוץ, מה לעזאזל הוא רוצה, למה הוא נדבק אליי ולמה הבוס נתן לו ככה את המספר טלפון שלי!
לא שהייתה לא דרך לדעת מה עומד לקרות סV"כ עובד שמבקש טלפון של עובדת בטענה שהארנק נשאר בתיק שלה הכל נורמלי... טוב אני עובדת איתו, יותר מידי מגעילה אני לא יכולה להיות.
*************

" לא ילדה קטנה אבל מה כבר יש לעשות אצלך שאי אפשר לעשות בחוץ???"
" טוב אני עוד דקה מתקשר אלייך"
*************

מעכשיו כל פעם שיופיעו סוגריים זה מה שאני חושבת תוך כדי האירוע הדיי מזעזע שאני רוצה לספר לכם עליו או הערת שוליים. סיפור מסגרת קצר: אני בת 19 וחצי, בצבא בסדיר, יומיות בקריה מה שמאפשר לי לעבוד מידי פעם, הבחור עובד מידי פעם עם החברה שאני עובדת בה, נפגשנו כפעמיים באירועים שונים של החברה שבה עבדתי. באותה תקופה אני מודה ומתוודה הייתי שוכבת עם מי שבא לי היו לי שני יזיזים קבועים ובאופן כללי אחרי 18 וחצי שנים של התחסדות ותמימות הרשיתי לעצמי לשחרר כל רסן...

***********

" נו אז מה החלטת?"
"החלטתי שבכל מיקרה אין לי מה לעשות אצלך בבית"
"וואי את קשה"
( טוב בוא נראה אמא ואחותי בבית, שהוא יבוא לפה אם כל כך לא מתאים לו לצאת)
"יש לי רעיון, אולי אתה תבוא לכאן"
"חחח יא מצחיקה אני גר לבד אצלך בטח כל העולם בבית"
" נו מה קשור? דבר ראשון יש לי את הפרטיות שלי ומה אכפת לך שאמא שלי כאן אפשר לחשוב מה כבר הולך לקרות?"
( הלוואי וידעתי אז מה שאני יודעת היום)
" טוב יאללה אני בא"

כעבור שעה בחדר שלי....

טלוויזיה דלוקה, חוסר נוחות שולט באוויר.

