הגעתי לזירת הפשע.. אולי טריגר - התמודדות.

עברת תקיפה מינית כלשהי? לא עברת תקיפה מינית אבל את/ה מרגיש/ה רצון לעזור? את/ה מוזמנ/ת להצטרף למשפחה גדולה וחמה. הפורום הזה נועד לספק תמיכה על כל מאפייניה: אווירה של בית חם, הקשבה, עזרה, הזדהות, רגישות, תחושת ביטחון, הבנה והרבה מאוד אהבה. אנו רוצים להעניק מקום בטוח לפריקת כל הרגשות ולדבר על הדברים הקשים באמת מבלי לחשוש.

המנהלים: אורית, מיכלל

מירנדה
משתמש פעיל
הודעות: 885
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:19 am

הגעתי לזירת הפשע.. אולי טריגר - התמודדות.

הודעהעל ידי מירנדה » ה' פברואר 13, 2020 11:06 pm

הייתי בגהנום וחזרה.
היה מאוד לא קל!
עוד באוטובוס בדרך לשם התחלתי לחוות פלאשים מאותו לילה, ניתוקים, התקפי חרדה, שיתוק - קפיאה.
גם בדרך מתחנת האוטובוס לאותה הנקודה - שם - ליד לה מר - ליד מייקס פליס - ליד השגרירות האמריקאית - סבלתי מפלאשים - ניתוקים - התקפי חרדה - ולעיתים אף שיתוק - קפיאה. בזמנים מסויימים ברגליים שלי בקושי סחבו אותי. הרגשתי איך הברכיים שלי בקושי סוחבים את המשקל שלי ולמרות שרציתי ללכת בקצב רגיל הלכתי בקצב ממש איטי ומתנדנדת. לרגעים הרגשתי על סף עילפון והיו רגעים שממש הייתי צריכה לעצור ולשבת בצד על ספסל בדרך עד שאתאושש מספיק על מנת להמשיך ללכת.
כל פעם שראיתי אדם עם קרחת בגובה שלו ועם מבנה גוף דומה - נעתקה נשמתי (אם יש לביטוי הזה גם משמעות חיובית אז אני מדברת כרגע רק על המשמעות השלילית) - ליבי החסיר פעימה - כי חשבתי שזה הוא.
למרות שלא זכרתי את האור המהבהב - כחול - אדום - כחול - אדום.. זהיתי אותו מיד וידעתי מיד עוד מרחוק שזאת הסוכת מציל שם עברתי את התקיפה.
לא יכלתי לנשום. אנשים שעברו בטיילת הסתכלו עלי לפעמים כשהייתי אאוט לגמרי. כנראה דאגו לי אך לא היו בטוחים אם אני בסדר או זקוקה לעזרה. עשיתי את המיטב לשדר להם שאני בסדר כי לא רציתי התערבות של בני אנוש אחרים.
לאט לאט הגעתי. הם עשו שם שינויים - מה שפעל לרעתי מבחינת עיבוד הדברים שחוויתי. הוציאו משם את הגדר הירוקה שהקיפה את סוכת המציל, הזיזו את אותה סירת הצלה שאז עמדה בתוך מתחם הגדר והמים כיסו חלקית מהאזור בו קרתה התקיפה - מי הים. בנוסף סגרו את המדרגות שעולות לחדר המציל (אם ככה קוראים לזה). אותן מדרגות עליהן עליתי בהתחלה אז - באותו ערב - וצפיתי על הים החשוך.
כנראה כי התקיפה קרתה ממש איזה שבועיים שלוש אחרי סגירת עונת הרחצה של הקיץ אז עוד לא ארגנו לגמרי את סגירת סוכת המציל לחורף. סתם מנחשת שזאת הסיבה שעכשיו דברים היו אחרת מאשר לפני כשלושה חודשים.
אני לא יודעת אם את זוכרת מיכל אבל אממ אחרי שאותה תקיפה אז לפני שלושה חודשים קרתה כתבתי שאני זוכרת שהיה גם אור לבן ושהמקום היה מואר. אבל לא הצלחתי להזכר מהיכן הגיע האור. אז התחלתי לשער שאולי מהניתוקים והשכרות קצת בלבלתי את עניין התאורה אך מסתבר שלא התבלבלתי - המקום מואר בדיוק כפי שתארתי שזוכרת. פשוט התאורה של האור הלבן מגיע מהצד השני של סוכת המציל ובנוסף לזה יש שלט מואר בצד - שלט שמודיע שכאן סוכת המציל או עזרה ראשונה או משהו בסגנון - כבר שכחתי אבל זה היה שלט מואר ששייך לסוכת המציל.
הוא אמר לי אז באותו לילה שאין כאן מצלמות אבטחה. המקום מרושת מצלמות אבטחה! גם מלה מר (אותו בר - מסעדה על החוף) וגם מהמדרכה בטיילת!!
זה עורר כעס עליו בתוכי. למרות שידעתי מתוך הגיון שיש פה מצלמות כי הרי אנחנו חיים בעולם מרושת מצלמות ואנחנו נמצאים מול בר - מסעדה שברור שרוצה לאבטח את עצמו. אך לראות את המצלמות כשהוא עמד על כך שאין פה מצלמות - משהו בתוך זה עורר בי זעם כלפיו.
