עמוד 1 מתוך 1

היי אני שירן

פורסם: ש' מרץ 01, 2008 10:15 pm
על ידי שירן
היי,

אני שירן בת 17.
בכיתה ז' הטרידו אותי מינית פעם ראשונה ומאז נראה לי שהדחקתי את זה ולפני כמה ימים ניזכרתי בזה והרגשתי כל כך נורא לא יודעת למה.
כל השבוע הזה הרגשתי מבואסת לגמרי.. (המשפחה יודעת כן)
זה קרה כמה שבועות לפני שמורה אחת ראתה את מה שקרה. (לא חשבתי שזה כזה נורא מה שהוא עשה).
הוא ניסה להרים לי את החולצה פעמיים.. ואני כמובן לא הרשיתי לו.. הוא חשב שזה מצחיק אבל אני הייתי ממש רצינית.. הרגשתי ממש גועל איך שהוא נגע בי כשהוא ניסה להרים את החולצה.. ולפני כמה ימים ניזכרתי בהרגשה הזאת.
כמה שבועות אחרי זה היה יום שני לא הרגשתי טוב וחיכיתי לאימי שתבוא לקחת אותי מבית הספר.
אז אחרי שכל היום הוא הציק לי ונגע במכנס שלו איפה שאיבר המין שלו ואז נגע בי הוא עשה את זה שוב נגע במכנסיו ואז נגע בי. באותו זמן מורה יצאה החוצה וראתה את הכול! הלכה וצעקה על אותו ילד למה הוא עשה את זה(לא הבנתי למה המורה צעקה עליו לא הבנתי מה היא רוצה ממנו).
יום אחרי זה פתחו לו תיק במשטרה וכל הביצפר ידע ורצה לתת לי מכות על זה ש"הלשנתי" אבל לא אמרתי כלום! כלום!! זאת אותה מורה שהלכה ואמרה ועד היום אני שואלת את עצמי למה היא הלכה ואמרה? למה היא הרסה לי את כל 3 השנים בחטיבה למה?
מאז אותו יום שכולם ידעו לא יכולתי ללכת דקה אחת לבד כי איימו עליי שירביצו לי וידקרו אותי.. כל כך פחדתי אני זוכרת שלמרות שכל מי שחשבתי שהיו חברות שלי וידידים שלי אכזבו אותי היו לי את חברותי שתמיד היו איתי והגנו עליי ולא נתנו לאף אחד להתקרב אליי.
המצב ניהיה יותר ויותר גרוע עד שלא יכולתי ללכת הבייתה לבד והמנהלת הייתה צריכה לקחת אותי הבייתה.
יום אחד כל השכבה התנפלה על אח שלי.. אני כל כך ניבהלתי ופרצתי בבכי.. אח שלי היה חזק אז לא קרה לו כלום ואחרי שניה הכניסו אותי לכיתה שלו וחיכיתי עד שאבא שלי יבוא לקחת אותי..
כל זה קרה רק בגלל שהמורה הזאת הלכה ואמרה אם היא לא הייתה אומרת הייתי אז בסדר גמור! לא צריכה את העזרה שלה ולא של אף אחד.

שירן

Re: היי אני שירן

פורסם: א' מרץ 02, 2008 12:37 am
על ידי מעיין
היי שירן ברוכה הבאה לפורומנו הצנוע..
ראשית, אני שמחה מאד שכתבת ושיתפת אותנו..
שנית, אני מבינה למה את מתכוונת אבל תנסי לחשוב מנקודת מבטה של המורה... ממש שימי את עצמך במקומה
אם את היית רואה דבר כזה לא היית עושה משהו?! היית ממשיכה לתת לאותו ילד לגעת ?!
היא פעלה מתוך שיקול דעת נכון , אמנם את מרגישה לא נעים מכל החבר'ה בביה"ס שכביכול "הבינו" שהלשנת,
אבל מתוקה, החברים הקרובים אליך יודעים מי את באמת! ובמקרה הזה אין פה עניין של "לא נעים" או "מה יחשבו"....
מישהו היה צריך לשים לזה סוף.
אני בטוחה שהיום את מבינה הרבה יותר שהגוף שלנו הוא ברשותנו בלבד. לאף אחד אבל לאף אחד בכל העולם הזה אין
את הזכות לעשות זאת במקומנו.
סיפרת על זה להורים? אחים/ות?
חברות קרובות?
ניסית לפנות בטלפון או בכלל למרכז סיוע?
איתך תמיד
מעיין.

Re: היי אני שירן

פורסם: א' מרץ 02, 2008 12:45 am
על ידי שירן
מעיין כתב:היי שירן ברוכה הבאה לפורומנו הצנוע..
ראשית, אני שמחה מאד שכתבת ושיתפת אותנו..
שנית, אני מבינה למה את מתכוונת אבל תנסי לחשוב מנקודת מבטה של המורה... ממש שימי את עצמך במקומה
אם את היית רואה דבר כזה לא היית עושה משהו?! היית ממשיכה לתת לאותו ילד לגעת ?!
היא פעלה מתוך שיקול דעת נכון , אמנם את מרגישה לא נעים מכל החבר'ה בביה"ס שכביכול "הבינו" שהלשנת,
אבל מתוקה, החברים הקרובים אליך יודעים מי את באמת! ובמקרה הזה אין פה עניין של "לא נעים" או "מה יחשבו"....
מישהו היה צריך לשים לזה סוף.
אני בטוחה שהיום את מבינה הרבה יותר שהגוף שלנו הוא ברשותנו בלבד. לאף אחד אבל לאף אחד בכל העולם הזה אין
את הזכות לעשות זאת במקומנו.
סיפרת על זה להורים? אחים/ות?
חברות קרובות?
ניסית לפנות בטלפון או בכלל למרכז סיוע?
איתך תמיד
מעיין.


