אני, חדש

עברת תקיפה מינית כלשהי? לא עברת תקיפה מינית אבל את/ה מרגיש/ה רצון לעזור? את/ה מוזמנ/ת להצטרף למשפחה גדולה וחמה. הפורום הזה נועד לספק תמיכה על כל מאפייניה: אווירה של בית חם, הקשבה, עזרה, הזדהות, רגישות, תחושת ביטחון, הבנה והרבה מאוד אהבה. אנו רוצים להעניק מקום בטוח לפריקת כל הרגשות ולדבר על הדברים הקשים באמת מבלי לחשוש.

המנהלים: אורית, מיכלל

סמל אישי של המשתמש
סגולת
הודעות: 11
הצטרף: א' נובמבר 30, 2008 2:06 pm
יצירת קשר:

אני, חדש

הודעהעל ידי סגולת » א' נובמבר 30, 2008 2:31 pm

אני חדש פה לצערי
כאב לי נורא שכל היחס הוא רק לנשים ולא לגברים
אז גם אני פה
בן 24 (בדיוק היום) ממש אחלה יומולדת
נשוי + 2 לאשה מדהימה
פעיל ועושה הכל מבחוץ
אבל לגמרי מת מבפנים
ורוצה גם למות מבחוץ
מרגיש אומלל ומאמלל
הורס לאשתי המדהימה את החיים
פשוט רוצה למות נקודה
רוצה למות
להעלם
והכל בגלל הבן זונה הזה
(אני דתי-נורא דתי- כבר שנים רבות שלא קילחלתי אבל לא מסוגל לשמור את זה יותר)
פשוט אובד עצות
ממש מרכז את כל כוחותיי שלא להזרק מהחלון הקרוב
(וזה לא פשוט כשאתה בקומה שלישית)
מתפלל שהרגיש חיבוק אמיתי מה' אבל מרגיש שהוא לא מספיק מקשיב
מחפש את הכוחות אבל לא מוצא
פשוט לוקח אותם לאשתי
שגם כבר נטולה
אנא ה' שלח מזור לנפשי באיזו צורה שתראה לנכון
מאמין שהכל לטובה עדיין ולמרות הכל, עכשיו אבא תורך להראות לי את זה.

סמל אישי של המשתמש
עדי
מתנדבת מסל"ן
הודעות: 260
הצטרף: ה' נובמבר 06, 2008 3:15 pm

Re: אני, חדש

הודעהעל ידי עדי » א' נובמבר 30, 2008 2:50 pm

שלום סגולת,
קודם כל ברוך הבא לשוברות/ים שתיקה...
אני מתנצלת שהיחס פה הוא בעיקר נשי...כנראה זה בגלל שהרוב פה באמת בנות, אבל זה לא אומר שאין לך מקום כאן איתנו...
נשמע שאת הבמצוקה נוראית, בודד, עייף ובעיקר מיואש מהחיים...
כתבת שיש לך משפחה, אני מקווה שזה מחזק אותך ומעודד אותך להילחם על חייך, כי הם שווים את זה.
לצערי אנחנו עדין חיים בחברה שהיא אינה שיויונית ולכן יש איזו תחושה שבנים אינם ניפגעים מינית, ועוד יותר עצוב זה שגם אלה שכבר כן ניפגעים, מתקשים להיתמודד עם זה בגלל איך שהחברה תופסת את זה...
אני מצטערת כל כך על מה שעברת ועדין הינך עובר, אני מקווה שכאן תמצא לך איזו פינה שקטה ומבינה...
אני מציעה לך להיתקשר לקו החרום לגברים דתיים, מדובר בקו שמאיישים אותו מתנדבים מיקצועיים ואנושיים...שם תוכל לקבל המלצות על אנשי מקצוע שיכולים לעזור לך ולבתזוגתך(אישתך)להיתמודד עם כל מה שאתה עובר..
שלך,
עדי עטיה
עובדת סוציאלית, רכזת מחלקת סיוע
מסל"ן

סמל אישי של המשתמש
אייל
Site Admin
הודעות: 1603
הצטרף: ג' מרץ 06, 2007 12:26 am

Re: אני, חדש

הודעהעל ידי אייל » א' נובמבר 30, 2008 6:52 pm

ברוך הבא,
אני רוצה לחזק את מה שהדס ציינה,
שוברות שתיקה קיים בשביל נשים וגברים כאחד,
ואם תבדוק, תגלה ש:
http://shovrimshtika.co.il מוביל לאותו אתר בדיוק...
הסיבה לשימוש בשוברות שתיקה הוא מכיוון שהרב הגדול הן נשים,
ויש רצון לתת להן להרגיש בנוח יותר.
מעבר לכך, אין כאן שום אפליה, או העדפה לנשים או גברים,
נשמח להקשיב, לתמוך ולעזור באותה מידה.
מה יותר נפלא מאשר לגרום לבחורה ששכחה איך מחייכים, לצחוק...
"כדי להגשים חלום אחד ישן, יש צורך במליון חולמים שלא עוצמים את עיניהם..."
http://shovrotshtika.co.il

סמל אישי של המשתמש
אורית
מנהלת "שוברות שתיקה"
הודעות: 1109
הצטרף: ג' מרץ 06, 2007 9:38 pm
מיקום: קריות
יצירת קשר:

Re: אני, חדש

הודעהעל ידי אורית » א' נובמבר 30, 2008 7:27 pm

ברוך הבא.

