אני לא סובלת את עצמי

עברת תקיפה מינית כלשהי? לא עברת תקיפה מינית אבל את/ה מרגיש/ה רצון לעזור? את/ה מוזמנ/ת להצטרף למשפחה גדולה וחמה. הפורום הזה נועד לספק תמיכה על כל מאפייניה: אווירה של בית חם, הקשבה, עזרה, הזדהות, רגישות, תחושת ביטחון, הבנה והרבה מאוד אהבה. אנו רוצים להעניק מקום בטוח לפריקת כל הרגשות ולדבר על הדברים הקשים באמת מבלי לחשוש.

המנהלים: אורית, מיכלל

ללא שם
משתמש פעיל
הודעות: 211
הצטרף: ו' נובמבר 14, 2008 11:33 pm

אני לא סובלת את עצמי

הודעהעל ידי ללא שם » ה' נובמבר 20, 2008 8:01 pm

אני פשוט לא מסוגלת להחזיק יותר את כל מה שקבור בי, פשוט די כבררררררר אני ממש לא מבינה מה עוד אפשר לעשות
אני לא אני, אני מרגישה שבנו בי אישיות לא תואמת במשך שנים ואני אצטרך לחיות עם זה ככה כל החיים :cry2: :cry2:
אני חושבת שאני אפילו לא מעכלת את חומרת המצב הזה בכלל, אני לא באמת מתמודדת מול זה. אני פשוט חיה אותו,סובלת אותו יום יום ולא יודעת כמה החיים שלי היו יכולים להיות אחרת, להרגיש אחרת... היו צריכים להיות לי חיים ממש אחרים!!!
אני מרגישה שגם אם אני אמות פתאום אני לא אקלוט את זה כי אני מנותקת מידיייייי והניתוק הזה כבר הורג אותי :(
אין לי במה להיאחז, למה אלוהים??!! מה עשיתי שמגיע לי ככה, אני הייתי הילדה הכי טובה בעולם, אולי בגלל זה.
אני משתגעת שאני לא קולטת מה שעובר עלי... אין לי מושג מה קורה פה בכלל ואני מרגישה כמו בהזיה או בחלום ואני פשוט לא מתעוררת מזה !
אני כבר לא יודעת מה לכתוב, אני פוחדת מזה שאני ממש לא קולטת מה שעובר עלי וככה יעברו השנים... :cry2:
זהו.
מצטערת אם שיגעתי כאן את השכל, אני פשוט ממש על הפנים ולא יודעת איך להתמודד יותר... פשוט לא יודעת :(
איך תצליחי לשנות
את עצמך
לכסות
בקולות אחרים
כאילו אין איזה דבר
שאת רוצה.

את יודעת זה מזמן
כשהיית ילדה שיחקת
אחת
שלא צריכה
ולא אכפת לה
מאף אחד!

את רוצה
לשיר את השיר שיביא לך אהבה
להלחם
במה שמפחיד אותך
תהיי חזקה
לבטא
את השמחה שבך שנדחקה..
לא תפסיקי לקוות

סמל אישי של המשתמש
מיני מאוס
משתמש פעיל
הודעות: 826
הצטרף: ש' אפריל 05, 2008 3:06 pm