ישבתי בנקודה מסויימת בחוף שמוגה כזה מעץ עם הצללה (גגון כזה שמיועד לתת צל לזמן שיש שמש בחוף). אני לא יודעת איך קוראים לזה אך אתאר את זה בתור פרגולה עם דיקט מוגבה שפרוס לאורך החוף. נקודה לא רחוקה מלה מר ומאותה סוכת מציל. הרגשתי את החול הקר ברגליים (לחול הייתה אותה טמפרטוה כמו שזוכרת שהיה באותו לילה). חול קר ונעים למגע. דמעות התחילו לזלוג לי מהעיניים. שמעתי את המוזיקה מהבר - מסעדה לה מר - והתחלתי לחשוב - שמעתי גם מוזיקה אז..? כמובן ששמעתי כי בר - מסעדה פעיל שתמיד יש בו מוזיקה וזה תמיד גם אותה עוצמה של מוזיקה. אך לא זוכרת ששמעתי את המוזיקה אז..
בשלב מסויים היה לי קשה מידי לשבת מתוך תשישות נפשית - לדעתי גם קצת ניתוקים - ונשכבתי על הדיקט. כשהרמתי את הראש בזמן השכיבה ראיתי את לה מר. נזכרתי ברגעים שבזמן התקיפה הסתכלתי לכיוון לה מר בנסיון לברוח מהסיטואציה. אולי גם קצת קיוויתי שמשהו משם יבוא לעזרתי. למרות שהיה לי ברור שאף אחד לא יבוא - היה 2 בבוקר וכל הצוות של לה מר היה בפנים - ולא היו לקוחות שישבו בחוץ.
אבל הסתכלתי - בנסיון לברוח רגשית מהסיטואציה - בנסיון שמשהו יראה ויבוא לעזור לי.
כמה קרוב - ככה רחוק. ככה זה הרגיש.
לקח לי הרבה מאוד זמן להתאושש ולאסוף את עצמי עד שהצלחתי להתיישב חזרה ולאט להתחיל לקחת את עצמי הביתה.
כשהגעתי חזרה לטיילת היו יותר מידי גירויים.
תארתי את זה למרכז הסיוע בצ'אט כך..
עליתי לטיילת - מרגישה שחזרתי לעולם החיים -אנשים הולכים.. אנשים רצים.. אנשים מאיילים עם הכלבים שלהם.. מכוניות נוסעות.. אבל אני עדיין באמצע - בין העולם ההוא לעולם הזה. מותשת רגשית. יש פה יותר מידי גירויים וויזואליים ורעש. קשה למח להתמודד עם זה.
ישבתי על הספסל על מנת לא להתמוטט.
בדרך חזרה הביתה קרה משהו שבשבילי היה מאוד סימבולי. בזמן הנסיעה חזרה הביתה פתאום משהו דגדג לי את הרגל. הסתכלתי על הרגל וגליתי שג'וק מטייל לו על הרגל שלי. העפתי אותו ועברתי לשבת במקום אחר אך שם גם פתאום ראיתי ג'וק אז ירדתי מהאוטובוס בתחנה הראשונה שעצר. זה היה באיזור הכי גרוע של תל אביב.
כמה סמבולי שביום שאני מבקרת בגהנום מטייל לי ג'וק על הרגל.
עליתי על האוטובוס הבא שהגיע והמשכתי הביתה. רק אחרי שירדתי מהאוטובוס בתחנה של הבית שלי והתחלתי ללכת לכיוון הבית התחלתי לחזור לעצמי לגמרי.
המפגש היום עם מיקום התקיפה תרם קצת בעיבוד של החוויה אך לא לגמרי. זה עוד לא מאחורי. יש לי עוד עבודה לעשות. אך זה תרם כי מרגישה שמעכשיו הים יחזור להיות שלי. לא מקום גהינום - לא מקום חרדה - את השלב הזה עברתי. הוא יחזור להיות המקום האהוב - מקום המרגוע - המקום שלי להיות.. לחוות.. לחיות.. לנשום.. להרגע.. לחשוב.. לעבד.. להרגיש..
השגרירות האריקאית - זה עוד ידרוש עבודה. אבל צעד שני כבר עשיתי (צעד ראשון היה לדבר על זה - לכתוב - לפרוק. צעד שני היה להגיע לאותה נקודה גאוגרפית בה אותה תקיפה קרתה - לחוות - לחשוב - לעבד. צעד שלישי - העתיד יגיד. אני כרגע עוד לא יודעת מהו. רק יודעת שעוד יש לי עבודה וכשיהיה לנפש שלי נכון היא תחשוף בפני מה הצעד השלישי כפי שחשפה בפני מה הצעד הראשון והשני.. ואולי הוא יכלול בתוכו חלקים מהצעד הראשון והשני - רק אולי. כרגע עוד לא יודעת..).
אבל יכולה בלב שלם להגיד שמשהו בתוך הלהגיע לשם בשעות שהמקום נראה לפחות דומה לאיך שנראה אז באותו לילה ארור - תרם לי. ומהיום הים חזר להיות שלי! לקחתי את הים חזרה! והוא לא יקח את זה ממני!! אחת האהבות שלי בחיים זה ים. הוא לא יקח ממני את המקום האהוב שלי. לא ארשה לו! והוא לא יצליח.
אני בחורה חזקה ואני אנצח! לא הוא!!
אז תודה על ההקשבה.
רב הפעמים אני קוראת לפני שליחה אבל הפעם זה כל כך ארוך שאין לי כח. אז תסלחו לי עם חסרות מילים או שיש טעויות הדפסה או שגיאות כתיב למינהן..
לילה טוב.

