הוטרדתי מינית?

עברת תקיפה מינית כלשהי? לא עברת תקיפה מינית אבל את/ה מרגיש/ה רצון לעזור? את/ה מוזמנ/ת להצטרף למשפחה גדולה וחמה. הפורום הזה נועד לספק תמיכה על כל מאפייניה: אווירה של בית חם, הקשבה, עזרה, הזדהות, רגישות, תחושת ביטחון, הבנה והרבה מאוד אהבה. אנו רוצים להעניק מקום בטוח לפריקת כל הרגשות ולדבר על הדברים הקשים באמת מבלי לחשוש.

המנהלים: אורית, מיכלל

תה וניל
הודעות: 4
הצטרף: א' דצמבר 16, 2012 12:15 pm

הוטרדתי מינית?

הודעהעל ידי תה וניל » א' דצמבר 16, 2012 1:07 pm

היי, אני תלמידה בכיתה י"א שטרם חגגה יום הולדת 17.
אני לא יוצאת הרבה, אני מעדיפה את השקט והשלווה. אבל בחנוכה כמו בחנוכה, חג האורות הגדול, מוצאים את האף לקניונים, שופינג! מסעדות ונושמים לרווחה.
אז אתמול (מוצאי שבת) יצאנו לאכול במסעדה חברתי הטובה ואני. היה כיף לא נורמלי! הרבה זמן לא נהניתי ככה. כשיצאנו מהמסעדה התחלנו לחזור לכיוון התחנה של האוטובוס שמגיע לביתנו, ובמקום ללכת ברגל לקחנו את הרכבת.
ברכבת, אף אחד מהאנשים לא היה נראה לי מוזר או מעוניין בי בצורה מטרידה או חולנית. כשיצאנו מהרכבת, השתרך מאחורינו גבר שנראה בשנים בשלות ממני בהרבה, הייתי נותנת לו 25 או אולי יותר. תחילה, לא הרגשתי איזה שהוא איום מצידו, אולם אז שקרא לי לעצור, התחלתי להילחץ. לקחתי נשימה לריאות (אחת כזו שלא ירגיש בה), וחזרתי לעצמי בלב, הוא בסך הכל מנסה להתחיל איתך, תיהי נחמדה, תבהירי לו שזה לא אפשרי, לא בשלב הזה של החיים שלך, וכל אחד ימשיך לדרכו. לצערי, לא כך היה. הסיפור התחיל להסתבך כאשר הבנתי שהוא משקר, הוא אמר לי שהוא בן 15 שהוא עזב את הלימודים, היו לו עיניים רעות. ואם זה לא מספיק, פספסנו את האוטובוס שלנו שהיה האחרון. נתקענו חברתי ואני. כל שנותר לנו לעשות זה לעלות על אוטובוס שמגיע קרוב לביתנו ומשם להשתחל לאיזו מונית. לא ידעתי מה לעשות. תדמיינו את הסיטואציה, האיש המפחיד הזה שלא עוזב אותי גם אחרי שהבהרתי לו שאני לא רוצה ושיעזוב אותי בשקט, תוך הלחץ של "איך לעזאזל אני מגיע הביתה?!?!?!?". ואז, התחילו הרמיזות המיניות. הוא הסתכל לי בעיניים במבט מפחיד נורא, ובחן את גופו. הוא הזמין את עצמו אלי הביתה, שאל אותי לאן אני נוסעת, באיזה בית ספר אני לומדת. "מצאתי את אישתי" הוא אומר לי. "אנחנו נתחתן". עניתי ברעד "אני לא רוצה להתחתן עכשיו" בעליבות נואשת. הוא צחק. חברתי, לקחה אותי ביד והתחלנו להתקדם לכיוון התחנה הבאה בתקווה! שהוא יתנדף. כמו שאתם כבר מדמיינים לעצמכם, הוא המשיך לבוא אחרינו, כשלפתע הוא מתקרב אל גופי. אני מוצאת את עצמי מצד ימין, כשידי משולבת בזו של חברתי ומצד שמאל, נצמד אלי גבר זר לגמרי, מאיים, שלא מוכן לסגת. רציתי לבכות. רציתי שילך. שיעזוב אותי. "יש עוד הרבה נשים" תלך! ואז הגיעה הנגיעה הכי נוראית שילדה תמימה, שלא היה לה מעולם חבר, יכלה לחוות. הוא הצמיד את גופו הגדול לגופי ולחץ לי על הישבן. הרגשתי שכל התמימות שלי נופצה בשנייה אחת. הרגשה נוראית, הרגשה של לכלוך שמתפשט על כל גופי מאותו אזור תחתון בו הוא נגע. תגובתי הייתה אילמת. לא היו בי מספיק כוחות נפשיים לצעוק עליו ולהגן על עצמי בצורה שרציתי. מבפנים בערתי. איך יכול להיות שהוא מרשה לעצמו לגעת בי. זה דבר שהוא בלתי נסבל. בשלב הזה כבר לא היה לי הרבה מה לעשות. רק לקוות. כשהגענו לתחנה, היו שם כמה אנשים שמיד זיהו את הסיטואציה, ואישה אחת התערבה, היא שאלה אותי "את צריכה עזרה?" לא יכולתי לדבר. אפילו "תודה" לא אמרתי לה. הוא התחיל להתעצבן "מה את מתערבת?" "תתעסקי בעניינים שלך" הוא אמר לה. האישה המדהימה הזו לא נסוגה, "אם אני מזהה בעיה כלשהי זכותי המלאה להציעה את עזרתי" "אין לך בושה? תחשוב כאילו הייתה אחותך". עוד אנשים נרתמו. והצליחו לסלק אותו. הוא התחיל לעשות צעדים שמראים על כוונתו לעזוב, כשלרגע מסתכל עלי עוד פעם אחת אחרונה, ישר לתוך העיניים, תופך לי על הכתף ואומר לי "תיהי בריאה", ועזב. ואני הרגשתי בושה גדולה. הייתי כל כך מבולבלת. מבולבלת עד לכדי כך שלא יכולתי אפילו להודות לאנשים שעזרו לי לצאת מהצרה הזו.
אני מרגישה שאני עושה עניין גדול מכלום. אני יכולה להבין שבאותו הערב התנפצה לי התמימות לרסיסים קטנים, אבל האם הייתי קורבן להטרדה מינית אני לא ידועת להגיד. רציתי שתעזרו לי להבין מה עבר עליי באותו ערב, כדי שאני אדע איך לטפל בזה ולהמשיך הלאה בחיי ללא פגעים חמורים שאני עלולה לפתח.

חזור אל “תקיפה מינית”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 81 אורחים