זה נורמלי..?

עברת תקיפה מינית כלשהי? לא עברת תקיפה מינית אבל את/ה מרגיש/ה רצון לעזור? את/ה מוזמנ/ת להצטרף למשפחה גדולה וחמה. הפורום הזה נועד לספק תמיכה על כל מאפייניה: אווירה של בית חם, הקשבה, עזרה, הזדהות, רגישות, תחושת ביטחון, הבנה והרבה מאוד אהבה. אנו רוצים להעניק מקום בטוח לפריקת כל הרגשות ולדבר על הדברים הקשים באמת מבלי לחשוש.

המנהלים: אורית, מיכלל

הכינה נחמה
משתמש פעיל
הודעות: 287
הצטרף: ב' ספטמבר 01, 2008 8:15 pm

זה נורמלי..?

הודעהעל ידי הכינה נחמה » ד' אוקטובר 19, 2011 10:29 pm

כאילו לא נעים "ליפול" ככה על כולם פה, אפילו שאני יודעת שזה בדיוק המקום...
משום מה מרגיש לי קצת לא נוח, אבל אני בכל זאת מנסה.
אני מפחדת, וזה לא כיף לי בכלל. אני יכולה להרחיב עוד שעות אבל זו התמצית - אני פשוט מפחדת. אחרי כל מה שקרה אני מנסה להחזיק מעצמי בחורה נורמלית וכל פעם מחדש נשברת להכיר בזה שאני נורמלית בזה שאני לא נורמלית.
יש לי חבר מדהים. באמת, הוא בחור נהדר ואנחנו כבר כמעט שנה יחד.. הכי מבין, תומך ומפרגן שיכלתי לבקש. הכל בקצב שלי, הכל הכי לאט, עדין ומתחשב... איתי בצעדי תינוק לאורך כל הדרך, והוא יודע מה קרה לי ואוהב ומקשיב.
בזמן האחרון זה ממש קשה לי. אני פשוט מתחילה לפחד לפעמים, בכל פעם שמתקדמים עוד צעד. תמיד הכל קורה מרצון, והכל תמיד בקצב שלי, והכל כשאני רוצה אחרי תישאולים ו-ווידוא שאני בטוחה... ואז אחרי זה אני פשוט נבהלת, ובוכה... ממש מפוחדת, ואפילו לא יודעת לומר ממה.
והוא יגיד 20 פעם שהוא אוהב, וישאל מה קרה, ואם אני רוצה לספר, ומה מפחיד... ואין לי תשובות. אפילו כשאני כותבת עכשיו אני דומעת קצת. אני שונאת את ההרגשה הזו, כאילו אני פגומה. ממש להחזיר ליצרן ולבקש להכניס את תעודת האחריות לפעולה.
בימים האחרונים אני מרגישה ממש נאחס. כאילו על כל דבר הכי קטן שאנחנו עושים מרגיש לי שאני זולה. מרגיש לי שאני נותנת מעצמי יותר מדיי - וזה מפחיד עוד יותר. אני לא יודעת בדיוק לשים את באצבע על מה קרה פתאום אבל אני מרגישה ממש מגעיל עם עצמי לפעמים ושזה אולי יותר מדיי... ושוב אני מפחדת, ושוב הדמעות.

מנסה להוציא את עצמי ממונחים של "נורמלי" ו"לא נורמלי" ולהזכיר לעצמי שאין באמת כזה דבר, אבל אני לא אוהבת את חוסר היכולת להבין מה קורה איתי...
help :cry2:
לדבר, לא לשתוק
לקבל את המר כמתוק
לנשק את לחייך
ולשתות עוד כוסית, ולחייך
ולשקוע, לא לשמוע
ולחיות בשלום עם עצמי
ולסלוח, גם בכוח
אם לא לי אז למי?

סמל אישי של המשתמש
אפרת מסלן
מתנדבת מסל"ן
הודעות: 664
הצטרף: א' ינואר 30, 2011 12:04 pm

Re: זה נורמלי..?

