כבר לא יודעת במה להאמין

עברת תקיפה מינית כלשהי? לא עברת תקיפה מינית אבל את/ה מרגיש/ה רצון לעזור? את/ה מוזמנ/ת להצטרף למשפחה גדולה וחמה. הפורום הזה נועד לספק תמיכה על כל מאפייניה: אווירה של בית חם, הקשבה, עזרה, הזדהות, רגישות, תחושת ביטחון, הבנה והרבה מאוד אהבה. אנו רוצים להעניק מקום בטוח לפריקת כל הרגשות ולדבר על הדברים הקשים באמת מבלי לחשוש.

המנהלים: אורית, מיכלל

קוקי
הודעות: 13
הצטרף: ו' אפריל 04, 2008 1:04 am

כבר לא יודעת במה להאמין

הודעהעל ידי קוקי » ש' אפריל 05, 2008 11:48 pm

ביום שזה קרה בכיתי ורעדתי מהשוק, מההלם של מה שקרה.
מאז זאת הפעם הראשונה שאני בוכה, והפעם זה מהכעס, מהעצב, מהאכזבה.
למה דווקא אותי?! למה אני?!
כשאביב נפל, הדבר היחיד שהחזיק אותי זה האמונה שלכל דבר שקורה יש סיבה.
אבל מה הסיבה הפעם? איזה תרוץ יש לך הפעם?
במה אני אמורה להאמין כדי לעבור את זה עכשיו...
אני נחלשת וכך גם האמונה שלי בך.
עד עכשיו האמנתי שאתה פעול בדרכים נסתרות. אני מתחילה לפקפק בזה, בעתם כיומך.
לקחת לי את האהבה הכי יקרה שהייתה לי ועכשיו לקחת לי פיסה גדולה ממני, מהנפש שלי.
מה עוד נותר..? אני כבר לא בנאדם, חצי לב, חצי נשמה... אני לא שלמה ועם זה אני חייה כבר הרבה זמן.
אבל אולי כן יצא טוב מכל המצב הזה.... חייב לצאת קצת טוב, זה לא קרה לחינם נכון?

סמל אישי של המשתמש
נועם
משתמש פעיל
הודעות: 729
הצטרף: ב' מרץ 19, 2007 10:20 pm

Re: כבר לא יודעת במה להאמין

הודעהעל ידי נועם » א' אפריל 06, 2008 3:08 pm

לפעמים, כשאני חושבת על מה טוב באונס, אני מבינה שלמדתי להיות קצת יותר זהירה, קצת יותר פקחית...
אבל הכי הכי?, למדתי להעריך דברים.
במערכת יחסים הקודמת שלי, ידעתי לא להעלב מכל דבר שחברות שלי היו נפרדות עליו. תמיד אמרתי לעצמי "יש גרוע מזה".
זה החזיק לי מערכת יחסים נפלאה..באמת שנפלאה.

למדתי להעריך את הדברים הקטנים.
ציפור קטנה יכולה לעשות אותי מאושרת...אנשים אחרים יסתכלו עליי וישאלו "WTF?"..
קל לי נורא למצוא עכשיו אושר בדברים קטקטנים.

אני חושבת שמה שעברתי, גרם לי להבין מי אני, ומה אני.

והוא כאן. הוא תמיד כאן. אני תמיד שואלת למה אני, ולמה..ולמה.
אבל זה קרה, ולאט לאט לומדים להפנים שזה קרה, ולחיות עם זה.
"השתיקה שלי זו הצרחה
הכי גדולה שבי..
השתיקה שלי זה הכאב
הכי כואב אצלי..
וכשהשקט יפול כמו חול,
קולי לאיש לא יגיע.
אני יכלתי לבכות,
אבל פחדתי שזה יפריע..."