מירנדה
משתמש פעיל
הודעות: 885
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:19 am

Re: הגעתי לזירת הפשע.. אולי טריגר - התמודדות.

הודעהעל ידי מירנדה » ה' פברואר 13, 2020 11:15 pm

אוי חבל שאי אפשר לערוך את ההודעה לאחר שנשלחה. הייתי רוצה לקרוא לפוסט חזרתי לזירת הפשע.. ולא הגעתי לזירת הפשע..

מירנדה
משתמש פעיל
הודעות: 885
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:19 am

Re: הגעתי לזירת הפשע.. אולי טריגר - התמודדות.

הודעהעל ידי מירנדה » ו' פברואר 14, 2020 12:29 am

"למרות שלא זכרתי את האור המהבהב - כחול - אדום - כחול - אדום.. זהיתי אותו מיד וידעתי מיד עוד מרחוק שזאת הסוכת מציל שם עברתי את התקיפה" - רק שכחתי לציין שההבהוב של האור הכחול והאדום היה הבהוב אורות על הרמקולים של המציל על הסוכת מציל..

מירנדה
משתמש פעיל
הודעות: 885
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:19 am

Re: הגעתי לזירת הפשע.. אולי טריגר - התמודדות.

הודעהעל ידי מירנדה » ו' פברואר 14, 2020 11:53 am

יואו! כל כך הרבה יותר מוצפת משם - מאותו הלילה שזה קרה - שם בחוף.
אני יודעת שזה טבעי - הרי עד עכשיו עוד לא ממש עיבדתי את מה שקרה - היו כל כך הרבה דברים אחרים שנכנסו באמצע ומנעו את היכולת להתחיל לעבד ואתמול היה בעצם הפעם הראשונה שבאמת התחלתי לעבד במלוא מובן המילה את מה שקרה.
אבל זה קשה וכואב.
רגשית זה מאוד מאוד כואב.
וגם פיזית זה כואב וכל כך מציק!
סובלת מאוד עכשיו מפלאשים על אותו לילה.
קשה.

מירנדה
משתמש פעיל
הודעות: 885
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:19 am

Re: הגעתי לזירת הפשע.. אולי טריגר - התמודדות.

הודעהעל ידי מירנדה » א' פברואר 16, 2020 7:00 pm

סתם כי בא לי להקפיץ..

מירנדה
משתמש פעיל
הודעות: 885
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:19 am

Re: הגעתי לזירת הפשע.. אולי טריגר - התמודדות.

הודעהעל ידי מירנדה » א' פברואר 16, 2020 7:01 pm

את הפוסט הכוונה

סמל אישי של המשתמש
מיכלל
סגל מסל"ן
הודעות: 2651
הצטרף: ב' יולי 06, 2009 9:24 am

Re: הגעתי לזירת הפשע.. אולי טריגר - התמודדות.