הודעהעל ידי אפרת מסלן » ד' אוקטובר 19, 2011 11:16 pm

היי הכינה נחמה,
אני מסכימה איתך; אין נורמלי ולא נורמלי. כל אחד מגדיר את הדברים בצורה אחרת.
אבל, אני בכל זאת אשתמש במילה "נורמלי". אני חושבת שאת מגיבה בצורה מאוד נורמלית בעקבות הארוע הלא נורמלי שעברת!
וזה מדהים שיש איתך גבר כל כך מתחשב ומבין.
זה יקח זמן. ויהיו נסיגות לאחור. את יכולה להיות במצב שאת חושבת שאת מוכנה, ופתאום באותו הרגע את יכולה להתחרט. וזה בסדר. את נפגעת ע"י חבר, ומאוד קשה לסמוך ולהאמין מחדש באנשים.
וטוב מאוד שאת בוכה. זו דרך לפרוק את הכאב ולהתמודד איתו!
אני מקווה שעם הזמן יהיה יותר קל.
אפרת
מתנדבת מסל"ן

מתחילה מחדש
משתמש פעיל
הודעות: 1568
הצטרף: ג' יוני 22, 2010 10:42 pm

Re: זה נורמלי..?

הודעהעל ידי מתחילה מחדש » ה' אוקטובר 20, 2011 11:08 am

יקרה,
זה טבעי מאוד שאת מפחדת...
אני מציה לך לדבר איתו על זה
אמרת שהוא תומך ומבין אני חושבת
שיהיה קל יותר לשניכם אם פשוט תדברו על זה
גם אם זה מביך גם אם זה קשה..
תגידי לו שאת פוחדת שזה לא משהו בו
ותנסו לחשוב ביחד מה עושים עם זה..
אולי יש תנועות או דברים מסוימים שהוא עושה
שגורמים לך לטריגר, אולי אם תגידי לו מה קשה
לך שהוא עושה הוא ינסה לעשות את זה פחות....

:iloveu2:

הכינה נחמה
משתמש פעיל
הודעות: 287
הצטרף: ב' ספטמבר 01, 2008 8:15 pm

Re: זה נורמלי..?

הודעהעל ידי הכינה נחמה » ה' אוקטובר 20, 2011 11:20 am

תודה לשתיכן :}
לקחתי אתמול בלילה את העיצה המשולבת של שתיכן ופשוט בכיתי לו והסברתי... וזה נהיה קצת יותר קשה כי הוא חושב שזה בגללו ושאולי הוא לוחץ עליי לעשות דברים שאני לא מוכנה אליהם.
הסכמנו שניקח לתקופה קצת צעד אחורה ושאם אני לא מרגישה נוח אז לא חייבים שום דבר בכלל... זה מאוד הרגיע אותי, אבל אני משתגעת להבין מה הפחד הזה, וממה אני מפחדת כל כך בכלל?
לדבר, לא לשתוק
לקבל את המר כמתוק
לנשק את לחייך
ולשתות עוד כוסית, ולחייך
ולשקוע, לא לשמוע
ולחיות בשלום עם עצמי
ולסלוח, גם בכוח
אם לא לי אז למי?

מתחילה מחדש
משתמש פעיל
הודעות: 1568
הצטרף: ג' יוני 22, 2010 10:42 pm

Re: זה נורמלי..?

הודעהעל ידי מתחילה מחדש » ה' אוקטובר 20, 2011 11:26 am

אני חושבת שאת יודעת ממה את מפחדת
מביך אותך לחשוב על זה בגלל שאת אוהבת אותו..
אבל זה הפחד שהוא יפגע בך גם אם בהיגיון את יודעת שלא...
אני מציעה לך לא להתכחש לפחד הזה ולהיות קשובה למה
שאת מסוגלת, ולעשות רק מה שטוב לך...

הכינה נחמה
משתמש פעיל
הודעות: 287
הצטרף: ב' ספטמבר 01, 2008 8:15 pm

Re: זה נורמלי..?