" אז מה בא לך לעשות?"
" לא יודעת אתה רצית לשבת בבית"
אמא:" ל ` אני יוצאת לאיזה שעה עם אחותך אנחנו הולכות לקנות בגדים"
(שיט)
" אולי בכל זאת בא לך לצאת למקום כלשהו? בוא נלך לשתות איזה קפה בחוץ?"
" וואי את לחוצה אפשר לחשוב שהולך לקרות כאן משהו שאת לא מעוניינת בו...." וצוחק...
"תירגעי, בא לך איזה מסאג` בקטנה?"
"לא אני בסדר באמת"
אחרי ניסיון נואש ליצור שיחה נורמאלית ושכנועים רבים שאין אין על המסאג` שלו, כמו מטומטמת...
נכנעתי...
נשכבתי על המיטה שלי הוא יושב לידי בהתחלה הכל באמת היה סביר מאד, ועקב כך שרוב חיי ליוו אותי ידידים ולא חברות המצב לא הרגיש לי מביך או שונה מאשר עם כל ידיד אחר שנגע בי לצורך מסאג`...
הוא שלח יד מתחת לחולצה ופתח לי את החזייה...
"למה זה?"
" נו מי כמוך יודע שאי אפשר לעשות מסאג` עם תפסן של חזייה באמצע הגב..."
" אני לא חושבת שזה רעיון כל כך טוב..."
" מה לא רעיון זה לא שהרמתי לך את החולצה או ראיתי משהו בסה"כ שחררתי את החזייה שלך..."
(מתחילה להרגיש קצת לחודה, מצד אחד לא רוצה להתנהג כמו ילדה בת 4 מצד שני הבטן שלי מתחילה להתהפך, משהו טוב לא ייצא מהדבר הזה, לא הספקתי לנשום והוא מושך לי את המכנס מעט יותר למטה כביכול תוך כדי מסאג` אני שותקת.... הוא מרים לי את החולצה, אני מתהפכת לצד השני)
"תשמע אני לא יודעת מה אתה חושב אבל באמת ששום דבר לא ייצא לך מהמפגש הזה..."
"אויש תירגעי אני לא רוצה שייצא לי שום דבר מהמפגש הזה, את פשוט כזו חמודה, נראה לך שאני יעשה משהו ייפגע בך, תנסי להירגע זה בסה"כ מסאג` כבר דיברנו על זה את יודעת כמה מסאג`ים אני עושה לבנות שלומדות איתי? אין כאן שום דבר שלא ראיתי כבר, די תירגעי..."
( מסובב אותי חזרה על הבטן, ואני שותקת כמו מפגרת)
ממצב שבו הוא יושב לידי הוא הגיע למצב שהוא יושב עליי ואז ביקשתי ממנו שירד והוא נשכב לידי, ואז... אז הבנתי עד כמה אני בצרות, הוא שכב לידי והרגשתי את המכנס הפתוח שלו והוא עומד לו רק מחכה שאני אתן לו סימן חיובי, ממש לא התכוונתי לתת לו שום סימן, קמתי מהמיטה, ניסיתי לסדר את החזייה אבל הוא כבר תפס אותי חזרה, משך אותי אליו כביכול בשיא העדינות, הוא הרים לי את החולצה התחיל לנשק לי את החזה לגעת בי וללקק אותי בכל מקום אפשרי תוך כדי שהוא מעביר את הידיים שלו עליי...
"נו די מספיק אמרתי לך שאני לא רוצה כלום....."
רציתי להקיא...
צלצול, פלאפון, הכול בסדר...
אני מנסה ללכת לתיק שלי להוציא אותו... בכלל לא מפריע לו... הוא נעמד מעליי מחבק אותי אליו תופס לי את שתי הידיים, לכודה לא מגיעה לפלאפון שרוטט על השולחן בלי הפרעה.
"תן לי רק לענות ****** מחפשת אותי אני חייבת לענות לה"
נוגע בי, מנשק אותי, בכלל לא מטריד אותו מה שאני אומרת, בא לי להקיא, רק שיפסקי כבר לנשק אותי, הרוק הזה .... כמו רעל.....לא הספקתי לחשוב על זה והוא באמת הפסיק, הסתכל עליי לרגע, אני מניחה, כי זה מה שהספקתי לראות כשפקחתי את העיניים, הוא חייך...
"מה? שמעתי שאת אוהבת משחקים...אבל לא חשבתי שעד כדי כך, למה את מעמידה פנים שאת לא רוצה כששנינו יודעים שאת מתה שאני אזיין אותך?" הוא מושך אותי למיטה, הוא גדול ממני בהרבה בגובה ברוחב... אני מרגישה שאני במלכודת...דמעות...

"די בבקשה אני באמת לא רוצה תניח לי אתה מכאיב לי, אני לא משחקת איתך! מזמן החלטתי להפסיק עם כל זה, בבקשה..."
" על מי את עובדת תגידי לי??? הוא סיפר לי שאתם יזיזים, עובדת איתו ביום מזדיינת איתו בלילה אה...? " והכול בעליצות מזעזעת.
הוא שוכב מעליי מסתכל עליי... אין לי מה להגיד פתאום אני באמת מתחילה להבין מה הולך לקרות בין אם אני ארצה ובין אם לא... אין לי שום אמירה כאן יותר...
" תקשיב מה שיש לי איתו לא קשור אלייך, כן היינו יזיזים, אבל זה נגמר אני רוצה להתחיל פרק אחר בחיים שלי, תניח לי כבר!!!"
מגחך " הוא אמר שיש לך נטייה לדבר הרבה ולזיין בשכל אבל לא חשבתי שעד כדי כך, (צוחק) אין ספק שאת מתוקה" ומתחיל לנוע מעליי כמו גוש בשר....

