היום זה היום. קצת טריגר

עברת תקיפה מינית כלשהי? לא עברת תקיפה מינית אבל את/ה מרגיש/ה רצון לעזור? את/ה מוזמנ/ת להצטרף למשפחה גדולה וחמה. הפורום הזה נועד לספק תמיכה על כל מאפייניה: אווירה של בית חם, הקשבה, עזרה, הזדהות, רגישות, תחושת ביטחון, הבנה והרבה מאוד אהבה. אנו רוצים להעניק מקום בטוח לפריקת כל הרגשות ולדבר על הדברים הקשים באמת מבלי לחשוש.

המנהלים: אורית, מיכלל

סמל אישי של המשתמש
אתנה
משתמש פעיל
הודעות: 369
הצטרף: ג' פברואר 17, 2009 3:59 am

היום זה היום. קצת טריגר

הודעהעל ידי אתנה » א' דצמבר 09, 2012 1:04 am

פאקינג 14 שנים. בשנה הבאה זה יהיה בדיוק חצי מהחיים שלי, ה"אחרי". יושבת כל הסופ"ש ולומדת לבוחן על חוק סדר דין פלילי ואוכלת סרטים במצקת. הכל נראה קשור, גם הדברים הכי לא קשורים: "הימנעות הנאשם מהעיד עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה וכן סיוע לראיות התביעה במקום שדרוש להן סיוע, אך לא תשמש סיוע לצורך...".

שנתיים ושמונה חודשים חלפו מאז שהגשתי את התלונה במשטרה. הפרקליטות טרם החליטה אם להגיש כתב אישום, ואני לא מעזה להתקשר לנדנד, פן יחרבו לי את שנת הלימודים וכל המאמצים הכבירים שאני משקיעה בתחרות האקדמית המופרעת ששולטת בפקולטה שלנו, יירדו לטמיון. זה, והעובדה שקראתי פעם טור של הדס שטייף שהוקיע נשים שמגישות תלונות שווא בעבירות מין ונתן בהן סימנים, ובהם מתלוננות שמנדנדות ונוהגות באסרטיביות עם רשויות התביעה - עדות, כביכול, לכך ששאיפת הנקם מובילה אותן. אז אני לא רוצה להיחשד לכזו ואני שותקת. בינתיים הזמן מתקתק נגדי, השנים עוברות ואני מצליחה לצוף רק כשאני מטביעה את עצמי בווליום כ"כ גבוה של פעלתנות שאי אפשר לשמוע שום דבר אחר. רק בלילה. רק לרגעים. כמו כשאת יושבת סופ"ש שלם ומשננת סעיפי חוק בעניין הליכים פליליים. והמגע שלו זוחל ליד המודעות שלך, קרוב אבל לא נוגע, עוד לא, ופתאום מתנפל. בום, את שם. אז. בת 15. אין למי לצעוק ובמילא לא היית צועקת, ואיך אפשר לצייץ בכלל מתחת ליד הכבדה הזאת והפחד שתוקע סכין גדולה בלבך. הידית נשארה אצלו ואני מסתובבת עם הלהב. איך אמרו בפרסומת? "לא רואים, לא מרגישים". חוץ ממתי שכן מרגישים. וזה לא עובר לעולם.

סמל אישי של המשתמש
אייל
Site Admin
הודעות: 1603
הצטרף: ג' מרץ 06, 2007 12:26 am

Re: היום זה היום. קצת טריגר

הודעהעל ידי אייל » א' דצמבר 09, 2012 4:53 am

טור שהוקיע נשים שמגישות תלונות שווא בעבירות מין ונתן בהן סימנים, ובהם מתלוננות שמנדנדות ונוהגות באסרטיביות עם רשויות התביעה - עדות, כביכול, לכך ששאיפת הנקם מובילה אותן

מצטער אבל קשה לי לעכל את זה:
1. יש נשים שנאנסו ושאיפת נקם הובילה אותן להתלונן. (שאיפת נקם לצדק תוך שימוש במשטרה, עו"ד ובית משפט - חוצפה מצידה ממש, איך היא מעיזה לרצות להתנקם כך באנס)
2. יש נשים שהגישו תלונה וציפו שהיא תתקדם בקצב סביר - ולכן פונות מידי פעם כשהן מרגישות ששום דבר לא זז.
3. יש נשים שהגישו תלונה נגד מישהו שאינו מפורסם, או לא יכול לייצר כותרת מרעישה כמו "מאבטח הרמט כל", ולכן התקשורת אינה מפרסמת את זה בקצב מסחרר וגורמת למערכת הצדק לעבוד בקצב ראוי וענייני.
והן נאלצות לפנות מידי פעם כדי לוודא שהן לא נשכחו לטובת תיקים עסיסיים יותר.
ויש... ויש.. ויש...
4. ויש נשים שבודות תלונה. כנקמה על משהו אחר, מתוך רוע, או כל מיני סיבות הזויות אחרות ועושות הרבה רעש כדי לשכנע בצדקת השקר.

