תמיד חשבתי שלי זה לא יקרה *טריגר*

עברת תקיפה מינית כלשהי? לא עברת תקיפה מינית אבל את/ה מרגיש/ה רצון לעזור? את/ה מוזמנ/ת להצטרף למשפחה גדולה וחמה. הפורום הזה נועד לספק תמיכה על כל מאפייניה: אווירה של בית חם, הקשבה, עזרה, הזדהות, רגישות, תחושת ביטחון, הבנה והרבה מאוד אהבה. אנו רוצים להעניק מקום בטוח לפריקת כל הרגשות ולדבר על הדברים הקשים באמת מבלי לחשוש.

המנהלים: אורית, מיכלל

סמל אישי של המשתמש
מיני מאוס
משתמש פעיל
הודעות: 826
הצטרף: ש' אפריל 05, 2008 3:06 pm

תמיד חשבתי שלי זה לא יקרה *טריגר*

הודעהעל ידי מיני מאוס » ש' אפריל 05, 2008 3:30 pm

יותר נכון להגיד שקיוותי שלי זה לעולם לא יקרה... כמה חבל שהתקוות שלנו לא הולכות יד ביד עם המציאות!
חוויתי התעללות נפשית ארוכה מצד אבי. הוא מעולם לא תקף אותי מינית,אך כמעט והוביל אותי להתאבדות בדרכו זו של התעללות נפשית. כמעט 7 שנים חלפו מהרגע שאבי יצא מחיי ועד שהייתי מסוגלת למצוא בי את הכוחות לבטוח בגבר ולהתחיל מערכת יחסים. 7 שנים של בכי וייסורים והנה אני פוגשת בבחור מקסים ונפלא ששומע את סיפור חיי ובוחר להיות איתי ללא תמורה. שבועות חולפים בעודו מחבק אותי ומחכה בסבלנות שאהיה מוכנה לנשיקה... כן,כן,נשיקה מבחינתי הייתה בגדר הבלתי אפשרי. איתו למדתי לשבור את החומה של טראומות הילדות ואיתו למדתי להיות אישה.
ואז, איפשהו שם בחצי השנה שאנחנו יחד הדברים החלו לקבל תפנית שונה. הוא היה נוגע בי בניגוד לרצוני בעודו מאונן,היה מפשיט אותי ללא הסכמתי תוך כדי,נוגע באבריי האינטיימים,בשדיי... ביקשתי שיפסיק פעם אחר פעם אך ה"לא" שלי התפוגג כלא היה. הוא לא הרגיש שיש משהו חריג במעשיו כי הוא לא היה חודר אלי בכוח. מבחינתו הוא היה חרמן והיה לו חשק מיני גבוה ואני מבחינתי הרגשתי פשוט מאוד חסרת ניסיון וחסרת הבנה לגבי מין ואיך זה מתנהל בקשרים אחרים. הדחקתי או התעלמתי או הכחשתי- אני לא יודעת מה מכל אלה גרם לי להמשיך כאילו כלום.
הפרעת האכילה שלי שברה שיאים. שנים רבות אני סובלת מאכילה רגשית,אך מעולם לא היו לי כמה בולמוסים ביום או בולמוסים בכל יום ויום. בתקופה הזאת לא היה עובר יום אחד בלי התקף אכילה,שלא לדבר על ימים עם כמה בולמוסים רצופים. הגוף זעק מתוכי מצוקה. הנפשה אותתה מצוקה ורק אני חירשת ועיוורת המשכתי כרגיל.
בזמן קיום יחסי מין הוא ניסה לחדור לתוכי בעזרת האצבע שלו,יותר נכון לתוך ישבני,בניגוד לרצוני. יתרה על כך,הבהרתי לו עוד לפני שהתחלנו לקיים יחסי מין שזהו ה"קו האדום" מבחינתי. הוא הרגיש שהגיע הזמן לחשוף אותי לזה,אולי אני אגלה שאני נהנת מזה... וה"לא" שלי הספיקו כדי שיעצור אחרי נסיון לבצע זאת,אך ה"לא" שלי היה תקף רק לאותה הפעם. בפעם הבאה שקיימנו יחסי מין חזר הטקס על עצמו. הוא הכאיב לי תוך כדי כאילו היה שקוע בטראנס משלו כאשר ניסה להחדיר אלי את האצבע שלו בניגוד לרצוני. זה קרה כל כך הרבה פעמים שאינני יודעת להגיד כמה.
לפני כשבועיים הוא סיפר לי שהוא חווה התעללות מינית בילדותו,הוא עבר גילוי עריות מצד אמו. תמכתי בו והייתי לצידו בעודו מחפש עזרה וטיפול ואז,ככה פתאום, זה היכה בי: הוא תקף אותי מינית. במודע או שלא במודע,הזעם ששקע בו עקב ההתעללות שחווה הופנה כלפי. דרך הגוף שלי הוא הרגיש סוף סוף בשליטה,הרגיש שהוא זה שיכול לבעול ולא הפוך...
אני לא יודעת כמה נכון לקרוא לזה תקיפה מינית או נסיון לאונס... אני מרגישה אבודה,כאילו נפערה לי בתוכי תהום ענקית שלא ניתן לגשר עליה. אני אדישה כל כך למה שקורה מסביבי... לא מרגישה דבר,כאילו הכל מת לי בפנים...