אני מנסה לדחוף אותו מעליי הוא פשוט תופס את הידיים שלי לצדדים כאילו אין בי טיפת כוח, מנסה לא לתת לו להוריד לי את המכנס נאבקת בו כשהוא נשכב לי בין הרגליים ממשיכה לנסות לזוז מתחתיו אולי לבעוט אולי לגרום לו להאמין לי שאני במאת לא רוצה....
הוא משחרר לי יד אחת אני מנסה להדוף אותו, אני כבר יודעת בדיוק למה הוא שחרר לי את היד הוא היה זקוק לה כדי להסיר מדרכו את פיסות הבד האחרונות שעומדות ביני לבינו, מנסה לדבר אבל הוא בתגובה דוחף לשון לתוך הגרון שלי מרגישה אותו נושם מעליי, רגע הקלה הוא עוד תופס לי את הידיים אבל מתרומם ממני מסתכל עליי, מגיע עם הראש עד בין שתי הרגליים שלי, יושב על הרגליים שלי , " בבקשה תבין שנכון שעשיתי מה שעשיתי אבל באמת שאני לא צוחקת אני לא רוצה"

הוא מתחיל ללקק אותי אני מרגישה את הרוק שלו בתוכי ואז על הבטן שלי ואז על החזה שלי ואז הוא נעצר, שוב הוא שוכב עלי שוב אני מתחלחלת לידיעה של מה שעומד לבוא כשהוא משחרר לי את היד אני מנסה לדחוף אותו מפניו אבל הוא מחייך אני מרגישה את היד שלו מגששת מחפשת את הכניסה.....
ואז......... משתתקת.... מבינה...
בוהה בפינה רחוקה בחלל החדר
הוא שם, ממשיך ללקק אותי, נוגע בי מלטף אותי, חודר אליי בלי הפסקה...
אבל אני כבר בכלל לא שם אני כאילו מסתכלת על הכל מהצד...
לא הרגשתי אותו יותר לא את הנשימות המגעילות שלו לא את משקלו הרב על גופי... כלום, הכל שקט....!

ובראש המחשבה : רק שייגמר רק שייגמר רק שייגמור כבר ויקום ממני....
השקט מאיים עליי הפסקתי אפילו לדמוע ופתאום הדממה נפרצת בשאלתו " איפה לגמור?"
הדמעות מציפות אותי מחדש... הבנתי עוד משהו האידיוט בלי קונדום...
מזועזעת, משותקת, רק שיסיים כבר איפה שהוא רוצה, שייעשה בי מה שהוא רוצה רק שיילך...
אין לי מושג איפה הוא גמר אני רק זוכרת את המקלחת הארוכה שאחריי.... עוד באותו ערב הלכתי לבית המרקחת...

****************
הרבה קרה אח"כ, תקופה ארוכה הדחקתי שזה בכלל קרה משהו, ואז קרה משהו בצבא שהפעיל לי את הסרט הרע הזה והדברים התחילו להשפך, רצו שאני אלך לטיפול אחרי שני טיפולים הבנתי שאני לא מסוגלת בכלל לדבר על זה... והתעלמתי, היחיד שידע זה אותו יזיז, הבחור שעשה מה שעשה הגיע מסורס עם שברים בצלעות וברגליים לביה"ח יומיים אחרי שסיפרתי לו...

לפני משהו כמו חמישה ימים בא אליי פעם ראשונה מישהו לחדר, עד עכשיו אף אחד לא נכנס לשם חוץ מידיד טוב אחד או שניים, בטח לא מישהו שיש לי קשר רומנטי איתו, הוא ניסה לגעת בי והכל צף ועלה התחלתי לבכות ופתאום הבנתי אולי בפעם הראשונה שאין לי ברירה אלא פעם אחת ולתמיד להוציא את זה החוצה.... כמה ימים אח"כ דיבר איתי ידיד טוב במסנג`ר מישהו שלא ידע את הסיפור רק יידע ש"עברתי חוויה לא נעימה עם גבר פעם" זה מה שסיפרתי לאנשים במיוחד לגברים שניסו לנשק אותי או ליצור איתי קשר אינטימי מעבר לידידותי כשהייתי פתאום קופצת או נרתעת בלי סיבה...

כששאלו אותי למה לא הלכתי למשטרה לא עניתי, אמרתי שנאי לא רוצה להתמודד ושהוא קיבל את העונש שלו, אבל האמת היא שעד היום אני לא בטוחה... האם הולכתי אותו שולל...?
האם עצם זה שהזמנתי אותו הבייתה והשתכנעתי שזה בסדר שהוא יעשה לי מסאג` גרם לו להבין שאני רוצה לשכב איתו??? האם זו אשמתי בכלל שכל זה קרה? או שהוא היה אמור לעצור מתי שרק החלטתי שמספיק, הרי סה"כ גם גבר הוא לא מכונה מכנית...

