ערב טוב.. פריקת לב

משפחה לא בוחרים, אנחנו נולדים לעולם הזה, לאנשים שאמורים להיות הסביבה הקרובה ביותר אלינו.
במשפחה, שאמורה לאהוב באש ובמים, לפעמים דווקא האנשים שאמורים להגן עלינו מהעולם, הם אלו שפוגעים בנו.
לפעמים הסביבה או שאר בני המשפחה מרגישים, ולפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו לבד לבד, בלי שאף אחד רואה ושומע.
תקיפה מינית במשפחה, יכולה להיות מאבא, אמא, אח ואפילו אחות - כולם אסורים על פי חוק, ואף אחד מהמקרים אינו אשמתכן/ם.
לצערנו, ואולי להפתעתכם, תופעה זו, אינה נדירה, אז חשוב מאד שלא תתביישו, כי אנחנו כאן בשבילכם...
בפורום הזה תוכלו לדבר על כל מה שעובר עליכם, המחשבות, החששות, לשאול שאלות, לדבר עם בנות ובנים שעברו או עוברים
דברים דומים, ובעיקר, תמצאו את עצמכם מוקפים באנשים טובים ותומכים, שיקשיבו בסבלנות, יתמכו ויעטפו אותכם בהרבה אהבה.

המנהלים: אורית, מיכלל

הדוכסית
הודעות: 2
הצטרף: ו' ינואר 30, 2015 8:38 pm

ערב טוב.. פריקת לב

הודעהעל ידי הדוכסית » ו' ינואר 30, 2015 9:08 pm

ערב טוב יקרים... אני במצב נפשי רע ומרגישה שכל העולם חרב עליי. קשה לי להתמודד עם כל עומס הרגשות שפוקדות ומפלשות בתוך ליבי וגורמות לי לדמם למוות בנפשי.
גדלתי מאז ומתמיד בתוך אלימות. עם אמא ביולוגי מכה ושובר דברים. אךכוהוליסט ממורמר. צעקות ומריבות. חנק. ניסיון לרצוח אותי. בגיל שלוש. עוני . כעס. על העולם. עברתי שנים אונס, הטרדה מינית, איומים, ברוטאליות ואלימות בכל המובנים ממישהו שהיה אמור לשמש לי דמות אבהית. ובמקום זאת ניצל את המומנטום ופגע בי כמו בבובה. חסרת עמוד שידרה שלא יכלה להגיד לו ולהתגונן מפניו. תמיד פחדתי ממנו פחד מוות. הוא בן אדם גדול וחזק פיזית.
זה קרה מגיל שש בערך עד גיל 17. זה קרה כל יום זכור לי. כל יום של כאב. של עינויים. של סיוטים. של בכי. בכי קורע לב. של ילדה קטנה שמחבקת בובה ומבקשת למות. להיעלם. ושזה ייפסק כבר. ילדה שלא מבינה במה היא פשעה או למי היא הזיקה. מנסה להדחיק אותו עמוק במח, ולחשוב שאולי אני מטורפת ושאני פשוט הוזה את זה ושאין מצב שזה קורה באמת. למה דווקא אני?
לא רק שלא הצלחתי לדחוק את זה, הסבל התחיל לדחוק אותי למקומות חשוכים ואפלים מאוד בנפש. חיפשתי סיפוקים שיוציאו אותי מהסבל הזה. שיקהה את החושים שלי. אלכוהול. כדורים. הסנפה. שיטוטים אחר כלום. חיפוש עצמי. גברים. הרבה גברים.
לנצל גברים. כמו שניצלו אותי. להרגיש משהו. ככל שהמשכתי עם זה זה רק נתן לי להרגיש חלולה יותר ריקנית וחסרת ערך. נשרתי מהלימודים שנתיים לפני הסוף. מתלמידה מצטיינת שמצליחה בהכל לכלום לגדול. נאדה. עישנתי. לא הבינו מה עובר עליי ולמה.
בגיל 17 סיפרתי הכל ליועצת בבית ספר ומשם זה השתלשל לתלונה ומעצר ובית משפט שופטים עורכי דין, הכפשות, איומים, בכי, נדודי שינה, דיכאון, רצון למות. והרבה ממנו. שלוש שנים זה נמשך עד שהחליטו לשחרר אותו מחמת הספק. את הפדופיל הסוטה שהרס לי את החיים. הוא משוחרר. בחוץ. עושה ככל העולה על רוחו. הוא בחוץ ואני  בכלא. הוא מאושר ואני דפוקה  לכל החיים. רצחו אותי. מה נישאר ממני?
המשפחה שלי לא מאמינה לי. הם פרימיטיביים ומבחינתם אם מישהו כבר אשם פה אז זאת  אני. כי אני זונה. וכי אני זו שהצעתי את עצמי. ואיך יכולתי להיכנס למיטה של הגבר שלה. זה מה שאמא שלי שאלה אותי. הסתכלתי עליה עם דמעות בעינים.
אני מנסה להשתקם ולא מצליחה. לא מצליח לי בכלום בחיים. היה לי חבר שנה. חבל ממש. אחד כזה שמגיע פעם בשבועיים לזיין וללכת. זה חבר? אפילו את היומהולדת שלי לכ זכר, וכשהזכרתי לו, שזה היום, שאל בעליבות אם להגיע. אמרתי לו שאין צורך ושלא יעשה טובה. העלבון חנק אותי. בכיתי. בסוף זרקתי אותו לכל הרוחות.
לפני מעל שבעה חודשים הכרתי בחור ממש חמוד. זה היה נראה טוב מידיי. הרי ממתי לי מגיע משהו טוב.. הוא היה מקסים ולבבי. והרעיף אהבה כמו שאף אחד בחיים לא עשה והרגשתי טוב. קצת. הוא עזר לי לקום קצת. ולהזדקף. עד שפקדה אותו מחלה. כבר חודשיים בערך שהאהבה שלי חולה מאוד. התפרצה אצלו מחלת נפש. הוא שומע קולות ואיומים יומם וליל. זה הרג אותי. הוא כבר לא היה איתי. הוא היה מישהו אחר. למרות שמידיי פעם הוא חוזר אל עצמו, אבל לעיתים נדירות. ושוב המזל הרע שלי היכה בי בעוצמה. בלב. כאב. אני לא יודעת אם הוא יחזור אל עצמו. והרבה אנשים אמרו לי לקום וללכת. כולל אמא שלו. שהיא ממש לא בן אדם נחמד. כך הסתבר לי. אחרי חצי שנה שהכל היה בסדר בינינו. אז פתאום היא התנפלה עליי והאשימה אותי בהכל. שאני מכבידה עליו עם העבר שלי והורסת לו ולהם את החיים ושאנחנו בכלל לא מתאימים. אני מגיעה ממשפחה הרוסה, וידוע שכסף אצלנו זה עניין כבד ושהמצב לא מלבב, לכן גם העלתה את העניין הכספי, וניסתה להפוך אותי לרודפת בצע, והחליטה שאני איתו בשביל הכסף. אחרי שכל הזמן הזה הוא זה שרדף אחרייי.
זה הרג אותי. הכל. ישבתי בבית. מכוסה עם שמיכה מעל הראש. ובכיתי ןבכיתי ובכיתי נהרות והתפללתי לאלוהים. בבקשה תעזור לי. תעשה משהו. צריכה את עזרתך. למה כל זה מגיע לי? מה חטאתי? :cry2: :cry2:

