זיכרונות (טריגר)

עברת תקיפה מינית כלשהי? לא עברת תקיפה מינית אבל את/ה מרגיש/ה רצון לעזור? את/ה מוזמנ/ת להצטרף למשפחה גדולה וחמה. הפורום הזה נועד לספק תמיכה על כל מאפייניה: אווירה של בית חם, הקשבה, עזרה, הזדהות, רגישות, תחושת ביטחון, הבנה והרבה מאוד אהבה. אנו רוצים להעניק מקום בטוח לפריקת כל הרגשות ולדבר על הדברים הקשים באמת מבלי לחשוש.

המנהלים: אורית, מיכלל

מקום בלב
משתמש פעיל
הודעות: 68
הצטרף: ה' פברואר 03, 2011 7:09 pm

Re: זיכרונות (טריגר)

הודעהעל ידי מקום בלב » ש' מרץ 14, 2015 8:50 am

הי יקרה,
אני מקווה שבתשובה שלי אני לא משליכה עליך מעצמי בקטע לא קשור, אבל אני חושבת שאני מזדהה ומבינה היבט מסוים של הבדידות. ראשית - החוויה הראשונית בתקיפה היא של בדידות במידה ואף אחד לא רואה ולא עוצר (או אם רואים ועוצרים - אבל לא מדברים על זה, ובחוויה שלך עברת את זה לבד). מעבר לבדידות שכרוכה בתקיפה עצמה - ההשלכות והרגשות שיש בדיעבד גם נמצאים בהשתקה, או במקרה הטוב יותר בהשתקה חלקית.
אני חושבת (מהיכרות מקרוב) על חולת סרטן, להבדיל. גם היא מרגישה בודדה, אבל פחות. פחות מאשימים אותה, ויש יותר נכונות לראות אותה ולדבר על זה - לפעמים אפילו באופן שמרגיש עבורה פולשני.
אני חושבת על חייל שנפגע מהלם קרב. גם עליו יש מעטה גדול של בושה (פוסט טראומה עומדת מנגד לסטראוטיפ של גבריות ולתפיסה בחברה של האופן בו ראוי שחייל יתנהג), אבל עם זאת יש חיבוק והכרה מהחברה. עברתי לא מזמן במקרה ליד המרכז של נט״ל, וראיתי את שלט הפסיפס הגלוי והיפה בחוץ ואת הכניסה המזמינה, התוכן הגלוי. חשבתי, להבדיל, על מרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. עד לא מזמן הוא היה בדירה חנוקה. היום הוא במקום נוח יותר, אבל הכתובת חסויה ואין שום שלט על הכניסה. זה עדיין מוקצה, בסכנת פגיעה והשחתה ולכן מוסתר.
גם אנחנו, כמו המרכז, נתקלות ביחס של חשד, של האשמה, של חשש, של אי רצון לעסוק בזה. זה בתחום הבלתי נסבל. ולכן אנחנו מרגישות בתחום הבלתי נסבל. לכן קשה כל כך לדבר. לכן הבדידות, אפילו ליד אנשים קרובים שאיתם ניתן במידה זו או אחרת לדבר. כי כולנו עטופים גם במעגלים החיצוניים, החברתיים. גם הסיפור הפרטי שלנו, ששונה מאחת לאחת, עטוף במעגלים הללו. לכן אני מאמינה שיש לנו מן המשותף, למרות ההבדלים...

קראתי גם את ההודעה הקודמת שכתבת. התגובה שלי קשורה גם אליה. אני חושבת שהיחס של הסביבה לפגיעה יכול לעכב את ההחלמה (או את האיחוי, או את הצמיחה מחדש... אני מתלבטת איך לקרוא לזה). זה דורש יותר נחישות, יותר כוח, יותר התנגדות להשתקפויות הפנימיות של הקולות המשתיקים והמאשימים מבחוץ. אני מקוה שאני כותבת ברור...

