מרגישה כל כך לבד....

עברת תקיפה מינית כלשהי? לא עברת תקיפה מינית אבל את/ה מרגיש/ה רצון לעזור? את/ה מוזמנ/ת להצטרף למשפחה גדולה וחמה. הפורום הזה נועד לספק תמיכה על כל מאפייניה: אווירה של בית חם, הקשבה, עזרה, הזדהות, רגישות, תחושת ביטחון, הבנה והרבה מאוד אהבה. אנו רוצים להעניק מקום בטוח לפריקת כל הרגשות ולדבר על הדברים הקשים באמת מבלי לחשוש.

המנהלים: אורית, מיכלל

מתחילה מחדש
משתמש פעיל
הודעות: 1568
הצטרף: ג' יוני 22, 2010 10:42 pm

מרגישה כל כך לבד....

הודעהעל ידי מתחילה מחדש » ו' נובמבר 18, 2011 4:07 pm

זה פשוט לא עובר לי הבדידות הזאת
אני מרגישה כל כך לבד בכל מקום
לא משנה מה יש תמיד את האשליה שיהיה אחרת
ובסוף מוצאת את עצמי לבד בלי אף אחד...
אולי פשוט משהו דפוק בי שפשוט מרחיק ממני אנשים
אני לא מצליחה להתחבר קשה לי לבטוח באנשים
אני מפחדת להיקשר לאנשים אבל אני גם מפחדת להישאר לבד
מה עושים?

:(

סמל אישי של המשתמש
דיקלה מסלן
מתנדבת מסל"ן
הודעות: 124
הצטרף: ג' אוקטובר 18, 2011 1:47 pm

Re: מרגישה כל כך לבד....

הודעהעל ידי דיקלה מסלן » ו' נובמבר 18, 2011 5:07 pm

היי שתיקה אחרונה,
בדידות היא אכן תחושה מאוד מאוד לא נעימה, כולנו רוצים וצריכים חברה של בני אדם נוספים.
הכתיבה כאן בפורום היא אמצעי נוסף להקל במעט על תחושות הבדידות, למרות שאין זה תחליף לקשר בינאישי.
אני מנסה לתת לך עצות איך להתגבר על הבדידות ולא כל כך מצליחה מאחר ואני לא מכירה אותך למעט מה שאת חושפת פה בפורום.
אני מציעה לך לחשוב על מי האנשים שכן נמצאים סביבך - משפחה, חברים וכד' ועם מי מהם את יכולה לדבר או להיות ע"מ להיות פחות לבד.

אני מקווה שהתחושה הקשה תחלוף, את כמובן מוזמנת להמשיך ולשתף כאן.

שבת שלום.
דיקלה
מתנדבת מסל"ן

מתחילה מחדש
משתמש פעיל
הודעות: 1568
הצטרף: ג' יוני 22, 2010 10:42 pm

Re: מרגישה כל כך לבד....

הודעהעל ידי מתחילה מחדש » ו' נובמבר 18, 2011 5:14 pm

זהו שאין לי חברות
וזאת הבעיה לכן מרגישה כל כך בודדה.
מרגישה שאף אחד לא יבין כמה ולמה כל כך קשה
לי לתת אמון באחרים למה קשה לי להתחבר...
אני פשוט עייפה מאנשים!! עייפה!! עייפה מלתת אמון
ולהיפגע אינספור פעמים.... כמה אפשר???
אני מרגישה לא שייכת לשום מקום..
עד כמה שהפורום הזה מדהים וטוב לי להיכנס לכאן
ולהרגיש פחות לבד זה לא אותו הדבר.....
אין לי חברות ... אני לבד בעולם הזה. זה לא שאין לי איפה לשתף
במה עובר עליי בשביל זה יש את הצוות במקום.
זה הקטע שאין לי חברות, קשרים חברתיים. זה מה שקשה לי.
:cry2:

סמל אישי של המשתמש
דיקלה מסלן
מתנדבת מסל"ן
הודעות: 124
הצטרף: ג' אוקטובר 18, 2011 1:47 pm

Re: מרגישה כל כך לבד....

