עמוד 1 מתוך 1

עכשיו כשאני אמא

פורסם: ג' דצמבר 22, 2015 2:02 pm
על ידי פטל
עכשיו כשאני אמא הכל עולה בחזרה
כל מה שנשכח צץ ומופיע
כל הכאב חוזר ובייחוד מופיעה האימה
השקר שסיפרתי לעצמי שנים שזה היה ואני חזקה והתגברתי
השקר על כך שאני מבינה אותו ואף סולחת לו הפך פתאום לכעס
פתאום שהפכתי לאמא האמת התגלתה
לא שכחתי, לא סלחתי, הדחקתי
על עצמי אני לא כועסת בכלל הרי הייתי ילדה ומה כבר ידעתי בגיל 6
מה כבר ידעתי על עצמי, על העולם על אנשים
ועכשיו אני נזכרת בתקיפה שעברתי ואמנם אינני זוכרת הרבה
כי הרבה לא קרה או כי אני מסרבת לזכור - אינני יודעת את התשובה
אבל אני יודעת היום שהאמון שלי בעולם ובאנשים נפגם
אני יודעת שאני רותחת מכעס על אמא שלא ראתה שמשהו לא בסדר,
על הדודה ובנה שהיו ממש בספה לידי, על המשפחה שלי ששמו לב להתנהגויות חריגות אצלי
ואף לא אחד , אף אחד לא חשד
ובעיקר על אימי אני כועסת, שגידלה אותי לבד והשאירה אותי פעמים כה רבות עם אותו הדוד הפוגע
על כך שכאשר סיפרתי לה וביקשתי בתור ילדה קטנה שלא מבינה שאני לא רוצה משטרה ובתי משפט פשוט רוצה שזה יגמר
על זה שהיא לא התעקשה, שלא הגנה עלי שלא שלחה אותי לטיפול עם יש מקצוע
ונכון שהיא דיברה עם הדוד הפוגע ובאומץ רב אמרה לו שלא יעז לנגוע בי שוב
אב אח"כ שוב נתנה לי ללכת לבד לאותו המקום ולשהות במחיצתו...ואני מה ידעתי אז מה הבנתי... רק רציתי למצוא חן בעיניו
כדי שלא יכעס , כאילו הכל נשכח ונסלח, כאילו אני עשיתי משהו רע
ואולי היא עד היום אוכלת את עצמה- אני לא רוצה לשאול מפחדת לדעת.. מפחדת שאולי היא שכחה ...שאולי היא תגיד לי שאני גדולה והגיע זמן להתגבר..
מה היא מבינה על פגיעה בנפש כה צעירה. והחיים שלה גם ככה לא פשוטים ומי אני שאקשה יותר בזכרונות של דברים שהיו ואינם.
אבל עכשיו שאני אמא הכל עולה ובעיקר האימה
איך אוכל לדאוג שאף אחד לא יפגע בבני הקטן? איך אוכל לשלוח אותו למסגרת שאני מוגבלת בבחינתה ואינני יודעת בוודאות מה קורה שנסגרות הדלתות?
אני זוכרת בתור ילדה ששמעתי על המושג משפט בדלתיים סגורות , חשבתי לעצמי שגם את זה אני לא רוצה
וכמה שפחדתי שהוא יעשה משהו לאמא שלי אם אספר וכמה המשפט "זה הסוד שלנו" עורר בי חלחלה
והילד שלי הקטן, אני רק רוצה להגן עליו ואני מפחדת כל כך שאיך אסלח לעצמי אם אטעה בבחירה ויקרה לו משהו
אוי אלוהים תעשה שאוכל לבטוח שוב באחרים...מה שהיה היה אבל רק תשמור לי עליו בבקשה, רק תשמור עליו מכל הרע בעולם ומכל פגע
עכשיו כשאני אמא אני רק מבקשת שתשמור לי עליו. ילד קטן ויקר שלי מבטיחה להקשיב להבחין לשאול ולדבר ולהגן בעיקר להגן עליך ככל יכולתי.
אשמח לשמוע אם כהורים אתם מתמודדים עם סיטואציות דומות. תודה.

Re: עכשיו כשאני אמא

פורסם: ש' ינואר 02, 2016 2:39 pm
על ידי מוותרתעלי
יקירה שלום
אין כמו להיות אמא
היום במבט לאחור את מבינה שמה שאת לא תעשי לילדים שלך לעולם עשו לך
שלא רק פגעו בך פיזית מתוך המשפחה
גם זנחו את זה כי ברור שהמבנה של המשפחה יותר חשוב ממך
כי ברור שעדיף שלא יהיה ריבים את הרי ילדה קטנה מה את מבינה מהחיים אולי סתם ניפחת אולי המצאת
שטויות! היום את מבינה הם תרצו תרוצים את יודעת את האמת ניפגעת
ויש לך הזדמנות עם המשפחה שאת בנית עם הילדים שלך להיות שם ולתמוך ולהאמין לכל מילה ולעזור ולברר
ובמידה ותצטרכי גם הם יהיו שם להשיב לך אמונה אהבה ותמיכה
את לא לבד לוחמת
שמרי אל מתנת האל אבורך
קשה לראות אבל הוא נתן לך הוא נתן לך הרבה

Re: עכשיו כשאני אמא

פורסם: א' ינואר 10, 2016 4:38 pm
על ידי שי מתנה
החששות שלך כאמא מלוות גם אותי והם נורמליים למי שעובר פגיעה
אבל הם חיישנים לשים לב יותר לדברים עם הילדים שלנו ולשמור עליהם אולי יותר מששמרו עלינו כשהיינו קטנים
אוהבת
שי

Re: עכשיו כשאני אמא

פורסם: א' ינואר 24, 2016 10:59 am
על ידי יעלעל
פטל יקרה, מה שלומך? אני מקווה שקצת יותר קל לך להתמודד עם האמהות ומה שעובר עלייך. אין ספק שההורות מעוררת מחשבות ורגשות שלא היו בנו קודם ורצון עז להגן. התמודדות לא פשוטה.