מכתב שכתבתי על הפגיעה בעברתי...

משפחה לא בוחרים, אנחנו נולדים לעולם הזה, לאנשים שאמורים להיות הסביבה הקרובה ביותר אלינו.
במשפחה, שאמורה לאהוב באש ובמים, לפעמים דווקא האנשים שאמורים להגן עלינו מהעולם, הם אלו שפוגעים בנו.
לפעמים הסביבה או שאר בני המשפחה מרגישים, ולפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו לבד לבד, בלי שאף אחד רואה ושומע.
תקיפה מינית במשפחה, יכולה להיות מאבא, אמא, אח ואפילו אחות - כולם אסורים על פי חוק, ואף אחד מהמקרים אינו אשמתכן/ם.
לצערנו, ואולי להפתעתכם, תופעה זו, אינה נדירה, אז חשוב מאד שלא תתביישו, כי אנחנו כאן בשבילכם...
בפורום הזה תוכלו לדבר על כל מה שעובר עליכם, המחשבות, החששות, לשאול שאלות, לדבר עם בנות ובנים שעברו או עוברים
דברים דומים, ובעיקר, תמצאו את עצמכם מוקפים באנשים טובים ותומכים, שיקשיבו בסבלנות, יתמכו ויעטפו אותכם בהרבה אהבה.

המנהלים: אורית, מיכלל

פרח לב הזהב
הודעות: 43
הצטרף: א' אפריל 08, 2012 12:54 am

מכתב שכתבתי על הפגיעה בעברתי...

הודעהעל ידי פרח לב הזהב » ג' אפריל 10, 2012 2:26 pm

אני נמצאת במכינה קדם צבאית. לפני חודשיים בערך עשיתי שיעור לחצי מחברי המכינה. דיברתי בשיעור על תקיפה מינית, הצגתי בשיעור כמה סיפורים ובתוך כל הסיפורים הצגתי מכתב שכתבה בחורה צעירה. בסוף השיעור נחשפתי בפניהם וסיפרתי שאני היא אותה בחורה צעירה ואני זו שכתבה את המכתב.. את הפיות הפעורים שלהם אתם בטח יכולים לתאר.. :)
אז הינה המכתב שלי:
הכי חשוב זה שאימא לא תדע. זה תמיד הדהד לי בראש. באותה התקופה לא עלה לי לראש אפילו לא לשנייה שנפלתי קורבן להטרדה מינית. כששוטפים לך את הראש ואומרים שאין סיבה שאימא תדע כי בעצם הכול בסדר ושום דבר לא קורה, ואת ילדה קטנה ותמימה את מתחילה להאמין בזה. כי למה שתחשבי שמשהו לא בסדר? שמשהו קורה?! אבל בכל זאת למרות הכול את כן מרגישה שמשהו פה לא נכון כי הוא כל כך פוחד שאימא תדע אז גם את מתחילה לפחד שהיא תדע כי כנראה שאת אשמה בהכול והוא בסה"כ מגן עלייך מאימא שכנראה נורא תכעס עלייך אם היא תגלה. את גם לא באמת יכולה לעשות משהו, את מאמינה שזה הגורל שנקבע לך. התרגלת לזה שאין דבר כזה להגיד לא, המילה הזאת כבר לא נמצאת בלקסיקון שלך. ולמה שתהיה? אם הוא היה מאיים עלייך וצועק אז באופן אוטומאטי היית מפתחת אליו שנאה והיית רוצה להתנגד ולנקום ואז היית אומרת לא. אולי זה לא באמת היה עוזר לך אבל לפחות היית מסוגלת להוציא מהפה את המילה הקטנה והחשובה הזו... לא! אבל כשהוא מדבר אלייך יפה ומשכנע אותך שהכול בסדר וזה לא כזה נורא אז כאילו לא נעים לך ממנו כי הוא כביכול כ"כ דואג לך, את מרגישה כפוית טובה ולא מסוגלת לצעוק ולסרב למרות שבלב שלך ישנה ציפור קטנה כזו שמציקה לך ולוחשת שמשהו קורה פה וזה לא משהוא טוב. אבל למי אכפת בכלל מהציפור הזו? את מגרשת אותה כי אין לך כוח להתמודד איתה. ואז את פשוט נפרדת לשלום מהמילה הכ"כ חשובה הזו שיכלה לשנות כ"כ הרבה דברים. המילה הזו נעלמת לתקופה ארוכה והיא חוזרת אלייך רק לאחר כמה שנים, והיא חוזרת כי עכשיו כבר התבגרת ואת פתאום מבינה ולמרות שאת מפחדת את אומרת לא!! אז מה שאימא תדע ואז מה שהיא לא מאמינה לי והיא נגדי? עדיין מותר לי להגיד לא!

