זאת אני- אולי טריגר

עברת תקיפה מינית כלשהי? לא עברת תקיפה מינית אבל את/ה מרגיש/ה רצון לעזור? את/ה מוזמנ/ת להצטרף למשפחה גדולה וחמה. הפורום הזה נועד לספק תמיכה על כל מאפייניה: אווירה של בית חם, הקשבה, עזרה, הזדהות, רגישות, תחושת ביטחון, הבנה והרבה מאוד אהבה. אנו רוצים להעניק מקום בטוח לפריקת כל הרגשות ולדבר על הדברים הקשים באמת מבלי לחשוש.

המנהלים: אורית, מיכלל

קוקי
הודעות: 13
הצטרף: ו' אפריל 04, 2008 1:04 am

זאת אני- אולי טריגר

הודעהעל ידי קוקי » ו' אפריל 04, 2008 4:23 pm

אממ.... זה קרה לפני חודש...
הוא איים עלי בסכין, והכריח אותי לעשות לו דברים נוראיים.
אני לא רוצה לא לפרט...
נכנסתי לכאן הרבה פעמים אבל תמיד נמנעתי מלהירשם לפה... להיות חלק מהקהילה...
חשבתי שאם אדחיק ואשים מסכה של חיוכים ושכל פעם שישאלו לשלומי אגיד שהכל בסדר אז זה יעבור מהר יותר.
טעיתי. עכשיו כולם חושבים שאני מסתדרת, ואני מגלה שאני אפילו לא בכיוון ואין לי אפילו איך להגיד את זה....
אני לא ישנה בלילה, לבית ספר אני הולכת פעם בשבוע בקושי, שלא לדבר על לצאת מהבית אחרי שבע בערב כשכבר מחשיך.
קשה לי לא לחשוב על זה וכמעט כל דבר הוא טריגר בשבילי...
כל קשר עין עם איש זר מעלה בי את החשד שזה הוא...
הניסיון הבלתי פוסק לנסות להיזכר איך הוא נראה כדי לנסות לשים אותו מאחורי סורגים ולהרגיש בטוחה שוב.
החוסר תמיכה מההורים שלא במודע והקושי להסביר להם מה עובר עלי.
קוראים לי גיבורה שהצלחתי לברוח ממנו, ואני מרגישה הכי אפס בעולם שאני לא מצליחה לשהות בחדר חשוך.
ניצחתי בקרב אבל לא במלחמה....
הוא ניצח אותי, הוא הרס אותי מכל בחינה אפשרית, אני מרגישה חלולה, לא מרגישה אני.
זאת מישהיא אחרת שעוברת את כל זה.
עבר חודש ואני מרגישה שזה לא מתקדם לשום מקום, הכאב לא חולף וזה מרגיש כמו ביום שאחרי....

סמל אישי של המשתמש
אייל
Site Admin
הודעות: 1603
הצטרף: ג' מרץ 06, 2007 12:26 am

Re: זאת אני- אולי טריגר

הודעהעל ידי אייל » ו' אפריל 04, 2008 4:58 pm

קוקי יקרה,
אפס, את בטוח לא, ומהמעט שאני יודע עליך ממה שכתבת,
נשמע שאת בהחלט אמיצה...
ולא רק כי ברחת ממנו, אלא מעוד הרבה סיבות...
כמו זה שלמשל אחרי סה"כ חודש (את עדיין לא יודעת, אבל זה ממש מעט זמן), הגעת לבשלות עם עצמך שאת צריכה עזרה,
שאת לא רוצה להחביא את זה, שאת רוצה לדבר, ורוצה לשתף, ורוצה שיבינו אותך...
יש בנות שסוחבות את זה בלב גם עשרות שנים. את אנונימית פה לגמרי, ויכולה להרגיש בטוחה, אבל עובדה שלא נרשמת מיד...
וכמו זה שאת "מעיזה" לשחזר בראש שוב ושוב את מה שקרה בניסיון להיזכר איך הוא נראה, למרות שזה כואב כל פעם מחדש...
וכל זה כי את רוצה שיכנס לכלא, זה דורש אומץ, ודורש אמונה בעצמך... ואת כל אלה יש לך, ואחרי זמן מאד קצר, ולפי מה שהבנתי,
בלי תמיכה מהסביבה או ההורים.

