שקט

עברת תקיפה מינית כלשהי? לא עברת תקיפה מינית אבל את/ה מרגיש/ה רצון לעזור? את/ה מוזמנ/ת להצטרף למשפחה גדולה וחמה. הפורום הזה נועד לספק תמיכה על כל מאפייניה: אווירה של בית חם, הקשבה, עזרה, הזדהות, רגישות, תחושת ביטחון, הבנה והרבה מאוד אהבה. אנו רוצים להעניק מקום בטוח לפריקת כל הרגשות ולדבר על הדברים הקשים באמת מבלי לחשוש.

המנהלים: אורית, מיכלל

מירנדה
משתמש פעיל
הודעות: 353
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:19 am

שקט

הודעהעל ידי מירנדה » ד' ינואר 30, 2019 4:10 am

זה תמיד יהיה חלק ממני.
זה תמיד ישאר חלק מהזיכרון.
זה תמיד ילך איתי לכל מקום.
זה תמיד שם.
מתקיף.
מציף.
עולה.
זה תמיד שם ותמיד יהיה.
בא לי לסיים עם הכל.
לגרום לזה להפסיק לתמיד.
לגרום לזה לא להיות יותר חלק ממני.
העבר.
ההווה.
העתיד.
כבר לא מפחדת מהמוות.
מפחדת מהחיים.
ולא רוצה לחיות אותם.
לא ככה.
נמאס.
בא לי למות.
שישאר שקט לתמיד...
הבחירה לבחור נלקחה ממני בכח ונגד רצוני - נגד הסכמתי.
אבל המוות בידיים שלי.
כאן זאת בחירה שלי.
ואף אחד לא יכול לקחת אותה ממני.
כאן השליטה היא בידיי.
קבלת השליטה אולי בפעם הראשונה בחיי.
לא מתאבדת היום.
גם לא מחר.
אבל חולקת מחשבות סלש רצונות.
שבתקווה אולי יבוא יום ויתממשו.
בתקווה - כי את החיים האלו אני לא רוצה.
לא ככה.
לא כמו עכשיו.
ולא כמו שהיה לאורך כל השנים.
כל חיי.
אני אישה בת 32.
עוד חצי שנה 33.
נכון - יש בי צדדים שרוצים לחיות.
אבל יש בי גם צדדים שרוצים למות.
וזאת עננה אפורה סלש שחורה שמסתובבת מעלי בכל מקום ובכל זמן.
עננה שלא עוזבת אותי ולעולם לא עזבה.
עננה של מוות.
ואותה אני רוצה..
רוצה להפסיק את הכאב, להפסיק את ההתקפים, הפלאשים הבלתי פוסקים והניתוקים שמתלווים. רוצה להפסיק את העבר מלחיות בתוכי.
העבר חי ונושם ולא נותן מנוח.
כואב לי.
כואב לי כל כך.
וזה לעולם לא נגמר.
לעולם לא מפסיק.
בוחרת במוות בתור חבר.
כי המוות לא יאכזב ויסייע כל כך.
במתן שקט לעד.
מתן שקט וזהו.
שקט - תודה.

חזור אל “תקיפה מינית”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 81 אורחים