סמל אישי של המשתמש
אייל
Site Admin
הודעות: 1603
הצטרף: ג' מרץ 06, 2007 12:26 am

Re: תמיד חשבתי שלי זה לא יקרה

הודעהעל ידי אייל » ש' אפריל 05, 2008 5:39 pm

ברוכה הבאה לשוברות שתיקה,
מבחינת החוק, זה בהחלט עונה להגדרות של תקיפה מינית, ושל מעשה סדום (החדרת האצבע או כל דבר אחר לישבן שלך בניגוד לרצונך).
מבחינת כל אדם ממוצע שחושב בצורה שפויה, האופן בו הוא "השתמש" בך, בניגוד לרצונך הוא תקיפה מינית, ובטח שלא יחס מחבר.
ישנם מקרים בהם בית המשפט מקל על עונשו של נאשם בתקיפה מינית עקב דברים שהוא עבר בעצמו - כל מקרה לגופו.

אך לך, לא צריכה להיות שום סלחנות יתרה כלפיו על האופן שהוא התנהג אליך, ולא חשוב מה כולל העבר שלו.
את צריכה לעמוד על שלך, ולא להרשות לו או לאף אחד אחר לגעת בך, או אפילו להגיד לך דברים מיניים שפוגעים בך.

מה קורה ביניכם עכשיו? נפרדת ממנו? אתם עדיין בקשר?
יש לך חברה טובה, אמא, אחות, שאת מרגישה בנוח לשתף אותה בנושא הזה?

את לא לבד סבוש
מה יותר נפלא מאשר לגרום לבחורה ששכחה איך מחייכים, לצחוק...
"כדי להגשים חלום אחד ישן, יש צורך במליון חולמים שלא עוצמים את עיניהם..."
http://shovrotshtika.co.il

סמל אישי של המשתמש
מיני מאוס
משתמש פעיל
הודעות: 826
הצטרף: ש' אפריל 05, 2008 3:06 pm

Re: תמיד חשבתי שלי זה לא יקרה

הודעהעל ידי מיני מאוס » ש' אפריל 05, 2008 6:23 pm

אייל,
אנחנו יחד ואנחנו מנסים להתגבר על הפגיעה שלו מצד אמו יחד.
לגבי הפגיעה שלו בי,כל מה שאני מרגישה זה רצון לשכוח... למחוק מהמוח שלי את הזיכרונות והתחושות.
אמא שלי אינה אישה תומכת... אין לה מושג מהפרעת האכילה שלי או אפילו מהטראומה שלי מאבי.
ולגבי חברות,אני לא מרגישה לנכון לשתף...מנסה למצוא הצדקות ותירוצים שזה לא קרה בכלל.

סמל אישי של המשתמש
נועם
משתמש פעיל
הודעות: 729
הצטרף: ב' מרץ 19, 2007 10:20 pm

Re: תמיד חשבתי שלי זה לא יקרה

הודעהעל ידי נועם » ש' אפריל 05, 2008 7:54 pm

היי סבוש..
אני מצטערת שלא קראתי את הכל..
שיניתי לך את השם של הנושא, שמתי בו "טריגר". כתבת משהו שעלול להזכיר, וכשזה קורא, מוסיפים "טריגר".

אני מבטיחה שאני אקרא מתישהו,
אז בינתיים אני רק אגיד שהגעת למקום נפלא. מאין מקום מפלט שכזה.

האתר הוא אנונימי לחלוטין, והבנות כאן מדהימות, ואת תמיד יכולה לבוא ולפרוק פה.
נכון שיהיו בנות כמוני, שאולי יגיבו לך שהיה להן קצת קשה, אבל אל תרגישי רע בגלל זה...אלו תקופות שלנו, שהן קצת קשות, בהן אנחנו לא מאוד יכולות לקרוא, ולפעמים, כשאנחנו קוראות, קצת קשה לנו להגיב על מה שקראנו, אז לא תמיד מגיבות.
אל תיבהלי אם זה קורה :)

אני מקווה שלא ביאסתי אותך..