זה בסדר גמור שאת לא רוצה לפרט לגבי מה קרה שם, את ורק את תבחרי מה לספר לנו, מתי ואיך.

יש מישהו שיודע? במשפחה? חברות? יועצת בבית ספר?

בת כמה את קוקי?
טוב שהצטרפת אלינו, יש חשיבות גדולה לכך שלא מדחיקים את הדברים האלה, או מתמודדים איתם לבד במשך תקופה ארוכה,
יש מספר דרכים שאת יכולה להיעזר בהן בהתמודדות:
א. יש אותנו, שוברות שתיקה, עם הרבה בנות מקסימות שעברו לא מעט בחייהן, ותומכות אחת בשניה
ב. 1202, מכל טלפון בבית או סלולארי, את יכולה להתקשר למספר הזה (1202) ותגיעי למוקד טלפוני, עם בנות שעברו הכשרה מיוחדת בכדי לתמוך בנפגעות תקיפה מינית,
תוכלי לדבר איתן על מה שקרה, לשאול שאלות, להתייעץ וכו.
ג. הורים, הם בטוח אוהבים אותך, כנראה שיהיה להם קצת שוק בהתחלה, אבל כעבור שניה וחצי תקבלי מאמא חיבוק אוהב, והם יוכלו להבין אותך טוב יותר, ולעזור לך להתמודד ביום יום עם דברים כמו לצאת מהבית,
ללכת לבית ספר, לישון עם אור קטן, לעזור לך בלמצוא עבורך פסיכולוגית למשל, אם תהי מעונינת לדבר איתה.
ד. יועצת בבית ספר
ה. תלוי בת כמה את, לפעמים כדאי לשתף גם חברה טובה מאד, אבל זה רק כשאת באמת סומכת עליה, וחושבת שהיא מספיק בוגרת כדי לדעת להתמודד עם זה, ולתמוך בך.

תרגישי חופשי לדבר איתנו, לשתף ולשאול כל מה שאת רוצה
נעבור את זה ביחד
מה יותר נפלא מאשר לגרום לבחורה ששכחה איך מחייכים, לצחוק...
"כדי להגשים חלום אחד ישן, יש צורך במליון חולמים שלא עוצמים את עיניהם..."
http://shovrotshtika.co.il

קוקי
הודעות: 13
הצטרף: ו' אפריל 04, 2008 1:04 am

Re: זאת אני- אולי טריגר

הודעהעל ידי קוקי » ו' אפריל 04, 2008 5:13 pm

אני בת 18 וחצי... היועצת יודעת המחנך יודע.
חברים יודעים משפחה גם.
החלטתי לא לשמור בסוד ולא להתבייש.
אני בקשר עם המרכז לנפגעות
וגם התחלתי ללכת לפסיכולוגית להערכה אם אצטרך טיפול.
אני עושה את כל מה שאני אמורה לעשות לפי הספר וזה לא עוזר.
לפעמים מרגישה שזה לא יעובר בחיים.

סמל אישי של המשתמש
נועם
משתמש פעיל
הודעות: 729
הצטרף: ב' מרץ 19, 2007 10:20 pm

Re: זאת אני- אולי טריגר

הודעהעל ידי נועם » ו' אפריל 04, 2008 6:00 pm

קוקי יקרה,
כתבתי בשיר הקודם שלך, שזה אחד הקטעים הטובים ביותר שיצא לי לקרוא, ושאני גאה בך (אבל זה עשה לי בעיה, ומחק את התגובה).
עכשיו, אחרי שקראתי את זה, הרשי לי להגיד שחיזקת אצלי מספר דברים.
הרשי לי להגיד לך, שאמנם את מתה נפשית, אבל את המשכת לחיות. את החלטת לספר, את החלטת להראות לכולם שיראו- עברת תקיפה, ואת עדיין פה.
את זו שניצחה. זו שעם הכל- המוות, הפחדים, החושך...עם הכל את מודעת לעובדה שהוא הרשע בסיפור. שאת לא אשמה, שזה הוא הנוראי.
והוא?, הוא עוד חיי באשליה שהכל בסדר.