הודעהעל ידי דיקלה מסלן » ו' נובמבר 18, 2011 6:17 pm

את מתארת תחושות קשות של בדידות, חוסר אמון ופגיעות, אני מנסה להציע לך איך להתגבר למרות שברור שאין פתרון קסם.
האם את חושבת שעם בנות שנפגעו תצליחי למצוא שפה משותפת יותר בקלות? אם כן אולי אפשר לנסות לארגן קבוצה כזו, בין אם דרך הפורום או דרך מרכז הסיוע באזור מגורייך.
דיקלה
מתנדבת מסל"ן

מתחילה מחדש
משתמש פעיל
הודעות: 1568
הצטרף: ג' יוני 22, 2010 10:42 pm

Re: מרגישה כל כך לבד....

הודעהעל ידי מתחילה מחדש » ו' נובמבר 18, 2011 6:19 pm

אני אנסה להסביר יותר מה מרגישה...
זה להרגיש שאין לי למי להתקשר סתם לדבר על כל מיני...
זה להרגיש שאין לי למי ללכת את מי להזמין...
שאין לי עם מי לבלות .....
זה להרגיש שאין חברות שיחגגו לי יום הולדת כשיש לי,
אין לי חברות שיכולה לצחוק ולבכות יחד איתן,
אין לי חברות סתם לעשות איתן דברים ביחד כמו לראות סרט או כל דבר אחר
פשוט סתם להיות ולהרגיש ביחד......
אין לי אף אחד.....
ובמסגרת שבה נמצאת גם לא מרגישה שייכת אז זה בכלל קשה
כי אם היו לי חברות זה היה פחות מפריע לי ששם אני שונה ולא שייכת
אבל אין לי חברות בשום מקום!!!
למישהו יש מושג בכלל מה זה ההרגשה הזאת ?? שאין חברות בכלל??
:cry2:

מתחילה מחדש
משתמש פעיל
הודעות: 1568
הצטרף: ג' יוני 22, 2010 10:42 pm

Re: מרגישה כל כך לבד....

הודעהעל ידי מתחילה מחדש » ו' נובמבר 18, 2011 6:24 pm

היי דיקלה,
כבר הייתי לפני כמה שנים בקבוצה כזאת
אבל לא הייתי מוכנה כ"כ נפשית להתחבר לא הצלחתי להתחבר
למרות שבתוך הקבוצה הייתה המון הבנה והזדהות.
אולי היום זה היה אחרת... אבל אני לא יכולה שני דברים במקביל
גם להיות בקבוצה כזאת וגם להיות במסגרת הזאת.....
לפי מה שהבנתי כנראה שבכל זאת יש בנות שם שעברו את זה
הייתה אי הבנה שחשבתי שהם אישרו לי שאין שם....
אני מבינה שטעיתי שהבנתי לא נכון......
חשבתי שאני אצליח להבחין במי עברה את זה וזה דפוק כי אי אפשר לדעת.....
מה שכן שלכל שאר הבנות קל להתחבר אחת עם השנייה ולי לא
וזה הקושי.......

סמל אישי של המשתמש
דיקלה מסלן
מתנדבת מסל"ן
הודעות: 124
הצטרף: ג' אוקטובר 18, 2011 1:47 pm

Re: מרגישה כל כך לבד....

