זה ישתנה? הסיפור שלי (טריגר)

עברת תקיפה מינית כלשהי? לא עברת תקיפה מינית אבל את/ה מרגיש/ה רצון לעזור? את/ה מוזמנ/ת להצטרף למשפחה גדולה וחמה. הפורום הזה נועד לספק תמיכה על כל מאפייניה: אווירה של בית חם, הקשבה, עזרה, הזדהות, רגישות, תחושת ביטחון, הבנה והרבה מאוד אהבה. אנו רוצים להעניק מקום בטוח לפריקת כל הרגשות ולדבר על הדברים הקשים באמת מבלי לחשוש.

המנהלים: אורית, מיכלל

nncy
הודעות: 7
הצטרף: ו' נובמבר 21, 2008 7:43 am

זה ישתנה? הסיפור שלי (טריגר)

הודעהעל ידי nncy » ו' נובמבר 21, 2008 8:13 am

זו פעם ראשונה אחרי 5 שנים שאני כותבת על מה שקרה ,כן לפני כמעט 5 שנים אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול כי אני חולמת על זה כל לילה איך הוא סיים את הקשר שלנו בכך שרצח את הנפש שלי את התמימות שהייתה לי את מי שהייתי ,באכזריות שלא האמנתי שגבר שכל כך אהבתי כל כך שהרגשתי ביטחון איתו שיצאנו קרוב לשנה וחצי מסוגל אליה במשך שעות הוא עשה מה שכנראה רצה לעשות כל התקופה שהיה איתי ולא נתתי לו הוא היה הראשון שלי שאנס אותי בכזו אכזריות ללא רחמים רציתי למות להיעלם לא היו לי כוחות יותר לכלום הוא הכה אותי ואחרי זה חדר לתוכי התעלם מהבכי ומצעקותי ,הוא הכאיב לי ברמות שלא חשבתי שזה אפשרי לשרוד את הכאב ושחשבתי שזהו הוא גמר ויחזיר אותי הביתה לשתוף את הגועל מעליי את" סימני אהבתו אלי"את הדם שכיסה את גופי ובגדי,הבנתי שטעיתי הוא יצא מהאוטו עישן סיגריה נח לא יודעת כמה זמן אני הייתי שם לא מסוגלת לקום ולנסות לברוח כאבים בכל הגוף ואז הוא חזר והתחיל שוב לחדור לתוכי חשבתי שסכין חותכת אותי שוב ושוב כבר אפילו לבכות לא יכולתי אפילו להגיד את המילה לא !תפסיק כבר לא היו לי את הכוחות ,לא יודעת כמה פעמיים הוא חדר לתוכי הרגשתי כמו בובה שלו הרגשתי כאילו הוא רוצח אותי כאילו אין לי שליטה מישהו שהכי אהבתי נכנס ויוצא לגופי ואין לי שליטה רק את היכולת להרגיש את הכאב................................................ אני לא התלוננתי אני חלשה מדי לספר להורים ולמשפחה אני לא יכולה אבל יש חברות שכן סיפרתי להן את זה וקשה לי אני לא מתמודדת כמו שצריך יש לי סיוטים בלילות שזה קורה שוב ושוב אני מרגישה כאילו אני לא אני מאז מה שקרה כאילו אני מחייכת ומדברת רגיל אבל מבפנים הכל אפור ומבחוץ זה פשוט מסכה טובה לא רוצה לספר להורים שלי אני מתביישת מפחדת שהם לא יקבלו את זה או שיחריכו אותי להתלונן ואני לא מסוגלת לעמוד מול אנשים זרים או לא זרים ולספר מה היה שם זה פשוט נראה לי בלתי אפשרי ,מעבר לכוחותי אני פשוט מפחדת שהם ידעו יותר ממה שאני מפחדת למות אני לא רוצה שהם ידעו ומצד שני אני כבר רוצה חיים נורמלים ללא סיוטים וללא פחד ושהכל יעבור אני לא רוצה נקמה אני רוצה לחיות את החיים שלי לא רוצה להוכיח שקרה מה שקרה אני יודעת מה הוא עשה ואני לא רוצה שכל העולם ידע ובמיוחד אני הכי לא רוצה שההורים שלי ידעו לפחות עכשיו אני יכולה להחליט לבחור יש לי את הזכות בחירה מי ידע ומי לא או אם להתלונן או לא ואני בוחרת שלא ואני יודעת שחלקכן תגידו שאני לא בסדר ,אנוכית ,חלשת אופי, מטומטמת ועוד אבל אני מצטערת אני לא מספיק חזקה אני רוצה לחיות חיים ללא צל ולהתלונן רק יגביר את הצל שהולך אחרי גם ככה לכל מקום .....
מנסה להמשיך לחיות לצד הצל שלו לצד הצל של מי שהייתי לפני של מי שאני יכולה להיות בעתיד מקווה שתבינו למה אני לא מתלוננת ולא תאשימו אותי שאני לא מספיק חזקה כמוכן