Re: אני לא סובלת את עצמי

הודעהעל ידי מיני מאוס » ה' נובמבר 20, 2008 8:40 pm

היי.
איך מתמודדים עם הכאב הזה? אני לא יודעת. איך למלא את החלל העצום שיש בתוך הנשמה כשהמשפחה שלך,זו שאמורה לאהוב ולגונן,מזניחה אותך? אני לא יודעת.
איך להשתחרר מהזיכרון של תקיפה מינית? אני לא יודעת.
אני רק יודעת שלא נכנעים לכאב הזה, שלא מוותרים על עצמנו גם אם כל העולם בחר לוותר עלינו.
ואת זה אל לך לשכוח! המשפחה שלך הפסידה את הילדה המקסימה שהיית ועודך, הם הפסידו באטימות שלהם אותך וזה ההפסד הכי גדול בחייהם. אולי הם עדיין לא
מבינים מה הם הפסידו,אך הם יבינו בבוא היום... ואת,אם תצליחי לפרוח ולצמוח ולהשתקם את רק תוכיחי את גודל ההפסד שלהם.
אני מבינה את השברון הפנימי הקשה ואת גודל הייאוש שלך, בחיי אם היית מולי הייתי מחבקת אותך הכי חזקה שאפשר כדי לשבור את הקפאון הפנימי שלך בעזרת חמימות ורגש,
רגש של הזדהות כנה והבנה.
אנחנו עושים הרבה דברים כדי לא להתמודד. חלקנו בעזרת הפרעות אכילה,אחרים בעזרת פגיעה עצמית וניתוק רגשי'... ובסך הכל מה שאנחנו רוצים לעשות זה להחזיר לידיים שלנו את
השליטה על החיים שלנו-אותה השליטה שאיבדנו כשאחרים החליטו החלטות שהרסו את חיינו. אני הבנתי את זה אתמול. פתאום נפל לי האסימון שאני מוכנה לפגוע בעצמי שוב ושוב
רק כדי להרגיש בשליטה ולהרגיש חיה כי כשכואב אז מרגישים. אבל חייבת להיות דרך אחרת להרגיש, חייבת להיות דרך אחרת לחיות, חייבת להיות דרך אחרת החוצה מהגהנום הזה.
חייב להיות אור בקצה המנהרה והוא ישנו,אי-שם, צריך רק להתאמץ קצת כדי לראות אותו.
תנסי להיאחז במשהו שהיית רוצה בשביל עצמך. אני לדוגמא רוצה להיות אמא ובשביל הילד שלי אני מוכנה להתנקות ולעשות הכל,פשוט הכל,כדי להשתקם ולהיות מסוגלת להיות אמא טובה
ובריאה עבור הילד שאני רוצה. אני אוהבת אותו כבר,עוד הרבה לפני שהוא יגיע לעולם, ולמענו כדי לא להיות כמו אמא שלי אני מוכנה להיאבק ולהילחם עד הסוף.
תחפשי בתוכך, עמוק בפנים, עמוק-עמוק איפה שהכל רדום ומנותק,אחרי תקווה ואחרי משמעות שלמענה כן יהיה למלחמה שלך ערך.

אני כאן.
מחבקת ודואגת לך.

ללא שם
משתמש פעיל
הודעות: 211
הצטרף: ו' נובמבר 14, 2008 11:33 pm

Re: אני לא סובלת את עצמי

הודעהעל ידי ללא שם » ה' נובמבר 20, 2008 9:44 pm

סבוש!!
אני כל כך אוהבת אותך... זה פשוט מה שבא לי להגיד!
באמת, את כל כך מדהימה, את לא מבינה כמה קסם ואור יש במילים שלך... (עם כל המצב האיום שלי)
חבל לי שרוב המילים נעלמות לי בדיוק כשאני באה לכתוב... אבל את משהו מיוחד ואת זה כבר הרגשתי במכתב הראשון שלך שקראתי.. וכל כך עצוב לי שככה קרה לנו :( ואני כמוך, מאמינה ועכשיו פחות פוחדת להתוודות, אני באמת מאמינה ומקווה ליום הזה שיגיע..! בתוך תוכי, גם אם אני לא מאמינה וכו, אני מייחלת לו יום ולילה ובכל דקה.
גם אם מחכות לי אלף סופות ובטח שעוד כאבים רבים... אבל אסור לנו להתייאש! כמו שאת אמרת, חייבים להמשיך למרות הכל, בשביל זאת האמיתית שרדומה בפנים ואולי תתעורר יום אחד..
אני כל כך בסדר עם המשפחה שלי למרות כל ההזנחה הזאת... כנראה נכנסתי לאיזשהו סרט לא אמיתי.., הלוואי ויבוא היום (ואפילו שהיום אני לא מאמינה בכעס וטינה) שבאמת יהיה טוב, שהם יראו מה הם הפסידו, ושאני ארוויח את עצמי מחדש ולא אפחד לכעוס על מי שפגע בי ולא אפחד
לא מהמשפחה ולא מאף אחד. שאצליח להחזיק את עצמי, שאדע מי אני ושבאמת יתיחסו לכעס שלי ולא סתם.
אני מצטערת אם המילים קצת מבולבלות.. אני פשוט במצב ממש ממש לא ברור עם עצמי
תודה שוב על המילים ועל כך שאת מגיבה למה שאני כותבת !
איך תצליחי לשנות
את עצמך
לכסות
בקולות אחרים
כאילו אין איזה דבר
שאת רוצה.

את יודעת זה מזמן
כשהיית ילדה שיחקת
אחת
שלא צריכה
ולא אכפת לה
מאף אחד!

את רוצה
לשיר את השיר שיביא לך אהבה
להלחם
במה שמפחיד אותך
תהיי חזקה
לבטא
את השמחה שבך שנדחקה..
לא תפסיקי לקוות

סמל אישי של המשתמש
מיני מאוס
משתמש פעיל
הודעות: 826
הצטרף: ש' אפריל 05, 2008 3:06 pm

