שנתיים..וזה לא נגמר..

עברת הטרדה מינית ואת/ה לא יודע/ת מה לעשות? קשה לך לספר לאנשים הקרובים אליך וזה עדיין תקוע כמו עצם בגרון? כאן תוכל/י לשתף ולחשוף ללא חשש שבהזדהות ולקבל את מלוא התמיכה, ההבנה והעזרה.

המנהלים: אורית, מיכלל

ספיר :|
הודעות: 8
הצטרף: א' ספטמבר 09, 2007 3:13 pm

שנתיים..וזה לא נגמר..

הודעהעל ידי ספיר :| » א' ספטמבר 09, 2007 3:21 pm

אז ככה..
לפני שנתיים עברתי תקיפה מינית ע"י ידיד שלי..
הוא לא היה מודע למה שעשה..
וגם אני בהתחלה לא ההיתי מודעת..
עד שהבנתי יום אחד שהוא ממש הגזים..
לפעמים ההיתי עוברת לידו בבית הספר אז הוא היה נוגע לי בחזה ללא רשותי..
לפעמים בתחת..עד שיום אחד הבנתי שאני לא יכולה לשתוק יותר הוא ניסה להחדיר לי את האנטנה של הפלאפון לאיבר מין התחתון שלי.
והוא עשה את זה ליד כולם.
כ"כ הושפלתי והחלטתי לספר את כל הסיפורים הללו להורים שלי,וליועצת בית הספר.
היועצת הייתה חייבת לערב הזה משטרה והמשטרה באה לחקור אותי והיא חקרה גם אותו.
עבר מאז שנתיים,ולא עשו לו שום דבר,הם עשו כאילו אכפת להם.ואני עד היום מפחדת ממנו.
הילד הזה איתי בכיתה מאז היסודי ועד עכשיו,ואני בכיתה ט'.
כל פעם שאני רואה אותו אני מפחדת אני מתרחקת.
חבל שאין כ"כ חשיבות לנושאים כאלה.
ובקשר לעונש לפחות שיעשו לו שיחות ושיסבירו לו שאסור לעשות דברים כאלו!
-ספיר-

סמל אישי של המשתמש
אייל
Site Admin
הודעות: 1603
הצטרף: ג' מרץ 06, 2007 12:26 am

הודעהעל ידי אייל » א' ספטמבר 09, 2007 8:06 pm

ספיר, ברוכה הבאה וטוב שאת מספרת מה עבר עליך,
ממש שמחתי לשמוע שהיית בוגרת והבנת שאת לא צריכה לשתוק, שהוא עושה דבר אסור ושאת צריכה לדבר עם ההורים והיועצת.

לא אמרת אם מאז שזה עבר לטיפול זה קרה שוב, או שאת פשוט מפחדת מהילד הזה בגלל מה שקרה או בגלל שהוא עושה או אומר דברים שמפחידים אותך.

לדעתי אם זה הגיע למצב שערבו משטרה מן הסתם דיברו איתו בצורה מאד חמורה גם המשטרה וגם ההורים שלו, שמן הסתם יודעים על הסיפור עקב עירוב המשטרה.
כך שאולי לא הרגשת שהוא נענש בחומרה על מה שעשה, אבל סביר להניח שהסבירו לו שמה שהוא עשה אסור וחמור, והזהירו אותו מאד לגבי לעשות דבר כזה שוב.

אגב, זה שאת מתרחקת ממנו זה מעולה, לגבי לפחד ממנו, פחד לפעמים מגן עלינו, אבל לפעמים גם מיותר ונובע מטראומה שכדאי להתגבר עליה.
כך שמצד אחד לא נורא שאת חוששת ממנו, מצד שני ראית שכשקמת והחלטת שאת לא מוכנה לשתוק לגבי זה, זה טופל והפסיק, כך שאולי יש מקום להרגיש בטוחה יותר ולא לפחד.

ספיר :|
הודעות: 8
הצטרף: א' ספטמבר 09, 2007 3:13 pm

הודעהעל ידי ספיר :| » ב' ספטמבר 10, 2007 5:54 am

הוא הפסיק זה כן..
אבל לראות אותו כל פעם מולי הוא בכיתה שלי..
זה קשה לי זה מעלה לי זיכרונות.
וכל המעשים שהוא עשה בי זה היה בבית ספר.
אז לראות את אותם מקומות ..
כל פעם יוצא לי להיזכר בזה..
בגלל זה אני מפחדת.
ותודה !
-ספיר-

סמל אישי של המשתמש
just me
משתמש פעיל
הודעות: 790
הצטרף: ש' יולי 14, 2007 3:04 am
יצירת קשר:

הודעהעל ידי just me » ב' ספטמבר 10, 2007 10:42 am

אני משתדלת לא לקרוא טריגרים. אבל אני נסחפתי בהודעה הזאת...
תקשיבי מותק, חברה טובה שלי נאנסה ע"י מישהו מהביצפר שלה שהיא למדה איתו, והיא ראתה אותו כל יום. והם הלכו באותה הדרך לבית הספר. הוא פגע בה בכניסה לבית שלה. מתחת לבית שלה ממש... כל יום היא נזכרה.
בשלב מסוים זה הפסיק להפריע לה.
פחות או יותר.. זה עדיין היה קיים, אבל פחות משמעותי ממה שזה היה בהתחלה.
אני, שכונת הילדות שלי הייתה שם. אני לא יכולה לבקר את סבתא מבלי להיות במקומות האלה ולראות אותו אולי כי הוא גר שם, ואת החדר שלו. את החפצים שלו.
ללכת לבית שלה אני יכולה. כבר לא טריגרי לי מידי.. זה עבורי כאילו פשוט היה שם.
אפילו לראות אותו כבר לא עושה לי כלום.
זה פשוט מקבל פחות "משמעות" באותו הרגע וזה פחות "מפריע".
אני מייחסת לבית של סבתא פחות משמעות מהדברים הרעים שהיו שם ויותר משמעות לזכרונות הילדות.
פחות משמעות לזה שהוא שם ויותר משמעות לזה שאני אצל סבתא וגורמת לה אושר.
הוא לא חייב לדבר איתך, את לא חייבת להתרועע איתו.
מספיק שתגדירי את הגבולות אל תצרי איתו קשר בכלל אם הוא יתקרב אליך תאיימי ותציבי גבולות ברורים.
זה לא תשובה מספיקה שרצית לשמוע, אבל אין משהו טוב יותר מזה.
לפחות לא אצלי...
זה כמו שאין תשובה לשאלה למה.
בלי למה, פשוט איך. איך.
את מבינה?


חזור אל “הטרדה מינית”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 17 אורחים