אני נשארתי עם השאלה, האם זו אשמתי או אשמתו??? בצורה הכי לוגית ברור לי שזו אשמתו, מצד שני האם העובדה שנתתי לו להגיע אלי, שלא ברחתי ברגע הראשון בו הוא ניסה לפתוח לי את החזייה, שלא צרחתי אונס בקולי קולות, שלא בעטתי וצרחתי בכל הכח בתקווה שאולי במקרה מישהו יישמע מבחוץ, שלא אמרתי לו שאני רוצה ללכת עם אמא שלי... שלא עשיתי משהו נוסף, שקפאתי.... שמשהו מהדברים שעשיתי או שלא עשיתי מעביר את האשמה בעצם...... אליי....[/b]

סמל אישי של המשתמש
just me
משתמש פעיל
הודעות: 790
הצטרף: ש' יולי 14, 2007 3:04 am
יצירת קשר:

הודעהעל ידי just me » ה' אוקטובר 25, 2007 4:58 pm

אני מצטערת, אבל לא יכולה לקרוא הכל.
זה טריגרי מידי..... (טריגר = כל דבר שעלול להזכיר לאחרים את הפגיעה).
ברוך הבא, ועד מתי שקראתי......... לא, את לא אשמה בכלל.

ספיר :|
הודעות: 8
הצטרף: א' ספטמבר 09, 2007 3:13 pm

תוציאי מהראש שלך שאת אשמה!!!!

הודעהעל ידי ספיר :| » ה' אוקטובר 25, 2007 7:56 pm

את לא אשמה את ההיית במצב של שוק,פחד ובהלה.
לא ידעת מה לעשות עם עצמך.
כ"כ מבינה אותך ,
וזה שנתת לו לבוא זה רגיל כמו כל אישה בת 19
וגם הכרת אותו לפני זה,
ככה שלא האמנת שזה מה שיקרה.
למשטרה את לא יכולה עכשיו לפנות,
מכיוון שאין לך הוכחות
גם אני ההיתי בסרט הזה,
וכל הזמן יתחקרו אותך ,
ויהיה לך סיוטים וזה יהרוס אותך מבפנים.
אבל לשתוק?! לאא!!!!
אמא שלך יודעת מהסיפור?
-ספיר-

סמל אישי של המשתמש
אייל
Site Admin
הודעות: 1604
הצטרף: ג' מרץ 06, 2007 12:26 am

הודעהעל ידי אייל » ה' אוקטובר 25, 2007 11:05 pm

טוב שמצאת אותנו, וטוב שהוצאת את הכל החוצה והפסקת לשמור בבטן.
אני לא מסכים עם ספיר לגבי זה שאין סיבה לפנות למשטרה,
לא כל מקרי האונס מסתיימים עם הוכחות חותכות, ועדיין ניתן לפנות למשטרה, והיא מטפלת, ומנסים למצוא את האדם ולהוכיח שהוא אשם.

גם חשש מכך שזו "מילה כנגד מילה" אינו פוסל אמונה בכך שהאמת והצדק יצאו לאור.
חוקרי משטרה מקצועיים בלנסות להוציא את האמת מנחקר, וסביר להניח שאיפשהו הוא יגיד משהו שיפיל אותו.

לגבי אם להתלונן או לא, זו בחירה שלך בלבד, לא משהו שאת צריכה להחליט היום או עוד חודש, אבל בהחלט משהו שראוי שתקדישי לו מחשבה.

לגבי האשמה העצמית, או תהיות לגבי אשמה שלך, תבדילי בין יכולת למנוע, לבין אשמה.
זה שלא היית מכירה אותו, או לא נכנסת איתו לחדר, או צועקת, או בועטת, היה יכול למנוע, אבל זה לא הופך את זה לאשמתך, כמו שלמשל אם את יוצאת למסיבה, והולכת לבד לשירותים במקום עם חברה, וחס וחלילה מישהו תוקף אותך, יכולת למנוע את זה אם לא היית הולכת לשירותים, או בכלל לא יוצאת למועדון, או סתם אם היית לוקחת חברה, אבל ברור שמה שקרה זה לא אשמתך....