בהקשר למה שכתבתי כאן - אני חושבת שכל צעד של שיחרור שאת עושה יכול להשפיע על הסביבה שלך, ושיש לך יכולת להשפיע על המעגלים הגדולים יותר. ככל שאת מאמינה בעצמך יותר, צוברת יותר כוח אל מול ההשתקה, מסרבת לקחת על עצמך את האשמה - כך יש לך יותר כוח לעשות שינוי. אני חושבת ששינוי אפשרי, אבל מתרחש לאט מכדי שנוכל להרגיש אותו קורה. רק דמייני איך הרגישה ומה היו האפשרויות של נפגעת לפני 100 שנים...
אותי זה קצת מעודד לראות את זה ככה. קצת.

מקווה שאת נהנית מהשבת.

סמל אישי של המשתמש
נלחמת בכאב
משתמש פעיל
הודעות: 163
הצטרף: ד' אוקטובר 22, 2014 12:16 pm

Re: זיכרונות (טריגר)

הודעהעל ידי נלחמת בכאב » ש' מרץ 14, 2015 11:10 am

הי יקרה תודה רבה. :iloveu2:
הבדידות אצלי התחילה משהתחלתי את הבית ספר.. (כי בגן הייתי פתוחה חברותית והסתרתי מכולם מה עובר עלי. ושכולם היו ישנים פגעתי בעצמי ואף אחד לא ידע. למרות שההורים שלחו אותי לפסיכולוג כי הם הבינו שמשהו לא בסדר).
פשוט שתקתי. ולא ידעתי למה. בהתחלה עוד היו לי חברות שלא הבינו את השינוי שחל בי. ( גם אני לא הבנתי) . ולאט לאט אנשים התרחקו ממני והתחילו ההצקות של ילדים כלפיי. ככל שעברו השנים הבדידות גדלה ונעשתה קשה יותר. שתקתי מבלי לדעת למה. היום יודעת שזה נבע מפחד. ובגלל השקט שלי אנשים התעללו בי נפשית ופיזית ואח"כ גם מי שפגע בי כמעט בגיל 15.
אני יודעת שאני לא באמת לבד... אבל יש דברים שאני פשוט לא יכולה לדבר עם המשפחה שלי. ולכן נשארת עם זה לבד. אתמול הרגיש לי יום מאוד בודד.. כי הייתי מכונסת בתוך עצמי בעיקר בלילה. בסוף הלכתי לישון.. וסתם ישנתי גרוע ולא משנה.
אני בלי חברים. ומרגישה מאוד לבד.... אבל זאת בדידות מעבר לזה. פשוט בדידות כזאת שמרגישה לבד עם מה שעובר עלי.

שוב תודה :iloveu2:

סמל אישי של המשתמש
נלחמת בכאב
משתמש פעיל
הודעות: 163
הצטרף: ד' אוקטובר 22, 2014 12:16 pm

Re: זיכרונות (טריגר)

הודעהעל ידי נלחמת בכאב » א' מרץ 15, 2015 7:24 pm

רע לי אני לבד!!!
אף אחד לא רואה אותי כאילו בלתי נראית
לא המשפחה שלי לא המסגרת.( לא הלכתי היום ולאף אחד לא אכפת).
אני עצובה ומרגישה בודדה נמאס לי כבר...
נמאס לי מהעבר הזה למה לא יכולה לשכוח?
נמאס לי נמאס לי נמאס לי
לא יודעת מה הולך עם החיים האלו
מרגישה בלי כלום...

:cry2:

סמל אישי של המשתמש
נלחמת בכאב
משתמש פעיל
הודעות: 163
הצטרף: ד' אוקטובר 22, 2014 12:16 pm

Re: זיכרונות (טריגר)

הודעהעל ידי נלחמת בכאב » א' מרץ 15, 2015 7:51 pm

כל כך רע לי שבא לי לחתוך
( אל תדאגו אני לא יעשה את זה אבל הרצון מאוד חזק ממזמן לא הרגשתי כל כך רע שרציתי ממש לחתוך כדי לעשות משהו עם הכאב הבדידות).
אני פשוט מרגישה שאף אחד לא רואה אותי מה עובר עלי
מרגישה כל כך לבד...
מרגישה חרא
:cry3:

איפה כולם נעלמו?
למה אף אחד לא מבין שרע לי???