סמל אישי של המשתמש
מיני מאוס
משתמש פעיל
הודעות: 826
הצטרף: ש' אפריל 05, 2008 3:06 pm

Re: זה ישתנה? הסיפור שלי

הודעהעל ידי מיני מאוס » ו' נובמבר 21, 2008 10:27 am

היי.

את בסדר גמור, ממש לא אנוכית וממש לא מטומטמת... ואף אחד בפורום הזה לא יגיד לך את המילים האלה שאת מייחסת לעצמך.
קראתי את מה שכתבת וזה אכן טריגר. אני כל כך מצטערת שנאלצת לחוות את הדבר המזוויע הזה שעברת וזו זכותך לא להתלונן,
אף אחד לא יכול להכריח אותך. אולי בבוא היום תרגישי מוכנה להגיש תלונה ותתלונני, אבל לי נראה שכעת דחוף יותר שתקבלי איזו שהיא
עזרה מקצועית ותמיכה.
אני ממליצה לך להרים טלפון למרכז לסיוע לנפגעות תמיכה מינית. דרך המרכז תקבלי מידע על מרכזים באזור מגוריך שנותנים
אופציות טיפוליות שונות ללא תשלום כגון קבוצות תמיכה,טיפול פרטני, ריפוי בעיסוק ועוד. מה שמבחינתי הכי טוב במרכזים האלה שהם מחוייבים בסודיות
כלפיך אלא אם כן מדובר בהתעללות בקטינים שאז הם מחוייבים לדווח. אין לי מושג בת כמה את,אבל אני משערת שאת מעל 18 אם המקרה קרה לפני
5 שנים. תחשבי על זה. אני פניתי אליהם לאחר שגם אני הרגשתי שיש צל שהולך אחרי לכל מקום, צל שגוזל ממני אותי, צל שמרוקן אותי מבפנים
כל יום מחדש עוד ועוד. הסיוטים הלכו איתי גם אחרי שהתעוררתי וכאילו ליוו אותי אל תוך הלילה,לסיוט הבא. אני הרגשתי שאני פשוט מתפוצצת לבד
עם עצמי,עם האמת המחרידה הזאת ואני כבר התחלתי טיפול פרטני וזו הרגשה הכי טובה בעולם לדעת שמישהו מקשיב לך, מבין אותך
ומנסה לעזור בלי לשפוט אותך ובלי להיות חלק מחיי היום יום שלך כמו החברים או המשפחה.
פשוט תחשבי על זה כי מהמילים שלך זועקת אלי רק מצוקה קשה ואין-סוף כאב.

שולחת חיבוק ענקי.