ושוב, ברוכה הבאה לשוברים שתיקה, אני בטוח שתמצאי כאן הרבה בנות מקסימות שיכולות באמת להבין את מה שעובר עליך, לחלוק איתך מהניסיון שלהן, ולא פחות חשוב, לתמוך, לעודד, ולגרום לך לחייך (:

סמל אישי של המשתמש
נועם
משתמש פעיל
הודעות: 729
הצטרף: ב' מרץ 19, 2007 10:20 pm

הודעהעל ידי נועם » ו' אוקטובר 26, 2007 12:02 am

[לא קראתי את התגובות שמעליי, ככה שאם חזרתי על דברים, מצטערת מראש.]

קודם כל, ברוכה הבאה.
אני נעם [גברת במבה!].

לאורך כל הסיפור את מתארת איך התנגדת נחרצות, במילים ובמעשים.
ברגע שאמרת לא, והוא המשיך, זה הוא אשם.
לא משנה כמה שאת רצית, כמה שאת הזמנת אותו הביתה, כמה שאת נתת לו לעשות לך מסז...ברגע שביקשת דיי והוא המשיך, זה אונס, והוא האשם.

גם קפיאה במקום היא לא אשמה.
גם אני קפאתי במקום. שלוש פעמים בחיים שלי קפאתי במקום. \
את פחדת, את לא ידעת מה הולך לקרות. את לא אשמה.

ושוב, אנחנו כאן אם צריך!!
נעם.
"השתיקה שלי זו הצרחה
הכי גדולה שבי..
השתיקה שלי זה הכאב
הכי כואב אצלי..
וכשהשקט יפול כמו חול,
קולי לאיש לא יגיע.
אני יכלתי לבכות,
אבל פחדתי שזה יפריע..."

סמל אישי של המשתמש
סיון
משתמש פעיל
הודעות: 91
הצטרף: ה' אוקטובר 25, 2007 12:07 pm
מיקום: צפון

Re: תוציאי מהראש שלך שאת אשמה!!!!

הודעהעל ידי סיון » ו' אוקטובר 26, 2007 3:19 pm

ספיר \":|\" כתב:.
אמא שלך יודעת מהסיפור?


אמא שלי הייתה מבין הראשונים שסיפרתי להם אחרי חודשיים שזה קרה...
אמא שלי היא ששכנעה אותי להאמין שאולי הוא לא כל כך אשם...
שאם הייתי מתנהגת אחרת זה לא היה קורה ולכן אני אשמה....

אני לא מאשימה אותה...
אני גם לא כועסת עליה...
קצת מאוכזבת....
תודה על כל התגובות....

סמל אישי של המשתמש
אייל
Site Admin
הודעות: 1604
הצטרף: ג' מרץ 06, 2007 12:26 am

הודעהעל ידי אייל » ו' אוקטובר 26, 2007 9:23 pm

סיון, למרות האכזבה, יש בזה גם משהו חיובי, עצם זה שעדיין הרגשת שהיא מספיק קרובה ואוהבת כדי לספר לה, העובדה שאמא יודעת, היא הקלה עצומה, למרות האכזבה שחשת...

אם אפשר להמליץ לך על משהו, זה לבקש מאמא לקרוא את הקטע הבא:
אם מישהו קרוב לך נפגע

סמל אישי של המשתמש
dana
משתמש פעיל
הודעות: 209
הצטרף: ה' יולי 26, 2007 2:44 pm

הודעהעל ידי dana » ש' אוקטובר 27, 2007 10:09 pm

שלום סיון
כתבת משהו שהדהים אותי'' באופן כללי אחרי שמונה עשרה שנים של התחסדות ותמימות הרשיתי לעצמי לשחרר כל רסן''

אני שואלת את עצמי אחרי שקראתי את זה אם את מודעת לעובדה שלמעשה את מתארת צורת התנהגות שאופיינית לדי הרבה בנות שעברו תקיפה מינית .וכמה שזה נשמע מוזר בעקבות התקיפה הן מקיימות יחסי מין'' עם כל מה שזז''.פסיכולוגית אני לא ,אך ההיגיון שלי אומר לי שהתגובה המוזרה הזאת היא תוצאה מכך שהנתקפת מרגישה ממש רע עם עצמה .מרגישה זולה
מופקרת וכו'...
עם כל הכאב של האונס שעברת יצא לך משהו טוב מזה.הפסקת את מסע ההרס בעצמך
אל תמכרי את עצמך בזול.תשארי תמימה ומתוקה.