מעניין אותי לדעת מה דעתכם על המכתב ומה דעתכם על השיעור.. אם זה נכון שנחשפתי בפניהם בצורה כל כך גלויה.
אחרי השיעור הייתי באופוריה והרגשתי ממש טוב כי כולם קיבלו את הסיפור שלי בהבנה ואמרו כמה הם מעריכים אותי אבל אחרי חודש נכנסתי פשוט לדיכאון עמוק שאני עדיין בתוכו.. כמה בנות פה אמרו לי שהדיכאון הוא חלק מתהליך של החלמה והשלמה עם הפגיעה.. אבל יכול להיות שזה מין תופעת לוואי מהשיעור? אני מעדיפה לחשוב שזה לא..

סמל אישי של המשתמש
מיכלל
סגל מסל"ן
הודעות: 2646
הצטרף: ב' יולי 06, 2009 9:24 am

Re: מכתב שכתבתי על הפגיעה בעברתי...

הודעהעל ידי מיכלל » ג' אפריל 10, 2012 3:09 pm

הי יקירתי ![אני ידעת שאמרתי שאני מתה על הכינוי שלך אבל אגיד שוב...]
אין נכון או לא נכון,מה שנכון לך הוא הנכון,
אני חושבת שבריא מאוד כשאין סוד,את לא עשית שומדבר אלים,או לא מוסרי את לא זי שאמורה להסתתר,אלא הוא!
הדכאון שיש לך - הוא כן משמעותי שמשהיא בעלת מקצוע תשוחח איתך אולי טיפ טיפה,רק לבדוק את גבולותיו, יש דכאון ,יש עצבות ויש דיכאי קטן,,,הכל שאלה של הכמות ואיך את מצליחה לשמור עלאיכות החיים שלך,,,,
אך אם את לפני גיוס,בידקי היטב עם מי את מדברת ועל מה,,,,
איתך לכל בקשה,בהערכה ענקית,מיכל.

אודטה(:
משתמש פעיל
הודעות: 153
הצטרף: ש' דצמבר 17, 2011 8:31 pm
מיקום: לוד

Re: מכתב שכתבתי על הפגיעה בעברתי...

הודעהעל ידי אודטה(: » ג' אפריל 10, 2012 3:53 pm

היי,קודם כל אני רוצה להגיד לך שאת ממש אמיצה!
אני גם חשבתי לעשות את זה בבסיס בפני כל החברים שלי,כל החיילים בבסיס וכל המפקדים אבל כנראה שאין לי מספיק אומץ לעשות את זה.
אני חושבת שאני בעיקר מפחדת מהתגובות של כולם ומזה שאני צריכה לחשוף את הסוד ששמרתי כל כך הרבה זמן.
אז רק שתדעי לך שאני מאוד מעריכה את האומץ שלך ולדעתי זה טבעי ביותר שאת נמצאת עכשיו בסוג של דיכאון ואני בטוחה שאת תעברי את זה כמו גדולה!
לשעבר-חיה בחושך...

פרח לב הזהב
הודעות: 43
הצטרף: א' אפריל 08, 2012 12:54 am

Re: מכתב שכתבתי על הפגיעה בעברתי...

הודעהעל ידי פרח לב הזהב » ג' אפריל 10, 2012 4:35 pm

היי מיכל, קודם כל תודה לך על התגובות ועל הפירגון לשם למרות שבחרתי רק את חלקו. וההרגשה האישית שלי מהשיעור הייתה טובה, לפחות בהתחלה ולכן בדיוק כמו שאמרת מה שנכון בשבילי זה מה שנכון.
לגבי הדיכאון שלי, אני מקווה שזה משהו שלא יתמשך הרבה זמן.. לדעתי הוא לא למרות שאני ממש רוצה ללכת לטיפול אבל זה נורא בעייתי בשבילי בגלל שאני מתגייסת עוד מעט. נראה אולי אני אצליח להשיג טיפול כלשהו בזמן הצבא או שאני פשוט אחכה עד שאני אשתחרר...

פרח לב הזהב
הודעות: 43
הצטרף: א' אפריל 08, 2012 12:54 am

Re: מכתב שכתבתי על הפגיעה בעברתי...