קוקי
הודעות: 13
הצטרף: ו' אפריל 04, 2008 1:04 am

Re: כבר לא יודעת במה להאמין

הודעהעל ידי קוקי » א' אפריל 06, 2008 3:18 pm

לא בעלתי בדעתי שיש תגובה טובה ומעודדת כזאת.
לא חשבתי על זה ככה...
תודה יקירה

סמל אישי של המשתמש
נועם
משתמש פעיל
הודעות: 729
הצטרף: ב' מרץ 19, 2007 10:20 pm

Re: כבר לא יודעת במה להאמין

הודעהעל ידי נועם » א' אפריל 06, 2008 3:38 pm

אני כאן לכל מה שתצטרכי :)
"השתיקה שלי זו הצרחה

הכי גדולה שבי..

השתיקה שלי זה הכאב

הכי כואב אצלי..

וכשהשקט יפול כמו חול,

קולי לאיש לא יגיע.

אני יכלתי לבכות,

אבל פחדתי שזה יפריע..."

סמל אישי של המשתמש
מעיין
משתמש פעיל
הודעות: 409
הצטרף: ב' אוקטובר 15, 2007 9:26 pm

Re: כבר לא יודעת במה להאמין

הודעהעל ידי מעיין » א' אפריל 06, 2008 11:40 pm

קוקי אפשר גם קושקוש???

ואני גם כאן בשבילך ולמענך..

מחבקת
מעיין.
האדם דומה לציפור.
בכוחה של ציפור
לדאות מעלה מעלה,
אבל בתנאי שתניע את כנפיה ללא הרף.
אם תפסיק מעופה לרגע,
הרי היא צונחת ונופלת.

סמל אישי של המשתמש
אדוה
משתמש פעיל
הודעות: 175
הצטרף: ג' אוגוסט 28, 2007 12:12 pm

Re: כבר לא יודעת במה להאמין

הודעהעל ידי אדוה » ו' אפריל 11, 2008 8:05 pm

אני חושבת שכל מה שעברתי-
האונס ומה שקרה אחרי זה- האיומים, השמועות שהוא הפיץ עלי בבית הספר,
3 שנים של בדידות בבית הספר שלכל מקום שהלכתי צעקו לי הערות של "זונה, שרמוטה, בואי תרדי לי...."
כל זה הפך אותי לחזקה ולאדם טוב יותר.
גרם לי להיות הרבה יותר רגישה לסבל של אנשים אחרים. גרם לי לרצות יותר להקשיב לבעיות של אחרים ולתת לאחרים את הידיעה שיש מישהו ששם בשבילם.
ברור שהייתי מעדיפה לא לעבור את כל זה. להיות פחות חזקה ממה שאני היום. אבל אני שמחה שזה הפך אותי לאדם טוב יותר.

אני בטוחה שעם הזמן תמצאי גם דברים טובים שקרו ממה שעברת
When you are close to tears
remember-
somday in will all be over!
One day we're gonna get so high.....

Cause even the impossible is EASY
when we've got each other!

סמל אישי של המשתמש
סיון
משתמש פעיל
הודעות: 91
הצטרף: ה' אוקטובר 25, 2007 12:07 pm
מיקום: צפון

Re: כבר לא יודעת במה להאמין

הודעהעל ידי סיון » ו' אפריל 18, 2008 8:08 pm

קוקי כתב:ביום שזה קרה בכיתי ורעדתי מהשוק, מההלם של מה שקרה.
מאז זאת הפעם הראשונה שאני בוכה, והפעם זה מהכעס, מהעצב, מהאכזבה.
למה דווקא אותי?! למה אני?!
כשאביב נפל, הדבר היחיד שהחזיק אותי זה האמונה שלכל דבר שקורה יש סיבה.
אבל מה הסיבה הפעם? איזה תרוץ יש לך הפעם?
במה אני אמורה להאמין כדי לעבור את זה עכשיו...
אני נחלשת וכך גם האמונה שלי בך.
עד עכשיו האמנתי שאתה פעול בדרכים נסתרות. אני מתחילה לפקפק בזה, בעתם כיומך.
לקחת לי את האהבה הכי יקרה שהייתה לי ועכשיו לקחת לי פיסה גדולה ממני, מהנפש שלי.
מה עוד נותר..? אני כבר לא בנאדם, חצי לב, חצי נשמה... אני לא שלמה ועם זה אני חייה כבר הרבה זמן.
אבל אולי כן יצא טוב מכל המצב הזה.... חייב לצאת קצת טוב, זה לא קרה לחינם נכון?


