אתמול בלילה נזכרתי במשהו חדש (טריגר)

עברת תקיפה מינית כלשהי? לא עברת תקיפה מינית אבל את/ה מרגיש/ה רצון לעזור? את/ה מוזמנ/ת להצטרף למשפחה גדולה וחמה. הפורום הזה נועד לספק תמיכה על כל מאפייניה: אווירה של בית חם, הקשבה, עזרה, הזדהות, רגישות, תחושת ביטחון, הבנה והרבה מאוד אהבה. אנו רוצים להעניק מקום בטוח לפריקת כל הרגשות ולדבר על הדברים הקשים באמת מבלי לחשוש.

המנהלים: אורית, מיכלל

סמל אישי של המשתמש
מאיו'ש
משתמש פעיל
הודעות: 459
הצטרף: א' אוגוסט 05, 2007 6:10 am
מיקום: חיפה

אתמול בלילה נזכרתי במשהו חדש (טריגר)

הודעהעל ידי מאיו'ש » ה' נובמבר 08, 2007 11:00 am

אתמול בלילה שכבתי במיטה, והתחילו לחזור לי פלאשבקים.. אין לי מושג מה הזכיר לי את זה.
אבל נזכרתי.
התחלתי לבכות מכלום.
ואז נזכרתי במשהו שאני שומרת הרבה מאד זמן בבטן.

כנראה שזו לא הפעם הראשונה שעברתי אונס איתו.
זה היה גם בפעם הראשונה ששכבנו.
בזמן היינו ביחד.
רק אז לא הייתי במודעות, חשבתי שזה נורמאלי, זה בסדר, ילדה בת כמעט 15 תמימה.

הוא בא איתי לאמא שלי הביתה שאמא תראה שהוא בסדר ולא מפחיד ולא יעשה לי כלום והכל בסדר!
ואמא לא האמינה אבל נתנה לי ללכת.
אמא חשבה שאנחנו רק הולכים לסרט, אמא טעתה הלכנו אליו הביתה.
בשקט בשקט הכניס אותי במהריות לחדר שלו.
שם שכבנו במיטה, התנשקנו, כרגיל, מאוהבת, היה לי כל כך כיף ..... התחלנו לראות את הסרט שכבנו מחובקים במיטה שלו.
ואז הוא אמר שהוא שונא ג'ינסים וביקש אם לא איכפת לי שהוא יוריד את המכנסיים ולא היה לי בעיה, מה הבעיה? כולה ישאר בתחתונים, ראיתי הרבה פעמים גברים בבגד ים, מה ההבדל?
ואז התחלנו להתנשק ולהתפשט והתחיל להיות ממש כיף, והוא אוהב אנאלי והילדה לא הבינה מה הוא עושה, הוא אמר לי להסתובב הסתובבתי, אמר שלא יכאב האמנתי, שם משחה ונכנס, לי כאב, כאב, וכאב, ולא הפסיק לכאוב, השמעתי קולות כאב והוא אמר שזה כבר יסתיים הוא אמר שלא יכאב, אז למה כאב??? כל כך כל כך!!!!!!!!!..... והוא המשיך והמשיך ואני המשכתי לבכות והמשכתי לנסות למשוך אותו ממני אבל לא היה לי מספיק כוח, והוא היה מעליי, מאחוריי בלי שום אפשרות להוריד אותו כי הייתי עם הגב אליו, אבל ניסתי ולא הצלחתי, וגם הוא אמר שתכף נגמר, הוא אמר שלא יכאב!!! אז למה הכאיב? למה כאב?!?!?!

הילדה היא בעצם בובה, מכאיבים לה ולא כואב ממשיכים וממשיכים, והכל בסדר! היא הרי בובה לא?!?!?!
ואז הוא גמר.
ואני נשכבתי עוד שניה מתה, רק מהכאבים.... ורק אז נזכר לשאול, "הכל בסדר?" "מה? עדיין כואב?"
וכן עדיין כואב, עד היום כואב



הלב והנפש הפצועה.
החיים יפים, תלוי איך כל אחד מסתכל עליהם, ואיך כל אחד בוחר לחיות, ברע או בטוב.

סמל אישי של המשתמש
סיון
משתמש פעיל
הודעות: 91
הצטרף: ה' אוקטובר 25, 2007 12:07 pm
מיקום: צפון

Re: אתמול בלילה נזכרתי במשהו חדש (טריגר)

הודעהעל ידי סיון » ה' נובמבר 08, 2007 11:08 am

אין לי פשוט מילים....
חיבוק גדול ילדה...
את ממש לא בובה.... את מדהימה, את אמיצה וחזקה...
ואת תתגברי....!
ותאמיני או לא אבל את גם תהיי מאושרת כל כך עם דבר שיאהב אותך עד אינסוף...
כי פשוט מגיע לך....
אין לי פשוט מילים להגיב באופן ישיר על מה שכתבת, כואב לי בנשמה רק מלקרוא את המילים שלך...
תהיי מאושרת...