לאט לאט את תלמדי לסמוך עלינו, ומילה שלי- אנחנו תמיד פה.
הכאב הפיזי שלך, כמו שאמרת, עוד יעבור. והרשי לי לספר לך על שיר שאומר "יש לי סיכוי להנצל אני יודע", ולהדגים אותו עליי.
גם הכאב הנפשי יעבור. אמנם זה תהליך קשה, ממושך...כזה שבמהלכו תגידי כל כך הרבה פעמים "נמאס לי", אבל גם הוא עובר.
ואנחנו כאן כדי לעבור אותו איתך, כדי לתת לך יד לאורך כל הדרך.



קוקי,
אני שמחה שהגעת לפה.


שבת שלום,
נעם (גברת במבה).
"השתיקה שלי זו הצרחה
הכי גדולה שבי..
השתיקה שלי זה הכאב
הכי כואב אצלי..
וכשהשקט יפול כמו חול,
קולי לאיש לא יגיע.
אני יכלתי לבכות,
אבל פחדתי שזה יפריע..."

סמל אישי של המשתמש
אייל
Site Admin
הודעות: 1603
הצטרף: ג' מרץ 06, 2007 12:26 am

Re: זאת אני- אולי טריגר

הודעהעל ידי אייל » ו' אפריל 04, 2008 6:07 pm

את בהחלט עושה כל מה שצריך לפי הספר, ובעוד כמה שנים תודי לעצמך על זה מאד...
אני מניח שאת בוגרת מאד, מודעת לעצמך מאד וחכמה.... אבל...

משהו שאת שוכחת לעשות, זה להיות סלחנית כלפי עצמך, לתת לזה זמן... לא להרגיש שאם את מטפלת בעצמך ועשית את כל הדברים הנכונים,
ובכל זאת זה לא נעלם כלא היה תוך חודש, אז משהו בך לא בסדר, או את לא מספיק "טובה בלהתגבר"

את בדרך הנכונה קוקי, תהי סבלנית עם עצמך, תני לך קצת יותר קרדיט ותאמיני שזה רק עניין של זמן
מה יותר נפלא מאשר לגרום לבחורה ששכחה איך מחייכים, לצחוק...
"כדי להגשים חלום אחד ישן, יש צורך במליון חולמים שלא עוצמים את עיניהם..."
http://shovrotshtika.co.il

קוקי
הודעות: 13
הצטרף: ו' אפריל 04, 2008 1:04 am

Re: זאת אני- אולי טריגר

הודעהעל ידי קוקי » ו' אפריל 04, 2008 6:26 pm

עושה לי טוב לשמוע מאנשים שמבינים מה עובר עלי.
שאומרים בדיוק מה שאני צריכה לשמוע, מה שלא קורה בבית.
אני מודה לכם על התמיכה וההבנה.
זה נכון אני באמת צריכה להיות סלחנית לגבי עצמי אבל זה תמיד קשה כשמודבר בך.

סמל אישי של המשתמש
נועם
משתמש פעיל
הודעות: 729
הצטרף: ב' מרץ 19, 2007 10:20 pm

Re: זאת אני- אולי טריגר

הודעהעל ידי נועם » ו' אפריל 04, 2008 7:59 pm

בשביל זה אנחנו פה.
כי אנחנו קבוצה של אנשים שעברו את זה, ויודעים כמה צריך את הכתף, את התמיכה ואת ההבנה.


ברוכה הבאה קוקי!
"השתיקה שלי זו הצרחה

הכי גדולה שבי..

השתיקה שלי זה הכאב

הכי כואב אצלי..

