אני לא צעצוע! (טריגר)

עברת תקיפה מינית כלשהי? לא עברת תקיפה מינית אבל את/ה מרגיש/ה רצון לעזור? את/ה מוזמנ/ת להצטרף למשפחה גדולה וחמה. הפורום הזה נועד לספק תמיכה על כל מאפייניה: אווירה של בית חם, הקשבה, עזרה, הזדהות, רגישות, תחושת ביטחון, הבנה והרבה מאוד אהבה. אנו רוצים להעניק מקום בטוח לפריקת כל הרגשות ולדבר על הדברים הקשים באמת מבלי לחשוש.

המנהלים: אורית, מיכלל

סמל אישי של המשתמש
אירוע חברתי שבור
הודעות: 20
הצטרף: ש' אוקטובר 13, 2007 1:04 pm
מיקום: שומקום
יצירת קשר:

אני לא צעצוע! (טריגר)

הודעהעל ידי אירוע חברתי שבור » א' אוקטובר 28, 2007 8:18 am

נמאס לי מהכל... אני לא צעצוע אני לא משחק תעזבו אותי בשקט אני לא רוצה תנו לי ללכת... למה שיתנו לי ללכת? אם אני אלך אז במי הם ישחקו? את מי הם יפשיטו בכח את מי הם יקשרו בכח? את מי הם יאנסו שוב ושוב? למי הם ירביצו? סיוט שנמשך ונמשך ונמשך ועכשיו אין לאן לפנות אין למי לבוא בטענות רק את עצמי אני יכולה להאשים! שלושה ימים של עינויים עכשיו אני רק רוצה שקט לא רוצה שום דבר אחר רק שקט רק שקט...
בואי איתנו שלושה ימים של כיף ריקודים צחוקים על האש ואני חשבתי שזה בידיוק מה שיהיה נשב נשתה נצחק נירקוד נאכל נישן נחזור הבייתה הגענו לשם שתינו והם כל הזמן רק הכינו עוד שתיה ועוד שתיה וצוחקים והכל סבבה וכבר הגעתי למצב שאני חלשה ובקושי זזה מרוב אלכוהול ואני אומרת שאני הולכת לישון והם מסתכלים עלי ושואלים אם אני רוצה עזרה לפתוח את השק שינה שואלים אם להביא לי מים שלא יהיה לי כאב ראש מחר ואני חושבת לעצמי איזה נחמד שדואגים לי ופתאום הכל מתהפך ומהאנשים הנחמדים וכל הצחוקים ומהדאגה שלא יהיה כאב ראש הם מתנפלים ומפשיטים בכח וקושרים בכח וצוחקים ומרביצים ואונסים כל אחד בתורו משחק בצעצוע ואני מנסה לצעוק אבל לא יוצא החוצה שום דבר ונותנים לישון שעה ושוב פעם מרביצים ואונסים ושלושה ימים ואחרי שלושה ימים משחררים מרימים אותי עירומה ופצועה חבולה כואבת עייפה מכניסים אותי לאוטו וזורקים לי את הבגדים ואומרים שהייתי משחק מצויין ואולי נשחק שוב בקרוב עכשיו תתלבשי ניקח אותך הבייתה אנחנו ניתקשר מחר וניקבע מועד חדש למשחק ואני מתלבשת והם לוקחים אותי הבייתה ויום למחרת מתקשרים ואני עונה והם מדברים ואני בוכה והם אומרים תבואי אנחנו בחוץ מחכים לשחק את צעצוע טוב לא נוותר בקלות ואני הולכת למה אני הולכת? ולילה שלם הם מרביצים ואונסים לוקחים תורות וצוחקים ובבוקר מסיעים הבייתה באותו יום החלפתי מספר שלא יתקשרו והם לא יודעים בדיוק איפה אני גרה כי אמרתי להם שאני גרה ברחוב אחר והם הורידו אותי רחוק מהבית אבל כל פעם שאני יוצאת מהביית אני בודקת שהם לא שם מפחדת שהם יבואו עברה כבש שנה וחצי ואני עדיין מחפשת לראות אם הם שם ואני אשמה בהכל למה הלכתי איתם מילא בפעם הראשונה אבל פעם שניה???? מה עבר לי בראש הרי ידעתי מה הם רוצים בידיוק ידעתי מה יקרה ואיך אז למה הלכתי?????????????
אני זונה זה מה שאני
שונאת את עצמי!!!!!!!!!
שונאת את הגוף הזה
שונאת אותי
אני מטונפת פשוט מטונפת
And I find it kind of funny
I find it kind of sad
The dreams in which I'm dying
Are the best I've ever had
I am human and I need to be loved
Just like everybody else does