סמל אישי של המשתמש
אדוה
משתמש פעיל
הודעות: 175
הצטרף: ג' אוגוסט 28, 2007 12:12 pm

.

הודעהעל ידי אדוה » ש' אוקטובר 27, 2007 11:37 pm

קודם כל, אני חושבת שהיא התכוונה לתקופה שלפני האונס.
וחוץ מזה, אני ממש לא חושבת שלהרשות לעצמך להתיר כל רסן זה הרס עצמי.
כמו שיש בנים ששוכבים עם כל מה שזז, אם יש בחורה שזה טוב לה, למה לא...
שתעשה מה שבא לה.
ותקיפה מינית יכולה לקרות לכל אחת- קחי אותי- אני לא שכבתי עם אף אחד לפני האונס וגם לא אחרי האונס, עד עכשיו......
When you are close to tears
remember-
somday in will all be over!
One day we're gonna get so high.....

Cause even the impossible is EASY
when we've got each other!

סמל אישי של המשתמש
dana
משתמש פעיל
הודעות: 209
הצטרף: ה' יולי 26, 2007 2:44 pm

הודעהעל ידי dana » א' אוקטובר 28, 2007 6:38 am

התכוונתי לתקופה שלפני האונס!!!
ומה רע? רע מאוד.
אסביר יותר מאוחר אני קצרה בזמן עכשיו

סמל אישי של המשתמש
dana
משתמש פעיל
הודעות: 209
הצטרף: ה' יולי 26, 2007 2:44 pm

הודעהעל ידי dana » א' אוקטובר 28, 2007 8:07 am

חזרתי אדווה.שלחתי את הילד לביה''ס
ויש לי זמן ''לטפל'' בך עכשיו עיזה פזיזה, תפסיקי לקפץ שם ותתחילי להקשיב לי.......
שאלת מה רע?
גבר ככל שהוא ישכב עם בנות החיוך שלו ילך ויתרחב.ה''גברברים'' יביטו בו בקנאה ''אחי שיחקת אותה יצאת גבר''
בת לעומת זאת ככל שתשכב יותר יביטו בה בעין ''עקומה'' .באיזה עולם את חיה? אין פה שום שיוויון זכויות.אם עוד לא שמת לב.
ועל מה ההתנגדות החריפה שלי ? פשוט מאוד.כל מספר שיהיה לגבר יעשה לו רק טוב.בשבילו זה לא קשור לרגשות.הוא מחפש פורקן ליצרים שלו וזהו.את מכירה איזה גבר שיש לו פצע בלב מאיזה מספר שהיה לו פעם כי הוא מרגיש זול??? חה חה הצחקת אותי .הוא יזכר בזה בערגה.
בת לעומת זאת אם תודי או לא בנויה אחרת.היא לא חושבת איזה מספר יהיה או אילו ביצועים יהיו
היא רגשנית היא מחפשת קשר חם אהבה........
גם לי היו יזיזים ככה אתם קוראים לזה? וכל אחד מהם השאיר צלקת ששום פסיכולוג לא יוכל לרפא
אז מה אני רוצה בסך הכל? למנוע ממכן כאב תקשיבו לי.למה ילדה בת שש עשרה צריכה לקיים יחסי מין בגלל לחץ חברתי? !מין צריך להיות דבר יפה חיבור אמיתי בין שתי נשמות ולא ניצול הדדי
עכשיו just me מתחילה לקפץ בעצבים...אז תקשיבי חמודה.אני ובעלי עכשיו לומדים מה זה נישואין מה זאת אהבה.והכי חשוב איך ל...את יודעת מה .אין לי מושג וגם לו.ושאלת אותי בטלפון איך אני מסוגלת להסתכל עליו.בקלי קלוטה.האיש הזה שנמצא בבית עכשיו זה לא בעלי אין לי מושג מי זה ולא אכפת לי העיקר שהישן לא יחזור חחחחחחחחח
עכשיו ברצינות מותק בעלי עבר שינוי שלוש מאות ושישים מעלות... ונכון אנשים לא משתנים אלא אם כן הם עברו זעזוע חריף או שיש להם רצון חזק.ובמקרה שלו היו לו ויש לו את שניהם
אז תני לי להנות ואל תקלקלי לי.ואם זה משחק כמו שאת אומרת.אני מוכנה לקחת את הסיכון
פחדנים מתים פעמיים
ועכשיו אני מתכוונת להקדיש לכן שיר אני אכנס בנושא חדש