אני חייבת לומר לך שלדעתי, אתה אמיץ שהחלטת להיכנס לכאן.

כמו שאייל אמר, אין כאן שום אפליה אבל באמת, יש המון בנות.

אני מקווה שמתישהו יצטרפו לכאן גם בנים למרות שהספקתי כבר לשים לב לזה שבנים אפילו יותר שומרים לא להיחשף. לצערי.

יצא לך לפנות פעם למרכז סיוע ? או לטיפול כלשהו ?
מנהלת אתר "שוברות שתיקה"

הייתי כבר בשאול ויצאתי משם... אז מי יכול עליי ?

סמל אישי של המשתמש
סגולת
הודעות: 11
הצטרף: א' נובמבר 30, 2008 2:06 pm
יצירת קשר:

Re: אני, חדש

הודעהעל ידי סגולת » ב' דצמבר 01, 2008 11:42 am

איכשהו סובב המסובב שהגעתי לטיפול באוניברסיטה בה אני מתיימר ללמוד (על זאת ועוד נלמד בפרק הבא...)
אני בסוג של טיפול אבל אני ממש מרגיש שאני זקוק לעוד תמיכה
ועדיף מאנשים שמבינים ובאמת יתמכו
אשתי מאוד מנסה לתמוך אבל אני מרגיש ורואה שאני ממש גומר אותה
וכבר לא מסוגל באמת לדבר איתה על כך
אפילו יש לי חשיבה רצינית מאוד לעזוב את הבית רק כדי שאשתי והבנות לא יקרסו בגללי
מקווה למצוא פה כתף ואוזן
תודה
מאמין שהכל לטובה עדיין ולמרות הכל, עכשיו אבא תורך להראות לי את זה.

סמל אישי של המשתמש
עדי
מתנדבת מסל"ן
הודעות: 260
הצטרף: ה' נובמבר 06, 2008 3:15 pm

Re: אני, חדש

הודעהעל ידי עדי » ב' דצמבר 01, 2008 3:39 pm

סגולת שלום,
כתבתי לך על הקו חרום של גברים דתיים ואני מרגישה שאני מחוייבת להגיד לך שוב. אם אתה צריך עוד תמיכה שם זה המקום לקבל אותה. בקשר לאישתך, זה מובן שהיא לא יכולה לתמוך בך כל הזמן וזה טיבעי שתרגיש שאתה מעמסה עבור אישתך ועבור כל הסביבה...אני ממש לא חושבת שצריך להקצין ולעזוב את הבית. זה לא יתרום לא לה ולא לילדייך אם תעזוב את הבית...נראה לי שהדרך שלך לשינוי היא למצוא את הטיפול הנכון עבורך.
שלך,
עדי עטיה
עובדת סוציאלית, רכזת מחלקת סיוע
מסל"ן

סמל אישי של המשתמש
סגולת
הודעות: 11
הצטרף: א' נובמבר 30, 2008 2:06 pm
יצירת קשר:

Re: אני, חדש

הודעהעל ידי סגולת » ב' דצמבר 01, 2008 4:13 pm

אני כרגע כן בטיפול ואף לוקח כדורים
הקו לגברים דתיים הוא אופציה אבל נורא מעצבן שהם פתוחים בין 8 ל11 בערב
מה קורה כשאני מרגיש ממש אובדני ב4 אחה"צ?
הצרות תקפות רק 3 שעות ביום שבהן קשה יהיה לי להשיג את השקט?
אני ממש לא יודע מה לעשות עם החוסר אכפתיות הזה כלפי גברים
זה ממש מרגיש אטום
מאמין שהכל לטובה עדיין ולמרות הכל, עכשיו אבא תורך להראות לי את זה.

סמל אישי של המשתמש
נועם
משתמש פעיל
הודעות: 729
הצטרף: ב' מרץ 19, 2007 10:20 pm

Re: אני, חדש

הודעהעל ידי נועם » ב' דצמבר 01, 2008 6:06 pm

היי סגולת...
קודם כל, ברוך הבא לשוברים שתיקה!


