היי, מזמן לא הייתי כאן (אולי טריגר)

משפחה לא בוחרים, אנחנו נולדים לעולם הזה, לאנשים שאמורים להיות הסביבה הקרובה ביותר אלינו.
במשפחה, שאמורה לאהוב באש ובמים, לפעמים דווקא האנשים שאמורים להגן עלינו מהעולם, הם אלו שפוגעים בנו.
לפעמים הסביבה או שאר בני המשפחה מרגישים, ולפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו לבד לבד, בלי שאף אחד רואה ושומע.
תקיפה מינית במשפחה, יכולה להיות מאבא, אמא, אח ואפילו אחות - כולם אסורים על פי חוק, ואף אחד מהמקרים אינו אשמתכן/ם.
לצערנו, ואולי להפתעתכם, תופעה זו, אינה נדירה, אז חשוב מאד שלא תתביישו, כי אנחנו כאן בשבילכם...
בפורום הזה תוכלו לדבר על כל מה שעובר עליכם, המחשבות, החששות, לשאול שאלות, לדבר עם בנות ובנים שעברו או עוברים
דברים דומים, ובעיקר, תמצאו את עצמכם מוקפים באנשים טובים ותומכים, שיקשיבו בסבלנות, יתמכו ויעטפו אותכם בהרבה אהבה.

המנהלים: אורית, מיכלל

ללא שם
משתמש פעיל
הודעות: 208
הצטרף: ו' נובמבר 14, 2008 11:33 pm

היי, מזמן לא הייתי כאן (אולי טריגר)

הודעהעל ידי ללא שם » א' נובמבר 01, 2015 8:36 pm

וחזרתי, כי אני בתקופה מאד קשה עכשיו... מבולבלת בעיקר, משותקת לרוב, כעס עצמי... כועסת על למה עד עכשיו, אחרי כל מיני טיפולים שונים, אני נכנסת למצבים כאלה. עדיין רק הבהובים מידי פעם ורוצה לדעת מאיפה זה בא, נשבעת לעצמי שאוכל להתמודד עם זה כי אני לא רוצה להיות במצב הסטטי הזה של פראנויה וניתוקים ופחדים ומצב כבול...
אני מרגישה שאיבדתי את עצמי אבל לפני כמה חודשים זה לא היה ככה... שאני כועסת ושונאת דברים שאני יודעת שבפועל אני לא אמורה לכעוס או להתייחס אליהם בכלל.... אני מרגישה שאני צריכה לרצות את הסביבה כל הזמן וזה לוקח ממני יותר מדי... מרגישה שאני לא מבינה סיטואציות כמו שאני אמורה להבין... ואני לא יודעת למה, ולא סתם אני בפורום הזה, ולא סתם גם עכשיו עולים לי שברי זכרונות... אני רוצה לעמוד מול זה ואני רוצה לחיות. די עם הפחד הזה שלוקח ממני את האופטימיות להבריא והתחושה שאני לא בסדר על כל דבר קטן שאני עושה. עברו כבר מספיק שנים ואני רוצה להרגיש שאני בחיים... אבל זה תמיד ככה, הניתוק לא עוזב אותי, אלה לא החיים שהייתי אמורה לחיות
איך תצליחי לשנות
את עצמך
לכסות
בקולות אחרים
כאילו אין איזה דבר
שאת רוצה.

את יודעת זה מזמן
כשהיית ילדה שיחקת
אחת
שלא צריכה
ולא אכפת לה
מאף אחד!

את רוצה
לשיר את השיר שיביא לך אהבה
להלחם
במה שמפחיד אותך
תהיי חזקה
לבטא
את השמחה שבך שנדחקה..
לא תפסיקי לקוות

לומדת
משתמש פעיל
הודעות: 138
הצטרף: ש' ספטמבר 14, 2013 10:48 am

יש פתרון!!!

הודעהעל ידי לומדת » ב' נובמבר 02, 2015 6:41 am

היי ללא שם,
כל מה שתארת כל כך אופייני לנפגעת ג.ע.
אין לך בכלל מה להרגיש לא בנוח מזה.

הגורמים הטיפוליים משאירים אותנו לרוב בעלטה, ואני
הראשונה שצריכה יציבות ומידע.

מצאתי לפני מס׳ חודשים מאמר חותך שמסביר בדיוק
על מה הבעיות שלנו יושבות - אבל הוא באנגלית ...

המסמך הזה כ׳כ מדוייק - אין לו תחליף והוא נכתב כבר
לפני 14 שנים בערך.
אבל כיוון שהתופעה קיימת מאז ועד עולם הרי שמאמר
מהמאה ה- 18 או התייחסות בתנ׳ך זהות למאמר שנכתב
ב- 2001.