סמל אישי של המשתמש
כבר לא אני
הודעות: 5
הצטרף: ד' אוקטובר 24, 2007 1:13 pm

הודעהעל ידי כבר לא אני » א' אוקטובר 28, 2007 3:57 pm

:(
חמודה, כמו שאמרו פה קודם- זה ממש ממש לא באשמתך!!
אני מכירה מקרוב את ההרגשה שאולי זה בעצם אשמתך... אני לא פסיכולוגית, אבל זה טבעי.

חשוב מאוד לדבר על זה, למצוא קבוצת תמיכה או פסיכולוגית (ברוב הערים הגדולות יש ייעוץ פסיכולוגי בחינם לנפגעות תקיפה מינית...) ופשוט להוציא ה-כ-ל החוצה!!!

תמיד כאן בשבילך,
נמה.
אני לא בוכה, אני קצת אלרגית לעצב

סמל אישי של המשתמש
אדוה
משתמש פעיל
הודעות: 175
הצטרף: ג' אוגוסט 28, 2007 12:12 pm

.

הודעהעל ידי אדוה » א' אוקטובר 28, 2007 10:04 pm

נכון, בנים יתגאו בכך שהיו להם המון בנות.
אבל אם בחורה עושה דברים כאלו ונהנית מזה, אז למה שלא תמשיך?
שתעצור את עצמה, רק בגלל שזה יגרום לה להראות "זולה" בפני הסביבה?? שתלך לעזאזל הסביבה הזו!!
אני, שלא שכבתי עם אף אחד, היה לי בתקופת התיכון שם של זונה, שרמוטה, למרות שלא הייתי עם אף אחד. אנשים תמיד ידברו ויגידו מה שבא להם.
אם בחורה מתנהגת ככה וזה עושה לה טוב, אין סיבה שהיא תעצור את עצמה...
When you are close to tears

remember-

somday in will all be over!

One day we're gonna get so high.....



Cause even the impossible is EASY

when we've got each other!

סמל אישי של המשתמש
סיון
משתמש פעיל
הודעות: 91
הצטרף: ה' אוקטובר 25, 2007 12:07 pm
מיקום: צפון

Re: .

הודעהעל ידי סיון » ג' אוקטובר 30, 2007 9:29 am

אדוה כתב:נכון, בנים יתגאו בכך שהיו להם המון בנות.
אבל אם בחורה עושה דברים כאלו ונהנית מזה, אז למה שלא תמשיך?
אם בחורה מתנהגת ככה וזה עושה לה טוב, אין סיבה שהיא תעצור את עצמה...


מתוך ניסיון אני יכולה להגיד שלא משנה כמה בחורה יוצאת בהצהרות שזה מתוך בחירה ושזה כייף לה וככה היא נהנית ולא בא לה רק גבר אחד כרגע... הכל תירוצים!
וזה לא קשור בכלל לסביבה נכון יש את הפן החברתי שדנה ציינה אבל זה הרבה יותר מזה...
זה העובדה שבשלב מסויים פתאום את קולטת כמה דברים עוברים בתוכך ואת פשוט מזדעזעת בבת אחת .... את מגיעה בסופו של דבר לתחושה שבא לך להקיא מעצמך...
בסופו של דבר הניסיון האישי שלי לימד שנכון לפעמים זה נחמד אולי לקפוץ למיטה עם מישהו(לא שאני כבר זוכרת איך זה מרגיש אבל אתם מבינים/נות) אבל בסופו של דבר לרוב במיוחד אם זה מגיע למצב שרוב החיים מתנהלים ככה זה כדי לפצות על משהו אחר שאי אפשר להשיג, קירבה, חום, אהבה, זה כמו להתמכר לזה שמישהו אוהב אותך, אבל בסופו של דבר זה רק לרגע וכשהוא גומר הוא הולך ואם זה מישהו קבוע אז הוא יחזור לאהוב רק לרגע ואם לא יש סבירות שגם לא תראי אותו יותר לעולם ובשלב מסויים הנשמה מתחילה להפצע מהמצב הזה...
בקשר אליי כן ככה התנהלתי לפני כל מה שקרה ותסלחו לי שנאי לא מסוגלת להגיד מפורשות מה קרה, אחכ מידי פעם אם הייתי שיכורה ממש אולי הגעתי למיטה של ידיד אקראי אבל בסופו של דבר לא הצלחתי באמת להיות עם מישהו..... היום אני מתחילה לנסות לעבוד על זה הבעיה היא שאני לא בטוחה בכלל שאני יודעת איך...
איך לא לקפוץ כשהוא מנסה להתקרב או לגעת, איך לא לראות פלאשים, איך לא להסתגר ברגע של קירבה...
תודה רבה לכל מי שהגיב נעים לראות שיש כאן אנשים שמבינים ומוכנים לעזור....
בקשר לאמא שלי, זה לא הייתה שום עלייה במדרגה כי אחרי שסיפרתי לה והיא הגיבה ככה הסתגרתי לשנתיים וחצי...