הודעהעל ידי דיקלה מסלן » ו' נובמבר 18, 2011 6:59 pm

לפי מה שקראתי בכרטיס שלך את בת 21, כך שעברת כבר כמה מסגרות בחיים, נסי לחשוב, האם היו מקומות שבהם היה לך קל יותר להתחבר, אולי ע"י ניתוח הסיטואציה תצליחי לזהות באילו מקומות או עם אילו אנשים קל לך יותר.
בכל קבוצה יש בנות (וגם בנים) שיותר קל להן להתחבר ואת אלו שמתקשות להתחבר, בלי קשר לפגיעה כזו או אחרת. בשנים האחרונות הרפואה אפילו נתנה לזה שם - חרדה חברתית, מתוך הבנה שיש אנשים שהקושי להתחבר הוא מולד או התפתח מכל מיני סיבות, ואפשר לטפל בכך. נסי לקרוא קצת על הנושא, אולי זה יתן לך מענה? (אני לא אשת מקצוע ולא מתיימרת לבצע אבחנות דרך הפורום, אבל מה שאת מתארת פה, יתכן ומתאים).

במידה ואת נמצאית בטיפול, האם העלאת את הקשיים הללו אצל המטפל?

אני מאמינה שעם הרבה רצון (שקיים אצלך) ועזרה את תוכלי לצאת מהמצב הבודד והלא נעים.

מחזקת את ידיך...
דיקלה
מתנדבת מסל"ן

מתחילה מחדש
משתמש פעיל
הודעות: 1568
הצטרף: ג' יוני 22, 2010 10:42 pm

Re: מרגישה כל כך לבד....

הודעהעל ידי מתחילה מחדש » ו' נובמבר 18, 2011 8:49 pm

דיקלה, תודה רבה. טריגר מכאן...
אני חושבת שבאמת יש לי חרדה חברתית.
אני נפגעתי בגיל מאוד צעיר וכל השנים היו לי בעיות להתחבר עם אנשים.
בעצם אני הייתי מאז שהתחלתי בית ספר מכיתה א' ילדה מאוד סגורה שקטה ובודדה....
החברות שהייתי איתן מהגן כבר לא היו איתי.... מי שניסה להתחבר התייאש ממני
בגלל זה שהייתי שקטה מאוד ... הרבה הציקו לי ....
ועם השנים זה רק החמיר יותר ויותר....
בחטיבה פגשתי את ע'.. והוא הציל אותי מהבדידות וסמכתי עליו בעיניים עצומות והוא א..נס אותי...
ולא ציפיתי לזה בכלל זה קרה ככה פתאום וזה היה הלם בשבילי..... ואז בכיתה ט' שניסיתי להיפרד ממנו
לא הצלחתי והייתי צריכה להיפרד ממנו בדרך לא שגרתית רק כדי שהוא יעזוב אותי ואז הוא הסיט את כולם נגדי....
גרם לי ולכולם לחשוב שאני משוגעת וזונה וכל מיני דברים כאלו, הוא השאיר אותי שוב לבד יותר מתמיד.עברתי בית ספר בתקווה שאני יוכל להתחיל מחדש לשים את כל העבר המכוער שלי מאחור.... הצלחתי תקופה די ארוכה להתחבר עם אנשים למרות שהיו ברקע הצקות וכו',הרגשתי שסוף סוף יש לי חברות . ואז שהתמוטטתי נפשית מהכול כולם התרחקו ממני ובסוף בתחילת י"ב נשרתי מבית הספר..... ונשארתי שנה וחצי לבד בבית .... שבשלב כלשהו במהלך הייתי בקבוצת תמיכה לנפגעות דרך המרכז סיוע וגם שם לא הצלחתי כ"כ להתחבר מעבר לקבוצה. ואז נאבקתי להיכנס לאולפנה שזה בית ספר לחינוך מיוחד לקשיים רגשיים שיש שם גם טיפול וגם לימודים. רציתי כל כך להשלים את מה שחסר לי- תעודת בגרות וגם לטפל בעצמי וגם שיהיו לי חברות. ושם הרגשתי גם תקופה טוב ממש הרגשתי שייכת והיו לי חברות וקצת למדתי והיו חוגים וכו'... ואז הגיעה לי תקופה מאוד קשה.... שעשיתי שטויות בגלל שלא הלך לי טוב בטיפול וגם חברה אחת ממש טובה שהייתה לי פגעה בי קשה.... ובגלל שלא טיפלתי בעצמי הידרדר מצבי...... ואז הגעתי לאיפה שאני היום.... למסגרת של הפרעות האכילה- רק שם החל שיפור משמעותי במצב שלי גם מבחינה פיזית וגם נפשית. מצאתי את המקום הכי טוב בשבילי...... אבל מבחינה חברתית לא הלך לי. זה המקום הנכון בשבילי, אבל מבחינה חברתית לא הולך לי.
אני מספרת לך את כל זה שתביני שעברתי כל כך הרבה מקומות( ולא ציינתי את כל הטיפולים שעברתי בדרך...) ויש לי היסטוריה של קשיים חברתיים וזה קשור למה שעברתי בגיל צעיר ובהמשך החיים. לכן כבר פשוט התעייפתי ואני לא יודעת אם אני יצליח להתחבר עם אנשים ולא להיפגע מהם... ואז לאבד אותם. אני פשוט עייפה מהכול!