הודעהעל ידי הכינה נחמה » ה' אוקטובר 20, 2011 4:10 pm

או! את מבינה, זה הקטע...
זה הדבר הראשון שחשבתי עליו, כי זה הכי טבעי שזה מה שיפחיד אותי, נכון? אבל זה לא!
הפכתי את זה מכל כיוון, אני לא מפחדת מזה כי אני יודעת ומרגישה שהוא לא יפגע בי.
אני לא יודעת, אולי אני מפחדת לתת את כל כולי ואז שיום אחד הוא ילך... אבל זה גם לא בדיוק זה :( אוף. קשה לי לשים על זה את האצבע.
לדבר, לא לשתוק
לקבל את המר כמתוק
לנשק את לחייך
ולשתות עוד כוסית, ולחייך
ולשקוע, לא לשמוע
ולחיות בשלום עם עצמי
ולסלוח, גם בכוח
אם לא לי אז למי?

סמל אישי של המשתמש
אפרת מסלן
מתנדבת מסל"ן
הודעות: 664
הצטרף: א' ינואר 30, 2011 12:04 pm

Re: זה נורמלי..?

הודעהעל ידי אפרת מסלן » ה' אוקטובר 20, 2011 4:36 pm

היי הכינה נחמה,
הרצון שלך מאוד רציונלי. להבין ולמקד את הפחד, כדי שכך תוכלי להתמודד איתו.
אבל אולי הפחד עצמו אינו רציונלי. הוא לא רציונלי לא כי משהו בך לא בסדר, אלא משהו במה שעברת היה מאוד לא בסדר. ייתכן וזו תגובת התגוננות של הגוף, שנבעה ממה שקרה לך.
אל תלחצי על עצמך. ייתכן ועם הזמן תוכלי למקד את התחושות האלה, וייתכן שלא. מה שבטוח, שעם הזמן הם יחלשו ויחלשו, במטרה ישעלמו כליל. בשביל זה צריך סבלנות. לא רק מהכיוון שלו, אלא גם מהכיוון שלך.
את חייבת להבין שמותר לך. מותר לך להגיד לו להפסיק בכל רגע. זה בסדר וזה נכון. וגם אם פעם אחת זה היה בסדר, יום למחרת פתאום זה לא, אולי מחר זה שוב יהיה בסדר.
אני יודעת שזה תסכל. חוסר היכולת הזאת לדעת. אבל אם הזמן זה נהיה יותר קל!
רציתי לציין שאת מאוד חזקה. העובדה שמצאת את הכוחות לדבר איתו, מאוד מרשימה! והעובדה שהוא הקשיב, גם מרשימה. שיהיה לך המון בהצלחה!
אפרת
מתנדבת מסל"ן

סמל אישי של המשתמש
בננה
משתמש פעיל
הודעות: 1534
הצטרף: ב' מרץ 29, 2010 1:52 am

Re: זה נורמלי..?

הודעהעל ידי בננה » ה' אוקטובר 20, 2011 8:01 pm

הכינה...

אני לא יודעת אם הבנתי נכון. אבל ממה שהבנתי. הבעיות שאת מדברת עליהן צצות בנושא של אינטימיות ויחסי מין. אם אני לא טועה...

אני לא יודעת אם יש טעם להרחיב בנושא, אבל בדיוק לפני כמה זמן כתבתי על זה.
אני יוצאת לצוד לך את מה שנאמר בנושא. תראי אם את מתחברת לזה...כבר חוזרת.
להזדקן זו לא קללה, להזדקן זו פריבילגיה!
זיו: "לאלי את לא יודעת שאם דורכים על בננה אפשר לשבור את הראש?!"
לאלי: "את הפסיכית הכי שפוייה שאני מכירה!"
קקי

פורום ללא זכות דיבור

סמל אישי של המשתמש
בננה
משתמש פעיל
הודעות: 1534
הצטרף: ב' מרץ 29, 2010 1:52 am

Re: זה נורמלי..?

הודעהעל ידי בננה » ה' אוקטובר 20, 2011 8:07 pm

לפני שבועיים בערך...הוא עשה לי משהו מיני שגרם לי להתנתק. הרגשתי אליו מה שמרגישים למישהו שפוגע...גועל עם עצמי וניתוק.
לא יכולתי לדבר.
לא יכולתי לזוז.
הסתכלתי עליו בתחושה רעה מעורבבת עם פחד.