הודעהעל ידי פרח לב הזהב » ג' אפריל 10, 2012 4:50 pm

חיה בחושך יקרה.. המון תודה לך על הפירגון שלך.. זה פשוט מעלה לי חיוך על הפנים :) אמרת שרצית להתוודות בפני חברים בבסיס והדבר שהכי מפחיד אותך זה התגובות אז אני אספר לך שהדבר שהכי פחדתי ממנו לפני השיעור זה באמת היה התגובות זה באמת מפחיד לעשות את זה אבל שתדעי שהתגובות שאני קיבלתי היו באמת מדהימות ותומכות. מישהי גם באה אליי אחרי השיעור וסיפרה לי שהיא בעצמה חוותה אונס וככה גילינו אחת את השניה בעקבות השיעור הזה. אם זה משהו שאת רוצה לעשות וחושבת שלספר יעשה לך טוב אז לדעתי תלכי על זה... אני בטוחה שהתגובות יהיו מעודדות כי קל לאנשים לזלזל בדברים אבל לא קל להם לזלזל ברגשות כל כך עמוקים וטהורים שנחשפים בפניהם. למרות שהשיעור אולי גרם לעצב הזה שאני נמצאת בו עכשיו אני בכל זאת שמחה שעשיתי אותו כי הוא הכריח אותי לעמוד פנים אל פנים מול הסיפור שלי ולהפסיק להתעלם ממנו זה הכריח אותי להתחיל להתמודד ואומנם ההתמודדות היא קשה מאוד אבל אני באמת מקווה שבסוף זה ישתלם לי.
בכל אופן אם תחליטי כן לספר אני אשמח אם תשתפי אותי.. לי זה היה משמעותי והייתי רוצה להשתתף איתך בזה :)

אודטה(:
משתמש פעיל
הודעות: 153
הצטרף: ש' דצמבר 17, 2011 8:31 pm
מיקום: לוד

Re: מכתב שכתבתי על הפגיעה בעברתי...

הודעהעל ידי אודטה(: » ג' אפריל 10, 2012 5:16 pm

אני אשמח לדבר איתך ולשמוע ממך איך היה לך מההתחלה ועד הסוף,מה היו המחשבות,הרגשות..
אשמח אם תשתפי אותי.
נדבר בהודעות פרטיות?
לשעבר-חיה בחושך...

לורנס
משתמש פעיל
הודעות: 910
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 10:07 am

Re: מכתב שכתבתי על הפגיעה בעברתי...

הודעהעל ידי לורנס » ד' אפריל 11, 2012 9:09 am

פרח לב הזהב,
אני רק רוצה להגיד לך "כל הכבוד" על אומץ לבך ושאני מבחינה בך כח עצום, שיעזור לך להתגבר על הפגיעה הקשה.
בחרת בשם מאוד יפה, הוא בטח משקף את נשמתך.
בהצלחה !
לורנס

אמת
הודעות: 43
הצטרף: ו' מאי 13, 2011 1:45 am

Re: מכתב שכתבתי על הפגיעה בעברתי...

הודעהעל ידי אמת » ש' אפריל 14, 2012 5:37 pm

וואו פרח!
גם הפה שלי פעור כרגע. כל הכבוד לך על האומץ, הכנות והפתיחות.
אני מחכה ליום שבו אצליח להעביר הרצאה על פגיעות מיניות.
אני יכולה להבין את הדיכאון... גם אני.. אחרי שאני מספרת לאנשים נכנסת לזה קצת..
זה הגילוי הזה וכל מה שהוא מעלה איתו כל פעם מחדש...
כמו שלורנס אמרה.. הגילוי והחשיפה הם מאוד חשובים לתהליך ההחלמה.
בא לי לחבק אותך :)
שבוע נפלא וקל
אמת

סמל אישי של המשתמש
אפרת מסלן
מתנדבת מסל"ן
הודעות: 664
הצטרף: א' ינואר 30, 2011 12:04 pm

Re: מכתב שכתבתי על הפגיעה בעברתי...

הודעהעל ידי אפרת מסלן » ב' אפריל 16, 2012 7:11 pm

הי פרח לב הזהב,
מאוד התרגשתי לכתוב את הדברים שכתבת.
אני לא יכולה לתאר לעצמי את הרגע בו חשפת בפניהם שאת היא זו שכתבה את הדברים. בוודאי היה זה רגע מאוד עוצמתי.
אפרת
מתנדבת מסל"ן


חזור אל “תקיפה מינית במשפחה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 35 אורחים