מצטערת על החפירה...

סמל אישי של המשתמש
מיכלל
סגל מסל"ן
הודעות: 2554
הצטרף: ב' יולי 06, 2009 9:24 am

Re: מרגישה כל כך לבד....

הודעהעל ידי מיכלל » ש' נובמבר 19, 2011 10:47 am

בוקר אור שתיקה אחרונה !
אולי תסכימי להסתכל על הלבד קצת אחרת,ממה שאני קוראת כאן,את עושה עבודה במסע שלך,ועבודה קשה, את כן בטיפול,את כן במסגרת שאכן מסייעת לך ,אפילו היית בקבוצה,לכל דבר יש את הזמן שלו,,,,ואולי ,לכמה רגעים תצליחי להיות חברה שלך, ואז ,אחרי ,תצליחי לקשור קשרים חברתיים,וזה מאוד נורמלי ואחראי,שהיום, תהיי יותר חשדנית או ביקורתית לאנשים,
סמכי עליך, ביטחי בך,ויחד איתך ,בזמן הנכון לך -תפתח ותגיע התמיכה החברתית.
השתייכות או התחברות לקבוצה מאוד מאוד תלויה איפוא את נמצאת עם הפגיעה שלך, אז אולי זה הזמן לחפש קבוצה חדשה....
מעריכה מיליונים את כל המאמצים כשאת עושה -לטובתך. שמרי עליך ,באהבה,מיכל.

מתחילה מחדש
משתמש פעיל
הודעות: 1568
הצטרף: ג' יוני 22, 2010 10:42 pm

Re: מרגישה כל כך לבד....

הודעהעל ידי מתחילה מחדש » ש' נובמבר 19, 2011 12:50 pm

אוףףף אני עצבנית על כולם!! מרגישה שוב שכולם נגדי
אני שונאת להיות בבית ולריב עם כולם... זה רק גורם לי לרצות לצאת מכאן!
אף אחד לא מבין אותי לפעמים לא יודעת מה כולם רוצים ממני רק להוציא לי את הנשמה
רק להגיד במה אני לא בסדר...... די נמאס לי כבר!!!!!!

להיות חברה לעצמי אני לא יכולה אני פשוט מתעבת את עצמי שונאת בעצמי הכולללל
אני יודעת שאני צריכה לאהוב את עצמי כדי שאחרים יוכלו לאהוב אותי אבל באמת זאת נראית לי משימה בלתי אפשרית......

נמאס לי מהכולללללל נמאס נמאס לי!!!!!!! אין לי עצבים לאף אחדדדדדדדד
נמאס לייי בא לי לצאת מהבית הזה כבר!!!!!!!!!!!

:cry2: :cry2: :cry2: :cry2:

סמל אישי של המשתמש
מאיה.ב
מתנדבת מסל"ן
הודעות: 450
הצטרף: ג' יולי 13, 2010 9:45 am

Re: מרגישה כל כך לבד....

