מילים

עברת תקיפה מינית כלשהי? לא עברת תקיפה מינית אבל את/ה מרגיש/ה רצון לעזור? את/ה מוזמנ/ת להצטרף למשפחה גדולה וחמה. הפורום הזה נועד לספק תמיכה על כל מאפייניה: אווירה של בית חם, הקשבה, עזרה, הזדהות, רגישות, תחושת ביטחון, הבנה והרבה מאוד אהבה. אנו רוצים להעניק מקום בטוח לפריקת כל הרגשות ולדבר על הדברים הקשים באמת מבלי לחשוש.

המנהלים: אורית, מיכלל

ללא שם
משתמש פעיל
הודעות: 211
הצטרף: ו' נובמבר 14, 2008 11:33 pm

מילים

הודעהעל ידי ללא שם » ו' אוקטובר 26, 2012 1:16 am

מתי תתחברו שוב למשהו ברור, מתי תתנו לי שוב הרגשה שאני שייכת אליכן
מתי שוב ארגיש שייכת למשהו, מתי יחזרו אליי הכוחות, מתי לא ארגיש שאני מפריעה כל הזמן ואשמה, כאילו לא מגיע לי כלום
אפילו כאן קשה לי לכתוב, למה זה קורה. למה אני לא מרגישה שמגיע לי להיות שייכת.
אפילו הכאב בורח ממני...
למה שוב השתיקה הזאת, חוסר השייכות הנוראי...
היה לי מקום בטוח לא מזמן, שגם הוא היה בספק-אבל היה בו משהו יציב כלשהו. וזה נלקח... ממש לעזאזל עם החיים האלה. אני לא מבינה את עצמי... אני לא יודעת אם אני שוב יכולה לקחת את המושכות בידיים... למה אי אפשר פשוט לדבר על פירוק, אני חושבת שאני ממש פגועה.
אני בקושי יוצאת מהבית
אני חייבת להרגיש שוב אמיתית...וזה לא קורה :(

אני לא שייכת לכלום. אבל פעם זה לא היה כואב כלכך הלבד הזה... אולי עכשו כן


ותודה למיכל שעונה למילים שלי,איך שלא יהיו...
מה יותר חשוב מלהיות אמיתי? אני לא מבינה איך אנשים לוקחים את הזכות הזאת, אבל המערבולת הזאת-אני לא יוצאת ממנה.

לילה טוב לכולן
איך תצליחי לשנות
את עצמך
לכסות
בקולות אחרים
כאילו אין איזה דבר
שאת רוצה.

את יודעת זה מזמן
כשהיית ילדה שיחקת
אחת
שלא צריכה
ולא אכפת לה
מאף אחד!

את רוצה
לשיר את השיר שיביא לך אהבה
להלחם
במה שמפחיד אותך
תהיי חזקה
לבטא
את השמחה שבך שנדחקה..
לא תפסיקי לקוות

סמל אישי של המשתמש
מיכלל
סגל מסל"ן
הודעות: 2651
הצטרף: ב' יולי 06, 2009 9:24 am

Re: מילים

הודעהעל ידי מיכלל » ו' אוקטובר 26, 2012 7:36 am

בוקר אור!
תודה לתודות.
את כותבת ממש נפלא! אמיתי וכנה, אוהבת את כנותך.
על הלבד והאמת ניתן המון לחשוב ולדבר.
השאלה אם את יכולה להיות חברה שלך?
המיוחדות או בכלל מי שאת אינם כתוצאה איך אחרים מתייחסים,אלט איך את רואה אותך.
האם לא היו לך שני בקרים,שהיו קרובים,ובצורה אוביקטיבית דבר לאט השתנה בעולם שסביבך,אך בוקר אחד קמת שמחה ובוקר שני קמת עצובה?
אנו יכולות בהחלט לשנות את נקודת המבט שלנו עלינו - בהתאם למצב רוחנו.
ברשותך סיפור קצר:
לפני שנים רבות התהפך רכב בו נסעתי ,360 מעלות,וחזר לעמוד על הגלגלים רק שגלגל אחד היה על שערות ראשה של אחת הנוסעות,
אני - הרמתי את הרכב כדי שהיא תוכל לצאת,,,,,ואני ממש ממש לא בריונית,אלא מה,אני מאמינה שכשצריך יש בע'ה את הכוח לשרוד....
יקירתי שימרי על הכוחות שלך ועל האמת שלך.
איתך ,מיכל.


חזור אל “תקיפה מינית”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 76 אורחים