הוא לא הבין את המבט שלי.
לא סיפרתי לו.
הוא לא ידע מה זה עשה לי.

אני מרגישה מוזר לפעמים. אני עם אהוב ואני מרגישה עם אוייב




דיברתי עם חבר שלי על מה שהרגשתי. אתמול.
והקטע של האוייב נבע לדעתי מאקט מיני שקרה בינינו שבו רק הוא גמר ונהנה ואני הייתי לחלוטין כלי בעבורו. זה ממש ניתק אותי באותם רגעים, רציתי לרצות אותו, אז שכבתי שם בלי לזוז ושיתפתי פעולה עם מה שהוא עשה. והרגשתי מלוכלכת.

הוא אמר לי שהוא לא מוכן שאני ארגיש ככה שוב. ושהוא ממש מבקש לדעת כשאני נכנסת למצב כזה. כי הוא לא רוצה אפילו להגיע לשם.
אמרתי לו שזה משהו שאני לוקחת על עצמי כחלק מהרצון שלי להיות נשלטת, שאני ארגיש לפעמים רע עם מה שקורה ועושים לי.

אז הוא אמר, הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות.
במילים אחרות, אם אני אתן לו להשפיל ולבזות אותי ואני לא אהנה מזה ואגיע לניתוק והרגשה רעה כלפיו, בהמשך זה יפגע בקשר אחרי שזה יקרה כמה פעמים.
הוא לא רוצה שאני ארגיש איתו לא בנוח, אלא שאני אשתף אותו בזה שמה שהוא עושה לי לא נעים לי או לא מתאים לי באותו רגע שזה קורה.
הוא לא רוצה שאני ארגיש אליו משהו לא טוב.
הוא לא רוצה שאני לא איהנה.
להזדקן זו לא קללה, להזדקן זו פריבילגיה!
זיו: "לאלי את לא יודעת שאם דורכים על בננה אפשר לשבור את הראש?!"
לאלי: "את הפסיכית הכי שפוייה שאני מכירה!"
קקי

פורום ללא זכות דיבור

סמל אישי של המשתמש
בננה
משתמש פעיל
הודעות: 1534
הצטרף: ב' מרץ 29, 2010 1:52 am

Re: זה נורמלי..?

הודעהעל ידי בננה » ה' אוקטובר 20, 2011 8:22 pm

בקיצור הרגשתי חרא עם עצמי ומלוכלכת ולא הבנתי למה.
לקח לי שבועיים לנתח מה קרה שם עם עצמי כשכל הזמן הזה לא שיתפתי אותו בזה.

אחרי שבועיים שבהם הבנתי בערך מה עבר עלי ולמה הרגשתי ככה, פניתי אליו ודיברנו על זה.
הוא לא עשה לי מעשה משפיל. כלומר זה לא היה מעשה אלים, חריג, או קיצוני....
פשוט אקט מיני שכל שעלי לעשות בו הוא לשכב על הגב. אפילו ללא כל השתתפות שלי בכלל. לגמרי שימוש בי ככלי. זו לא הכוונה שלו. הוא לא התכוון לפגוע בי.
אבל גם דברים שבהם אני לוקחת חלק שעלולים להזכיר לי ניצול כלשהו שבו אני לא נהנית מהניצול ובתוך תוכי אני לא משלימה עם מה שרוצים שאני אעשה או אעבור, ובכל זאת אני לא מוציאה קול ומשמיעה את רצוני ודעתי. אני נותנת לו לגבר שלי להפוך לאותו אוייב כמו כל גבר שפגע בי וניצל אותי. אני הופכת אותו לאחד מהם, כי אני משתיקה את קולי ונותנת לו ליהנות ומרצה אותו בשתיקתי ומעשיי.
זה לגמרי מזכיר את המקרים. ולכן זה מעורר בי תחושה איומה של להיות עם אוייב בזמן שזה הבן זוג הקבוע שלי.

