כמעט שנתיים לא הייתי כאן...

משפחה לא בוחרים, אנחנו נולדים לעולם הזה, לאנשים שאמורים להיות הסביבה הקרובה ביותר אלינו.
במשפחה, שאמורה לאהוב באש ובמים, לפעמים דווקא האנשים שאמורים להגן עלינו מהעולם, הם אלו שפוגעים בנו.
לפעמים הסביבה או שאר בני המשפחה מרגישים, ולפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו לבד לבד, בלי שאף אחד רואה ושומע.
תקיפה מינית במשפחה, יכולה להיות מאבא, אמא, אח ואפילו אחות - כולם אסורים על פי חוק, ואף אחד מהמקרים אינו אשמתכן/ם.
לצערנו, ואולי להפתעתכם, תופעה זו, אינה נדירה, אז חשוב מאד שלא תתביישו, כי אנחנו כאן בשבילכם...
בפורום הזה תוכלו לדבר על כל מה שעובר עליכם, המחשבות, החששות, לשאול שאלות, לדבר עם בנות ובנים שעברו או עוברים
דברים דומים, ובעיקר, תמצאו את עצמכם מוקפים באנשים טובים ותומכים, שיקשיבו בסבלנות, יתמכו ויעטפו אותכם בהרבה אהבה.

המנהלים: אורית, מיכלל

אודט
הודעות: 1
הצטרף: ב' נובמבר 17, 2014 9:37 pm

כמעט שנתיים לא הייתי כאן...

הודעהעל ידי אודט » ב' נובמבר 17, 2014 9:59 pm

היי,שמי אודט.
חלקכן אולי זוכרות ומכירות אותי.
לא אפרט את הסיפור שלי(פירטתי אותו כאן מזמן).
אבי התעלל בי מינית במשך 10 שנים בילדותי,לפני שנתיים וחצי הגשתי תלונה במשטרה ורק לפני שבועיים סיימתי את חלקי במשפט.
רציתי לשתף אתכן קצת במשפט.
מערכת בית המשפט...כל כך הזויה ומוזרה אבל אחרי שנתיים וקצת הגיע המשפט המיוחל.
כל כך הרבה דחיות וקביעת תאריכים חדשים,מצד אחד רציתי לסיים את זה ומצד שני היה לי נוח שזה נדחה.
ישבתי מול שלושה שופטים(שתי שופטות ושופט).
היו לי שלושה דיונים שבסופם סיימתי את חלקי,עכשיו הגיע תורם של העדים להעיד ואחר כך תורו של אבי לעמוד מול השופטים.
איך המשפט ייגמר? איני יודעת אבל אני מקווה שאבי יקבל את עונשו.
הקושי הכי גדול במשפט היה לראות את אבי אחרי שנתיים שלא ראיתי אותו.
החלק הראשון של העדות שלי-הפרקליטה שלי שואלת שאלות ואני צריכה לענות לה,את החלק הזה עוד איכשהו עברתי אבל עדיין לא נשמתי לרווחה כי החלק הקשה עדיין לא הגיע.
החלק הקשה הוא החלק השני בו עורך דינו של אבי צריך לשאול אותי שאלות.
הוא ניסה להתקיל אותי ולהוציא אותי שקרנית כי זה תפקידו אבל הוא לא הצליח כי אני דוברת אמת.
ברוך השם אחרי קושי רב גם את החלק הזה עברתי.
אני רוצה לייעץ לבנות שמפחדות להגיש תלונה.
תאזרו אומץ ותסתכלו לפחד בעיניים.
בהתחלה גם אני פחדתי,האמת שאני עדיין פוחדת אבל דבר אחד אני יודעת-האמת איתי ואני צודקת.
היום אני בת 22 ואני מבינה שאני רוצה לחיות חיים שקטים וטובים בלי אף בן זונה שישב לי על הכתף ולא ייתן לי מנוח.
אולי זה לעולם לא יקרה אבל לפחות אני יודעת שניסיתי.

סמל אישי של המשתמש
תמי
מתנדבת מסל"ן
הודעות: 78
הצטרף: ב' נובמבר 10, 2014 2:57 pm

Re: כמעט שנתיים לא הייתי כאן...

הודעהעל ידי תמי » ב' נובמבר 17, 2014 11:10 pm

היי אודט,
תודה ששיתפת אותנו במה שעבר עלייך בבית המשפט. תמשיכי להיות חזקה ונחושה כפי שאת . אני מרגישה כי מה שכתבת יחזק בנות אחרות המתלבטות בנושא זה. מקווה כי אביך יקבל את העונש המגיע לו . תמי - מתנדבת במסלן

לורנס
משתמש פעיל
הודעות: 910
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 10:07 am

Re: כמעט שנתיים לא הייתי כאן...

הודעהעל ידי לורנס » ה' נובמבר 20, 2014 8:37 am

שלום אודט,
אני מוסיפה את תודותיי על עדותך מאוד חשוב לאלו שחוו פגיעות כמוך. אני גם מסירה לפניך את כובעי על האומץ והתמדה במלחמה לצדק שמגיע לך. את משדרת כוח נפשי ותקווה. מקווה שתמשיכי בכיוון ותקטפי את הפרות, גם בזוגיות מוצלחת.
בהערכה,
לורנס :flowers:


חזור אל “תקיפה מינית במשפחה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 44 אורחים