הודעהעל ידי מיכלל » ב' פברואר 17, 2020 9:52 am

נשמה יקרה בוקר אור!
המסע שעברת נשמע ומרגיש קשה משאול.
אני כולי קווה שכעת יותר רגוע לך ולו במעט.
אוהבת מחבקת ומחזקת,
איתך בהערכה ובכבוד רב,שלך. מיכל.

מירנדה
משתמש פעיל
הודעות: 885
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:19 am

Re: הגעתי לזירת הפשע.. אולי טריגר - התמודדות.

הודעהעל ידי מירנדה » ב' פברואר 17, 2020 1:28 pm

מיכל יקרה, הייתה לי הרגשה שהפוסט הזה התפספס וממש רציתי תגובה - לכן הקפצתי אותו (:
האמת שכבר קודם נכנסתי וקראתי את שכתבת אך היה לי קשה מידי להגיב אז מגיבה עכשיו.
כן.. זה באמת היה קשה מאוד אבל הייתי חייבת לעשות את זה עבור עצמי.
כן - זה גרם לכך שאהיה הרבה יותר מוצפת משם - מאותו לילה ארור - אך גם יודעת שזה יותר מטבעי.
כמה שהמסע הזה היה קשה עבורי הוא גם תרם להחזיר חלק ממני - לקחתי חזרה את השליטה לידיים שלי - אם אפשר לקרוא לזה ככה.
תודה על המילים החמות, ההבנה וההכלה, החיבוקים והתמיכה.
אוהבת גם אני (:

מירנדה
משתמש פעיל
הודעות: 885
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:19 am

Re: הגעתי לזירת הפשע.. אולי טריגר - התמודדות.

הודעהעל ידי מירנדה » ב' פברואר 17, 2020 8:04 pm

אני יודעת מה הצעד השלישי - זה עלה לי במדיטציה..
במקרה במדיטציה הספציפית הזאת השתמשו בים בתור כלי בתוך המדיטציה ובדרך זו חוויתי כרגע דרך מדיטציה אך בהמשך זה יצטרך להיות בים עצמו את התשובה לצעד השלישי.
אני צריכה את המים של הים שיטהרו אותי. הבעיה היא שהים בתל אביב מטונף! ואני זקוקה לים נקי להטהר.
ים שבו המים ירוקים מרב שנקיים ודגים שוחים בו כי הנקיון של המים מעניק להם את האופציה לחיות. והחוף נקי. וריק מבני אדם.
אני צריכה להכנס ערומה למים ולהטהר דרך החיבור לטבע.
הייתי בים כזה בעברי. החוף היה כל כך נקי שהסתובבו שם סרטנים על החוף והחוף היה מלא חורים שיצרו הסרטנים בתור בתים בשבילם מרב שהים היה נקי וריק מבני אדם ואפשר לסרטנים בתנאים האלו לחיות.
שקנאים הסתובבו שם וציפורים שלא מכירה את השמות של הסוגים.
חוף פרטי. וזה היה מדהים. הייתי אז בת 10.
היום האיזור הזה הפך לתיירותי בקרב האמריקאים כך שהרבה יותר ממוסחר, יקר וסביר שלא נקי כפי שהיה אז.
כשאני הייתי שם זה עוד לפני שהתיירות שם התחילה.
זה היה בחוף ים באיזור של קנקון וצ'יצ'ניצה.
בישראל לא מכירה חופים כאלו.
אך זה מה שאני צריכה. אני צריכה להטהר במי ים.
בתקופה הזאת של השנה קר מידי להכנס למים.
אבל זה מה שאני צריכה.

סמל אישי של המשתמש
מיכלל
סגל מסל"ן
הודעות: 2651
הצטרף: ב' יולי 06, 2009 9:24 am

Re: הגעתי לזירת הפשע.. אולי טריגר - התמודדות.

הודעהעל ידי מיכלל » ג' פברואר 18, 2020 8:55 am

בוקר אור יקירתי!
בכל חוף בארץ שתלכי מעט צפונה תוכלי עדין למצוא חוף נקי,
כמובן שאין שם הצלה ולא נכנסים לים.....
למשל בחוף פלמחים צפונית אליו לאורך החוף יש אזור מדהים
אם עדין לא חטפו אותו כי לא הייתי שם שנים...
בהצלחה והמשך יום נפלא,באהבה , מיכל.

מירנדה
משתמש פעיל
הודעות: 885
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:19 am

Re: הגעתי לזירת הפשע.. אולי טריגר - התמודדות.

הודעהעל ידי מירנדה » ג' פברואר 18, 2020 10:25 am

תודה מיכל!


חזור אל “תקיפה מינית”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Bing [Bot] ו־ 51 אורחים