כאוסס
הודעות: 24
הצטרף: ד' דצמבר 03, 2014 9:50 am
מיקום: תל אביב

Re: זיכרונות (טריגר)

הודעהעל ידי כאוסס » ג' מרץ 17, 2015 1:33 am

אני כאן , מבינה אותך .. ואת לא לבד
ההרגשה שאת לבד זה כי קשה לך אבל את לא <3
קשה לשכוח את מה שהיה בעבר מה שכן אפשר לעשות זה לנסות להתקדם הלאה ולהישען על אנשים שאכפת להם ממך .. ולשתף אותם ויש מלא כאלה .. (אנחנו כאן <3 )
איך את מרגישה עכשיו? כי ההודעות מאתמול ..

סמל אישי של המשתמש
נלחמת בכאב
משתמש פעיל
הודעות: 163
הצטרף: ד' אוקטובר 22, 2014 12:16 pm

Re: זיכרונות (טריגר)

הודעהעל ידי נלחמת בכאב » ג' מרץ 17, 2015 12:56 pm

תודה מאמי
אתמול היה לי יום ממש קשה שהרגשתי בו נורא בדיכאון שממזמן לא הייתי ככה.
בסוף דברים הסתדרו דיברתי עם המשפחה שלי, ודיברתי עם זאת שאחראית על המסגרת שבה נמצאת.
אבל אף אחד לא יודע אילו מחשבות היו לי.. ממש רציתי לא להיות פה מרוב שהיה לי קשה אפילו שלא הייתי עושה כלום כי לא רוצה להכאיב למשפחה שלי אבל זה היה חזק.
אני יודעת שלכל בעיה יש פתרון. אבל אתמול ראיתי הכול שחור שהרגשתי שאין מוצא...
היום מרגישה יותר טוב...

לורנס
משתמש פעיל
הודעות: 910
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 10:07 am

Re: זיכרונות (טריגר)

הודעהעל ידי לורנס » ד' מרץ 18, 2015 9:39 am

יקרה,
אני מאמינה שכל גוף של אישה הוא יפה, ההרגשה כלפיו תלויה באלו עיניים מסתכלים עליו. והמבט תלוי בנשמה ובנשימה. לך נשמה פגועה , אך יפה ונפש עם הרבה פוטנציאל. אם תשכחי קצת מגופך ותתמקדי בבניית עתידך בחברה, כפי שאת גם עושה, דימוי הגוף שלך ישתנה.
לכי לטייל ולנשום את הפריחה החדשה של האביב, זה עושה טוב לנשמה.
בידידות, :growing:
לורנס

סמל אישי של המשתמש
נלחמת בכאב
משתמש פעיל
הודעות: 163
הצטרף: ד' אוקטובר 22, 2014 12:16 pm

Re: זיכרונות (טריגר)

הודעהעל ידי נלחמת בכאב » ד' מרץ 18, 2015 2:25 pm

תודה לורנס.
אבל שוב דבר לא יגרום לי להרגיש טוב עם עצמי ועם הגוף שלי.
גם לא אכפת לי שיפה בחוץ אני רואה הכול שחור
כי מוותרת לעצמי ונשארת בבית. אני לא יודעת איך לצאת מהמצב הזה
אני כבר מיואשת. איך אני וצה שינוי אם בורחת כל הזמן???
אני כזאת לוזרית...
:cry2:

סמל אישי של המשתמש
נלחמת בכאב
משתמש פעיל
הודעות: 163
הצטרף: ד' אוקטובר 22, 2014 12:16 pm

Re: זיכרונות (טריגר)