לכן זה לא רלוונטי אם זה אינטימיות או מיניות שמדובר עליהם. כי באותה מידה אם הגבר יושב בסלון ושולח אותך למטבח להרתיח לו מים, אפילו אם ביקש בנימוס, ואת לא רוצה לעשות את זה או מרגישה באותו רגע שממש לא בא לך. אבל אין בזה יותר מידי ניצול והוא ביקש ממש בנימוס. לכן את קמה ועושה כדבריו בלי להגיד מילה בנושא, את בעצם באותה שנייה עשוייה להרגיש מושפלת או מנותקת מעצמך. למה? כי לא הוצאת החוצה בצורה ורבאלית את מה שישב לך בבטן והציק לך.
אני יכולה לעשות את זה אפילו בצורה של עקיצה. ציניות. או ירידה בצחוק על בן הזוג...ואז אמנם תקומי ותעשי את זה אבל לא שתקת אלא אמרת את שעל ליבך.

בכל מקרה, אני לא מסוג האנשים שאוגרים רגשות. אני מוציאה הכל ולכן רוב הזמן אני מרגישה די טוב עם עצמי ונקייה ולא צוברת. והחבר החדש שלי הוא הכי בעד לפרוק, פריקה מכל סוג שהוא ובכל נושא שהוא, כלומר כל מה שעובר עלייך ישר להוציא ולא לשמור, ככה כשיש תקשורת מלאה דברים לא נצברים וצוברים אבק ומשקעים עימם.
זה מנקה ומאזן את הגוף והנפש. זה טוב ובריא.
וככה לא תגיעי למצבי ניתוק.
אחרי שתביני ותנתחי איתו או לבד מה עובר עלייך בלי להתבייש מעצמך או ממנו כי הוא נשמע לי מדהים ותומך וקשוב. אבל הוא לא יכול לדעת שבתוך תוכך אולי לא השלמת עם המעשה שעשית ולכן התנתקת מעצמך והרגשת מלוכלכת ונאלצת אחרי זה לבכות ולשבור את הראש למה.
להזדקן זו לא קללה, להזדקן זו פריבילגיה!
זיו: "לאלי את לא יודעת שאם דורכים על בננה אפשר לשבור את הראש?!"
לאלי: "את הפסיכית הכי שפוייה שאני מכירה!"
קקי

פורום ללא זכות דיבור

הכינה נחמה
משתמש פעיל
הודעות: 287
הצטרף: ב' ספטמבר 01, 2008 8:15 pm

Re: זה נורמלי..?

הודעהעל ידי הכינה נחמה » ו' אוקטובר 21, 2011 7:59 pm

אפרת, את צודקת בכל מה שאמרת.
אני צריכה להיות יותר סבלנית עם עצמי לגבי הפחד הזה, כי אני תמיד דורשת מעצמי להבין כל דבר שקורה לי ו"לתקן" אותו, ואני צריכה ללמוד לפעמים לקבל מצב נתון ולהבין שגם ככה אני בסדר... ולקוות שבעתיד זה יסתדר לטובה.
זה גם נכון שמותר לי להפסיק בכל רגע - הוא עוזר לי בזה יותר מאשר אני עצמי. החלטנו שבזמן הקרוב רק חיבוקים וקצת נשיקות, והיום הוא שאל אותי על משהו שעשיתי אם אני בטוחה שאני רוצה, ואם אני ארגיש בסדר אחרי זה... זה מדהים, הוא שומר עליי יותר מאשר אני על עצמי.
הודיתי לו אחר כך כי הכרתי בזה שלא הייתי ב100% בטוחה.
ותודה רבה על העידוד :) את מותק!