סמל אישי של המשתמש
תמי
מתנדבת מסל"ן
הודעות: 78
הצטרף: ב' נובמבר 10, 2014 2:57 pm

Re: ערב טוב.. פריקת לב

הודעהעל ידי תמי » ו' ינואר 30, 2015 11:04 pm

לדוכסית שבת שלום
מבינה שעברת חיים קשים מאוד וגם עכשיו לא קל לך. טוב שפרקת את צרותיך פה לשם כך אנחנו פה . לא כתבת האם טופלת בעבר והאם את מטופלת כעת. האם יש לך חברות לשתפן במה שקורה. תמיד תוכלי לפנות למסל"ן לעזרה . אינ יודעת מאיזה איזור את בארץ אך הטלפון הוא 1202 ומתנדבות עונות 24 שעות ביממה. את חזקה - ומקווה שהדברים יסתדרו עם החבר לאחר טיפול. ואם קשה לך אנא התקשרי למסלן באיזור מגורייך ובקשי טיפול ועזרה. שיהיו לך ימים טובים :growing: :flowers: תמי מתנדבת במסלן.

הדוכסית
הודעות: 2
הצטרף: ו' ינואר 30, 2015 8:38 pm

Re: ערב טוב.. פריקת לב

הודעהעל ידי הדוכסית » ש' ינואר 31, 2015 8:18 am

שלום תמי היקרה.
כשכל הסיפור התפוצץ קיבלתי טיפול במשך שנה מפסיכולוגים ופסיכיאטרים. הייתה גם תקופה שהחליטו לאשפז אותי מחשש לחיי. סבלתי מדיכאון חריף ופוסט טראומה, בשפתם הם קוראים לזה הפרעת אישיות גבולית והפרעת הסתגלות. לא שההפרעות האלו נעלמו.. הפסקתי את הטיפולים בעצמי לנוכח ההרגשה שלי שזה לא הולך לשום מקום ואין התקדמות. אןלי בעתיד אחזור אליהם שוב...