הודעהעל ידי מאיה.ב » א' נובמבר 20, 2011 9:39 am

שתיקה אחרונה יקרה,

אני רואה ומרגישה שבתקופה האחרונה הבדידות מציקה לך ומציפה אותך...
וברגעים האלה שיש הצפה רגשית כל מילה - ובמיוחד אמירה ביקורתית- נכנסת ישר אל הלב ופוגעת...
סף הרגישות שלך יורד באופן טבעי ואז יש תחושה שנמאס מהכל... כי הכל מעלה קושי ועצב ודמעות....
וכמו שנאמר פה- יש כל מיני שיטות להתמודד עם הבדידות, אבל השיטה המרכזית היא להזכיר לעצמך שהמצב יכול להשתנות- אבל שזה לוקח זמן ודורש סבלנות...

אני מקווה שהתקופה הקשה הזאת תעבור לה לאיטה ותרגישי טוב יותר



מאיה

איילה...
הודעות: 14
הצטרף: ה' אוקטובר 28, 2010 8:13 pm

Re: מרגישה כל כך לבד....

הודעהעל ידי איילה... » ב' נובמבר 21, 2011 8:20 pm

היי..
אני ממש מבינה אותך ומזדהה איתך.. כי גם אני כמוך מרגישה כל הזמן לבד. בלי חברות, ובלי מישהו שיקשיב או אפילו יצחק איתך.
וזה נכון שהבדידות הזאת כ״כ כ״כ קשה! ושקשה לפעמים לחיות עם כ״כ הרבה בדידות לבד.
אבל אני חושבת שדברים לא קורים לנו סתם. ואם עכשיו את בודדה אולי זה בגלל שאת פשוט צריכה להכיר את עצמך יותר ולהיתחבר לעצמך יותר. וזה משהו שאם תיהי כל הזמן עם אנשים סביבך לא יקרה.
את לא תיזכי להכיר את עצמך באמת ומתוכך.
אז אני חושבת שדווקא במקרה הזה כדאי שלפעמים תסתכלי על הצד החיובי.
וברגע שתכירי את עצמך יותר טוב תיהי מוכנה גם להכיר אנשים אחרים ולהתחבר אליהם, ולסמוך עליהם.

אני בטוחה שתגיעי לזה בקרוב...
בנתיים קבלי חיבוק וחיזוק ענקקק!!!

מתחילה מחדש
משתמש פעיל
הודעות: 1568
הצטרף: ג' יוני 22, 2010 10:42 pm

Re: מרגישה כל כך לבד....

הודעהעל ידי מתחילה מחדש » ג' נובמבר 22, 2011 8:52 pm

המון תודה לכולכן.....
זאת לא רק תקופה שמרגישה בה בודדה אני כל החיים שלי הייתי בודדה ומתי שבאו קשרים
הם תמיד נגמרו ברע. אני לא טיפוס חברתי... זאת אומרת שבגלל שמגיל צעיר בודדתי את עצמי
ולא דיברתי עם אנשים אני לא ממש יודעת איך להתחבר עם אנשים. ע' הציל אותי מהבדידות ואז פגע בי.. מאז התייאשתי כבר מהכול. מאמינה שכל קשר שיהיה לי ייגמר ברע שלא שווה כל האנרגיה הזאת להתאמץ..... כי בסוף הכול נהרס.
אני מרגישה שהבנות שם מנסות להתקרב אליי..... השבוע קצת יותר נפתחתי כשהבנתי שאני לא רואה נכון את הדברים שאולי יש שם באמת בנות שעברו את זה ואני פשוט לא יכולה לראות את זה כי מן הסתם זה לא דבר שאפשר לראות. אבל בכל פעם ... שמתקרבים אליי אני נרתעת..... ישר פוחדת מלהיקשר ולהיפגע בסוף. מצד אחד אני כל כך רוצה שיהיו לי חברות ומצד שני כל כך פוחדת וגם לא יודעת איך ליצור קשרים נכונים ובריאים עם אנשים, איך ליצור קשרים בכלל. הצוות יעזור לי קצת בזה....... אבל עדיין זאת נראית לי משימה קשה שאני בספק אם זה אפשרי........ אני מנסה להגיד לעצמי שזה לוקח זמן.... אבל אני חסרת סבלנות.... אני רואה שכולן שם מתחברות בקלות וכל כך קרובות אחת לשנייה ואני אלפי צעדים מאחור גם אם התקדמתי את ה-שני צעדים קטנים שלי שבשבילי גדולים אני לא עומדת בקצב שלהן, לא מצליחה להתחבר ככה בקלות זה לא טבעי לי....... ואני מפחדת מזה........
:scared:

