סיפור אמיתי...

עברת הטרדה מינית ואת/ה לא יודע/ת מה לעשות? קשה לך לספר לאנשים הקרובים אליך וזה עדיין תקוע כמו עצם בגרון? כאן תוכל/י לשתף ולחשוף ללא חשש שבהזדהות ולקבל את מלוא התמיכה, ההבנה והעזרה.

המנהלים: אורית, מיכלל

שנינע
הודעות: 2
הצטרף: א' נובמבר 01, 2009 12:09 am

סיפור אמיתי...

הודעהעל ידי שנינע » א' נובמבר 01, 2009 12:26 am

שהייתי בת 8 רבתי עם אבא שלי אחרי הבית של דוד שלי ,
הלכתי משם בוכה ,
שכן שלנו היה בן 17 ראה אותי ואמר לי למה אני בוכה ?
סיפרתי לו שבגלל שאבא שלי לא רוצה לקנות לי שפן [ כן כן נראה לי מציאותי אבל אבא שלי לא אוהב חיות ואני כן אוהבת והייתי מוכנה לעשות ה כ ו ל בשביל שפן ] .
הוא צחק ואמר שהוא מוכן להביא לי אחד מאבא שלו , ואמר לי לבוא איתו והוא יביא לי ,
אני ילדה בת 8 קטנה , תמימה הלכתי אחריו .
הוא עבר בשיחים לאחרי הבית שלו , אמרתי לו שאני מפחדת הוא אמר לי שהשפנים במחסן אחרי הבית שלו ועם אני לא רוצה אז אני לא חייבת לבוא ואז הוא עלה במדרגות לכיוון הבית שלו ואז צעקתי לו_____ טוב אני יבוא ,
הוא ירד ועבר הוא נתן לי יד ועברנו.
בחיים לא הייתי שם.
ראיתי שבאמת יש שם דלת , הוא לקח את המפתח ופתח תדלת וקרא לי ,
אני באתי התרגשתי לראות איזה שפן הוא הולך להביא לי ,
ואז ראיתי שהמחסן ריק, שאלתי אותו איפה השפנים שהוא הבטיח ? אז הוא אמר שבטח אבא שלו העביר אותם והוא ישאל אותו עוד מעט מהחלון איפה הם ? אמרתי לו טוב ובאתי ללכת,
אז הוא אמר לי ___ חכי רגע , הסתובבתי אז הוא אמר לי לבוא אליו , אז הוא אמר לי יאו נראה לי ראיתי משהו אחרי האופניים [ בטוח המחסן ]
נכנסנו אני נכנסתי לראות אחרי האופניים , הוא סגר את הדלת והדליק את האור .
ואז ראיתי שאין כלום אחרי האופניים .
הסתובבתי הוא אמר לי לשבת איתו קצת , ישבנו ואז הוא התחיל לשאול אותי איזה צבע של שפן אני רוצה , גור או כבר גדול , ועוד כל מיני שאלות .
ואז עניתי לו על הכול ואז הוא אמר לי שזה לא בחינם..!
אמרתי לו מה הוא רוצה ? הוא אמר לי שהוא רוצה לראות אותי בלי מכנסיים .
אמרתי לו שזה לא מנומס וסירבתי..
ואז הוא אמר לי נו מה את קשה אני יביא לך שפן כמו שביקשת ורק לראות אותך בלי מכנסיים.
אמרתי לו טוב והורדתי מכנס . אחרי זה הוא אמר לי את יכולה לשבת מה בוער לך ?
ואז הוא אמר לי עם הוא יכול לגעת ?
אמרתי לו שלא..!
ואז הוא אמר לי אז את לא מקבלת. אמרתי לו טוב העלתי את המכנס ויצאנו , יום אחרי פגשתי אותו במכולת אמרתי לו עם הוא יקיים מה שהבטיח ?
הוא אמר לי לבוא אליו ב- 5 .
הלכתי אליו ואז ירדנו שוב למחסן והוא סגר שוב את הדלת, ואז הוא אמר לי אבל את יודעת מה התנאי ? ואז הוא אמר לי שהיום אין לו הרבה זמן אז בלי הרבה דיבורים ושאני יוריד מהר תמכנס.
הורדתי ואז הוא אמר לי הכול..! אזז אמרתי לו לא רוצה , הוא אמר לי מחר אני יביא אז את השפן למישהו אחר , אז הורדתי תתחתון ,
אחרי זה הוא שאל עם הוא יכול לגעת? אמרתי לו שלא..! ואז הוא אמר שהוא יביא לי 2..! אמרתי לו טוב ואז ישבנו והוא נגע בי.
אני עד היום מתביישת לראות אותו מפחדת להסתכל עליו אני זוכרת את הכול אפילו את ההרגשה כאילו זה היה לפני שעה , והיום אני בת 17 וחצי ובקרוב צבא.
והוא גם דחף לי אצבעות ועשה עוד דברים מגעילים.
ולא סיפרתי את זה לאף אחד חוצ מעכשיו אפילו קשה לי לספר.
ועד היום אני לא מצליחה להיות עם בנים , היה לי חבר ונפרדנו רק בגלל שלא רציתי להתנשק בגלל שאני מפחדת שזה יזרום למשהו אחר.
אני לא מצליחה להתקרב לבנים או שנוגעים בי , אפילו עם זה במותניים אני מרגישה זרם בכול הגוף כאילו משהו עוצר אותי מלהתנשק עם מישהו.
מה לעשות בבקשה עזרו לי..?

