טריגר.

עברת תקיפה מינית כלשהי? לא עברת תקיפה מינית אבל את/ה מרגיש/ה רצון לעזור? את/ה מוזמנ/ת להצטרף למשפחה גדולה וחמה. הפורום הזה נועד לספק תמיכה על כל מאפייניה: אווירה של בית חם, הקשבה, עזרה, הזדהות, רגישות, תחושת ביטחון, הבנה והרבה מאוד אהבה. אנו רוצים להעניק מקום בטוח לפריקת כל הרגשות ולדבר על הדברים הקשים באמת מבלי לחשוש.

המנהלים: אורית, מיכלל

מירנדה
משתמש פעיל
הודעות: 554
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:19 am

טריגר.

הודעהעל ידי מירנדה » ש' יולי 27, 2019 4:54 am

זכרונות רעים שעולים הרבה בזמן האחרון ולא יודעת למה - לא יודעת את ההקשרים..

עולים הרבה זכרונות מהאישפוז לאחר נסיון ההתאבדות משנת 2014.
ועולה הרבה גבי אבל לא כשאיים עלי באקדח אלא מהאונס ברבים ממנו.

אני אפרט כי צריכה להוציא את זה החוצה ולמי שלא מתאים שלא יקרא..

אזהרת טריגר.
מהבית חולים עולה שהיו צריכים לעשות לי בדיקה במחלקה פנימית שעד היום יש לי ספקות לגביה.
הרופאה נגשה אלי ואמרה לי שלפי הבדיקות דם שלי יש שתי אופציות - או שהגוף שלי לא מקבל מספיק תזונה ויש לי ירידה חדה ומהירה במשקל או שיש לי דימום במעי הגס וחשוב מאוד לבדוק את זה ובשביל לבדוק את זה היא צריכה לדחוף לי אצבעות. עניתי לה מיד שאני לא מקבלת מספיק תזונה כי בבית חולים כמות האוכל קטנה מאשר מה שהייתי אוכלת בחיים שלי. היא ענתה שחובה לבדוק. היו לי את הספקות שלי אבל לא היה לי את מי לשאול ועם מי להתייעץ ועניתי שבסדר. זאת הייתה בדיקה מאוד לא נעימה. תפסתי את המעקה של המיטה, נהייתי מכווצת כולי ודחפתי חזק את הפנים לתוך הכרית ונשמתי לתוכה. תוצאות הבדיקה - אני צדקתי. לא מקבלת מספיק תזונה בבית החולים. ועולה שדווקא כשהייתי שם עשו בדיקה בכל המחלקה למאושפזים לבדוק את כמות החיידקים מסוג מסויים שנמצא במחלקה וזה היה לדחוף לעצמי כמו מנקה אוזניים רק ארוך לפי הטבעת. לא רציתי לעשות את הבדיקה אבל אחת האחיות די דרשה ממני ובסוף עשתה לי את זה בעצמה. זה השלב שכבר רציתי לעוף משם - הם לא ידעו שאני נפגעת תקיפות מיניות מרובות בחיי וסובלת מפוסט טראומה כי אז עוד לא העזתי לספר מלבד לפסיכולוגית המדהימה שהייתה לי באותן שנים. הרגשתי שכל פעם מחפשים לדחוף לי דברים לתחת. זה אומנם היה רק פעמיים בשבוע אבל עדיין בשבילי זה היה קשה. הרגשתי שאני נפגעת במחלקה אף על פי שזה כמובן לא היה פגיעה זה נטו היה בדיקות שצריך היה לעשות. אבל עד היום אני שונאת שהייתי צריכה לעבור את זה ועכשיו שכותבת יכולה להרגיש עת זה וזה עולה הרבה בזמן האחרון. גם שקשרו לי את הידיים למיטה. כל פעם שיחררתי את עצמי וכל פעם קשרו את הידיים שלי חזרה. גם זה טריגר מכשלעצמו!! בטיפול נמרץ אמרתי לאחות שיש לי הזיות - עוד השפעה מהכדורים שבעלתי על מנת להתאבד - אך היא לא האמינה לי. אבל ביום וחצי הראשון מאז שיש לי זיכרון כן היו לי הזיות. ראיתי אנשים שלא מדברים ואז מתאדים לאויר. והייתה אישה זקנה שהייתה בקצה המיטה שלי שאלתי אותה מי היא ומה היא עושה שם ובקשתי שתפסיק ותלך מכאן אך היא לא הגיבה ורק הסתכלה עלי ולא זזה ולא דברה. האחות נכנסה לחדר. שאלתי את האחות מי זאת האישה הזאת