ההורים יודעים כמובן אבל אז זה היה נורא.. עכשיו אם בן מחבק אותי אני מרגישה כל כך מוזר.. לא יודעת למה

Re: היי אני שירן

פורסם: א' מרץ 02, 2008 12:47 am
על ידי מעיין
מה לגבי מרכז סיוע?...

Re: היי אני שירן

פורסם: א' מרץ 02, 2008 12:50 am
על ידי שירן
בע"ה

הלכתי לפסיכולוגים אבל זה לא ממש עזר

Re: היי אני שירן

פורסם: א' מרץ 02, 2008 1:06 am
על ידי מעיין
מתוקה, קודם כל לא לאבד תקווה.
אנחנו איתך, אני איתך!
ואני ממליצה לך בחום להתקשר למרכז סיוע בטלפון 1202 את לא חייבת להזדהות, תענה לך
מתנדבת מנוסה שאותה תוכלי לשתף.
לפי מה שכתבת לאותו נער יש תיק במשטרה?!

Re: היי אני שירן

פורסם: א' מרץ 02, 2008 1:09 am
על ידי שירן
בע"ה

פתחו לו תיק אבל אני לא יודעת מה איתו כיום. לא ראיתי אותו שנתיים בערך.

Re: היי אני שירן

פורסם: א' מרץ 02, 2008 1:11 am
על ידי מעיין
שירן אני אמשיך לכתוב לך במסר...(הודעה פרטית).


מעיין.

Re: היי אני שירן

פורסם: א' מרץ 09, 2008 3:35 pm
על ידי _נטע_
היי קוראים לי נטע, ואני חושבת שמה שעברת ממש מזעזע וכל הכבוד לך שהתמודדת עם כזה דבר. זה באמת ראוי להערצה.
אני בכתה ז' ולשיעור תקשורת אני צריכה להכין כתבה והנושא שלי הוא הטרדות מיניות. אשמח אם תאפשרי לי להשתמש בסיפור שלך, עם שם בדוי כמובן, ותוכלי לתת לי את האימייל שלך כדי שאני אוכל לשאול אותך כמה שאלות. (רק באימייל).

Re: היי אני שירן

פורסם: א' מרץ 09, 2008 3:55 pm
על ידי מיתר
נטע לא נראה לי במקום כל הקטע הזה..,
זה ממש ממש לא מתאים.
בבקשה ממך אם את רוצה משהו
תבקשי בהודעה פרטית..

תודה.
-מיתר-

Re: היי אני שירן

פורסם: א' מרץ 09, 2008 4:44 pm
על ידי אייל
אני דווקא חושב שהבקשה של נטע בסדר גמור, והיא ביקשה אותה בצורה מספיק רגישה ומנומסת.
מה גם שמה שנטע רוצה לעשות עם ה"סיפור" זה משהו חיובי וחינוכי מאד, שחשוב שהיא תעביר לכיתה שלה
בצורה כמה שיותר טובה, גם בשביל הבנות מהכיתה שלה, וגם בשביל הבנים.

נטע, לידיעתך, יש בפורום שלנו דרך לשלוח מסרים אישיים, כך שגם בלי האמייל של שירן,
את יכולה להתכתב איתה באופן פרטי דרך "שוברות שתיקה"

אם תצטרכי עזרה נוספת את מוזמנת לפנות אלי, או לשאול בפורום הטרדה מינית את הבנות.
בנוסף, הייתי שמח אם בהרצאה שלך תגידי כמה מילים על אתר "שוברות שתיקה"
לצערנו, סטטיסטית כנראה שחלק מהבנות בכיתה שלך, ואולי גם בנים, עברו הטרדות מיניות ואפילו תקיפות מיניות במהלך חייהן.
ואולי יעזור להן לדעת שקיים אתר שבו הן יכולות לספר על הכל.

:good:

Re: היי אני שירן

פורסם: א' מרץ 09, 2008 5:12 pm
על ידי _נטע_
אני ממש מצטערת, לא ידעתי שיש אפשרות לשלוח הודעה אישית.
אני אשמח לדבר גם על האתר הזה, ולדעתי זה חשוב מאד שילדים בכתה שלי יהיו מודעים לנושא.

Re: היי אני שירן

פורסם: א' מרץ 09, 2008 5:13 pm
על ידי אייל
נטע, אין לך על מה להצטער, לא עשית \ אמרת שום דבר לא בסדר.
את עושה משהו חשוב מאד, וכל הכבוד לך על זה, ונשמח לעזור לך במה שאפשר

Re: היי אני שירן

פורסם: ד' מרץ 26, 2008 4:08 pm
על ידי נועם
היי שירן, אני נעם.
ראשית, כמו שמעיין אמרה, אני שמחה שהחלטת לפתוח את הסיפור בפנינו.

אני מבינה את הקושי בלחיות בשכבה בה חושבים שאת מלשנית, אבל את חייבת להבין שזו הדרך הטובה ביותר.
הוא היה ממשיך לגעת בך, ואת היית ממשיכה לשתוק כי חשבת שזה בסדר.
לפעמים צריך שיקול דעת של מבוגר, שאנחנו אף פעם לא מבינים את השיקול הזה.

אני מקווה שפה תמצאי לך בית חם, אוהב ונוח לשפוך בו את רגשותייך וקשייך.


יום טוב,
נעם.