קוקי יקרה...
אין תירוץ...
כנראה..? גם אין סיבה...
האמונה שלך?
לא יודעת כל כך מה להגיד עליה בהקשר שלו...
אבל אולי הגיע הזמן במקום להאמין בו להאמין בך???
אכן הוא פועל בדרכים נסתרות...
אני יכולה לספר לך מהחוויה האישית שלי שהתבגרתי באחת... ואז התרככתי חזרה.. מצאתי את המרכז בין הילדה לאישה...
הפסקתי לעשות שטויות אבל למדתי שמותר להשתטות...
למדתי לבטוח באנשים מהמקום הנכון ובעיקר בעיקר בעיקר... להעריך את עצמי...
לדעת שמי שכן ייקבל אותי יהיה באמת ראוי אלי, יהיה ראוי לאמונה שלי בו, יהיה ראוי להתקרב אלי ולא רק פיזית....
אז אולי פשוט כל אחת בוחרת לקחת את הדברים למקום אחר...
מה שבטוח מכל חוויה אפשר לצמוח..
גם כאן, אחרי הכאב, אחרי הבלבול,
אחרי הכעס, אחרי התסכול,
אחרי המתחילים להוציא,
אחרי שמבינים שזה באמת קרה,
אחרי ששואלים את כל השאלות,
אחרי ההאשמה העצמית,
אחרי שמאשימים את כל השאר,
פתאום מתגנב לו רגע אחד,
כך לפחות קרה אצלי...
שהדברים מתבהרים,
והדברים מתחילים להיות מובנים יותר...
ולאט לאט מתגנב לו החוזק, התקוה, האמונה, ההשלמה....
ואז עוברים הלאה, מתחילים לחיות בהווה במקום בעבר....
זהו תהליך ההחלמה הפרטי שלי...
הגיוני ביותר שיהיו מי שלא יסכימו איתי....
כמובן, שאת יותר ממוזמנת ליצור קשר....
יש לך זמן לגדול, כמה יפה את תעשי רק מה שאת אוהבת
קחי את העולם כמו פרי רק מה שאת חושבת
קחי כל מה שאפשרי שיהיה לך טוב...
אין אחת כמוך, את כבר יודעת
שתוכלי תמיד לבחור
כל מה שתרצי לזכור.

שי מתנה
משתמש פעיל
הודעות: 2476
הצטרף: ג' דצמבר 04, 2007 9:38 pm
מיקום: מרכז הארץ
יצירת קשר:

Re: כבר לא יודעת במה להאמין

הודעהעל ידי שי מתנה » ו' אפריל 18, 2008 11:12 pm

כן ללא ספק מה שקרה שינה גם אותי , אולי הפך אותי לרגישה קצת יותר, שמה לב יותר לדברים שאנשים אחרים פחות רואים ויש לזה יתרונות לפעמים הדברים שקרו לימדו אותי לשרוד
לשרוד בלי ללכת לאיזה אי ולאכול קוקוסים..............אפרופו הישרדות
ההישרדות שלי אחרי הניצול המיני שנים של השכנים והבוס היא הישרדות של החיים
שאני חיה היום ונשואה, למרות מה שקרה (ניצלתי ממות אחרי נסיונות אובדניים).
אז אל תאבדי תקווה
ויש לך אותנו מתי שתצטרכי.
שי :hi:
שי שמאוד אוהבת בעלי חיים


חזור אל “תקיפה מינית”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot], לא מספיק ו־ 84 אורחים