אוספת

משפחה לא בוחרים, אנחנו נולדים לעולם הזה, לאנשים שאמורים להיות הסביבה הקרובה ביותר אלינו.
במשפחה, שאמורה לאהוב באש ובמים, לפעמים דווקא האנשים שאמורים להגן עלינו מהעולם, הם אלו שפוגעים בנו.
לפעמים הסביבה או שאר בני המשפחה מרגישים, ולפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו לבד לבד, בלי שאף אחד רואה ושומע.
תקיפה מינית במשפחה, יכולה להיות מאבא, אמא, אח ואפילו אחות - כולם אסורים על פי חוק, ואף אחד מהמקרים אינו אשמתכן/ם.
לצערנו, ואולי להפתעתכם, תופעה זו, אינה נדירה, אז חשוב מאד שלא תתביישו, כי אנחנו כאן בשבילכם...
בפורום הזה תוכלו לדבר על כל מה שעובר עליכם, המחשבות, החששות, לשאול שאלות, לדבר עם בנות ובנים שעברו או עוברים
דברים דומים, ובעיקר, תמצאו את עצמכם מוקפים באנשים טובים ותומכים, שיקשיבו בסבלנות, יתמכו ויעטפו אותכם בהרבה אהבה.

המנהלים: אורית, מיכלל

יוחאי
משתמש פעיל
הודעות: 178
הצטרף: ד' פברואר 10, 2016 12:38 am

אוספת

הודעהעל ידי יוחאי » ג' אוגוסט 09, 2016 12:09 pm

מאז עומדי על דעתי ידעתי שהחיים שלי יהיו מורכבים יותר. הבנתי שלא הכל ילך לי כמו שרציתי. כן לפני שהתחלתי טיפול אמרו לי שיהיה קשה. הזהירו שלא פשוט להסתכל לחרא של החיים בעיניים. אז הנה אני שוב למטה. שוב אוספת תרסיסים ומנסה למצוא את מי שהייתי מאחורי החומה הזו. כן היו לי ימים שהיה לי ממש רע. שלא ראיתי אור ואפילו ניסיתי להתאבד. עברו הימים האלו. עם עבודה מטורפת התחלתי לראות תאור. התחלתי לראות ימים יפים יותר. כבר לא היה באלי למות היו אפילו ימים שהתחלתי לראות שהעולם יפה ויש טעם ויש למה לחיות.
עכשיו אני שוב למטה. כן יש ירידות. זה חלק מהתהליך. כל פעם עוד חומה מתפוררת לרסיסים ושוב אני נותרת חשופה ושוב צריכה להכיר תעצמי מחדש. אבל הפעם בלי חומה. כי כבר לא צריך אותה. כי העולם אכזרי אבל גם טוב ואפשר לחיות בו ולא רק לשרוד.
אבל זה הקול מהימים היפים עכשיו אני באמצע להשרט מהשברים. וזה כואב. וזה מדמם. ולא אינלי מה לומר טוב. עכשיו קשה לי. עכשיו אני למטה. עכשיו אינלי כוח לאפחד. אני רק רוצה שתעופו לי מהעיניים ותנו לי לנקות תלכלוך שלי לבד. כי ככה נוח לי. אינטימיות עם השברים שלי. כי זו אני. עוד חלק בי התפרק ואני לא הולכת לתקן אותו. אני כבר לא צריכה אותו. אני רוצה להיות מישי אחרת. חדשה. לכן לא רוצה אתכם לידי. לא רוצה את מי שהכיר את החרא של חיי כשאני התבוססתי בו. רוצה שיכירו אותי בלי החומות המחורבנות שעטפתי בהם את עצמי. רוצה שיכירו תנשמה שלי. בלי הכאב שאפף את הגוף. אז כל המרחמים תעשו טובה עופו לי מהעיניים.
אתה יוצר יקום משלך במהלך חייך

סמל אישי של המשתמש
מיכלל
סגל מסל"ן
הודעות: 2554
הצטרף: ב' יולי 06, 2009 9:24 am

Re: אוספת

הודעהעל ידי מיכלל » ד' אוגוסט 10, 2016 10:40 am

ווווואאאאוווו !
מדהימה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!
הערכה ענקית !
:admire:

לינה22
משתמש פעיל
הודעות: 513
הצטרף: ש' יוני 30, 2012 4:26 pm

Re: אוספת

הודעהעל ידי לינה22 » א' ספטמבר 11, 2016 2:49 am

:growing: :growing: :growing: :growing: :growing: :growing:
לפי כל חוקי האווירודינמיקה , הוכח שהדבורה אינה יכולה לעוף.
הסיבה לכך היא שהמסה שלה וגודל גופה- באופן יחסי לאורך כנפיה, אינם מאפשרים לה לעוף. אבל.. היות והדבורה אינה מודעת כלל לעובדות אלו, ועקשנית היא בדעותיה ומאמינה בעצמה ... היא עפה, וגם מייצרת דבש!


חזור אל “תקיפה מינית במשפחה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Bing [Bot] ו־ 41 אורחים