אגב, בקשר לתלונה (אם הבנתי את התגובה של אייל נכון)-
אני הגשתי תלונה על החבר הראשון שלי, זה שאנס אותי והחריב את עולמי.
התלונה לא הלכה לשום מקום אחרי זה, אבל בכל זאת- זה אחד הדברים שהכי חיזקו אותי בעולם.


בכל מה שתצטרכי,
אנחנו כאן.
:)

נעם.
"השתיקה שלי זו הצרחה
הכי גדולה שבי..
השתיקה שלי זה הכאב
הכי כואב אצלי..
וכשהשקט יפול כמו חול,
קולי לאיש לא יגיע.
אני יכלתי לבכות,
אבל פחדתי שזה יפריע..."

סמל אישי של המשתמש
אייל
Site Admin
הודעות: 1603
הצטרף: ג' מרץ 06, 2007 12:26 am

Re: תמיד חשבתי שלי זה לא יקרה *טריגר*

הודעהעל ידי אייל » א' אפריל 06, 2008 1:37 am

אנחנו יחד ואנחנו מנסים להתגבר על הפגיעה שלו מצד אמו יחד.
לגבי הפגיעה שלו בי,כל מה שאני מרגישה זה רצון לשכוח... למחוק מהמוח שלי את הזיכרונות והתחושות.


האם זה אומר שאת מאפשרת לו להמשיך לגעת בך בניגוד לרצונך כחלק מהתגברות משותפת על הפגיעה שלו מצד אמא?
או שהוא הבין שהוא עושה לך משהו לא בסדר, והפסיק? ועכשיו כשהוא כבר לא פוגע בך, את אוהבת אותו ורוצה לעזור לו ולשכוח מ"הצרות שלך"?
מה יותר נפלא מאשר לגרום לבחורה ששכחה איך מחייכים, לצחוק...
"כדי להגשים חלום אחד ישן, יש צורך במליון חולמים שלא עוצמים את עיניהם..."
http://shovrotshtika.co.il

סמל אישי של המשתמש
מעיין
משתמש פעיל
הודעות: 409
הצטרף: ב' אוקטובר 15, 2007 9:26 pm

Re: תמיד חשבתי שלי זה לא יקרה *טריגר*

הודעהעל ידי מעיין » א' אפריל 06, 2008 11:38 pm

ברוכה הבאה...
מחבקת אותך
מעיין.
האדם דומה לציפור.
בכוחה של ציפור
לדאות מעלה מעלה,
אבל בתנאי שתניע את כנפיה ללא הרף.
אם תפסיק מעופה לרגע,
הרי היא צונחת ונופלת.

סמל אישי של המשתמש
מיני מאוס
משתמש פעיל
הודעות: 826
הצטרף: ש' אפריל 05, 2008 3:06 pm

Re: תמיד חשבתי שלי זה לא יקרה *טריגר*

הודעהעל ידי מיני מאוס » ד' אפריל 09, 2008 10:39 pm

נועם,אייל ומעיין,
תודה על המילים החמות... כעת אני יכולה להבין שלא תמיד קל לקרוא או להגיב.
אני לא מתכוונת להגיש תלונה. אני יודעת שמה שקרה הוא האחריות שלו אך יחד עם זה מבינה שלא מדובר ברוע אלא
בבעיה נפשית שדחפה אותו למעשה הנורא הזה.
אנחנו יחד והוא לא נוגע בי עוד בניגוד לרצוני וגם לא לוחץ עלי לקיים יחסים... כבר חודש שאנחנו ככה ואני,למען האמת, לא יודעת מתי אוכל לחזור ולהיות אינטימית עימו.
העובדה שהוא הבין את שעשה ושהוא מכבד את המחרב שלי כעת מקלה עלי טיפונת,למרות שנפער בי חלל ענק שאינני יודעת כיצד למלאו.

