*טריגר* איך הוא העיז?

עברת תקיפה מינית כלשהי? לא עברת תקיפה מינית אבל את/ה מרגיש/ה רצון לעזור? את/ה מוזמנ/ת להצטרף למשפחה גדולה וחמה. הפורום הזה נועד לספק תמיכה על כל מאפייניה: אווירה של בית חם, הקשבה, עזרה, הזדהות, רגישות, תחושת ביטחון, הבנה והרבה מאוד אהבה. אנו רוצים להעניק מקום בטוח לפריקת כל הרגשות ולדבר על הדברים הקשים באמת מבלי לחשוש.

המנהלים: אורית, מיכלל

סמל אישי של המשתמש
סיון
משתמש פעיל
הודעות: 91
הצטרף: ה' אוקטובר 25, 2007 12:07 pm
מיקום: צפון

*טריגר* איך הוא העיז?

הודעהעל ידי סיון » א' אפריל 13, 2008 12:55 am

(מאמר מוסגר לפני הסיפור): אני מצטערת שלא הייתי פה המון המון המון זמן. ההתעסקות בנושא לא נתנה לי את החופש לעזוב אותו. הייתי צריכה זמן לעכל ולהתגבר, ואכן זה דיי עבד. יש לי אפילו בן זוג חדש, אנחנו אפילו מגיעים לכמעט אינטימיות. העניין הוא מה שעלה בפעם האחרונה בה הוא התקרב מידי, כל הזמן צפים לי דברים מהתקופה הזו, כל יום הפאזל הולך ונעשה ברור ובהיר יותר ודברים צפים חזרה לתודעה, בכל זאת לזה לא הייתי מוכנה...! לא ממנו! הוא היה האדם הכי קרוב אליי, כמו אח...!
.
.
.
אני פשוט לא מצליחה להבין איך העזת לעשות את זה..?


לקח לי הרבה זמן לחשוב על זה, רק עכשיו איתו שהתחלתי לקלף את הקליפה באמת התחלתי להזכר, התחלתי להבין...

ניצלת אותי...

אתה, מכל האנשים בעולם...
סיפרתי לך את הסיפור שלי...
סיפרתי לך שנאנסתי...!

נתת לי לבכות מולך,
חיבקת,
ונישקת,
ניסית להפשיט,
אמרתי לך שאני לא מסוגלת, שאני פשוט נגעלת,
אמרת לי שכדי להתגבר... אני פשוט חייבת,
קילפת מעליי את הבגדים,
פיסה אחרי פיסה.
עד היום הייתי בטוחה שאתה הידיד הכי טוב שיש לי בעולם הזה, אח!
שכבתי על הצד, התכנסתי לתוך עצמי, לא רציתי שתראה אותי,
רציתי להעלם, ליטפת אותי, הולכת את הידיים שלך עליי,

אמרת לי שכדי להתגבר... אני פשוט חייבת,

שאם לא אני אשאר בטראומה ממה שקרה..
מתי בדיוק למדת פסיכולוגיה אני לא יודעת,
היית כמו אחי הגדול, היית חבר לשעבר, היית הידיד הכי טוב שלי, ומעבר לכך היית היחיד שידע!
משכת אותי אליך בעדינות וקשיחות,
לחשת לי להרגע,
לנשום עמוק,
לפתוח עיניים,
היית מעליי, אמרת לי שזה בסדר, שאני רק חייבת לראות שאני יכולה,
שוב אמרתי לך שאני לא מסוגלת, בוכה, באפיסת כוחות אחרי שעות ארוכות של בכי,
חדרת אליי, היית בתוכי,
אמרת לי לזכור שזה לא הוא,
זה אתה... וזה צרב אפילו יותר,
התעקשת שאני אמשיך להסתכל עליך...
בכיתי כל הזמן,
הסתכלת עלי במבט הזה והרמת את העיניין ממני הלאה,
התעסקת במה שהיה הכי חשוב...
"לדאוג שאני אבריא, שלא ישארו לי טראומות"
באמת חשבת שזה מה שייפתור לי את הבעיות?
אמרת תוך כדי שאם תדע מי הבן זXXX שנגע בי אתה הורג אותו... שצריך לתלות אותו....
ובאותו זמן,
חדרת אליי בדיוק כמוהו, אולי מסיבה אחרת,
אולי בצורה אחרת,
אולי עליך לא צרחתי,
אולי ממך לא ברחתי,
אבל ההרגשה הייתה דומה מידיי....
נגעלתי...
ממנו וממך...
ואני סמכתי עליך כל כך...
אני עד עכשיו לא מבינה איך הצלחת לגרום לי לחשוב שזה הגיוני שאם עברתי אונס התרופה הכי טובה היא לשכב איתך...
אמרת לי להגיד שקול שנאנסתי... לא הייתי מסוגלת עדיין לחשוב את זה בצורה הפשוטה הזו ואתה לחצת עליי להגיד את זה,
לחצת לשכב איתי,לא הפסקת להגיד שזה יעשה לי טוב יותר, שזה ייצור לי הקלה לדעת שאני מסוגלת לשכב עם מישהו על אף מה שקרה...
המשכת לזוז מעלי,
המשכתי לבכות,
גמרת..
חיבקת...
שכבת לידי בשקט ולחשת שהכל יהיה בסדר, שאני רק צריכה להרגע,
לנשום עמוק, לראות שזה אתה כאן ולא הוא...
כאילו שזה משנה בכלל...

