שוב *טריגר*

[ג'ינקס]

שוב ושוב ושוב.. אני לא מסוגלת לסבול את זה!!
לעזעזל, עוד לא מלאו לי 17!
לעבור את זה פעם אחת היה נורא גם ככה, וזה נתן את השפעותיו..
אבל פעם שניה זה כבר הרבה יותר!
מכל בחינה שהיא..
פעם זה היה עם נער אחד, אגואיסט..
זה השפיע אבל ממש בצורה מועטה
עכשיו זה קרה עם גבר מבוגר, במסגרת עבודה
ואני? מה אני? מי אני?
לפעמים זכרוני בוגד בי.. לפעמים אני מוצאת את עצמי מנסה להכחיש
שאולי זה לא קרה, שאולי אני עושה מזבוב פיל
אבל אני יודעת את האמת
וזה משפיע עכשיו בצורה כל כך חזקה..
אני מנסה להדחיק, לא לחשוב על זה אבל זה פורץ החוצה.
זה טריגרים כאלה.. דברים קטנים שקורים מסביבי ואף אחד לא מבין אותי, למה אני מתנהגת ככה..
זה ממש מכניס אותי למאין טרנסים כאלה, אני נהיית לחוצה, כמו פקעת עצבים, רועדת, בא לי לבכות, בא לי לצרוח, ואסור לגעת בי, אסור לגעת בי!!
ואם זה לא מגיע אלי ביום, זה מגיע בלילה, מזדחל לתוך החלומות שלי.

אני כבר לא יודעת מה קורה איתי או איך להסביר את עצמי!
ואני לא מבינה למה אני נזכרת בזה כל הזמן..

[לא שווה]

היי אהובה, מה שלומך?
מבינה אותך לגמרי, מזדהה עם התחושות..
את מוזמנת לשתף ולפרט קצת יותר (אם בא לך כמובן)
הגבר ההוא נמצא איתך בעבודה? את יכולה לעזוב שם?
מישהו יודע מה עובר עלייך?

שולחת חיבוק גדול

[ג'ינקס]

בעקרון זאת התנדבות אז כן אני יכולה לעזוב
אבל אני אוהבת להיות שם ולא רוצה לעזובה רק בגללו אז אני הולכת מתי שהוא לא שם
אבל זה לא משנה, גם אם אעזוב זה לא מחזיר אחורה את הזמן
כן סיפרתי למשהי, והיינו חברות טובות בגלל זה
אבל לפעמים אני מרגישה שלא משנה כמה אני אנסה לתאר לה מה ההרגשה שלי היא עדיין לא תבין, היא בחיים לא תבין

[לורנס]

שלום ג'נקס,
קראתי את מה שכתבת וצער לי על הרגשותיך. כפי שאת מבינה בעצמך, הכחשת החוויות הרעות לא עוזרת, השפעת הטראומה יותר חזקה ו"זה פורץ אחוצה". זה משפיע על כל פרטי חייך ולא נותן לך מנוחה, לא ביום ולא בלילה.
לא מגיע לך להישאר במצב זה, יש לך בתוכך -ובגילך הצעיר- כל הכוחות להילחם בהפראות וכאבים, רק צריך לשחרר אותם. אני יודעת, ה"רק" הזה אינו מובן מאליו. הוא קשה ודורש עזרה. כדי לזרוק אחוצה את הזכרונות הרעות, יש למצוא גם אוזן קשבת וגם מקצועיות כל שהי מצד מי שמקשיב, ובעיקר צריך לרצות חזק להתרפא ולהאמין שזה אפשרי. וגם, לא מספיק לספר פעם על מה שקרה, תהליך הריפוי דורש זמן.
ג'נקס יקירתי, האם את מכירה את מרכז הסיוע לנשים נפגעות תקיפה מינית? שם את יכולה למצוא את העזרה שאת זקוקה לה, על-ידי מתנדבות בקו החם -טל 1202- או\ועל-ידי אנשי מקצוע. הכל אנונימי ובחינם. מה את אומרת?
אני מחזקת את ידייך,
לורנס

[אורית]

היי, ברוכה הבאה.

אני לא אחזור על כל מה שאמרו לך רק אחזק... יש לך תהליך לעבור ורק את יכולה למצוא את הדרך שלך.
זאת שמתאימה לך ונוחה לך ובטוחה לך.
זה יכול להיות טל' למרכז סיוע וזה יכול להיות להמשיך לכתוב כאן וזה יכול להיות עוד מיליון דברים.

בשורה תחתונה, כל מה שקרה, זה כאן וזה לא הולך לשום מקום. לומדים לחיות עם זה. וזה אפשרי...

אבל צריך ללמוד להתמודד עם זה ולעבור תהליך ולהתחזק.

כשתלמדי בטיפול מה הם הטריגרים שלך, יהיה לך יותר קל ואפשרי להתכונן אליהם וזה יכול לשנות המון.

וככה גם אם כל השאר, באיזשהו שלב, מה אחרים מבינים ולא מבינים או חושבים וכו'... נהיה פחות חשוב.