ללא שם
משתמש פעיל
הודעות: 211
הצטרף: ו' נובמבר 14, 2008 11:33 pm

Re: זה ישתנה? הסיפור שלי

הודעהעל ידי ללא שם » ו' נובמבר 21, 2008 10:59 am

שלום לך יקירה,
נראה שמתחילה התקופה שבה את יכולה יותר להתמודד עם מה שקרה אז, לפני 5 שנים. הצעד הראשון שעשית זה שכתבת כאן את הכאב שלא סיפרת כל כך הרבה זמן.. את מרגישה שאיבדת את עצמך, את מרגישה בעצם כלואה בתוך עצמך ויודעת שמה שאת חווה כרגע יכול להראות אחרת...
אני אישית מאד מבינה אותך, מאד מבינה לליבך. וגם אני חווה תחושות כאלו ומרגישה שזה ממש ממש ממש לא מגיע לי, ולא מגיע לאף אחד אחר לעבור דברים שכאלה!.
אני חושבת שהדבר החשוב ביותר כרגע הוא שתיפני למקום בו קודם כל תוכלי לאט לאט לשתף (זה יהיה תהליך אמנם לא קצר) אבל בתור התחלה את צריכה את זה, בשביל עצמך. שתדעי שאת לא לבד ושיש עוד דברים כואבים כאלה שאנשים עברו..., ושיש דרך לעזור לך.
כפי שסבוש ציינה כאן, יש מוקד אליו תוכלי להתקשר בתור התחלה מתי שתרגישי נוח... הוא נמצא שם כל הזמן ואת יכולה להתקשר בלי צורך בפרטים אישיים עליך.
שולחת גם חיבוק מכאן..
איך תצליחי לשנות
את עצמך
לכסות
בקולות אחרים
כאילו אין איזה דבר
שאת רוצה.

את יודעת זה מזמן
כשהיית ילדה שיחקת
אחת
שלא צריכה
ולא אכפת לה
מאף אחד!

את רוצה
לשיר את השיר שיביא לך אהבה
להלחם
במה שמפחיד אותך
תהיי חזקה
לבטא
את השמחה שבך שנדחקה..
לא תפסיקי לקוות

הכינה נחמה
משתמש פעיל
הודעות: 287
הצטרף: ב' ספטמבר 01, 2008 8:15 pm

Re: זה ישתנה? הסיפור שלי

הודעהעל ידי הכינה נחמה » ו' נובמבר 21, 2008 4:09 pm

היי מתוקה, ברוכה הבאה לשוברים שתיקה!

דבר ראשון תביני - כאן הוא המקום האחרון בו אנשים ישפטו את התנהגותך... הכי הרבה שנעשה הוא לייעץ לך, לנסות לעזור, אבל לעולם לא לשפוט... לכל אחת דרכי התמודדות משלה, אבל המשותף הוא שכולן מבינות ללב כולן...
אני מאוד שמחה שבחרת לשתף אותנו, ושתדעי שזהו הצעד הראשון בהתמודדות והתגברות... השיתוף... ועוד יותר טוב מכך הוא ששיתפת את חברותייך, וזה לא משנה אם בחרת לספר להורים שלך או לא, העיקר שנתת לזה לצאת...
לגבי הפנייה למשטרה, נכון שזה דבר חשוב אבל אם את לא מוכנה - אל תכריחי את עצמך! זה ממש לא אנוכי ולא שום דבר מהמילים שתיארת... זו תגובה לגיטימית והרבה אנשים [וביניהם גם אני] עוד לא מסוגלים להביא את עצמם להתלונן על דבר שכזה... זה צעד מאוד קשה ושדורש המון המון חוזק והתמודדות... אם תבחרי לעשות זאת - כמובן שכולנו נתמוך ונהיה לצידך בכל רגע ושלב! אבל עד שתרגישי מוכנה, זה בסדר גמור שאת לא...
אני רואה את הכאב העמוק שלא ממש התפרץ ממך עד לרגעים שכתבת את כל זה, ועצתי אלייך היא לפנות לעזרה מקצועית... במקרים של תקיפה מינית הדבר הכי טוב שיכול לעזור לך לעבור דרך זה הוא לפנות לייעוץ וטיפול, ורבות הבנות כאן שיעידו... אני גם הולכת ביום ראשון בפעם הראשונה [wish me luck!] ואני מקווה שתבחרי גם את ללכת לשכזה כי אני מאמינה שזה יעזור לך מאוד, למרות שרב הקושי לפתוח את הנושא... אבל אפילו אם תחליטי שגם זה עוד מוקדם לך, זה בסדר גמור... כולנו איתך כאן כדי לשמוע כל חוויה ורגש שתבחרי לשתף אותנו, ולתמוך בכל רגע...

