חובת דיווח על אלימות במשפחה

הכותרת ב-Ynet בשבת בבוקר תיארה את הרצח של אישה, אם לארבע ילדים, הצעיר שבהם רק בן שנה. והרוצח, בעלה. אני חושבת שלאורך השנים האחרונות כולנו הזדעזענו כל פעם מחדש למשמע הסיפורים הרבים מדי, של מיכל סלע, שירה איסקוב, מאיה ווישניאק והטרייה מכולן דיאנה רז. כולן נפגעות אלימות קיצונית במשפחה, אלימות שלחלקן עלתה ביקר לנו מכל, החיים.

 

סוגי אלימות

אלימות במשפחה אינה מתחילה ונגמרת אך ורק באלימות פיזית. ישנם סוגים רבים של אלימות אשר עשויה להיות מופגנת כלפי אחד מבני הזוג או כלפי אחד הילדים. קיימת אלימות כלכלית, בה לאחד מבני הזוג יש את כל הגישה לחשבון הבנק ולהכנסות של המשפחה והשני נאלץ לקבל את ההכנסה בצורה עקיפה, לבקש אישור לקנות ולתת את הדין על כל קנייה או הוצאה.

אלימות נוספת הינה אלימות חברתית, בה אחד מבני הזוג גורם לבידוד של בן זוגו או של המשפחה כולה. הבידוד נעשה כלפי כל מי שהוא מחוץ לתא המשפחתי הקרוב.

סוגי אלימות נוספים הינם אלימות מינית, אלימות מילולית ונפשית וגם הזנחה בכל מה שקשור בקטינים וחסרי ישע. חלק ממקרי האלימות הללו קשה מאוד לזהות מהצד, אך כשמזהים אותו חייבים לעשות עם זה משהו ולא כי החוק מחייב. ישנם עקרונית שני מקרים בהם ישנה חובת דיווח חוקית. אך החובה המוסרית שלנו היא לעזור בכל דרך חוקית ושאינה תגרום לפגיעה בנו שאנחנו מכירים.

 

דיווח במקרה של הגעה לבית חולים

המקרה הראשון בו החוק מחייב דיווח לרשויות הינו מקרה בו אדם (בגיר או קטין), מגיע לבית החולים עם חבלות או פגיעות אשר קיים חשד סביר שנגרמו כתוצאה מאלימות. במקרה הזה לצערנו מדובר על שלב בו האדם נפגע ובדרך כלל נפגע קשה.

במקרים כאלו צוות בית החולים מחויב לערב את המשטרה או את גורמי הסעד וליידע אותם בחשד שלו ובממצאי הבדיקה הרפואית שגרמה להם לחשד הזה (כמובן שללא פגיעה בחיסיון הרפואי מעבר לנדרש לצורך ההבחנה כי יתכן ובוצע כאן מעשה אלימות.

 

דיווח במקרה של אלימות כלפי קטין

המקרה השני החייב בחוק הינה אלימות כלפי קטין או חסר ישע. במקרה של חשד סביר או מידע אודות פגיעה בקטין. גורמי מקצוע כמו אנשי חינוך, פסיכולוגים, אנשי רפואה ועוד, מחויבים לדווח על האירוע. חשוב לציין במקרה בו חל חיסיון בין המטפל למטופל, החיסיון הזה אינו קיים כלפי פרטי האירוע הספציפי.

 

אז מה עוד אפשר לעשות?

במקרים בהם הפגיעה הינה כלפי בגירים, לא קיימת חובת דיווח. וגם אם שמעתם צעקות והזמנתם את גורמי החוק, רק הנפגע עצמו יכול להגיש תלונה במשטרה ולגרום למעצרו של הגורם האלים.

אם אינכם יכולים לדווח על אירועי האלימות, נסו לתמוך בקורבן ולעזור לו להבין כי התהליך והדרך הנכונה הינה הגשה של תלונה רשמית ובקשת עזרה מגורמי החוק. כמובן שאם אתם עדים לאירוע אלים המתרחש בזמן אמת, הדבר הנכון אתית ואישית הוא לפנות אל גורמי החוק ובכך אולי אף להציל את חיי הקורבן (רק תשאלו את שירה איסקוב שבדיוק כך חייה ניצלו).