וכשהשקט יפול כמו חול,

קולי לאיש לא יגיע.

אני יכלתי לבכות,

אבל פחדתי שזה יפריע..."

סמל אישי של המשתמש
מיתר
משתמש פעיל
הודעות: 133
הצטרף: ב' ינואר 14, 2008 11:00 am
יצירת קשר:

Re: זאת אני- אולי טריגר

הודעהעל ידי מיתר » א' אפריל 06, 2008 7:17 pm

היי קוקי:)
וואי את מדהימה, כ"כ הרבה חוזק.
עם הזמן תלמדי לסלוח לעצמך אני בטוחה.
תתני לעצמך את הזמן הזה. את עוזרת לעצמך ולא סתם, את ענקית.
זה יעבור.. הכל עובר. גם הדברים הקשים ביותר.
מכל מקום אפשר לצאת אפילו הנמוך ביותר.

כל הכבוד
חיבוקים!!
בובת מין של כולם,
גם אתם יכולים לגעת.

מכרתי את עצמי.

סמל אישי של המשתמש
סיון
משתמש פעיל
הודעות: 91
הצטרף: ה' אוקטובר 25, 2007 12:07 pm
מיקום: צפון

Re: זאת אני- אולי טריגר

הודעהעל ידי סיון » ש' אפריל 19, 2008 6:33 pm

קוקי יקרה
שום דבר לא יכול לקרות בכלום זמן...
עבר חודש...
עשית צעדים כל כך גדולים ומשמעותיים...
אני מעריצה את החוזק שלך..
להגיד, לדבר, להביא את הדברים לפני השטח
לדעת שאת בסדר
שהוא הזבל השפל שהרס אותך ולך אין קשר לזה
לדעת שזה שהצלחת לברוח זה ניצחון גם אם חלקי זה כבר ניצחון גדול מאד....
וואוו
מדהים...
חודש...
להרבה מאד בנות שנמצאות כאן לקח הרבה יותר זמן, לי אישית שנתיים...
הספקת המון לחודש..
תני לדבירם צ'אנס להתפתח להחלמה...
את תראי שלאט לאט תתחילי להרגיש בטוחה יותר
חזקה יותר...
את מדהימה
תהיי בטוחה שאנחנו כאן בשבילך תמיד...
בהצלחה
יש לך זמן לגדול, כמה יפה את תעשי רק מה שאת אוהבת
קחי את העולם כמו פרי רק מה שאת חושבת
קחי כל מה שאפשרי שיהיה לך טוב...
אין אחת כמוך, את כבר יודעת
שתוכלי תמיד לבחור
כל מה שתרצי לזכור.

סמל אישי של המשתמש
מעיין
משתמש פעיל
הודעות: 409
הצטרף: ב' אוקטובר 15, 2007 9:26 pm

Re: זאת אני- אולי טריגר

הודעהעל ידי מעיין » א' אפריל 20, 2008 5:57 pm

קוקי..
חיבוק ממני...


מעיין.
האדם דומה לציפור.
בכוחה של ציפור
לדאות מעלה מעלה,
אבל בתנאי שתניע את כנפיה ללא הרף.
אם תפסיק מעופה לרגע,
הרי היא צונחת ונופלת.

שי מתנה
משתמש פעיל
הודעות: 2476
הצטרף: ג' דצמבר 04, 2007 9:38 pm
מיקום: מרכז הארץ
יצירת קשר:

Re: זאת אני- אולי טריגר

הודעהעל ידי שי מתנה » א' אפריל 20, 2008 7:21 pm

קוקי יקרה
לוקח זמן עד שטיפול מתחיל להשפיע. לאט לאט תני לעצמך צא'נס בלי לשפוט את עצמך יותר מדי קשה, עברת דברים לא קלים
ולוקח זמן להחלים.
חיבוקים
שי
שי שמאוד אוהבת בעלי חיים


חזור אל “תקיפה מינית”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot], לא מספיק ו־ 83 אורחים