סמל אישי של המשתמש
dana
משתמש פעיל
הודעות: 209
הצטרף: ה' יולי 26, 2007 2:44 pm

הודעהעל ידי dana » א' אוקטובר 28, 2007 8:28 am

אני קוראת את מה שכתבת ובוכה עם כל מילה
למה ? זו שאלה טובה.ככה כי עברת תקיפה וככה מגיבות רובן לתקיפה זו תגובה ''טבעית''
את לא צעצוע את לא זונה את לא מטונפת
ואת לא אשמה בכלום
הם הנבלות אל תאשימי את עצמך בכלום

סמל אישי של המשתמש
אירוע חברתי שבור
הודעות: 20
הצטרף: ש' אוקטובר 13, 2007 1:04 pm
מיקום: שומקום
יצירת קשר:

...ט'

הודעהעל ידי אירוע חברתי שבור » ג' נובמבר 06, 2007 4:57 am

יכולתי להגיד "זה אשמתם" בפעם הראשונה.. אני לא ידעתי מה יקרה..
הכרתי אותם לא חשבתי שהם כאלו זה הפתיע אותי
אבל על הפעם השני אני לא יכולה להגיד "זו אשמתם" כי ידעתי מה יקרה, ידעתי מה יהיה ובכל זאת הלכתי איתם הלכתי אליהם וידעתי שהם ירביצו וידעתי שהם יקחו טורות..
ידעתי שזה יהיה אותו דבר כמו שהיה במשך שלושה ימים שהיתי קשורה ובכל זאת הלכתי
איזה עוד שם אני יכולה לתת לעצמי אם הלכתי ודעתי מה יקרה חוץ מזונה?
אני שונאת את עצמי!
אני פשוט רוצה לפשוט את העור של עצמי לא מסוגלת יותר...
שומעת אותם בכל נשימה שאני לוקחת
לא מצליחה לבכות על מה שקרה הלואי והייתי מגיעה לשחרור הזה
לא בוטחת באף אחד
רוצה את מי שהייתי בחזרה, רוצה לחזור בזמן ולקחת את מה שהיה..
:cry:
And I find it kind of funny

I find it kind of sad

The dreams in which I'm dying

Are the best I've ever had

I am human and I need to be loved

Just like everybody else does

BE
הודעות: 26
הצטרף: ש' אוגוסט 18, 2007 11:25 pm

הודעהעל ידי BE » ג' נובמבר 06, 2007 5:22 am

זה קשה...אני מבינה אותך, שהרגשת האשמה תמיד נמצאת
בהתחשב בעובדה שאני לא מדברת על מה שהיה לי בעקבות הרגשת אשמה מסוימת- אני חושבת שזה לא המקום שלי להגיד לך 'אל תחשבי על מה שהיה, מה שחשוב זה מה שיהיה והמיטב שאת תוכלי להגיע אליו ככל שתנסי יותר',

אבל בכל זאת... כי אני חושבת שזה אחד הדברים הנכונים שנאמרו-
"העבר לא משנה כי הוא כבר עבר"- ברור שהוא אפילו קצת משנה, הרי הוא עיצב כל אחד מאתנו להיות מי ומה שהוא היום- אבל המחשבות של "מה אם..." "למה עשיתי..." פחות משנות, כי תחשבי על זה ככה- איך הן יתרמו לך בהמשך?
אני חושבת שעצם העובדה שהגעת לפורום הזה רק מראה שאת כן רוצה לשים את מאחורייך ולהתגבר... ועצם העובדה שדיברת על זה רק מראה שאת יודעת שהם אשמים, לא את,
התגובה שלך הייתה הגיונית , היא נבעה מפחד ,

וכמו שdana מעליי אמרה-
את לא צעצוע את לא זונה את לא מטונפת
ואת לא אשמה בכלום

ותקראי את זה כמה פעמיים עד שזה יעזור :)[/b]

סמל אישי של המשתמש
dana
משתמש פעיל
הודעות: 209
הצטרף: ה' יולי 26, 2007 2:44 pm

הודעהעל ידי dana » ג' נובמבר 06, 2007 11:42 am

נשמה תפסיקי לענות את עצמך
עברת חוויה טרואמטית מזעזעת.זה שהלכת בפעם השניה .זה בגלל התקיפה את חייבת להבין את זה!
זה התוצאות של התקיפה הן גרמו לך להגיב כך.את צריכה להיות גאה בעצמך ולא להתבייש ! עצם זה שאזרת כוחות והפסקת עם זה מייד לאחר הפעם השניה.זה בכלל לא מובן מאליו ומגיע לך כל הכבוד
לי זה לקח שנים.
עכשיו במקום לכעוס על עצמך ולהכאיב לעצמך.אני מציעה לך לגשת לטיפול.לבד לעולם לא תתגברי
זה רק ילך ויחמיר.ושם יתנו לך את הכלים להבין את עצמך.אני מציעה לך להכנס לאתר של מקום.זה השם.את תקבלי שם המון המון תשובות ותביני שבאמת אבל באמת את לא אשמה