סמל אישי של המשתמש
מאיו'ש
משתמש פעיל
הודעות: 459
הצטרף: א' אוגוסט 05, 2007 6:10 am
מיקום: חיפה

הודעהעל ידי מאיו'ש » ה' נובמבר 08, 2007 11:10 am

תודה בובה, זה לא קל, אבל מנסה להתגבר לשכוח, אפשר לשכוח בכלל? לא נראה לי אבל יהיה בסדר, אני בימים האחרונים לא מפסיקה לבכות.
אמא שלי כל הזמן שואלת אותי מה קרה, ואני לא יכולה לענות לה כי השבעתי את עצמי לא לספר לה עד גיל 18.

אני רוצה להיות מאושרת... אני רוצה להגשים את החלומות שלי, אבל הוא רודף אחרי לכל מקום אפילו בלילה במיטה.
החיים יפים, תלוי איך כל אחד מסתכל עליהם, ואיך כל אחד בוחר לחיות, ברע או בטוב.

BE
הודעות: 26
הצטרף: ש' אוגוסט 18, 2007 11:25 pm

הודעהעל ידי BE » ה' נובמבר 08, 2007 1:01 pm

לצערנו זה דווקא הכי רודף אותנו בלילה... כשיש זמן לחשוב, ולמחשבות להגיע,
אני לא חושבת שאפשר לשכוח, אני חושבת שאפשר להתמודד, ללמוד, להתחשל. כל דבר שעברנו בכל גיל מעצב את האישיות שלנו, במיוחד בגילאים יותר קטנים,
קצת קשה להסתכל על זה כעוד "התנדנדתי בנדנדה ונפלתי אז אני מפחדת מנדנדות", כי זה יותר מזה, ואני חושבת שבלשכוח יש קצת מן ההדחקה.. שמצד אחד זה טוב- הרי אז אנחנו לא חושבים על זה, וכבר כמה פעמים חשבתי על זה שאולי היה לי יותר טוב לפני שנה וחצי- כשהתרחקתי מהרבה אנשים, אבל לא ידעתי למה,
ומצד שני- ככה אנחנו נפעל בלי לדעת למה, נפחד בלי להתמודד, ונברח מהבעיות שלנו- והפורום הזה עוזר לנו להתמודד כי אם נברח מכל דבר קטן- איך נלמד משהו מהחיים האלה?

קשה לי להגיב על זה, על מה שכתבת- איך בכלל מוצאים את המילים שאיכשהו ירגיעו?
אז *חיבוק*, ותזכרי גם מה את אמרת- יהיה טוב :)
"האופטימיות, החיוך והתקווה. מה מעט נחוץ כדי שהחיים יהיו מאושרים, והכל נמצא בנו, ובאופן המחשבה שלנו."

סמל אישי של המשתמש
מאיו'ש
משתמש פעיל
הודעות: 459
הצטרף: א' אוגוסט 05, 2007 6:10 am
מיקום: חיפה

הודעהעל ידי מאיו'ש » ה' נובמבר 08, 2007 2:19 pm

יהיה, תודה בובה...=) משתדלת לחייך....
קצת קשה לי בזמן האחרון.
ואף אחד לא שם, חוץ מכמה אנשים בודדים, אבל הקרובים שלי איכזבו אותי.
החיים יפים, תלוי איך כל אחד מסתכל עליהם, ואיך כל אחד בוחר לחיות, ברע או בטוב.

סמל אישי של המשתמש
סיון
משתמש פעיל
הודעות: 91
הצטרף: ה' אוקטובר 25, 2007 12:07 pm
מיקום: צפון

הודעהעל ידי סיון » ה' נובמבר 08, 2007 2:58 pm

מאיו'ש כתב: כי השבעתי את עצמי לא לספר לה עד גיל 18.
.


יש אלפי דברים להגיד לאמא, תאמיני לי אני יודעת....
אפשר לשאול בת כמה את???
ואולי הקרובים איכזבו אותך אבל לפחות היית מספיק אמיצה לספר לקרובים לך....
ו....יש לך אותנו שזה לא מעט בכלל......אני חושבת.... :roll:

סמל אישי של המשתמש
מאיו'ש
משתמש פעיל
הודעות: 459
הצטרף: א' אוגוסט 05, 2007 6:10 am
מיקום: חיפה

הודעהעל ידי מאיו'ש » ה' נובמבר 08, 2007 3:20 pm

לא מעט בכלל בכלל.....
וכן, רק אמא שלי לא מאמינה לדברים האלו, היא יודעת שזה משהו אחר......