הודעהעל ידי נלחמת בכאב » ה' מרץ 19, 2015 4:59 pm

אני רוצה להודות לכל מי שהגיבה לי בפוסט הארוך הזה
התגובות שלכן ממש מחזקות אותי ונותנות לי כוח להמשיך הלאה...
מצד אחד עדיין משהו בי עצוב.. ומצד שני אני מבינה כמה נכנסתי לדיכאון
יותר מדי זרקתי את עצמי ועכשיו הגיע הזמן לקום ולהתמודד עם החיים..
זה בסדר שקשה אבל לא יעזור לי לבכות על מה שאין לי צריך לקום ולעשות מעשה
ולנסות לשנות את הדברים. ואם אני הישאר בבית בלי לעשות כלום בטח שכלום לא ישתנה...
אני יודעת שקל לדבר אבל אני באמת רוצה להפסיק להרגיש ככה .. אני עשיתי הרבה שינויים ואני לא אזרוק הכול
רק בגלל העבר הכואב שלי...

לינה22
משתמש פעיל
הודעות: 513
הצטרף: ש' יוני 30, 2012 4:26 pm

Re: זיכרונות (טריגר)

הודעהעל ידי לינה22 » ה' מרץ 19, 2015 5:33 pm

כל הכבוד על ההחלטה , את הצעד הראשון כבר עשית עכשיו רק נשאר באמת לא לוותר ולעלות טיפה יותר למעלה :growing:
מחזקת אותך מאוד !
לפי כל חוקי האווירודינמיקה , הוכח שהדבורה אינה יכולה לעוף.
הסיבה לכך היא שהמסה שלה וגודל גופה- באופן יחסי לאורך כנפיה, אינם מאפשרים לה לעוף. אבל.. היות והדבורה אינה מודעת כלל לעובדות אלו, ועקשנית היא בדעותיה ומאמינה בעצמה ... היא עפה, וגם מייצרת דבש!

סמל אישי של המשתמש
נלחמת בכאב
משתמש פעיל
הודעות: 163
הצטרף: ד' אוקטובר 22, 2014 12:16 pm

Re: זיכרונות (טריגר)

הודעהעל ידי נלחמת בכאב » ה' מרץ 19, 2015 7:10 pm

תודה מאמי
אני יודעת שזה לא פשוט לחזור למסגרת
אבל באמת ששם יעזרו לי ואני צריכה
לצאת מאזור הנוחות שזה הבית
כי אם אני לא אתמודד עם החיים אני יגיע למקום הרבה יותר גרוע...
ולא רוצה את זה אחרי כל מה שהשגתי
אני מרגישה יותר טוב... מקווה שזה ימשיך ככה..

סמל אישי של המשתמש
מיכלל
סגל מסל"ן
הודעות: 2554
הצטרף: ב' יולי 06, 2009 9:24 am

Re: זיכרונות (טריגר)

הודעהעל ידי מיכלל » ש' מרץ 21, 2015 10:02 am

בהערכה ענקית נלמת יקרה !
אמן ושתצליחי בכל הגשמת החלטותיך,
הישארי כה מודעת לעצמך ,
באהבה,מיכל.

סמל אישי של המשתמש
נלחמת בכאב
משתמש פעיל
הודעות: 163
הצטרף: ד' אוקטובר 22, 2014 12:16 pm

Re: זיכרונות (טריגר)

הודעהעל ידי נלחמת בכאב » ש' מרץ 21, 2015 6:42 pm

תודה מיכל.
זה לא פשוט לי אפילו שמנסה להיות חזקה
זה קשה לי להיות מחוץ לבית.
ראיתי סרט ... סרט שראיתי ביום שנפגעתי ...
חשבתי על שזה אכזרי שהוא נתן לי לראות סרט כזה אופטימי
ואז הוא פגע בי....
:(
אבל אני לא אתן לזה להשפיע עלי עכשיו....


חזור אל “תקיפה מינית”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 63 אורחים