סמל אישי של המשתמש
מאיו'ש
משתמש פעיל
הודעות: 459
הצטרף: א' אוגוסט 05, 2007 6:10 am
מיקום: חיפה

הודעהעל ידי מאיו'ש » ג' אוקטובר 30, 2007 3:39 pm

סיוון חמודה, קודם כל שוב פעם, ברוכה הבאה!!!
באמת טוב שבאת לכאן, אולי כאן יש אנשים נכונים שאולי יכולים לעזור לך (אני אומרת אולי כי עדיין אין לי מושג אם זה יעזור, זה יעזור אפילו במעט שהוצאת את זה מעליך) כאן לא שופטים ולא כועסים עליך!

התגובה של אמא שלך (ואני לא מנסה להוציא אותה באור טוב יותר) הייתה תגובה של פחד, שהיא לא ידעה מה לעשות, איך להגיב, אולי כדי שתדברי איתה שוב על זה ותגידי לה ותסבירי לה שזה לא אשמתך, שהוא כפה את עצמו עליך, ואת התנגדת אבל באיזשהו שלב לא יכולת וקפאת, תסבירי את עצמך, ותגידי לה שלא ציפית לתגובה הזו ממנה, ושאת צריכה עזרה כי קשה לך עכשיו, יכול להיו שזה יעזור!

כמו שכבר אמרו ואני אחזור, לקפוא במקום זה טבעי, גם אני קפאתי שזה קרה, והרגשתי מה שהרגשת, וזה טבעי לגמרי!

כמו שנעם אמרה, ברגע שאמרת דיי! והוא לא הפסיק זה נהפך לאונס! לא משנה מה הוא חשב שאת ומה הראת לו שאת או מה שזה לא יהיה, אמרת לא! בזה זה נגמר, הוא חייב להפסיק ולא, אז זה אונס חד משמעית! ואת ממממש לא אשמה!!! גם אני אומרת יכולתי לעשות ככה וככה וככה, זה מה שקרה אי אפשר לחזור אחורה, לא חשבת שזה מה שיקרה, ואמרת שהתנגדת ולא הצלחת.. בקיצור את ממממש לא אשמה!!!! אין בכלל וויכוח =)..

בקשר לזה שאת לא נותנת שיגעו בך ולו אפילו נשיקה, זה הגיוני, כמה זמן עבר מאז מה שקרה?
שנתיים וחצי? זה עדיין טרי, תני זמן, ובסוף תמצאי מישהו שתסמכי עליו ולאט לאט תעשו דברים... אני מאמינה שכך יהיה, וטיפול לא צריך לשלול טיפול, אני בטיפול וזה עוזר לי מאד!

בהצלחה חמודה, תמשיכי לשתף אם את צריכה משהו את יכולה לדבר איתי גם =)....
ותוציאי הכל.. כך שתרגישי קצת הקלה.
החיים יפים, תלוי איך כל אחד מסתכל עליהם, ואיך כל אחד בוחר לחיות, ברע או בטוב.


חזור אל “תקיפה מינית”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 102 אורחים