ואני בת 16.5... זה קרה לפני 8 חודשיים
החיים יפים, תלוי איך כל אחד מסתכל עליהם, ואיך כל אחד בוחר לחיות, ברע או בטוב.

BE
הודעות: 26
הצטרף: ש' אוגוסט 18, 2007 11:25 pm

הודעהעל ידי BE » ה' נובמבר 08, 2007 3:20 pm

תמיד קשה כשהקרובים מאכזבים... אינ יודעת :? , אבל עוד יהיו לך אנשים קרובים אלייך,
ואנשים שתוכלי לדבר איתם והבחור החדש הוא דוגמא מצוינת לזה..
ואני גם חושבת שהפורום הזה והאנשים בו זה לא מעט בכלל :), אני יודעת שלי כן עוזר לקרוא כאן את כל הדברים שכתבו.

ואני חושבת שמאיה בת 16/7... יכול להיות?, בת כמה את, ד"א ?
ובאמת כל הכבוד שכן היו את האנשים שסיפרת להם, אני אישית לא אמרתי לאף אחד.. אולי כי עד עכשיו (וגם עכשיו..) אני מנסה להמעיט בערך מה שקרה כי ככה יהיה יותר קל להשתחרר מזה.. (אני בכלל לא יודעת אם זה הדבר הנכון לעשות :roll: ), אבל עצם העובדה שכתבתי את זה, אני מניחה שזה מה שיגרום לי להבין שאת העובדה שזה היה אי אפשר לשנות.
"האופטימיות, החיוך והתקווה. מה מעט נחוץ כדי שהחיים יהיו מאושרים, והכל נמצא בנו, ובאופן המחשבה שלנו."

סמל אישי של המשתמש
אדוה
משתמש פעיל
הודעות: 175
הצטרף: ג' אוגוסט 28, 2007 12:12 pm

.

הודעהעל ידי אדוה » ו' נובמבר 09, 2007 10:50 am

אני יכולה לספר לך, שלחברה הכי טובה שלי קרה מקרה דומה לשלך, כשהיא הייתה בת 17 והיה לה חבר בן 25 שגם ניצל אותה מינית.
אויייש איזה אנשים דוחים, פדופילים מגעילים.
מתוקה את לא צריכה להתמודד עם זה לבד.
אם קשה לך לספר לאמא שלך, תנסי למצוא אנשים אחרים, תפני למרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית.
אני פניתי אליהם והם ממש ממש עזרו לי.
מי כמונו יודעות שלהתמודד עם דבר כזה קשה כמו לעבור 7 מדורי גהנום.
תדברי עם מישהו!!
When you are close to tears
remember-
somday in will all be over!
One day we're gonna get so high.....

Cause even the impossible is EASY
when we've got each other!

סמל אישי של המשתמש
נועם
משתמש פעיל
הודעות: 729
הצטרף: ב' מרץ 19, 2007 10:20 pm

הודעהעל ידי נועם » ו' נובמבר 09, 2007 4:30 pm

ידיד שלי נהג להגיד לי פעם:
"כשאיש אחד נוהג להפיל אותך לתהום מדיי ערב, תזכרי שיום אחד את תסתכלי עליו מלמעלה, ותגחחי".


את תנצחי אותו בובי. מבטיחה לך.
"השתיקה שלי זו הצרחה
הכי גדולה שבי..
השתיקה שלי זה הכאב
הכי כואב אצלי..
וכשהשקט יפול כמו חול,
קולי לאיש לא יגיע.
אני יכלתי לבכות,
אבל פחדתי שזה יפריע..."

סמל אישי של המשתמש
מאיו'ש
משתמש פעיל
הודעות: 459
הצטרף: א' אוגוסט 05, 2007 6:10 am
מיקום: חיפה

הודעהעל ידי מאיו'ש » ו' נובמבר 09, 2007 4:44 pm

אדוה,

אני אצל פסיכולוגית רק הפסיכולוגית שלי כרגע בחופשת מחלה היא עברה ניתוח כבר חודש לא ראיתי אותה, רק עוד שבוע שבועיים אני אראה אותה, ואז היא אמרה שנתחיל לטפל בדברים.

נעם,

הוא מנצח אותי כל הזמן, אני לא רואה אותי מצליחה לנצח אותו, למרות שזה הדבר שאני הכי רוצה בעולם.
החיים יפים, תלוי איך כל אחד מסתכל עליהם, ואיך כל אחד בוחר לחיות, ברע או בטוב.