בננה, הפכתי הרבה במה שאמרת על ניתוק.
זכור לי שהרבה בנות כאן מדברות על זה וניסיתי להבין אם אני חווה גם משהו כזה שמעולם לא ידעתי להגדיר, וכנראה שכן. אני לא יודעת אם זה אותו דבר, מה שבטוח זה שזה משהו שלא שמתי אליו לפני כן... או יותר נכון לא רציתי לשים לב אליו.
אחרי שקראתי את מה שכתבת הבנתי שאני כן עושה את זה לפעמים, כי אני רוצה.. כי זה לפעמים נוח ונחמד פשוט להנות עם הבחור שאני אוהבת ולשים את המחשבות והדאגות בפינה האחורית של הראש ולומר להן לשתוק... רק שאחר כך אני בוכה.
זה אמנם לא תמיד קורה, אבל זה בהחלט קורה לפעמים ותודה :) זה באמת חשוב לדבר על זה ולהוציא ולא להתעלם ממה שמרגישים... תודה רבה! :flower1:
לדבר, לא לשתוק
לקבל את המר כמתוק
לנשק את לחייך
ולשתות עוד כוסית, ולחייך
ולשקוע, לא לשמוע
ולחיות בשלום עם עצמי
ולסלוח, גם בכוח
אם לא לי אז למי?

סמל אישי של המשתמש
מיכלל
סגל מסל"ן
הודעות: 2634
הצטרף: ב' יולי 06, 2009 9:24 am

Re: זה נורמלי..?

הודעהעל ידי מיכלל » ו' אוקטובר 21, 2011 8:15 pm

כינה נחמה יקרה ,המשיכי את דברי בננה שאכן מאוד צודקת.
ממליצה בחום לפתח שיחות אינטימיות לפני המגעים הפיזיים, כן לדבר אהבה,וכן להרגיש אהבה לפני שנוגעים ,כי אם לא תדברי זה לא יפתר,
נראה לי שנשלח אליך בן הזוג המתאים ,שיצליח לשוחח על אמת על הכל [לא תמיד גברים וורבלים כמונו,,בלי לפגוע באף גבר]
המשיכי לדבר לשתף ולהגיד,
סקס עושים כששניים בוחרים -וזה מגיעים אחרי שמדברים על הכוווול.בהצלחה ,מיכל.

הכינה נחמה
משתמש פעיל
הודעות: 287
הצטרף: ב' ספטמבר 01, 2008 8:15 pm

Re: זה נורמלי..?

הודעהעל ידי הכינה נחמה » ו' אוקטובר 21, 2011 8:52 pm

תודה מיכל :)
אלו עיצות טובות ואני אנסה ליישם אותן יותר ממה שכבר עכשיו, זה באמת יכול להרגיע יותר.
לדבר, לא לשתוק
לקבל את המר כמתוק
לנשק את לחייך
ולשתות עוד כוסית, ולחייך
ולשקוע, לא לשמוע
ולחיות בשלום עם עצמי
ולסלוח, גם בכוח
אם לא לי אז למי?

סמל אישי של המשתמש
מיכלל
סגל מסל"ן
הודעות: 2634
הצטרף: ב' יולי 06, 2009 9:24 am

Re: זה נורמלי..?

הודעהעל ידי מיכלל » ש' אוקטובר 22, 2011 6:47 am

בהצלחה ! :iloveu2:

שי מתנה
משתמש פעיל
הודעות: 2476
הצטרף: ג' דצמבר 04, 2007 9:38 pm
מיקום: מרכז הארץ
יצירת קשר:

Re: זה נורמלי..?

הודעהעל ידי שי מתנה » א' אוקטובר 23, 2011 10:02 pm

להיות ניפגעת תקיפה מינית זה לא נורמלי כך שהמציאות מכניסה אותנו לקטגוריה לא מציאותית

החיים גרמו לנו להיות לא בנורמה

מה לעשות שהחיים מלאים בנבלות שפגעו בנו שגרמו לנו להיות ניפגעות ולהוציא אותנו מהמושג - נורמה

אין מה לעשות זה משאיר צלקות וכו'

אבל זה לא אומר שניכנע, זה לא אומר שנוותר זה אומר שנהיה כאן אחת בשביל השנייה

אל תחפשי בעצמך נורמלי ולא נורמלי

נסי לבנות לעצמך חיים עם כמה שיותר טוב למען עצמך אפילו בדברים קטנים, מגיע לך להינות, להיות,לחיות!!!!!!

שי
שי שמאוד אוהבת בעלי חיים


חזור אל “תקיפה מינית”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 126 אורחים