סמל אישי של המשתמש
סיון
משתמש פעיל
הודעות: 91
הצטרף: ה' אוקטובר 25, 2007 12:07 pm
מיקום: צפון

הודעהעל ידי סיון » ג' נובמבר 06, 2007 2:36 pm

הרבה מאד זמן לא בכיתי ככה....
את אמיצה, את מדהימה.... את קמת והלכת משם ושינית מספר ועשית הכל כדי שאחרי הפעם השנייה הדברים האלה לא יחזרו על עצמם...
שנה וחצי עברה ולא אמרת כלום? אני לא מסוגלת לדמיין בכלל מה עבר עלייך....
הלכת בפעם השנייה, אז מה? זה יצר פנימי שמגיע מכמה מקומות שונים, דבר ראשון זה מהמקום של הפעם זה לא ייקרה אני לא אתן להם...
נקודה נוספת לדעתי זו ההרגשה שאת לא מאמינה שזה קרה אני יכולה לחלוק איתך שאחרי שנאנסתי הרגשתי במשך שבועיים כאילו אני חיה בחלום לא האמנתי שזה קרה המשכתי לשכב עם מישהו קבוע כאילו לא קרה כלום... ואחרי שבועיים קיבתי פתאום הלם פתאום הבנתי מה קרה, פתאום לא הייתי מסוגלת שייגעו בי ובטח שלא לגעת...אבל לקח לזה זמן...
יכול מאד שהיית באותו מצב של תחושות לא מציאותיות כיאלו הרגשה שאת חיה על אוטומט...
מה ש/לא ייקרה מה שלא קרה ומה שלא יהיה....את לא אשמה!!!!!!!!!!!!
בשום צורה בשום דרך....
התלוננת? את מתכוונת להתלונן? אני מבינה את הפחד שיחקרו או יגידו לך שיש לך אשמה מסויימת, אבל פשוט יש לזה המון השלכות במקרה הזה... זה בנים שיש סיכוי גדול שעזבו אותך ויעברו לבאה בתור... דבר שני האונס שעברת כל כך מתעלל כל כך מזעזע שאין לי ספק שהם יילכו לכלא....! וזה המקום שלהם!
אם את צריכה תמיכה עזרה אפילו חיבוק את מוזמנת ליצור קשר, מקווה שתמצאי אושר ואהבה עצמית ..... תהיי חזקה...

סמל אישי של המשתמש
אירוע חברתי שבור
הודעות: 20
הצטרף: ש' אוקטובר 13, 2007 1:04 pm
מיקום: שומקום
יצירת קשר:

אולי ט'

הודעהעל ידי אירוע חברתי שבור » ג' נובמבר 06, 2007 5:39 pm

לא הגשתי תלונה במשטרה העונשים כיום כ"כ לא משמעותיים שזה ניראה לי בזבוז של המון אנרגיה נפשית, שלא נדבר על זה שהיום גם אם אני ארצה אין לי שום הוכחה, הפצעים הגלידו הכחולים עברו נשארו המון פחדים והמון חוסר אמון באנשים במיוחד בבנים בקבוצות...
לא דיברתי על זה עם אף אחד, אף אחד לא יודע חוץ מהאנשים פה בפורום... אני מפחדת מידי מתגובות של אנשים סביבי, גם אין למי לספר
אני לא יודעת אם תהיה בחורה הבאה או אם הייתה מישהיא לפני, אם הייתה כל מה שיהיה לי להגיד לה זה שאני מקווה שהיא תמצא את השלווה הפנימית, את היכולת לסמוך שוב על אנשים כפי שאני מאחלת לעצמי, באשר לאם הייתה או תהיה מישהי אחרי אני לא יודעת אם תהיה או הייתה אני מקווה שלא, אבל אני לא מסוגלת להגיש תלונה, כן אני מצטערת על זה אבל אני חלשה ואין לי את הכוחות הנפשיים לזה להחזיק את עצמי בחיים זה מלחמה לחיות זה מלחמה ואין לי שלווה אני לא מתכוונת להעביר את עצמי עינוי שכזה במיוחד לא במצבי, ויותר מזה שמעתי שעושים עימות במשטרה נאנסת מול האנס אני לא אעמוד בזה אני לא יכולה לחשוב על להיות באותו חדר איתם לשמוע אותם לראות אותם מספיק רע לי גם ככה אין צורך להוסיף על זה עוד ועוד...
לא מסוגלת להתמודד עם הגשת תלונה.. מצטערת על זה באמת שמצטערת אבל לא יכולה לא מסוגלת אני לא אעמוד בזה
וחוץ מזה מי בכלל יאמין לי?
אני עוברת על מה שהיה שם על כל מה שהיה ואני לא מאמינה לזה בעצמי ואני הייתי שם אדם אחר חיצוני מי יאמין לי????
And I find it kind of funny