ובקשתי ממנה שתגיד לה ללכת מכאן. מסתבר שלא הייתה שם שום אישה זה רק היה חלק מההזיות שהיו לי מהכדורים אותם בלעתי אך האחות לא האמינה לי שאני הוזה. גם הייתי כל כך צמאה. רציתי כל כך לשתות והאחות לא נתנה לי מעבר לכמות מסויימת כי הייתי עם שלושה אינפוזיות - שלא יהיה לי עודף מים בגוף. האחות עושה לי למה את כל כך צמאה? את מחוברת לשלוש אינפוזיות. עניתי לה שאני לא יודעת אבל אני ממש ממש צמאה אבל מעבר לכמות מסויימת היא לא אפשרה לי לשתות. הסתבר שהם קשרו לי את הידיים כי במיון נסיתי להוציא את המכשירים. אין לי שום זכרון של זה אבל ככה ספרו לי. כנראה שהייתי בדיסוציאציה ולא הבנתי מה קורה ונבהלתי שאני מחוברת לכל מיני מכשירים ולא הבנתי איפה אני. זה הניחוש שלי. אני לא זוכרת את זה בכלל. הייתי פצועה ולא הרגשתי את זה בכלל. מבקרים שאלו אותי מי הכניס לי אגרוף כי זה היה נראה כמו אגרוף לפרצוף ולא היה לי מושג על מה הם מדברים. ההשערה היא שכנראה נסיתי לקום ובגלל ההשפעה של הכדורים שבלעתי נפלתי על הפרצוף. מה שגם הגיוני כי ספרו לי שמצאו אותי על הבטן עם הפנים לתוך האדמה.. לי אין שום זיכרון של זה. אבל כל הדברים שכתבתי עושים לי רע כרגע. מרגישה שרע לי. גם עולה שהרופאה העירה אותי משינה על מנת להגיד לי משהו - לא זוכרת מה - אבל כרגיל נתתי את הקפיצה של החיים שלי והרופאה בעקבותי. ומסתבר שהתחלתי לבכות אפילו שלא ידעתי שאני בוכה. הרופאה נסתה לשאול אותי שוב ושוב למה אני בוכה. אני אפילו לא ידעתי שאני בוכה. כשהבנתי שאני בוכה אבל כנראה כל כך מנותקת על מנת לדעת את זה והיה ברור לי שהבכי קשור להתקף פוסט טראומטי לתקיפות מיניות שעברתי אבל לא יכלתי לספר לה את זה התירוץ שלי היה שאני מאוד אמוציונלית בתקופה הזו (הייתי מאושפזת בעקבות נסיון אובדני) כך שהיא קנתה את זה. גם מוצפת מעוד כל מיני דברים שהיו באשפוז - לא יודעת למה זה עולה בתקופה האחרונה.
וחוץ מזה גבי עולה הרבה בתקופה האחרונה. זמן החדירה. אני יכולה לראות את זה ואני יכולה להרגיש את זה. וזה עושה לי בחילה. אני לא מוצאת את המילים לתאר את מה שעולה לי ממנו כך שבאמת ארגיש שזה על הדף.
וכמובן שהכל עולה תמיד כרגיל אבל הבית חולים (הטיפול הנמרץ ומחלקה פנימית בבית חולים איכילוב) לאחר נסיון ההתאבדות ב2014 והאונס ברבים מגבי - אלו שני דברים שיחסית חדש שהם מציפים. לפחות במודע ושזוכרת. ולא יודעת למה הם פתאום עולים בתקופה הזו.. רק יודעת שזה מציק לי.

מירנדה
משתמש פעיל
הודעות: 554
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:19 am

Re: טריגר.

הודעהעל ידי מירנדה » ש' יולי 27, 2019 10:39 am

" הרגשתי שאני נפגעת במחלקה אף על פי שזה כמובן לא היה פגיעה זה נטו היה בדיקות שצריך היה לעשות." - למרות ששוב - יש לי ספקות לגבי זה. לא בטוחה שהיה חובה לדחוף לי אצבעות והבדיקה השניה לא הייתה חובה אך האחות ממש עמדה על כך שאעבור אותה.
כל כך פחדתי לחשוף שאני נפגעת תקיפה מינית שכבר שיתפתי פעולה ונתתי את האוקי עם קצת הפעלת לחץ מצד הצוות הרפואי על מנת לא להיות צריכה לחשוף את שעברתי..


חזור אל “תקיפה מינית”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 78 אורחים