סמל אישי של המשתמש
אייל
Site Admin
הודעות: 1603
הצטרף: ג' מרץ 06, 2007 12:26 am

Re: סיפור אמיתי...

הודעהעל ידי אייל » ג' נובמבר 03, 2009 1:30 am

שלום שנינע, וברוכה הבאה לשוברות שתיקה...
אני שמח שהחלטת להפסיק להתמודד לבד, ולשתף אותנו במה שעברת.
לדעתי העובדה שקשה לך להתקרב לבן היא לא הבעיה, אלא עוד סימפטום, תוצאה של המעשים הרעים של אותו שכן עשה לך.
זה אולי נשמע לך בלתי אפשרי, אבל עצם ההתמודדות עם זה, לדבר ולשתף זו כבר התחלה טובה בדרך (לא קצרה) להתגבר...

חשוב שתדעי שכאן אנחנו לא שופטים, ולא מעבירים ביקורת, אלא בעיקר מקשיבים, מעודדים ותומכים..
יש כאן מאות בנות מקסימות, כל אחת עם הסיפור האישי שלה, שתוכל להתייעץ איתן, לשתף ומקווה שגם לצחוק והכי חשוב להרגיש שאת לא לבד.

תרגישי חופשי לכתוב כאן כמה שרק תרצי, ומה שרק תרצי, אנחנו כאן...
מה יותר נפלא מאשר לגרום לבחורה ששכחה איך מחייכים, לצחוק...
"כדי להגשים חלום אחד ישן, יש צורך במליון חולמים שלא עוצמים את עיניהם..."
http://shovrotshtika.co.il

סמל אישי של המשתמש
עדי
מתנדבת מסל"ן
הודעות: 260
הצטרף: ה' נובמבר 06, 2008 3:15 pm

Re: סיפור אמיתי...

הודעהעל ידי עדי » ג' נובמבר 03, 2009 1:26 pm

שנינע יקרה שלום...
אני מצטרפת לברכות של אייל....
זה שבחרת סוף סוף לישבור את קשר השתיקה ולשתף עוד אנשים בחוויה שעברת זה מדהים ומבורך! כל הכבוד לך!
זה באמת חצי מהדרך...
אנחנו כאן...מה שתרצי...תרגישי חופשי לשתף אותנו ברגשותייך..
שלך,
עדי
עדי עטיה
עובדת סוציאלית, רכזת מחלקת סיוע
מסל"ן

זיזו
הודעות: 28
הצטרף: ג' נובמבר 10, 2009 5:05 am

Re: סיפור אמיתי...