אם תרצי - כנסי לגוגל וכתבי את המשפט : כתב-
Bessel A van der Kolk Md
שם המאמר -
"The assessment and treatment of complex ״.
.PTSD

ללא שם
משתמש פעיל
הודעות: 208
הצטרף: ו' נובמבר 14, 2008 11:33 pm

Re: היי, מזמן לא הייתי כאן (אולי טריגר)

הודעהעל ידי ללא שם » ג' נובמבר 03, 2015 6:40 pm

תודה יקרה על התשובה ועל המידע.
אני אקרא את המאמר, כי גם אני מאד חוקרת ושואלת ורוצה תשובות...
העלטה בהחלט יכולה להיות קשה מאד.
שימחת אותי באופן כללי עם תגובה כי אני מרגישה די לבד בהכל, גם אני אני לא תמיד מודה בזה.

נעים להכיר
איך תצליחי לשנות
את עצמך
לכסות
בקולות אחרים
כאילו אין איזה דבר
שאת רוצה.

את יודעת זה מזמן
כשהיית ילדה שיחקת
אחת
שלא צריכה
ולא אכפת לה
מאף אחד!

את רוצה
לשיר את השיר שיביא לך אהבה
להלחם
במה שמפחיד אותך
תהיי חזקה
לבטא
את השמחה שבך שנדחקה..
לא תפסיקי לקוות

לומדת
משתמש פעיל
הודעות: 138
הצטרף: ש' ספטמבר 14, 2013 10:48 am

Re: היי, מזמן לא הייתי כאן (אולי טריגר)

הודעהעל ידי לומדת » ד' נובמבר 04, 2015 1:30 am

ממליצה לך ולכל מי שיכולה - לקחת נשימה ושעה חופשית
ולשבת לקרוא את המאמר.
יש שם תובנות מאוד פשוטות, לכאורה, שמסבירות בדרך מובנת ופשוטה ממה נובעים רוב הקשיים שאנו חוות.
זה בהחלט פתח אותי להשלמה וקבלה עצמית.
זו לא אשמתי, אף אחד מהדברים המאפיינים אותי הוא לא תוצאה של פגם אופי.
כל נבנים ומתבטאים ממקור אחד : הפגיעה.
ניתן להתמודד עם זה - לא בטוח שיש בארץ גורמים טיפוליים המתמצאים בשיטות אילו ואם יש אז הן מעטות מדיי.
אני מקווה שאוכל לפתוח בעתיד לבוא מרכז שיעסוק אך ורק בטיפול בנפגעות מכל ההיבטים הנחוצים.
אשמח לצרף כל אחת מכן לעשייה וגם לטיפול (:
לומדת

אישה באפלה
משתמש פעיל
הודעות: 345
הצטרף: ה' פברואר 04, 2010 5:37 pm

היי ,טריגר אכזרי....ירד לי סלע מהלב!!

הודעהעל ידי אישה באפלה » ש' דצמבר 12, 2015 7:44 am

האם הילדה של אחי נהרגה??? כפרה עוונות על מה שאחי עשה לי בחיים?? ?????????????
עכשיו אני מבולבלת , יושבת מול המחשב בשבת בבוקר, ואני נכנסתי לכאן לספר לכם מה אני עוברת בתקופה הכי קשה בחיים שלי,
נכון נאנסתי !! נכון עברתי התעללות - וגם גנב לי כספים ורימה אותי בקצור גזל את כולי לאורך עשרות שנים . לאן לא הגעתי למשטרה ולבתי משפט בלי סוף............רע אבל סלע ירד לי מעל הלב עכשיו אני רואה את הצער שלו כמה כואב לו שאבד ילדה :scared: :cry2: :cry2: :cry2: :cry2: :cry2: ואני נשארתי חסרת אונים לאורך עוד שנים רבות עם הצער הזה שהוא גרם לי .....
ואני מרגישה כמו הסיפור של אמנון ותמר........ :cry2: :cry2: :cry2:

לומדת
משתמש פעיל
הודעות: 138
הצטרף: ש' ספטמבר 14, 2013 10:48 am

Re: היי, מזמן לא הייתי כאן (אולי טריגר)

הודעהעל ידי לומדת » א' פברואר 07, 2016 11:37 pm

יקרה - את חזקה.
אלוהים איתך, את יודעת זאת.

הסברתי לך גם אז, בשיחה - המוות שלה הוא קשה, אין ספק.
אני יודעת שגם מצער מאוד כי היית קרובה אליה.

לא שווה שתתייחסי אליו ואל מה שהוא עובר, אחרי כל הסבל שגרם לך.

נפלאות דרכי עולם - לעיתים הפתרונות באים לבד, כשהמערכות חסומות ואין לאן לפנות.
אוהבת ומתגעגעת - המון זמן לא נפגשנו אהובה.

אני אמורה להיות בעיר שלך להגיש שם טפסים,
אולי נקבע מפגש?!
לומדת


חזור אל “תקיפה מינית במשפחה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 47 אורחים