משהו שכתבתי טריגר

משפחה לא בוחרים, אנחנו נולדים לעולם הזה, לאנשים שאמורים להיות הסביבה הקרובה ביותר אלינו.
במשפחה, שאמורה לאהוב באש ובמים, לפעמים דווקא האנשים שאמורים להגן עלינו מהעולם, הם אלו שפוגעים בנו.
לפעמים הסביבה או שאר בני המשפחה מרגישים, ולפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו לבד לבד, בלי שאף אחד רואה ושומע.
תקיפה מינית במשפחה, יכולה להיות מאבא, אמא, אח ואפילו אחות - כולם אסורים על פי חוק, ואף אחד מהמקרים אינו אשמתכן/ם.
לצערנו, ואולי להפתעתכם, תופעה זו, אינה נדירה, אז חשוב מאד שלא תתביישו, כי אנחנו כאן בשבילכם...
בפורום הזה תוכלו לדבר על כל מה שעובר עליכם, המחשבות, החששות, לשאול שאלות, לדבר עם בנות ובנים שעברו או עוברים
דברים דומים, ובעיקר, תמצאו את עצמכם מוקפים באנשים טובים ותומכים, שיקשיבו בסבלנות, יתמכו ויעטפו אותכם בהרבה אהבה.

המנהלים: אורית, מיכלל

shani
הודעות: 12
הצטרף: א' יולי 29, 2007 5:12 pm

משהו שכתבתי טריגר

הודעהעל ידי shani » ג' אוגוסט 07, 2007 4:05 pm

אני יושבת פה במקום שהיה אמור להיות הכי מוגן
ואתה פוגע בי,גם מרחוק כמו בובה בחוטים שאפשר למשוך לכל הכיוונים
הנפש שלי פצועה והיא לעולם לא תחלים
כואב לי שורף לי ואתה שם צוחק
עשית בי כרצונך הרסת נפש שלמה
לא יכולה לקבל את עצמי כמו שאני והכל בגללך
כל השנאה העצמית הגועל הגוף הזה כבר לא שייך לי לקחת אותו ממני
יבוא יום ואני לא אהיה פה אני אסתכל מהשמיים ואז לא תוכל יותר לפגוע בי
ואתה זה שתסבול.

לא מסוגלת יותר להתמודד רוצה למותת כל כך רוצה למות דייייייייייייייייי בבקשה דייייייייייייי שמישהו יעצור את הכאב הזה

מירני
הודעות: 42
הצטרף: ב' יולי 16, 2007 10:06 pm
מיקום: כרמיאל .צפון
יצירת קשר:

שני יקרה

הודעהעל ידי מירני » ד' אוגוסט 08, 2007 1:32 am

אני איתך פה ומחזקת אותך
את לא לבד מאמי אני איתך.
לא מוותרת אני נלחמת ...

shani
הודעות: 12
הצטרף: א' יולי 29, 2007 5:12 pm

תודה..

הודעהעל ידי shani » ד' אוגוסט 08, 2007 11:49 am

אני כבר לא יודעת מה לעשות אני משתגעת.

סמל אישי של המשתמש
נועם
משתמש פעיל
הודעות: 729
הצטרף: ב' מרץ 19, 2007 10:20 pm

הודעהעל ידי נועם » ש' אוגוסט 11, 2007 2:17 pm

יהיה טוב מאמי שלי, אני פה איתך!!!...
זה תקופות. תאמיני לי. אתה דכאוני, שבור, כואב, פוחד...ופתאום בבת אחת מגיע אושר אילעי כזה.
עוד מעט הוא יבוא, אני מבטיחה לך.
"השתיקה שלי זו הצרחה
הכי גדולה שבי..
השתיקה שלי זה הכאב
הכי כואב אצלי..
וכשהשקט יפול כמו חול,
קולי לאיש לא יגיע.
אני יכלתי לבכות,
אבל פחדתי שזה יפריע..."


חזור אל “תקיפה מינית במשפחה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אףאחת2000 ו־ 39 אורחים