ביתילי
משתמש פעיל
הודעות: 409
הצטרף: ו' אוגוסט 14, 2009 4:04 am

Re: מרגישה כל כך לבד....

הודעהעל ידי ביתילי » ד' נובמבר 23, 2011 5:32 pm

אני חושבת שאיפושהו לכולנו יש את הבעיה הזו.

אבל באמת.

אני מוצאת את עצמי מנתקת מעצמי אנשים שמתחברים אלי מתוך עצבנות עליהם בחוסר אמון, דורשת מושלמות.
התחלתי לזהות את הדפוס מתי זה קורה אצלי- אצלי זה קורה בד"כ אחרי שאני מספרת להם מה עברתי. כנראה אז אני דורשת מושלמות באמון שלבני אדם אין.

את יכולה לחשוב על איפה זה קורה אצלך?
הרי אחרי תקופה של בית ספר וצבא אם לא שמרנו על חברים משם קשה להכיר חברים חדשים, זה בד"כ קורה במסגרות מסויימות. גם אני שנאתי כבר את כל הבית ספר שלי ובכלל תמיד הייתי אווטסיידרית. קשה לנו להיות במסגרות, אבל נסי לחשוב, כשמישהו כן מתקרב, מתי זה נגמר? מתי את חוסמת? זה אמירה כלשהי שעושה לך פלאשבק רגשי שלא שמת לב אליו?

הגעתי למסקנה גם שאנחנו אף פעם לא באמת לבד.
כל האנשים האלה שיש להם הרבה חברים, כשיצא לי לדבר איתם, הם אמרו לי שאין להם אף אחד. היתה לי חברה טובה כזו שהיתה חברה של מעט חברים ופתאום נפתחה והפכה להיות מהאנשים האלה. כיום אנחנו לא מדברות.
יש המון אנשים שאומרים לי שאין להם חברים, זה לא רק אנחנו, לאחרונה יצאתי עם אחד כזה
פשוט צריך לנסות להכיר במסגרת
רצוי לא מסגרת דכאונית :)
אפילו של עבודה זמנית...

אין יאוש
משתמש פעיל
הודעות: 59
הצטרף: ו' אוקטובר 14, 2011 2:32 am
מיקום: אזור המרכז

Re: מרגישה כל כך לבד....

הודעהעל ידי אין יאוש » ה' נובמבר 24, 2011 12:31 am

שלום ביתילי!
אני גם מוצאת את עצמי מנתקת מעצמי אנשים שמתחברים אלי מתוך עצבנות עליהם בחוסר אמון, דורשת מושלמות.
התחלתי לזהות את הדפוס מתי זה קורה אצלי- אצלי זה קורה בד"כ אחרי שאני מספרת להם מה עברתי. כנראה אז אני דורשת מושלמות באמון שלבני אדם אין.
מה אפשר לעשות עם זה איך אפשר לשנות את זה....זה מעצבן לחיות ככה אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי אני תופסת שאני מעדיפה לא ללכת למקומות שיש שם הרבה אנשים או להכיר אנשים חדשים. ולכן אני מרגישה תקועה ולפעמים אפילו חנוקה...
מה עושים עם זה..?? 


חזור אל “תקיפה מינית”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Bing [Bot] ו־ 96 אורחים