כמו שאורית אמרה, גם אני אגיד שאני מעריכה אותך על האומץ לבוא לפה.
ברצוני להגיד לך, שאנחנו פה תמיד, ושאתה ממש לא לבד.
תרצה לספר לנו קצת? מה קרה, מתי?..
"השתיקה שלי זו הצרחה
הכי גדולה שבי..
השתיקה שלי זה הכאב
הכי כואב אצלי..
וכשהשקט יפול כמו חול,
קולי לאיש לא יגיע.
אני יכלתי לבכות,
אבל פחדתי שזה יפריע..."

סמל אישי של המשתמש
סגולת
הודעות: 11
הצטרף: א' נובמבר 30, 2008 2:06 pm
יצירת קשר:

Re: אני, חדש

הודעהעל ידי סגולת » ב' דצמבר 01, 2008 8:09 pm

א. אני נורא מתקשר ומתחבר למילים של השיר שבחרת
כבר לפני הרבה שנים סתם כי הן עמוקות ונפלאות
מי היה מאמין שיבוא יום ואתחבר אליהן ממקום נמוך כ"כ
ב.
זה קרה לפני כ-10 שנים
וזה היה מורה שלי שניצל את התמימות שלי
זה קרה בין 5 ל 15 פעמים בערך
נעלם ממני ל5 שנים עד הצו הראשון ששם קלטתי שההרגשה שלי היתה נכונה ונוצלתי
וחזר שנית לפני כשנה בתחילת הלימודים במכללה
עזבתי תוך חודשייים וזה נעלם
אבל השנה כשהתחלתי ללמוד באוניברסיטה זה חזר ובענק
ממש ממש ממש ענק
אני בקושי ישן
לא מתפקד
(אין מה לציין שאפשר לשכוח מעוד שנת לימודים...)
והמילה אובדני כבר מובנת לי לחלוטין...
כרגע פשוט מצפה לישועה בקרוב כי אני מפחד מהרבע שעה הבאה
תודה רבה על התמיכה
מאמין שהכל לטובה עדיין ולמרות הכל, עכשיו אבא תורך להראות לי את זה.

הכינה נחמה
משתמש פעיל
הודעות: 287
הצטרף: ב' ספטמבר 01, 2008 8:15 pm

Re: אני, חדש

הודעהעל ידי הכינה נחמה » ב' דצמבר 01, 2008 11:19 pm

אולי קצת בדיליי, אבל העיקר הכוונה...

שלום סגולת, ברוך הבא לשוברים שתיקה!
אני רוצה דבר ראשון להצטרף ולהגיד שזה באמת דורש אומץ גדול לקום ולדבר, ובכלל מגבר כי באמת גברים פחות נוטים לדבר על דברים כאלה... אני מאמינה שלקום ולשתף ולדבר זה כבר שלושת רבעי מהעבודה...
בכל מצב ובכל זמן, גם אם קו התמיכה אינו פעיל אתה מוזמן לבוא לפה ולשתף אותנו בכל רגש, שאלה רעיון ומחשבה... באמת שהגעת פה לקבוצה עם חום ענקי לכל מצטרף...
לגבי אשתך והמשפחה, בוודאי שזו מעמסה, אבל מצד שני זו אשתך וזו המשפחה שלך ואם לא הם אז מי? לעזוב את הבית, כמו שאמרה הדס זה באמת לא פתרון וזה לא יקל על אף אחד, כי אם יקשה על משפחתך ועליך כמובן... פשוט צריך למצוא איזון בכל זה, ושוב מתי שתרצה לפרוק מכל העומס, כולנו פה!
הכי חשוב זה שתשאר הכי חזק שאתה יכול ולעולם, אבל לעולם אל תאבד את התקווה... בשבילך ובשביל המשפחה שלך... יש אלוקים בשמיים, והוא נמצא בדברים הקטנים... לפעמים פשוט צריך לדעת לאן להסתכל, אני יכולה להגיד לך שאני רואה אותו כל יום, אבל זה לא קל וזה דורש עבודה... אבל אתה תצליח! אני מאמינה בזה:) אמונה [גם בעצמך וגם באלוקים], ואנשים אוהבים מסביב הם מפתח להרבה מאוד דברים...

עכשיו תראה... אני רוצה שתסתכל פה טוב :veryhappy: רואה את זה? תעשה ככה!
לדבר, לא לשתוק
לקבל את המר כמתוק
לנשק את לחייך
ולשתות עוד כוסית, ולחייך
ולשקוע, לא לשמוע
ולחיות בשלום עם עצמי
ולסלוח, גם בכוח
אם לא לי אז למי?