שולחת לך חיבוק גדול!
לדבר, לא לשתוק
לקבל את המר כמתוק
לנשק את לחייך
ולשתות עוד כוסית, ולחייך
ולשקוע, לא לשמוע
ולחיות בשלום עם עצמי
ולסלוח, גם בכוח
אם לא לי אז למי?

nncy
הודעות: 7
הצטרף: ו' נובמבר 21, 2008 7:43 am

Re: זה ישתנה? הסיפור שלי

הודעהעל ידי nncy » ו' נובמבר 21, 2008 10:59 pm

תודה לכולכן על התמיכה והמילים היפות שכתבתן לי זה באמת מעודד ומחזק שיש מקום שמבינים ולא שופטים אותך כי מסביבי כולם שופטים ומנסים להבין למה אני מתנהגת ככה למה אני עושה ככה ולא אחרת יש ששואלים למה אני לא מניחה לזה בעבר למה אם בחרתי לשתוק ולא לספר להורים ולמשטרה אני עדיין מדברת על זה הרבה ....אתמול ידיד שלי אמר לי משפט שממש פגע בי ואני יודעת שהוא לא התכוון לזה ככה הוא פשוט לא הבין מה הוא אומר וכמה למילים יש משמעות עבורי , כשראה שאני פה באתר שאל אותי למה את נכנסת לא מספיק לך מה שקרה לך את מחפשת את זה באינטרנט ואז הוא אמר שלושה מילים שלא נותנות לי מנוח "את לא תתגברי בחיים" אני עושה טעות שאני פה באתר .? אתן חושבות שזה מפריע להחלמה????
תודה ענקית לכל מי שהגיבה המילים שלכן עוזרות יותר מכל דבר אחר שאנשים ינסו לעשות ....חיבוק לכולכן

הכינה נחמה
משתמש פעיל
הודעות: 287
הצטרף: ב' ספטמבר 01, 2008 8:15 pm

Re: זה ישתנה? הסיפור שלי

הודעהעל ידי הכינה נחמה » ש' נובמבר 22, 2008 12:53 am

דבר אחד אני יכולה להגיד לך - אל תתני לאנשים להגיד לך מה טוב בשבילך! יכול להיות שזה עושה לך רע, אולי? אבל רק כי הוא אמר? ממש לא!! הוא אפילו לא מתקרב להבין מה שעברת ככה שאין לו מה לשפוט את התנהגותך! פרקי אבות אומרים: "אל תשפוט את האדם לפני שתגיע למקומו."
אני מאמינה שלשתף ולספר ולחלוק את רגשותייך ממש לא יעשה לך רע... מה הוא מצפה בדיוק? שתבליגי? שתפסיקי לחשוב על זה ולדבר על זה? זה ממש ממש לא עובד ככה! אני מבינה את הרצון הטוב שלו ומובן שזה בא ממקום של דאגה, הוא פשוט לא רוצה שתשקעי בזה יותר מדיי ותחשבי על זה כל הזמן... אבל לשתף ולדבר זה חלק מההתגברות...
את תתגברי אם תרצי! לא, להתגבר אין פירושו לשכוח מה קרה. לא, להתגבר אין פירושו להפסיק לחשוב על זה לפעמים. לא, להתגבר אין פירושו לסלוח. להתגבר פירושו להמשיך בחייך ממקום של חוזק, רצון לחיות, לאהוב, להיות נאהבת, לקבל מה שמגיע לך!

