סתם מתבכיינת כמו שאבא לא הרשה - טריגר.

עברת תקיפה מינית כלשהי? לא עברת תקיפה מינית אבל את/ה מרגיש/ה רצון לעזור? את/ה מוזמנ/ת להצטרף למשפחה גדולה וחמה. הפורום הזה נועד לספק תמיכה על כל מאפייניה: אווירה של בית חם, הקשבה, עזרה, הזדהות, רגישות, תחושת ביטחון, הבנה והרבה מאוד אהבה. אנו רוצים להעניק מקום בטוח לפריקת כל הרגשות ולדבר על הדברים הקשים באמת מבלי לחשוש.

המנהלים: אורית, מיכלל

מירנדה
משתמש פעיל
הודעות: 383
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:19 am

סתם מתבכיינת כמו שאבא לא הרשה - טריגר.

הודעהעל ידי מירנדה » ה' פברואר 21, 2019 1:53 pm

לא מצליחה לצאת מהדיכאון אליו נכנסתי.
לא מצליחה להרים את עצמי בחזרה.
רק רוצה כל היום וכל הזמן להתחבא מתחת לשמיכה.
דברים עולים.
דברים צפים.
חיים שלמים שלא מפסיקים ולא נגמרים.
שינה.
אומרים ששינה היא חשובה.
אומרים ששינה תורמת להחלמה.
אבל שינה זו פריבילגיה שאני לא זוכה בה ומעולם לא זכיתי.
כי גם כשישנה לא עוברת את כל שלבי השינה במלואם בגלל הפוסט טראומה.
קשה לי.
כל כך קשה.
וכואב כמו שמי שלא עובר את זה לא יכול להבין.
כואב לנשום.
כואב להיות.
כואב לחיות.
הגוף במצוקה.
לא שקט!
והנפש בוכה - דומעת - מזילה דמעה.
אתם יודעים..? אני כועסת.
וכל דבר מציף דבר אחר.
חיים של כאב ופגיעה בלתי נגמרים.
עוברת מיד אחת לשניה כבר 32 שנה.
משהו פה מבין ויודע מזה 32 שנה??
זה טירוף!
32 שנה שאני עונה לכל סוג אלימות קיים.
וממשיכה להפגע.

האימוג'י הזה עושה אותי רעבה - :pizza:
בא לי גם פסטה טעימה.

חזור אל “תקיפה מינית”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 93 אורחים