סמל אישי של המשתמש
סגולת
הודעות: 11
הצטרף: א' נובמבר 30, 2008 2:06 pm
יצירת קשר:

Re: אני, חדש

הודעהעל ידי סגולת » ג' דצמבר 02, 2008 7:41 am

תודה
באמת מעודד שיש עם מי לדבר
ולא אמרתי שאני עוזב את הבית
רק שהאופציה היתה ונותרה (פשוט כ"כ קשה לראות איך אני ממש מסמרטט את אשתי החזקה)
בהחלט מאמין בה' ורואה אותו בפרטים הקטנים
אבל בחושך גדול כ"כ
מגיע לי יותר (אני יודע שזה נשמע ככפירה אבל זה לא אני יכול להתפלסף על כך שעות)
אחרי כזה חושך מגיע לי נס עצום
כזה שאי אפשר יהיה לטעות
קריעת ים סוף
או לפחות שק עם 40 מיליון שאמצא ברחוב או בלוטו (וזה קשה בלי למלא :wink: )
ומרגיש שאין עם מי לדבר חוץ מכאן
כי אשתי מתפרקת מכל מילה שלי
והקו תמיכה הזה הוא בכלל לא אופציה עם השעות המצחיקות האלה
(אני עדיין אומר שעם כל עבודת הקודש שבעניין יש כאן אטימות עצומה)
ולכן כ"כ חשוב לי להרגיש שיש לי תמיכה
והרבה תודות לכן אני מרגיש קצת טוב יותר
תודה :angel:
מאמין שהכל לטובה עדיין ולמרות הכל, עכשיו אבא תורך להראות לי את זה.

סמל אישי של המשתמש
מעיין
משתמש פעיל
הודעות: 409
הצטרף: ב' אוקטובר 15, 2007 9:26 pm

Re: אני, חדש

הודעהעל ידי מעיין » ד' דצמבר 03, 2008 10:10 am

היי סגולת,
ברוך הבא אלינו, כמו שכבר החברים ציינו כאן יש מקום לכל אחד/ת
ואתה יותר ממומזן לקחת בו חלק.
תודה שבחרת לשתף אותנו!! זה לא פשוט להעלות זאת בכתב.
התחושות שלך מוכרות כאן לרבים מהכותבות/ים משהו שמתמודדים עמו יום יום,
וכל כך קשה לשאת ולכן יש אותנו, תכתוב הכל כמה שתרצה כל דבר שיעזור לך
לשחרר קצת אוויר.
לגבי הקו של נפגעי תקיפה מינית(לנערים וגברים דתיים) אכן הוא פועל בשעות מסויימות, אבל אתה יכול
להתקשר גם לקו לנערים וגברים 1203 הפועל 24 שעות ביממה (ביררתי בשבילך).
אני שולחת לך מליוני חיזוקים!!!!!
האם התלוננת?
שיהיה לך יום נעים
מעיין.
האדם דומה לציפור.
בכוחה של ציפור
לדאות מעלה מעלה,
אבל בתנאי שתניע את כנפיה ללא הרף.
אם תפסיק מעופה לרגע,
הרי היא צונחת ונופלת.

סמל אישי של המשתמש
סגולת
הודעות: 11
הצטרף: א' נובמבר 30, 2008 2:06 pm
יצירת קשר:

Re: אני, חדש

הודעהעל ידי סגולת » ד' דצמבר 03, 2008 1:34 pm

תודה רבה
שוב תודה על כל התמיכה
וממש שימחת אותי ונתת לי כוחות כשבדקת עבורי
אבל אני לא מאמין שאשתמש בזה כרגע
כי מואד קשה לי פשוט לשפוך את זה בטלפון
(פה ופנים מול פנים דווקא נוח יותר)
ובמיוחד לא לגבר
אני לא מסוגללתקשר עם גברים
כמה שזה בטח נשמע פסיכי
גברים מפחידים אותי
אתמול בלילה עבר מאחוריי גבר וכ"כ פחדתי שפוט קפאתי במקום והתחלתי לבכות (ב"ה שהייתי עם קסדה על הראש)
אז מעדיף להשאר כאן ועם הפסיכולוגית שלי בנתיים
מקווה להתגבר על זה בקרוב כי זה ממש הורג אותי
מאמין שהכל לטובה עדיין ולמרות הכל, עכשיו אבא תורך להראות לי את זה.

סמל אישי של המשתמש
מעיין
משתמש פעיל
הודעות: 409
הצטרף: ב' אוקטובר 15, 2007 9:26 pm

Re: אני, חדש

הודעהעל ידי מעיין » ה' דצמבר 04, 2008 9:40 pm

לאט לאט, צעד צעד אנחנו איתך יד ביד!


חיבוק ממני
מעיין.
האדם דומה לציפור.
בכוחה של ציפור
לדאות מעלה מעלה,
אבל בתנאי שתניע את כנפיה ללא הרף.
אם תפסיק מעופה לרגע,
הרי היא צונחת ונופלת.


חזור אל “תקיפה מינית”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Bing [Bot] ו־ 85 אורחים