עברו שלוש שנים מאז.
שמתי את החוויה הזו בצד ומעולם לא דיברנו עליה,
מעולם לא אמרתי לך איך הרגשתי שהאדם הכי קרוב אליי ניצל, במודע או לא במודע, את העובדה שהייתי בשפל המדרגה, שהייתי כל כך חלשה מרוב בכי שבקושי הצלחתי לנשום...
איך העזת לגעת בי??
איך העזת להסתכל עלי מלמעלה בוכה ולהמשיך בשלך?
איך העזת להגיד שככה זה יעבור?
איך העזת לנצל את הקירבה שלי אליך ככה?
דווקא אתה?
אז נכון זה לא היה אונס, כי חוץ מלהגיד לך שאני לא מסוגלת ולבכות במשך כל התרחיש לא אמרתי לך די, לא צרחתי, לא ברחתי, לא קפצתי, רק שכבתי שם מתחתיך כמו גוויה, בוכה ללא סוף...
אבל אתה יודע משהו? זה היה יותר גרוע...
חבל שהתנתקתי מבלי להגיד מילה, אבל במבט לאחור אני פשוט לא מסוגלת להסתכל לך יותר בעיניים...
זה מה שיש לי להגיד אחרי שנתיים וחצי של שתיקה!
יש לך זמן לגדול, כמה יפה את תעשי רק מה שאת אוהבת
קחי את העולם כמו פרי רק מה שאת חושבת
קחי כל מה שאפשרי שיהיה לך טוב...
אין אחת כמוך, את כבר יודעת
שתוכלי תמיד לבחור
כל מה שתרצי לזכור.

סמל אישי של המשתמש
מעיין
משתמש פעיל
הודעות: 409
הצטרף: ב' אוקטובר 15, 2007 9:26 pm

Re: *טריגר* איך הוא העיז?

הודעהעל ידי מעיין » א' אפריל 13, 2008 12:08 pm

צהריים טובים סיון..
בהחלט הרבה זמן לא כתבת כאן, התגעגענו!
הידיד שאת מספרת עליו....שניה אני צריכה לספור עד 10 לפני שתרגישי את הכעס שלי כלפיו,
לפני שאני מורידה לו את האוויר מהמפרסים..
פעם האמנתי במושג הידידים, והיו לי ידידים מילדות שהיו החברים הכי טובים שלי, אבל כל אחד מצא את דרכו
התבגרנו והמשכנו הלאה. היום אני לא מאמינה במושג הזה ולמה? כי תמיד יש לצד אחד אינטרנס כלפי האחר,
איך שלא תסתכלי על זה, או שאת מעוניינת או שהצד השני.
מתוקה שלי הלוואי ויכולתי למחוק אצלך את כל הכאב הזה שאת חשה, תכעסי, תבכי מותר לך זה משחרר כהוגן,
את מטופלת על ידי גורם מוסמך?...
אני כאן איתך!
מעיין.
האדם דומה לציפור.
בכוחה של ציפור
לדאות מעלה מעלה,
אבל בתנאי שתניע את כנפיה ללא הרף.
אם תפסיק מעופה לרגע,
הרי היא צונחת ונופלת.

סמל אישי של המשתמש
סיון
משתמש פעיל
הודעות: 91
הצטרף: ה' אוקטובר 25, 2007 12:07 pm
מיקום: צפון

Re: *טריגר* איך הוא העיז?