מכל האפשרויות האלה, את שאזרת אומץ רב לעשות את הצעד ולהתלונן, חוששת שתקוטלגי כנקמנית או ממציאה ? למי את נותנת דין וחשבון? למי יש זכות לפקפק בדברייך בגלל הרצון שלך לצדק ? או בזכות שלך לדעת איפה עומד הטיפול בתדירות סבירה ?
מה יותר נפלא מאשר לגרום לבחורה ששכחה איך מחייכים, לצחוק...
"כדי להגשים חלום אחד ישן, יש צורך במליון חולמים שלא עוצמים את עיניהם..."
http://shovrotshtika.co.il

סמל אישי של המשתמש
מיכלל
סגל מסל"ן
הודעות: 2651
הצטרף: ב' יולי 06, 2009 9:24 am

Re: היום זה היום. קצת טריגר

הודעהעל ידי מיכלל » א' דצמבר 09, 2012 8:37 am

בוקר אור אתנה יקרה !
בדיוק בשביל המקום בו את נמצאת נפתח פרויקט ליווי בהליך הפלילי במרכזי הסיוע.
אמרה לי פעם פרקליטה - מיכל כשאת מצלצלת את מעירה את התיק,וזה חשוב וטוב.
אם מתאים לך ורק כשמתאים לך,ואני יותר ממסכימה איתך שהלימודים השקט שלך ללימודים חשוב יותר מהכול, את מאוד מוזמנת לפנות לרכזת ליווי בהליך הפלילי במרכז סיוע הקרוב למגוריך -והיא יכולה לבדוק עבורך היכן עומד התיק ומה קורה,אם תרצי שאקשר ביניכן -בשמחה.
אתנה הצליחי מאוד בלימודים,כי התפקיד אותו את בחרת משווע לנשמות מבינות כמוך !

סיפור קצר :
באחד מימי העיון שקיימנו ,המרכז שלנו, ישבו על הבמה פאנל של אנשים מתחומים שונים,וישבה גם נפגעת גילוי עריות,שנפגעה עצל ידי בן -דודה,והיא לא הגישה תלונה, בקהל ישבה נפגעת שאנו מלוות שנים,אשר לא יכולה להגיש תלונה בשל חוק ההתיישנות,הנפגעת מהקהל שאלה את זו שעל הבמה, למה את לא מגישה?
תשובתה - "עכשיו אני חשובה ולא הוא ."
לא אני ממש לא ממליצה לא להתלונן,נהפוך הוא,אך בשל החשיבות שאת משקיעה בך ובלימודים נזכרתי בסיפור הנ'ל,כי כן אתנה את היא החשובה.
איתך לכל בקשה,בהצלחה ענקית בלימודים,איתך,מיכל.

סמל אישי של המשתמש
אתנה
משתמש פעיל
הודעות: 369
הצטרף: ג' פברואר 17, 2009 3:59 am

Re: היום זה היום. קצת טריגר

הודעהעל ידי אתנה » א' דצמבר 09, 2012 10:30 am

אייל: אני מסכימה איתך שהטענה של הדס שטייף מקוממת. מצד שני, כשאת נכנסת לבניין הגדול והמפחיד של המשטרה, את שוכחת שבאת להאשים ולא להיות נאשמת; אתה יודע איך זה כשעוצר אותך שוטר אתה ישר מרגיש אשם... אז ככה. גם הדינמיקה של החקירה היא כזו שברור לך שהכל קם ונופל על המהימנות שלך, ואוטומטית את משוכנעת שכולם חושבים שאת משקרת עד שיוכח אחרת. ואז בא טור כזה ומאותת לך כיצד לא להתנהג, ואת מצייתת מרוב פחד. אני אדביק פה קטע כדי שתרד לסוף דעתי:

