מתשאלת את עצמי ...

משפחה לא בוחרים, אנחנו נולדים לעולם הזה, לאנשים שאמורים להיות הסביבה הקרובה ביותר אלינו.
במשפחה, שאמורה לאהוב באש ובמים, לפעמים דווקא האנשים שאמורים להגן עלינו מהעולם, הם אלו שפוגעים בנו.
לפעמים הסביבה או שאר בני המשפחה מרגישים, ולפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו לבד לבד, בלי שאף אחד רואה ושומע.
תקיפה מינית במשפחה, יכולה להיות מאבא, אמא, אח ואפילו אחות - כולם אסורים על פי חוק, ואף אחד מהמקרים אינו אשמתכן/ם.
לצערנו, ואולי להפתעתכם, תופעה זו, אינה נדירה, אז חשוב מאד שלא תתביישו, כי אנחנו כאן בשבילכם...
בפורום הזה תוכלו לדבר על כל מה שעובר עליכם, המחשבות, החששות, לשאול שאלות, לדבר עם בנות ובנים שעברו או עוברים
דברים דומים, ובעיקר, תמצאו את עצמכם מוקפים באנשים טובים ותומכים, שיקשיבו בסבלנות, יתמכו ויעטפו אותכם בהרבה אהבה.

המנהלים: אורית, מיכלל

ימבה
הודעות: 1
הצטרף: א' נובמבר 13, 2016 9:00 am

מתשאלת את עצמי ...

הודעהעל ידי ימבה » א' נובמבר 13, 2016 9:39 am

שלום בנות,

לאחרונה פניתי לרפואה אלטרנטיבית בשל פציעות חוזרות. המטפל שפניתי אליו מטפל גם בכמה דברים ודרך אנרגיות (צריך להאמין לזה ואני שם),
הרגיש שמהו עוצר אותי ובדרך נעימה ורגועה עזר לי להיפתח כאשר גם הסבר לי שאין ממש טעם לטפל בשרירים אם לא נטפל ברגש.
ולכן במהלך הטיפולים התחלתי לספר. לספר דברים שלא עלו מעולם בקול רם.
כרגע אין לי מושג איך להתמודד עם כל זה ומתחילה לכתוב כאן.

בגיל גן, היה שומר עליי זוג זקנים שהיו גרים מול הגן. הגבר ניצל אותי מינית ולזה יש לי פלשבקים קלים.
אבל, בגיל 10 - 12, לערך, אחי הבכור (5 שנים מעלי) עשה גם כן דברים.
הוא נהרג לפני 20 שנה עכשיו, והשנה בהזכרה שלו, עלתה לי המחשבה, שבעצם הוא לא היה כזה צדיק...
כמובן שהמשפחה לא יודעת, ורק המחשבה שלספר לה מ שהיה הורגת אות, איבדו כבר ילד, אז לנפץ להם בועה כזו ה לא נראה לי אנושי...
את האמת אני גם לא יודעת אך זה התחיל, זוכרת שבהמשך אני שיתפתי פעולה. האח השני שלי פעם גם אמר "אני יודע מה אתם עשים" ואני לא אמרתי כלום, זה לא הפריע לי.
לא זכור לי על חדירה, זכור לי נגיעות וזה, זכור לי שרצה להיכנס ואני אמרתי "לא" זה כואב, ניסה לשכנע, בא פעם אחת (או יוותר) עם חבר, וכאילו "חקרו" את גוף האישה (שבעצם אני ילדה בכלל) -
היום אני מבולבלת לא יודעת מה לחשוב ...
מה עשיתי? שתפתי פעולה בשלב מסוים, היה לי נעים כנראה יכול להיות בגלל היחס שקיבלתי יכול להיות בגלל מהו אחר.
תקופת ההתבגרות שלי, אם הגישה האינטרנטית (בזמנו רק התחיל), ניגשתי הרבה לאתרי סקס, היה חסר לי משהו או שהמשכתי לבדוק.

בגדול אני בן אדם שמח, חייכן, מתנדבת פעילה בכל מיני ארגונים, עובדת ורק ללא משפחה מי שלי.
אבל כמו שמהטפל אמר לי "את מקשטת עם ואזות, תמונות וכו' את החיים שלך, אבל זה לא אמיתי" - כנראה בגלל זה נהייתי מעצבת :)

שוקלת לפנות לטיפול פסיכולוגי, גם אם איני מרגישה צורך ועברו הרבה מאוד שנים.
היום כשהתחלתי לדבר על זה (בינתיים רק עם המטפל וכאן) אני לא יודעת מה לחשוב יותר.

נאמר לי, הרבה פעמים בחיים, ובכלל בזמן האחרון, וגם ע"י המטפל, "לשחרר", לבכות זה בסדר. אבל לי זה לא נראה...

זה היה קצת ארוך אז תודה למי שקראה עד הסוף.

יוחאי
משתמש פעיל
הודעות: 178
הצטרף: ד' פברואר 10, 2016 12:38 am

Re: מתשאלת את עצמי ...

הודעהעל ידי יוחאי » א' נובמבר 13, 2016 9:52 am

הי ימבה
עם כל אחת שמצטרפת ישלי רגשות מעורבים
מצד אחד שמחה שעוד מישהי מודעת לעצמה. עוד מישהי מצאה את העוז לדבר
מצד שני כואבת שזה קרה שוב, כואבת את התהליך שהיא צריכה לעבור כדי להגיע להחלמה.
אספר לך על עצמיידיד שלי אמר לי עוד בתחילת התהליך שלי ככל שתדברי ותוציאי תחרא הזה מתוכך יהיה לך טוב יותר
תאמת שהיו ימים שלא חשבתי שאמצא חיים אחרי זה עברה שנה וחצי. לא ימים קלים במיוחד. אכלתי הרבה חרא. היו ימים שרציתילמות וזהו. אבל מבטיחה לך שיש חיים אחרי המוות.
וכן... הטיפול הפסיכולוגי עוזר. אומנם לא תמיד עושה תהליך מהפכני. אבל צעד צעד ונהיה טוב יותר.
בכל אופן יכולה לכתוב כאן תמיד. אני אקרא וארגיש.
בוקר זורח.
יוחאי.
אתה יוצר יקום משלך במהלך חייך


חזור אל “תקיפה מינית במשפחה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 40 אורחים