הודעהעל ידי זיזו » ד' נובמבר 18, 2009 4:20 am

שלום תראי יקירתי אני לא איש בשורות אם כי את פשוט חוסכת לי מלכתוב ואני מתכון לזה שגם אני מאז התקיפה (10 שנים) פשוט לא מסוגל לבצע ולו אקט קטן של חיבוק כנה ואוהב (שלא לדבר על מעבר לזה) ומה שעצוב זה שמצד שני זה כה חסר לי וכשאני רואה אנשים שפשוט מתחבקים ברחוב אז במקום לפרגן אני פשוט עומד מהצד ומקנא ובגלל זה היום כשאני כבר בן 22 פשוט עדיין לא חויתי ולו חיבוק אחד כי אני פשוט מ פ ח ד בדייט הראשון בחיי שהיה לפני כשבועיים עשיתי טעות בזה "שהקדמתי" לומר לה שהיא לא יכולה לצפות ממני אפילו לחיבוק ומאז היא נעלמה (אולי בצדק) אז מה שאני מציע לך זה לא לעשות כמוני אלא קודם כל לנסות למצוא בחור הוגן שלא מבקש להתנשק כבר בפגישה החמישית ואם תמצאי כזה ותבני איתו קשר אמיתי אז הוא יבין אותך כי אל תשכחי שאנחנו שקשה לנו אפילו לחבק בסופו של דבר צריכם איך שהוא להתגבר על זה (לי זה נראה רחוק מאוד) ונצליח רק בעזרתו של בן זוג תומך

לינוייי
משתמש פעיל
הודעות: 92
הצטרף: ג' נובמבר 04, 2008 11:25 pm

Re: סיפור אמיתי...

הודעהעל ידי לינוייי » ד' נובמבר 18, 2009 12:01 pm

הי
זה מאוד חשובב ששיתפת והקושי ברור מאליו
את לא צריכה להתבייש
היית ילדה קטנה ולא הבנת את הכוונות שלו
אמרת שאת כבר לראת צבא אז אני משערת שכבר תעזבי את הבית כנראה שכבר לא תצטרכי לראות אותו אבל עדיין זה ברור שהכאב יישאר ניסית פעם לספר לאימא או לאבא?

חסויה...
הודעות: 9
הצטרף: א' נובמבר 01, 2009 12:03 am

Re: סיפור אמיתי...

הודעהעל ידי חסויה... » ב' נובמבר 30, 2009 11:51 pm

אני לא אוהבת לדבר עם ההורים שלי, לא מתחברת אליהם וגם שבוע שעבר ניסיתי לפתוח את זה עם חברה ופשוט הכנסתי אותה לאלם והיא שתקה ואמרה טוב נדבר על זה מחר ומאז לא דיברנו על זה.
כנראה ציפיתי ממנה ליותר חברה של 5 שנים לא עזרה אז אף אחד לא יעזור.
לצערי.!

לפני שבועיים היה לי חבר הוא היה בן 23 ,
וגם הוא ניסה תמיד לנשק אותי אבל אז הייתי הולכת,
אבל בסוף אני נפרדתי ממנו למרות שהוא היה אומר לי מיד בסדר אפשר לחכות עם זה וזה אבל כבר הרגשתי שאני מחזיקה אותו סתם.
למרות שהוא עדיין שולח לי הודעות לפלא וזה כבר מטריד באופן קבוע שהוא שולח לי פתאום מילים משיר שאני בבית ספר.
הוא אומר שיש בי משהו שחור בעיניים למרות שיש לי עיניים כחולות.
הוא שלח לי בבוקר הודעה ורשם: אני לא יכול להסתכל לשמיים בגללך, תודה שאיכזבת אותי ככה, לא חשבתי שאני יפגע דווקא ממך.
ואז הוא רשם לי : שראיתי אותך בוכה אתמול בעבודה נעלמתי ועם לא שמת לב הלכתי הביתה התחלתי לבכות בגללך לא יכולתי לראות אותך בוכה.
מי שלא יודע אני והוא עובדים ביחד מלצרים ובכיתי בגלל שמנסים להחזיר בינינו והיום הייתה האזכרה של סבתא שלי ורבתי עם הרב מלצרים שלי ובקיצור החיים הסתבכו לי.!!


חזור אל “הטרדה מינית”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 15 אורחים