"אבל כיצד המשטרה יכולה לדעת מי מבין המתלוננות דוברת אמת ומי מעלילה? (...)דפוסי התנהגות משותפים, ומחוות מסוימות מספקים תשובה ברורה למדי לגבי מי המעלילה ומי קורבן: (...) 2. המותקפות בדרך כלל חוזרות וטוענות כי הן לא רוצות "לעשות בעיות" הן לא מחפשות נקמה, הן רק רוצות שקט לנפש. הן בדרך כלל פורצות בבכי לעיתים קרובות, מכונסות בעצמן, העיניים שלהן נראות כבויות, הן משדרות חולשה, פגיעות ופחד. לעומתן, הנשים המעלילות מתלוננות עם עיניים בורקות, נראות חזקות, גם כשהן מנסות להשוות לעצמן חולשה. הן אובססיביות לגבי תלונתן, ונוהגות לחזור ולבדוק מה נעשה נגד ה"קורבן" שלהן, או נשוא העלילה." (http://tinyurl.com/bvqzjf5)

מיכל: ניסיתי בעבר להיעזר בנשות מרכז הסיוע (לא באזור מגוריי, אגב, אלא באזור המשטרה שמטפלת בתלונה...), ונכוויתי. נפגשתי עם אשה מלאה כוונות טובות וחכמה, כ"כ חכמה שהיא החליטה על דעת עצמה "לתווך" ביני לבין הפרקליטת ודיברה איתם בשמי, מבלי לשאול את פי. אולי חוסר מעש ופסיביות אינם מתכון אידיאלי לעשיית צדק, אבל אני מעדיפה אותם על פני הפקעת השליטה מידיי. זאת הייתה חוויה רעה, אני מבינה שהיא באה בטוב אבל אני לא ילדה ונמאס לי להרגיש מתומרנת וחסרת אונים. מבינה?... וחוץ מזה, תודה :) :)

ולעזאזל היום הזה וכל אשר בו

סמל אישי של המשתמש
מיכלל
סגל מסל"ן
הודעות: 2651
הצטרף: ב' יולי 06, 2009 9:24 am

Re: היום זה היום. קצת טריגר

הודעהעל ידי מיכלל » א' דצמבר 09, 2012 12:26 pm

צר לי אתנה שניכווית,באמת חבל,
ואם יש כן משהו לעשות בכבוד רב אעשה.
ואיתך ללחוץ על כפתור ה delete ולמחוק את היום - עוד לא נולד המניאק שיעצור את היום,לכן מבטיחה לך שהוא יעבור.
איתך ,מאוד ,מיכל.

סמל אישי של המשתמש
אתנה
משתמש פעיל
הודעות: 369
הצטרף: ג' פברואר 17, 2009 3:59 am

Re: היום זה היום. קצת טריגר

הודעהעל ידי אתנה » א' דצמבר 09, 2012 5:39 pm

תודה, חמודה :)
באמת יום ארור. מצד אחד, אני יוצאת מדעתי בעודי חייבת לתפקד תוך כדי היום הזה (חייבת ללמוד גם אם זה יהרוג אותי, ועוד שעה יוצאת לאירוע שאינו בר הברזה... חרא שצריך לבוא במגע עם אנשים ולחייך כשבא לך רק לבכות ולצרוח ובאופן כללי לא להיראות בקלקלתך). מצד שני, לפחות משהו מחזיק אותי לא לאבד את זה לגמרי. אנחה. כמו שאמרת, היום הזה יהיה חייב לעבור בסוף, נכון? נכון. אז יאללה, שיעבור כבררררר

סמל אישי של המשתמש
מיכלל
סגל מסל"ן
הודעות: 2651
הצטרף: ב' יולי 06, 2009 9:24 am

Re: היום זה היום. קצת טריגר

הודעהעל ידי מיכלל » א' דצמבר 09, 2012 8:17 pm

מקווה שלא מעצבנת אותך אך אנ י רואה בעין מאוד שמחה את הארוע ש'אינו בר הברזה'[מותר לקנות את המשפט?]
אתנה ,יש פתגם[ברוסית במקור] שהבוקר יותר חכם מהלילה ,אמן ואמן יקירתי שמחר אורה של השמש תחמם את ליבך,ולך יהיה יותר קל,אני לרשותך לכל בקשה,איתך.מיכל.


חזור אל “תקיפה מינית”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot] ו־ 80 אורחים