מאבדת את הדרך

משפחה לא בוחרים, אנחנו נולדים לעולם הזה, לאנשים שאמורים להיות הסביבה הקרובה ביותר אלינו.
במשפחה, שאמורה לאהוב באש ובמים, לפעמים דווקא האנשים שאמורים להגן עלינו מהעולם, הם אלו שפוגעים בנו.
לפעמים הסביבה או שאר בני המשפחה מרגישים, ולפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו לבד לבד, בלי שאף אחד רואה ושומע.
תקיפה מינית במשפחה, יכולה להיות מאבא, אמא, אח ואפילו אחות - כולם אסורים על פי חוק, ואף אחד מהמקרים אינו אשמתכן/ם.
לצערנו, ואולי להפתעתכם, תופעה זו, אינה נדירה, אז חשוב מאד שלא תתביישו, כי אנחנו כאן בשבילכם...
בפורום הזה תוכלו לדבר על כל מה שעובר עליכם, המחשבות, החששות, לשאול שאלות, לדבר עם בנות ובנים שעברו או עוברים
דברים דומים, ובעיקר, תמצאו את עצמכם מוקפים באנשים טובים ותומכים, שיקשיבו בסבלנות, יתמכו ויעטפו אותכם בהרבה אהבה.

המנהלים: אורית, מיכלל

בוחרת בחיים
משתמש פעיל
הודעות: 139
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:45 pm

מאבדת את הדרך

הודעהעל ידי בוחרת בחיים » א' אוגוסט 05, 2018 11:13 pm

הרבה זמן לא כתבתי בפורום והאמת ל חשבתי שאכתוב עוד... לפעמים אני משוטטת ומגיבה אבל נמנעת מלכתוב פוסט משלי.

בחודשים האחרונים אני ממש מרגישה שאני מתחילה לאבד את הדרך, כל פעם עוד ועוד...
זה התחיל באפיזודת דיכאון (שלא עברה), חרדות, התקפי זעם (שתמיד נגמרים בפגיעה עצמית), פגיעה עצמית, מחשבות אובדניות, סיוטים, וייאוש, ייאוש גדול.
אני לבד. חוץ מהמטפלת שלי והפסיכיאטרית לא שיתפתי אף אחד מהמשפחה, מהעבודה, או החברה היחידה שיש לי על המצב בו אני נמצאת. אני מתפקדת כל כך טוב, זה מה ששומר עליי, ובגלל זה גם מי שיודע שאני מתמודדת על פוסט טראומה מורכבת רוב הזמן בכלל לא זוכר, או רואה את הקושי שלי.

בנוסף לזה אני מתמודדת גם עם פיברומיאלגיה, בעקבות הטרואמות, והכאבים שלי ממש החמירו.

אני בדרך לאשפוז טיפול ממוקד ראשון בבית חולים איכילוב, מקווה שיקבלו אותי ושהאשפוז יעזור לי לעמוד קצת על הרגליים.
"השתיקה שלי זו הצרחה הכי גדולה שבי". (אביב גפן)

סמל אישי של המשתמש
מיכלל
סגל מסל"ן
הודעות: 2544
הצטרף: ב' יולי 06, 2009 9:24 am

Re: מאבדת את הדרך

הודעהעל ידי מיכלל » ב' אוגוסט 06, 2018 2:42 pm

הי,התלהבתי שראיתי שכתבת,,,,,
קוראת ונשמע קשה וכואב מאוד,,,,,
מאחלת ומתפלללת שאכן יקבלו אותך לאישפוז ושיצליחו להקל עליך.
אני זוכרת שכתבתי לך מממממזמן שאני אוהבת את הכינוי שבחרת לך,
אני ממש אוהבת אותו - כשקוראת את שאת עוברת ולצד כל הכאב חתום ויושב ביציבות הכינויי שבחרת -הוא מדליק לי פנס רחוב נפלא של תקווה.
מחבקת ושולחת לך המון אור להצלחה.
איתך בהערכה ובאהבה,מיכל.

בוחרת בחיים
משתמש פעיל
הודעות: 139
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:45 pm

Re: מאבדת את הדרך

הודעהעל ידי בוחרת בחיים » ש' ספטמבר 08, 2018 12:54 pm

היי מיכל תודה רבה על התגובה!
לא מצאתי את הכוחות לענות עד עכשיו.

שלשום השתחררתי מאשפוז ראשון במחלקה הפסיכיאטרית באיכילוב. הייתי ב"אשפוז מגן", שזה אגף שמטפל בנשים עם פוסט טראומה מורכבת על רקע מיני. נכנסתי עם מלא חששות ואני מרגישה שיצאתי עם תקווה (אפילו שהמילה הזו קשה לי) למדתי מהו קשר, מהו קשר טוב. ושקשר טוב הוא התשובה עבורי לפגיעה עצמית. אני באמת מקווה שאצליח להתגבר על הקושי וליצור קשרים, קשרים שיעצימו את שני הצדדים. למדתי מי אני (אחרי שהלכתי לאיבוד בין תחושת הניתוק והחומות העצומות שבניתי) ולמדתי שיש אנשים שבאמת ובתמים נהנים מחברתי. אני אעשה כל שביכולתי כדי להתמודד עם הכאב ולצמוח מהטראומה.
"השתיקה שלי זו הצרחה הכי גדולה שבי". (אביב גפן)

סמל אישי של המשתמש
מיכלל
סגל מסל"ן
הודעות: 2544
הצטרף: ב' יולי 06, 2009 9:24 am

Re: מאבדת את הדרך

הודעהעל ידי מיכלל » ה' ספטמבר 13, 2018 7:30 am

:growing: :growing: :growing: :growing:
בוקר אור עם המון אוה !!!!!!!!!!!!!!!!!
כייף לקרוא את מילותיך שמהן מורגשות כל כך חזק ריגשותיך !
בוחרת בחיים לשנה החדשה
הקדשת לך מתנה
את האופק המואר
בתקווה כה אמיתית!
שתה לך שנה טובה קסומה ומתוקה
איתך באהבה,מיכל.


חזור אל “תקיפה מינית במשפחה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 40 אורחים