פריקה אולי טריגר

משפחה לא בוחרים, אנחנו נולדים לעולם הזה, לאנשים שאמורים להיות הסביבה הקרובה ביותר אלינו.
במשפחה, שאמורה לאהוב באש ובמים, לפעמים דווקא האנשים שאמורים להגן עלינו מהעולם, הם אלו שפוגעים בנו.
לפעמים הסביבה או שאר בני המשפחה מרגישים, ולפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו לבד לבד, בלי שאף אחד רואה ושומע.
תקיפה מינית במשפחה, יכולה להיות מאבא, אמא, אח ואפילו אחות - כולם אסורים על פי חוק, ואף אחד מהמקרים אינו אשמתכן/ם.
לצערנו, ואולי להפתעתכם, תופעה זו, אינה נדירה, אז חשוב מאד שלא תתביישו, כי אנחנו כאן בשבילכם...
בפורום הזה תוכלו לדבר על כל מה שעובר עליכם, המחשבות, החששות, לשאול שאלות, לדבר עם בנות ובנים שעברו או עוברים
דברים דומים, ובעיקר, תמצאו את עצמכם מוקפים באנשים טובים ותומכים, שיקשיבו בסבלנות, יתמכו ויעטפו אותכם בהרבה אהבה.

המנהלים: אורית, מיכלל

לורי
משתמש פעיל
הודעות: 223
הצטרף: ה' יוני 17, 2010 9:00 am
מיקום: מרכז

פריקה אולי טריגר

הודעהעל ידי לורי » א' דצמבר 09, 2012 4:31 pm

לא היתי פה תקופה ארוכה ואולי זה לא נכון שאני כאן אכ הלב שלי מתפווצצ מהכאב
הבדידות אוכלת אותי אכ התרגלתי לבדידות היא הדבר היחיד שקים בתוכי עם המון כאב ועצב
גם לבכות אי לי כח הכל קשה לי אני עיפה כל ככ מרגישה סמרטוט מלוכלכ
יש בלבי חור מדמם ולא מפסיק אני חלשה ואיש לא מתאר כמה אני סוחבת
בחוץ הכל נראה בסדר אכ בפנים סערה סופה חזקה אין שקט שלווה
הפסקתי לצעוק לעזרה אני סוחבת הכל לבדי ואני לא ממתלוננת אני רק מיחלת להעלם לא להיות בגופי המחולל המזוהם מרגישה שונה לא שיכת לעולם הזה מרגישה חיה ומתה בו זמננית הכאב זו עדות אילמת לקיומי אין בי חלומות תקוות הכל מרוסק שבור על הרצפה הקרה עיפתי מלאסופ אין בי עו תקווה וחיים השלמתי שאני אחרת שונה כמו ציופר אכ לי שברו את הכנפים ושמו אותי בכלוב לבד ואני גוססת מעאב בדידות לפעמים בוכה לפעמים מכונסת בעצמי שתקתי האפלה. לא מבקשת דבר רק פרקתי מלבי הכבד. הדמעות זלגו ללא שליטתי. קשה לנשום מהכאב חד חותך. אני מצטערת על מי שאני על קיומי.
"דברי עכשיו ילדה אני שומעת
כל העולם מקשיב למלמולך
דברי, מלאך שלי, אני יודעת
שלא תמיד יקשיבו לקולך...."

חזור אל “תקיפה מינית במשפחה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 33 אורחים