[אני מקווה שיסלחו פה על ההומור השחור, זה רק בכוונה לשעשע אותך כי זה דיי משעשע אותי]:

מה שלא הורג, מחשל... ומה שהורג... מחשל את אמא:]
סתם, ברצינות... דברים כאלה צריך לקחת כבמטרה לחזק את עצמך ולהתעלות על עצמך ולהמשיך בחייך למרות הכל! יהיה בסדר מתוקה!! אני איתך ואת כן תתגברי!! אל תקשיבי למה שכולם אומרים, כי רק אני צודקת!!;)
לדבר, לא לשתוק
לקבל את המר כמתוק
לנשק את לחייך
ולשתות עוד כוסית, ולחייך
ולשקוע, לא לשמוע
ולחיות בשלום עם עצמי
ולסלוח, גם בכוח
אם לא לי אז למי?

nncy
הודעות: 7
הצטרף: ו' נובמבר 21, 2008 7:43 am

Re: זה ישתנה? הסיפור שלי

הודעהעל ידי nncy » ש' נובמבר 22, 2008 2:44 am

,תודה על העידוד שוב וההומור שלך כן העלה לי חיוך....אני חושבת שאת מאוד חכמה ואומרת דברים כל כך נכונים

הכינה נחמה
משתמש פעיל
הודעות: 287
הצטרף: ב' ספטמבר 01, 2008 8:15 pm

Re: זה ישתנה? הסיפור שלי

הודעהעל ידי הכינה נחמה » ש' נובמבר 22, 2008 11:21 am

אין על מה חומד:] שמחה לדעת שאני לא משעשעת רק את עצמי :P
אני שמחה לשמוע שעזרתי קצת! קחי לב |לב| =]
לדבר, לא לשתוק
לקבל את המר כמתוק
לנשק את לחייך
ולשתות עוד כוסית, ולחייך
ולשקוע, לא לשמוע
ולחיות בשלום עם עצמי
ולסלוח, גם בכוח
אם לא לי אז למי?

סמל אישי של המשתמש
עדי
מתנדבת מסל"ן
הודעות: 260
הצטרף: ה' נובמבר 06, 2008 3:15 pm

Re: זה ישתנה? הסיפור שלי (טריגר)

הודעהעל ידי עדי » ש' נובמבר 22, 2008 9:46 pm

שלום לך יקרה,
קודם כל ברוכה הבאה לפורום "שוברות שתיקה". תודה לך ששיתפת אותנו במה שעברת...זו באמת חוויה קשה מאוד מאוד...
כל מה שאת מתארת שאת עוברת, החלומות שלך הסיוטים, זה שאת לא אותו בנאדם זה נישמע לי תגובה נורמלית למה שעברת. בקשר למה שכתבת האם זה נכון להיות כאן, אז אני יכולה רק להגיד לך שמבחינתי (ואני עובדת סוציאלית :) :) ) אין דבר יותר נכון מלהיות שייכת לקבוצה של אנשים שמבינים אותך, תומכים בך, מקשיבים לך והכי חשוב לא שופטים אותך...!
רק לפי מה שכתבת פה על הפחד שלך שישפטו אותך שאת לא רוצה להגיש תלונה ניראה לי שעד עכשיו שפטו אותך לא מעט...וחשוב שתדעי שאין על מה! את לא עשית שום דבר לא בסדר ואם את לא רוצה להגיש תלונה זה גם בסדר. אני לא אשקר, ברור שהייתי מעדיפה שהתוקף הזה יישב בכלא אבל כרגע ההחלמה שלך חשובה יותר מכל ואם את לא מסוגלת אז זה יותר חשוב מכל תלונה שתוגש במישטרה...
אני מצטרפת פה למה שהבנות כתבו שאת צרוכה להחליט מה טוב עבורך, ואם נעים לך ועוזר לך לכתוב כאן ולשתף במה שאת עוברת אז למה לא??
הדבר הכי חשוב שאני יכולה להגיד לך זה שתפני לקבל עזרה מיקצועית, נראה כי את בחורה צעירה ואין שום סיבה שתעבירי את המשך החיים שלך בלחיות את הפגיעה שעברת..
תהיי חזקה...
שלך,
הדס
עדי עטיה
עובדת סוציאלית, רכזת מחלקת סיוע
מסל"ן