I find it kind of sad

The dreams in which I'm dying

Are the best I've ever had

I am human and I need to be loved

Just like everybody else does

סמל אישי של המשתמש
נועם
משתמש פעיל
הודעות: 729
הצטרף: ב' מרץ 19, 2007 10:20 pm

הודעהעל ידי נועם » ג' נובמבר 06, 2007 6:33 pm

ההליכה בפעם השנייה הזאת נובעת מפחד, כמו שאמרו מעליי.
גם אני שבעה חודשים הלכתי לחבר בידיעה שאני הולכת לעשות דברים שאני לא רוצה.
והמשכתי, ועשיתי הכל...כי פחדתי.
את מצאת את עצמך בסיטואציה הכי מפחידה שאת יכולה להיות בה. עברת את הפעם הראשונה הזאת, וזה גרם לך לקיפאון.
הם מתקשרים, ואת קופאת וחושבת לעצמך איפשהו שם בפנים שאולי הפעם הם לא יאנסו. שאולי הם יבקשו סליחה, שאולי לא יקרה כלום..שאולי תצליחי לברוח מהר.
אני אדגיש שוב, כמו שכולן הדגישו- את לא אשמה.
גם אם הלכת לשם בפעם השנייה, ונגיד שידעת בשביל מה את הולכת- ברגע שאמרת דיי מחובתם להפסיק.
וגם אם חירמנת אותם עד למצב שעוד שנייה הם גומרים בתחתונים, ואז החלטת להגיד דיי- מחובתם להפסיק.

את היית תמימה אז.
את לא ידעת מה את עושה, מהם הם עושים..והם ניצלו את זה, ושום דבר מזה לא קשור אל האשמה שלך, אלא למצב הפסיכי בו הם נמצאים.
לא מגיע לך לחיות בתחושת אשמה עצמית, או שנאה עצמית, או גועל מהגוף.
מגיע להם לסבול.


אנחנו כאן לכל מה שתצטרכי.
מבטיחה לך..
נעם.
"השתיקה שלי זו הצרחה
הכי גדולה שבי..
השתיקה שלי זה הכאב
הכי כואב אצלי..
וכשהשקט יפול כמו חול,
קולי לאיש לא יגיע.
אני יכלתי לבכות,
אבל פחדתי שזה יפריע..."

BE
הודעות: 26
הצטרף: ש' אוגוסט 18, 2007 11:25 pm

Re: אולי ט'

הודעהעל ידי BE » ג' נובמבר 06, 2007 6:55 pm

אירוע חברתי שבור כתב:אבל אני לא מסוגלת להגיש תלונה, כן אני מצטערת על זה אבל אני חלשה ואין לי את הכוחות הנפשיים לזה להחזיק את עצמי בחיים זה מלחמה לחיות זה מלחמה ואין לי שלווה אני לא מתכוונת להעביר את עצמי עינוי שכזה במיוחד לא במצבי, ויותר מזה שמעתי שעושים עימות במשטרה נאנסת מול האנס אני לא אעמוד בזה אני לא יכולה לחשוב על להיות באותו חדר איתם לשמוע אותם לראות אותם מספיק רע לי גם ככה אין צורך להוסיף על זה עוד ועוד...
וחוץ מזה מי בכלל יאמין לי?
אני עוברת על מה שהיה שם על כל מה שהיה ואני לא מאמינה לזה בעצמי ואני הייתי שם אדם אחר חיצוני מי יאמין לי????


