דכאון..

משפחה לא בוחרים, אנחנו נולדים לעולם הזה, לאנשים שאמורים להיות הסביבה הקרובה ביותר אלינו.
במשפחה, שאמורה לאהוב באש ובמים, לפעמים דווקא האנשים שאמורים להגן עלינו מהעולם, הם אלו שפוגעים בנו.
לפעמים הסביבה או שאר בני המשפחה מרגישים, ולפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו לבד לבד, בלי שאף אחד רואה ושומע.
תקיפה מינית במשפחה, יכולה להיות מאבא, אמא, אח ואפילו אחות - כולם אסורים על פי חוק, ואף אחד מהמקרים אינו אשמתכן/ם.
לצערנו, ואולי להפתעתכם, תופעה זו, אינה נדירה, אז חשוב מאד שלא תתביישו, כי אנחנו כאן בשבילכם...
בפורום הזה תוכלו לדבר על כל מה שעובר עליכם, המחשבות, החששות, לשאול שאלות, לדבר עם בנות ובנים שעברו או עוברים
דברים דומים, ובעיקר, תמצאו את עצמכם מוקפים באנשים טובים ותומכים, שיקשיבו בסבלנות, יתמכו ויעטפו אותכם בהרבה אהבה.

המנהלים: אורית, מיכלל

סמל אישי של המשתמש
בובה על במה
הודעות: 7
הצטרף: ש' מרץ 17, 2007 8:19 pm
יצירת קשר:

דכאון..

הודעהעל ידי בובה על במה » ב' ינואר 14, 2008 6:53 pm

חזרתי מטיפול..
עלו סודות .. שרק רציתי וחיפשתי איפה לקבור את עצמי.
אין לי כוחות יותר לזה .
מרגישה שסחטו ממני את החיים ..
אני לא אני .
ורוצה לחזור לעצמי..

אין לי כוח..
עייפה מהחיים האלה ..

מחכה שוב לימים טובים.. :(
"אל תגידו יום יבוא- הביאו את היום"

סמל אישי של המשתמש
אייל
Site Admin
הודעות: 1603
הצטרף: ג' מרץ 06, 2007 12:26 am

Re: דכאון..

הודעהעל ידי אייל » ב' ינואר 14, 2008 7:00 pm

רוצה לספר לנו קצת יותר?
לשתף במה שעברת בטיפול? דברים שעלו?
כמובן שגם לקחת קצת זמן "מנוחה" מהנושאים, זה בסדר...
פשוט נשמע שאת טעונה מאד, וצריכה לפרוק קצת...

סמל אישי של המשתמש
בובה על במה
הודעות: 7
הצטרף: ש' מרץ 17, 2007 8:19 pm
יצירת קשר:

Re: דכאון..

הודעהעל ידי בובה על במה » ב' ינואר 14, 2008 7:31 pm

היי אייל , ותודה על התגובה ..

כתבתי בבלוג שלי עכשיו,
מקווה שזה טיפה ייקל עליי..

עוד סיפור עם הפוגעים.. (לא, לא פגעו בי שוב)
אבל .. אוף..

אין לי כוח..

תודה על העזרה..

בובה
"אל תגידו יום יבוא- הביאו את היום"

שי מתנה
משתמש פעיל
הודעות: 2476
הצטרף: ג' דצמבר 04, 2007 9:38 pm
מיקום: מרכז הארץ
יצירת קשר:

Re: דכאון..

הודעהעל ידי שי מתנה » ג' ינואר 15, 2008 10:37 pm

הי בובה
מטיפול בדרך כלל חוזרים טעונים נסערים
אלו רגעים קשים.
את מטפלת בפצעים כואבים, מוציאה מוגלה
והמוגלה מסריחה, מגעילה מכאיבה!!!!!!!!!!!
וזה קשה!!!
אבל בובה זו הדרך הטובה ביותר
להחלים מהטראומה.
שמחה שאת בטיפול! המשיכי בדרכך זו, למרות הקושי
אל תפסיקי!!!
אוהבת
שי
שי שמאוד אוהבת בעלי חיים

סמל אישי של המשתמש
מורני
משתמש פעיל
הודעות: 382
הצטרף: ג' מרץ 06, 2007 3:57 pm
מיקום: ראשון לציון
יצירת קשר:

בובה..

הודעהעל ידי מורני » ג' פברואר 05, 2008 11:58 pm

ועכשיו אחרי כמה ימים..
את רוצה לשתף אותנו איך את מרגישה היום?
איך הטיפולים? אם הם ממשיכים..
איך את מסתדרת?

מורני
"כל אדם זקוק למקום,
בו יוכל לצאת מדעתו בשלווה"

:bookworm:

סמל אישי של המשתמש
בובה על במה
הודעות: 7
הצטרף: ש' מרץ 17, 2007 8:19 pm
יצירת קשר:

שוב אני

הודעהעל ידי בובה על במה » ש' פברואר 09, 2008 11:05 pm

נעלמתי.. בעיקר כי שבוע שעבר הייתי בנופש באילת
היה כל כך כיף.. שממש ממש קשה לי לחזור לשגרה.
מחר שוב עבודה.
ביום שני שוב טיפול..

היה כיף שבוע לא להרגיש את הכאב בלב..
מועקות אין סופיות..
ועכשיו .. שוב
מנסה לא לתת לזה להשתלט עליי
לעיתים מצליחה ולרוב נשברת..

דכאון של לחזור לחיים האמיתיים..
ולאמר שלום לבילויים..



שבוע טוב ..
ותודה לכל מי שהגיב/ה

:D
"אל תגידו יום יבוא- הביאו את היום"

משתמשת מחוקה1
משתמש פעיל
הודעות: 67
הצטרף: ה' פברואר 14, 2008 11:42 pm

Re: דכאון..

הודעהעל ידי משתמשת מחוקה1 » ו' פברואר 15, 2008 12:12 am

מה רע לשלב בילויים גם בחיים "האמיתיים"? :)
לא צריך לחכות עד שמגיעים לאילת בשביל לנוח קצת מהיום יום ומהמועקות הרגילות.

מה עושה לך טוב?
אפילו אם זה רק לאכול גלידה שאת אוהבת או לשבת עם חברה לכוס קפה...
תנסי לשלב את זה בחיים היום יומיים שלך ולשאוב משם כוחות נפש שיחזיקו אותך בשגרה.

:wink:


חזור אל “תקיפה מינית במשפחה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 38 אורחים