סמל אישי של המשתמש
מעיין
משתמש פעיל
הודעות: 409
הצטרף: ב' אוקטובר 15, 2007 9:26 pm

Re: תמיד חשבתי שלי זה לא יקרה *טריגר*

הודעהעל ידי מעיין » ה' אפריל 10, 2008 5:52 am

אומר לך את דעתי בעניין, אני יכולה לייעץ ומי שתחליט בסוף אם לקחת
את עצתי בחשבון זו את.
אני חושבת שלהמשיך ולהישאר עם בנאדם שפגע בך, או עשה משהו בניגוד לרצונך
לא יהיה הדבר הנכון בשבילך. אני מבינה שיש בינכם קשר עמוק כי אחרת היית מזמן קמה והולכת,
עצם זה שהוא לא עושה זאת עכשיו לא מוריד מהעניין, את חלילה מחכה לפעם הבאה?! האמון, הבטחון
הכל הלך אז בשביל מה להישאר עם אדם כזה? ועוד לתת לו את הליגיטימציה שהכל בסדר.

*לא אמרתי שאת חייבת להתלונן חלילה, זה תעשי כשתרגישי שאת יכולה, אבל להיות עם אדם כזה
שבגללו נוצר הפער שאת מדברת עליו לדעתי הוא פסול.

מחבקת
מעיין.
האדם דומה לציפור.
בכוחה של ציפור
לדאות מעלה מעלה,
אבל בתנאי שתניע את כנפיה ללא הרף.
אם תפסיק מעופה לרגע,
הרי היא צונחת ונופלת.

סמל אישי של המשתמש
מיני מאוס
משתמש פעיל
הודעות: 826
הצטרף: ש' אפריל 05, 2008 3:06 pm

Re: תמיד חשבתי שלי זה לא יקרה *טריגר*

הודעהעל ידי מיני מאוס » ה' אפריל 10, 2008 5:07 pm

מעיין,

אני מבינה את עמדתך וזו עמדתם של רוב האנשים שישמעו שנשארתי לצד האדם שתקף אותי.
אני לא נותנת לו לגיטימציה שהכל בסדר, הוא יודע שלא כך הדבר. אני הצבתי תנאי אחד לכך שאני נשארת: לא שוב,לא עוד פעם אחת ולא עוד חצי פעם. הסברתי לו שאם זה יקרה אני קמה והולכת ולא חוזרת לעולם. בחרתי להישאר כי איכשהו, לאורך הדרך שעברתי בעולם הזה, הבנתי שלאנשים מגיע לקבל הזדמנות שנייה כדי להתחרט,לשנות,לנסות לתקן וכדי פשוט להיות אנשים טובים יותר.
אני מעניקה לו הזדמנות שנייה,אחת ויחידה, לטפל בשורש הבעיה ובמה שהוביל אותו לפגוע בי.
את יודעת מה הכי עצוב? שהוא ממש לא לבד,רבים מאלה שחווים פגיעה מינית בשלב כזה או אחר תוקפים מישהו מינית בעצמם.
הוא לא אשם על העוול שנגרם לו בדיוק כפי שאני לא אשמה על העוול שהוא גרם לי.
בצורה מאוד מעוותת התוקף שלי היה בעבר קורבן של מישהו אחר.

אני מקווה שאני אמצא בי את הכוחות להתמודד עם התקיפה הזאת אי פעם.

סבוש.

סמל אישי של המשתמש
סיון
משתמש פעיל
הודעות: 91
הצטרף: ה' אוקטובר 25, 2007 12:07 pm
מיקום: צפון

Re: תמיד חשבתי שלי זה לא יקרה *טריגר*

הודעהעל ידי סיון » ש' אפריל 19, 2008 5:28 pm

ואוו...
קצת קשה לי להגיב..
אני מניחה שזה פגע לי בנקודה קרובה מידי... במיוחד עכשיו...
תראי, אני מנקודת המבט שלי מציעה על פסק זמן...
תני לעצמך קצת מרווח נשימה ממנו....
אם אחרי שתיקחי נשימה עמוקה תחליטי שאת יכולה להתמודד עם מה שקרה, מסוגלת לראות אותו כל יום... מסוגלת להיות שם... מעולה... תחזרו...
ואם תראי שדווקא המרחק ממנו עושה לך טוב.. ובכן, תדיע מה הצעד הנכון לעשות....
בכל מיקרה כרגע ההחלמה שלך צריכה להיות במקום הראשון עבורך...
אי אפשר לעזור למישהו להחלים כשאת חולה בעצמך...
אחד מהשניים בסוף יתמוטט....

המון בהצלחה... הגעת למקום הנכון...
יש לך זמן לגדול, כמה יפה את תעשי רק מה שאת אוהבת
קחי את העולם כמו פרי רק מה שאת חושבת
קחי כל מה שאפשרי שיהיה לך טוב...
אין אחת כמוך, את כבר יודעת
שתוכלי תמיד לבחור
כל מה שתרצי לזכור.


חזור אל “תקיפה מינית”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 83 אורחים