סמל אישי של המשתמש
עפרה
מתנדבת מסל"ן
הודעות: 20
הצטרף: ו' נובמבר 15, 2013 7:04 pm

Re: ערב טוב.. פריקת לב

הודעהעל ידי עפרה » ש' ינואר 31, 2015 5:15 pm

שלום פריקת לב
עברת הרבה בחיים שלך וזכותך להיות אהובה.
זה הזמן שלך לתת תמיכה לבחור שאוהב אותך, נסי לגייס מכוחותיך וברור שיש לך ולהיות שם לצידו בימיו הקשים.
בתקווה שהימים היפים יחזרו במהרה

לורנס
משתמש פעיל
הודעות: 910
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 10:07 am

Re: ערב טוב.. פריקת לב

הודעהעל ידי לורנס » ד' פברואר 04, 2015 10:53 am

ברוכה הבאה לדוכסית,
תודה לך ששיתפת אותנו בסיפור הקשה שלך. הגורל לא חייך לך, בלשון המטה, ואילו מצאת כוחות להתקומם ולדרוש צדק -שלא קיבלת, לצערי- ואילו הצלחת לשרוד אירועים בלתי נסבלים ולחפש דרך להתגבר. כל הכבוד לך!
אבל יש גבול למה שאדם יכול לסבול ולהמשיך, בלי עזרה מתאימה. ולכן אני גם בדעה שאת צריכה לחזור לטיפול מקצועי, אם זה ניתן לך.
בכל אופן, תמשיכי לפרוק כאן ולעדכן אותנו על צעדייך ורגשותייך.
אנחנו אתך, מאמינים\מאמינות בך.
:hi: לורנס

סמל אישי של המשתמש
מיכלל
סגל מסל"ן
הודעות: 2554
הצטרף: ב' יולי 06, 2009 9:24 am

Re: ערב טוב.. פריקת לב

הודעהעל ידי מיכלל » ב' פברואר 09, 2015 9:38 pm

דוכסית יקרה !
אני מאחלת ומתפללת שיהיו לך
לכל דבר יש את הרגע המתאים,
קבלי מרץ ואנרגיה חיובית ,ובזמן הנכון לך נסי שוב טיפול.
איתך להצלחתך, בהערכה, מיכל.

לומדת
משתמש פעיל
הודעות: 138
הצטרף: ש' ספטמבר 14, 2013 10:48 am

Re: ערב טוב.. פריקת לב

הודעהעל ידי לומדת » ו' פברואר 13, 2015 10:59 pm

"סבלתי מדיכאון חריף ופוסט טראומה, בשפתם הם קוראים לזה הפרעת אישיות גבולית והפרעת הסתגלות. לא שההפרעות האלו נעלמו.. הפסקתי את הטיפולים בעצמי לנוכח ההרגשה שלי שזה לא הולך לשום מקום ואין התקדמות."

כ"כ מעצבן לשמוע את זה - את האיבחון הלקוי של גורמים טיפוליים שאין להם מושג מה לעשות ואיך לטפל.
מ-ע-צ-ב-ן!!!!!
לא נכון,
מנמיך,
מחליש...

בכל מקרה - מבחינתי את גיבורה גדולה.
להתמודד מול עולם שלם שיוצא נגדך, את הילדה הקטנה...
גם המשפחה, גם המשטרה, גם המטפלים, גם אמא של החבר - אוףףףף.

תדעי לך שאת לוחמת, עליך, עלינו, על כל אותן נפגעות.
השינוי מתחיל להירקם, הוא בחיתוליו לצערי.
תלחמי על זכותך לחיים טובים, לעבודה, לזוגיות, לבית שאת תצרי לך, - אולי תאמצי חתול או כלב - הם מחזירים המון אהבה ותשומת לב. מניסיון.

וספרי מה קורה איתך, אל תוותרי עליך - אל תרימי ידיים, אפילו שלפעמים מאוד מאוד קשה.
אני מאמינה שבני משפחתך הם "מרעילים" ולכן הייתי מתרחקת מהם - רק אנשים תומכים שיהיו סביבך.
לגבי החבר - מאחלת שיתחזק ויחלים מהר ):

את צעירה וכל העולם פרוס לפניך - לפעמים הושטת יד לאחר - עזרה מישהו/י במצוקה מאוד יכול לעזור ולרומם אותנו עצמנו.
נסי את זה - תופתעי לגלות כמה כוחות חבויים בך.

בהצלחה

סמל אישי של המשתמש
אמה
משתמש פעיל
הודעות: 1636
הצטרף: ש' דצמבר 17, 2011 11:41 pm
מיקום: לאליסל"ן אחראית איזור מרכז ודרום

Re: ערב טוב.. פריקת לב

הודעהעל ידי אמה » ו' מרץ 20, 2015 12:27 pm

היי דוכסית.. מדהים שגם הכתיבה שלך אצילה כמו השם שלך )וואו, איזה משפט פתיחה קיטצ'י בטירוףףףף!!!!!!!!!!!)
מה שלומך היום? איך את?
תאבדי את השפיות.. תאבדי אותה רק קצת.. תאבדי אותה עד שתצליחי למצוא את עצמך.. לא נורא שהעולם יהרס בדרך.. שהעולם ישרף בלהבת האגואיזם..
תאבדי את עצמך קצת מרצון, כי כל הזמן זה קורה בכח ..
תאבדי את עצמך.. תאבדי רק כדי למצוא.


חזור אל “תקיפה מינית במשפחה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 42 אורחים