קודם כל- את רחוקה מלהיות חלשה.. עצם העובדה שאת מסתובבת כל יום עם זה בתוכך, ואפילו בלי לדבר על זה (מעבר לכתיבה כאן בפרום) מראה כמה שאת חזקה, אז אל תגידי לעצמך שאת חלשה, כי את יותר חזקה מרוב האנשים שאני מכירה

"כל מה שאתה חושב שאתה מסוגל לו, ומה שלא - בכל מקרה, אתה צודק."
הנרי פורד.
אני באמת מאמינה במשפט הזה, 'הכל פסיכולוגי' כ מו שאומרים. אבל יש זמן ומקום לכל דבר... ואולי באמת את צריכה לדבר על זה עם החברים, להבין שאת לא אשמה בשום מובן שהוא (כי את -לא- ) ורק אז לעשות את הצעד הזה של התלונה, כשיש מאחורייך מספיק אנשים שתומכים ומאמינים בך (ותזכרי שגם הפורום הזה תומך ומאמין לכל אורך הדרך :) ),
ואת תראי- ברגע שתדברי על זה זה הרבה יותר קל (כן, גם אני מנסה להבין מאיפה אני מדברת ;) . אבל זה ככה בכל תחום בחיים, אז למה לא בזה?), גם להתמודד עם זה וגם להתלונן על זה, וככה תראי כמה אוהבים החברים שלך, שהם איתך בדרך הזאת.
ולחוקרים הבנתי שיש את הדרך שלהם להוציא את האמת, זה סיכון כי באמת כבר אין הרבה הוכחות, אבל תדעי שהחוקרים יודעים מה לעשות, במידה ותחליטי להגיש תלונה.

סמל אישי של המשתמש
dana
משתמש פעיל
הודעות: 209
הצטרף: ה' יולי 26, 2007 2:44 pm

הודעהעל ידי dana » ד' נובמבר 07, 2007 8:31 am

http://www.macom.org.il

העתקתי לך את הקישור

סמל אישי של המשתמש
נועם
משתמש פעיל
הודעות: 729
הצטרף: ב' מרץ 19, 2007 10:20 pm

הודעהעל ידי נועם » ד' נובמבר 07, 2007 9:58 am

דנוש, את מקסימה...=]
"השתיקה שלי זו הצרחה

הכי גדולה שבי..

השתיקה שלי זה הכאב

הכי כואב אצלי..

וכשהשקט יפול כמו חול,

קולי לאיש לא יגיע.

אני יכלתי לבכות,

אבל פחדתי שזה יפריע..."

סמל אישי של המשתמש
dana
משתמש פעיל
הודעות: 209
הצטרף: ה' יולי 26, 2007 2:44 pm

הודעהעל ידי dana » ד' נובמבר 07, 2007 10:15 am

תודה בובונית שלי
גם את גם את
נשיקות

סמל אישי של המשתמש
אירוע חברתי שבור
הודעות: 20
הצטרף: ש' אוקטובר 13, 2007 1:04 pm
מיקום: שומקום
יצירת קשר:

תודה

הודעהעל ידי אירוע חברתי שבור » ה' נובמבר 08, 2007 1:59 am

אני מכירה את האתר..
חיפשתי מקום לראות שאני לא משוגעת, ושהתגובות שהיו לי הן לא משהו שבגללו אני צריכה אישפוז ומצאתי את האתר שנתת אליו קישור ואת הפורום ואחרי שקראתי קצת החלטתי לכתוב...
אבל תודה
And I find it kind of funny

I find it kind of sad

The dreams in which I'm dying

Are the best I've ever had

I am human and I need to be loved

Just like everybody else does

סמל אישי של המשתמש
dana
משתמש פעיל
הודעות: 209
הצטרף: ה' יולי 26, 2007 2:44 pm

הודעהעל ידי dana » ה' נובמבר 08, 2007 4:25 pm

אני שמחה לשמוע שאת מכירה את האתר.

אני יודעת שמאוד קשה לך להכנס אליו ולקרוא את כל מה שכתוב שם.
אך עצם הידיעה ''מה קורה לי?'' עוזרת מאוד
שולחת לך הרבה כוחות
דנה

סמל אישי של המשתמש
אירוע חברתי שבור
הודעות: 20
הצטרף: ש' אוקטובר 13, 2007 1:04 pm
מיקום: שומקום
יצירת קשר:

..

הודעהעל ידי אירוע חברתי שבור » ו' נובמבר 09, 2007 2:41 am

האמת שקראתי העדפתי לדעת, לדעת שאני לא משוגעת...
לדעת שהתגובות שלי הן בסדר..
או משהו בסגנון
בכל מקרה תודה
And I find it kind of funny

I find it kind of sad

The dreams in which I'm dying

Are the best I've ever had

I am human and I need to be loved

Just like everybody else does


חזור אל “תקיפה מינית”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 89 אורחים