סמל אישי של המשתמש
נועם
משתמש פעיל
הודעות: 729
הצטרף: ב' מרץ 19, 2007 10:20 pm

הודעהעל ידי נועם » ש' נובמבר 10, 2007 11:48 am

אז לא הגיע הזמן שאת תנצחי אותו?,
ברור שהגיע הזמן. וזה יקרה, מהפה שלי לאלוהים. :)
"השתיקה שלי זו הצרחה

הכי גדולה שבי..

השתיקה שלי זה הכאב

הכי כואב אצלי..

וכשהשקט יפול כמו חול,

קולי לאיש לא יגיע.

אני יכלתי לבכות,

אבל פחדתי שזה יפריע..."

BE
הודעות: 26
הצטרף: ש' אוגוסט 18, 2007 11:25 pm

הודעהעל ידי BE » ש' נובמבר 10, 2007 7:01 pm

מהפה שלך ללב שלה... כי לדעתי כשהיא תאמין בעצמה ב100% הדרך כבר יותר קלה :)
"האופטימיות, החיוך והתקווה. מה מעט נחוץ כדי שהחיים יהיו מאושרים, והכל נמצא בנו, ובאופן המחשבה שלנו."

סמל אישי של המשתמש
מאיו'ש
משתמש פעיל
הודעות: 459
הצטרף: א' אוגוסט 05, 2007 6:10 am
מיקום: חיפה

הודעהעל ידי מאיו'ש » א' נובמבר 11, 2007 1:37 am

איך עושים את זה?
הוא לא עוזב אותי, אפילו במקושרים הוא לא עוזב אותי... נכנס לי כל הזמן לפרופיל ואני מקבלת התקף לב שאני רואה אותו כל פעם.

נאמס לי ממנו הלוואי שהיה נעלם. אני אחיה את חיי והוא את שלו ושלום על ישראל.

אני רוצה חיים חדשים יפים ומאושרים בלי ה"איומים" שלו כלפי בלילה לפני השינה..
זה לא נראה לי יעזוב אותי איי פעם.
כל פעם שאני במיטה חושבת על בחורים.
חושבת על המונח שקוראים לו סקס.
שהבן זוג שלי מדבר על משהו שקשור לאנאלי.
כל פעם שאני חושבת על התאהבות / אהבה אני חושבת עליו.

דיי נמאס.

הכל, הכל מזכיר לי אותו.

שיעלם כבר.
שיתנדף!
קישט!!!

שונאת אותו.

ד''א דיברתי עם האקס שלי ורבנו... בקיצור אין סיכוי בחיים שהוא יעזור לי יותר, אני לא רוצה את העזרה שלו, אם הוא אומר לי שבנוסף אלי יש לו "עבודה ולימודים על הראש" אני לא רוצה להיות מכה, אני לא רוצה להיות נטל.
אני אעזוב.
חברה שלי משום מה מתעלמת ממני.
לא יודעת מה יש לה כבר 4 ימים אני מנסה לאתר אותה.

אני מאוכזבת ממנה ממש.
קשה לי עם זה.

החברה שהכי לא ציפיתי ממנה שתהיה איתי תומכת בי עכשיו.
אבל אני מרגישה סה''כ לבד, רק איתכן אני לא מרגישה לבד.
לא יודעת מה הייתי עושה בלי הפורום הזה ובלעדיכן בנות, אתן מדהימות תודה לכולכן לאדוה לסיוון לנעם ולך BE אין עליכן! לא הייתי עוברת בחיים את התקופה הקשה הזו לבד.

אוהבת אותכן הכי הרבה!!! ומחכה כבר למפגש.. לראות את כולכן ולתת לכל אחת מכן חיבוק ענק!
החיים יפים, תלוי איך כל אחד מסתכל עליהם, ואיך כל אחד בוחר לחיות, ברע או בטוב.

סמל אישי של המשתמש
נועם
משתמש פעיל
הודעות: 729
הצטרף: ב' מרץ 19, 2007 10:20 pm

הודעהעל ידי נועם » א' נובמבר 11, 2007 1:39 pm

אה אה אה, נעם נכתבה אחת לפני האחרונה? D:
סתם בובית...

אני כאן..באימת =)
כפרה עליךך, אהובתי.
"השתיקה שלי זו הצרחה

הכי גדולה שבי..

השתיקה שלי זה הכאב

הכי כואב אצלי..

וכשהשקט יפול כמו חול,

קולי לאיש לא יגיע.

אני יכלתי לבכות,

אבל פחדתי שזה יפריע..."


חזור אל “תקיפה מינית”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 80 אורחים