nncy
הודעות: 7
הצטרף: ו' נובמבר 21, 2008 7:43 am

Re: זה ישתנה? הסיפור שלי (טריגר)

הודעהעל ידי nncy » ד' פברואר 04, 2009 7:59 pm

תודה הדס אני מצטערת שלקח לי כל כך הרבה חודשים להגיב למה שרשמת פשוט היה לי קשה לדבר על זה עוד ולמרות שנכנסתי לאתר לא באמת יכולותי להגיב לא הייתי מסוגלת זה כאב לי מדי עתודיין כואב במיוחד שאתמול הוא פגע בי שוב אבל אני בסדר אני מתמודדת עם זה ובאמת תודה!!!!

חסוי
משתמש פעיל
הודעות: 88
הצטרף: ו' יולי 20, 2007 7:57 pm

Re: זה ישתנה? הסיפור שלי (טריגר)

הודעהעל ידי חסוי » א' פברואר 08, 2009 9:02 pm

היי ,
קראתי חלק מהסיפורשלך .. אני לא ממש יכולה לקרוא אותו..
אני מבינה אותך כ'כ , גם לי לקח המון המון זמן לספר להורים
אבל את חייבת ! את חייבת ללכת לטיפול חייבת לספר להורים כדי שהם יבינו מה עובר עלייך
כי אני בטוחה שכמה שאת מנסה להסתיר את זה אי אפשר...
כמה שאני חשבתי שאף אחד לא ראה כלום אחרי שסיפרתי הם אמרו לי ידענו !
רק אני מציעה לך הצעה, עדיף שלא תתללונני במשטרה,
זה סיפור ארוך ומייגע ואני מצטערת על כל שנייה שהעדתי , שסיפרתי , שהתלוננתי
זה פשוט ממשיך את הסיפור עוד ועוד

---------------------------------------------
כל מה שאת צריכה אני כאן ,את יכולה לדבר איתי חופשי...
הכל יהיה בסדר בסוף ב'ה..
חיבוק
"ספרי, ספרי הכל אל תשמרי בלב,
כי הדמעות העצורות מרות מכל כאב..."

לינוייי
משתמש פעיל
הודעות: 92
הצטרף: ג' נובמבר 04, 2008 11:25 pm

Re: זה ישתנה? הסיפור שלי (טריגר)

הודעהעל ידי לינוייי » ב' פברואר 09, 2009 4:33 pm

היי
לפי דעתי לאף אדם אין זכות לשפוט אף אחד אחר.
בשביל זה יש את ה' שיושב בשמיים.
לפפי דעתי מה שוא עשה לך היה נורא ללא רחמים.
אני מבינה נורא את הקטע הזה.
זה מוזר דווקא להגיד את זה מפי.
אבל אני עברתי את זה גם את התלונה במשטרה,את הזיכרון בפרטים,את הפלאשבקים,הטראומות.
אומנם המקרה שלי לא היה אונס.
אני מבינה למה כל כך קשה להגיש תלונה.
אישית אני עד היום יודעת שלאף אחד לא אכפת.
ודוקוא תתפלאי.
אבל לפי דעתי אולי באמת להמשיך הלאה בלי תלונה זה הכי טוב.
אבל הצעד הכי נכון בלי קשר לכלום.
היא לדעת להפפסיק עם זה.
אף אישה או אדם לא צריך לסבול ניצול מצד אף בן אדם אחר.


חזור אל “תקיפה מינית”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 76 אורחים