הודעהעל ידי סיון » א' אפריל 13, 2008 1:06 pm

תודה,
ולא אני לא מטופלת,
הייתי פעם בצבא באיזה רבע טיפול וברחתי,
דווקא הקשר החדש לא מפסיק להציף דברים....
יש לי בעיה ללכת לטיפול,
אני עדיין עושה סדר...
כשפתאום נזכרתי לא ידעתי מה לעשות עם כל הזעם הזה....
אני ממש מתוסכלת, אפילו יותר מהמקרה עצמו, את ההוא לא הכרתי אבל כאן....
אני ממש ממש לא יודעת מה לעשות עם כל זה עדיין...
יש לך זמן לגדול, כמה יפה את תעשי רק מה שאת אוהבת
קחי את העולם כמו פרי רק מה שאת חושבת
קחי כל מה שאפשרי שיהיה לך טוב...
אין אחת כמוך, את כבר יודעת
שתוכלי תמיד לבחור
כל מה שתרצי לזכור.

סמל אישי של המשתמש
נועם
משתמש פעיל
הודעות: 729
הצטרף: ב' מרץ 19, 2007 10:20 pm

Re: *טריגר* איך הוא העיז?

הודעהעל ידי נועם » א' אפריל 13, 2008 1:51 pm

היי סיוון..
כשמעיין כתבה לך שהיא לא מאמינה במושג הזה "ידידים", הייתה לי קצת נטייה לחלוק עימה, כי היום, החברים הכי טובים שלי הם בנים.

מה שהבן זונה הזה עשה לך, הוא אונס לכל דבר, לדעתי.
הוא ראה שבכית. את אמרת לו שלא נעים לך, הוא צריך להפסיק.
אז מה אם לא צעקת?, אונס נפשי. זה מה שהוא עשה לך.

בהחלט, סקס הוא לא זה שמעביר את חווית האונס. לא סקס כשהוא לא מאהבה, או מרצון.
האמת היא, שאחד הדברים שכן עזרו לי, היה לדעת שהחבר שלי כאן, לא בשביל לשכב איתי, אבל כששכבנו, ברגע אחד הבנתי- זה יכול להיות אחרת.

אני גאה בך שהצלחת להמשיך הלאה, ושיש אחד חדש.
כרגע, אל תפחדי מהקטע של האינטימיות. תנסי קודם לפתח אותו כחבר טוב, כדי שתוכלי לסמוך עליו כמה שיותר. ואז, לאט לאט. אינטימיות.

אני גאה בך שסיפרת.
דרוש המון אומץ...


שבוע נפלא, וברוכות השבות,
3>
גברת במבה.
"השתיקה שלי זו הצרחה
הכי גדולה שבי..
השתיקה שלי זה הכאב
הכי כואב אצלי..
וכשהשקט יפול כמו חול,
קולי לאיש לא יגיע.
אני יכלתי לבכות,
אבל פחדתי שזה יפריע..."

סמל אישי של המשתמש
סיון
משתמש פעיל
הודעות: 91
הצטרף: ה' אוקטובר 25, 2007 12:07 pm
מיקום: צפון

Re: *טריגר* איך הוא העיז?

הודעהעל ידי סיון » א' אפריל 13, 2008 7:58 pm

אז זהו שאני דיי מסכימה איתך נועם,
אני לא יכולה לבטל את עולם הידידים כי יש לי יותר מידי כאלה מכדי להתעלם מקיומם.
אני גם לא יכולה להסתכל על זה כאונס... קשה לי מידי ואני גם לא חושבת שזה נכון...
אני גם לא רוצה להכנס חזרה לתוך מעגל הרחמים העצמיים שלי....
אני לא מתכוונת לדבר איתו על זה אומנם, אבל אני גם לא רוצה לחשוב על זה כ"הוא אנס אותי", הוא יותר מידי קרוב בשביל זה, זה כאילו אח שלי אנס אותי, זה גורם לי לרצות להקיא...
אני מתייחסת לזה בתור שיקול דעת מוטעה... הוא עשה טעות... אחת שתעלה לו בחברות שלי אבל טעות...לא יותר ולא פחות... או לפחות כך אני מקווה
יש לך זמן לגדול, כמה יפה את תעשי רק מה שאת אוהבת
קחי את העולם כמו פרי רק מה שאת חושבת
קחי כל מה שאפשרי שיהיה לך טוב...
אין אחת כמוך, את כבר יודעת
שתוכלי תמיד לבחור
כל מה שתרצי לזכור.


חזור אל “תקיפה מינית”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 76 אורחים