Re: אני לא סובלת את עצמי

הודעהעל ידי מיני מאוס » ה' נובמבר 20, 2008 10:13 pm

המילים שלך אולי ישמעו מבלבלות למי שלא יודע איך זה להיות בנעליים שלך,אבל אני כן יודעת את ההרגשה וכן מבינה אותך,
כל מילה ומילה שאת כותבת. איכשהו, אחרי שכל כך נפגעים מהמשפחה נוצר סוג של קשר מעוות של "היי-ביי" בתוך הבית.
מתייחסים אחד לשני אבל לא באמת, וכאילו איכפת אחד מהשני אבל לא באמת, כי הכעס שם עמוק בפנים רדום יחד עם כל
כולך. איך אפשר שלא לכעוס על ההפקרה הזו? על ההזנחה? על הכאב? על הבגרות שהגיעה מוקדם מדי? על הילדות שחמקה
מוקדם מדי? איך אפשר שלא לכעוס על האנשים שפגעו כל כך? שקיבלו החלטה שאת תוצאותיה את נושאת על הכתפיים שלך
לבדך? אי-אפשר. חייבים לכעוס. אין דרך לקבל את זה בהבנה ובהשלמה. טבעי לכעוס וטבעי שלא נדע איך להתמודד עם הכעס הזה
ופשוט ניכנס לסוג של תרדמת רגשית... לכאורה לא מרגישים כלום,אבל עמוק בפנים הכל גועש ומתפוצץ לרסיסים.
אני מאוד מקווה שתמצאי איזה משהו להיאחז בו, כמו שכתבתי מקודם, משהו שיתן לחיים ולמלחמה שלך משמעות.
ואת לא צריכה להודות לי, אני כאן בשביל להקשיב לך מכל הלב ואני אוהבת אותך המון ולא אוהבת לקרוא לך "ללא שם" כי את עבורי
שם ופנים ואדם מקסים, את פגועה עד עמקי נשמתך אבל פשוט מקסימה בחוזק שלך, בכוחות הנפשיים האלה שיש לך.
יש בך המון המון כוח,כוח שאת אפילו לא מודעת אליו בעצמך. כל בוקר שאת מתעוררת הוא ניצח אישי שלך במלחמה הזאת,
כל יום שבו את לא מוותרת על עצמך הוא הניצחון שלך וההוכחה שהם לא הרסו אותך.
את עוד תגיע ליום שבו תחבקי בתוכך את הילדה הקטנה שהיית, זאת שכל כך רצתה בית אמיתי וחם ותנחמי אותה ותסבירי לה שהכל בסדר,
ששום דבר ממה שקרה לה לא באשמתה או באחריותה ושאין לה מה לפחד ממה שהיא מרגישה.

הכינה נחמה
משתמש פעיל
הודעות: 287
הצטרף: ב' ספטמבר 01, 2008 8:15 pm

Re: אני לא סובלת את עצמי

הודעהעל ידי הכינה נחמה » ו' נובמבר 21, 2008 3:55 pm

ללא שם יקירתי, אני ממש מצטרפת לסבוש כשאני אומרת לך את זה;
אפילו אם כל העולם מוותר עלייך - אל תוותרי על עצמך... כי אם את לא תהיי חזקה בשבילך, מי כן?
הרגשות שלך כל כך מובנים ולגיטימיים, אבל את צריכה ללמוד, בדרכך שלך, איך להבין את הכאב ולהתמודד איתו... זה עשוי לקחת זמן, אבל זה שווה כל טיפת מאמץ!
ואני כאן איתך, מחזיקה לך את היד לאורך כל הדרך...
וכולנו כאן, לשמור עלייך שלא תיפלי... אוהבת אותך!!
לדבר, לא לשתוק
לקבל את המר כמתוק
לנשק את לחייך
ולשתות עוד כוסית, ולחייך
ולשקוע, לא לשמוע
ולחיות בשלום עם עצמי
ולסלוח, גם בכוח
אם לא לי אז למי?

ללא שם
משתמש פעיל
הודעות: 211
הצטרף: ו' נובמבר 14, 2008 11:33 pm

Re: אני לא סובלת את עצמי

הודעהעל ידי ללא שם » ו' נובמבר 21, 2008 6:18 pm

ממש תודה לכולכן על התגובות... בחיים לא הרגשתי כל כך מובנת ושהמילים כל כך נוגעות בי באמת ושאני מרגישה באמת את מה שאתן מעבירות לי במילים... אני אוהבת אתכן על כך, ושמחה שמצאתי פורום כל כך אוהב ותומך!
תודה!
איך תצליחי לשנות
את עצמך
לכסות
בקולות אחרים
כאילו אין איזה דבר
שאת רוצה.

את יודעת זה מזמן
כשהיית ילדה שיחקת
אחת
שלא צריכה
ולא אכפת לה
מאף אחד!

את רוצה
לשיר את השיר שיביא לך אהבה
להלחם
במה שמפחיד אותך
תהיי חזקה
לבטא
את השמחה שבך שנדחקה..
לא תפסיקי לקוות


חזור אל “תקיפה מינית”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 77 אורחים