עמוד 1 מתוך 1

מרגישה שאין מוצא

פורסם: ד' דצמבר 10, 2008 10:46 pm
על ידי באה מהאימה
לא יכולה להיות קורבן יותר, לא יכולה לסבול את הכאב את הבושה והחילול שבי.
לא רוצה שילדי ידעו והבעל שלי חושף אותי בפניהם ללא הסכמתי.
הילד הקטן מתפרק לי מול העיניים ואני לא יכולה לסבול יותר, לא יכולה לסבול את עצמי. שונאת אותי חבל שנולדתי.
כולם נפגעים בגללי ואני עצמי מחוסלת, לא רוצה יותרררררררררררר לא יכולה יותרררררררררררררר.

Re: מרגישה שאין מוצא טריגר

פורסם: ב' דצמבר 15, 2008 3:01 pm
על ידי באה מהאימה
אני אובדנית כבר שבועיים וחצי וביום שישי האחרון כמעט זה קרה.
לא ביצעתי בסוף כי התנאים לא התאימו אבל בפעם הבאה זה יצליח, אמןןןןןןןןןןן ואמןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן.
במילא אני סתם תופסת מקום ולא צריך אותי אפילו לא ירגישו. לא חשובה לאף אחד לא שייכת לא שוווווווה.
כולם נפגעים מימני כי אני נפגעתי וכך אני אחסוך את הסבל לאחרים.

Re: מרגישה שאין מוצא

פורסם: ב' דצמבר 15, 2008 7:04 pm
על ידי דנה וייזר
באה מהאימה מה שלומך ?
לא הייתי פה הרבה זמן מהעומס שלי האישי ..
אני מבינה שהטיפול לא ממש מצליח עפ"י מה שאני קוראת ..
שוחחנו קצת בעבר ...
יש משהו שאני יכולה לעזור ?
מחבקת אותך חזק
דנה וייזר .

Re: מרגישה שאין מוצא

פורסם: ב' דצמבר 15, 2008 9:23 pm
על ידי באה מהאימה
היי דנה
שמחה לשמוע מימך, חסרת לי כאן.
זה לא שהטיפול לא מצליח, להפך אני מתקדמת שם ועולים המון דברים שמחברים את חלקי הפזל.
יש לי פשוט בעיות אחרות שהן טריגריות למה שעברתי ונגרמות ע"י הבעל שלי שחשף את הסיפור שלי בפני הילדים כנגד רצוני.
הכחשתי והם מאמינים לי אבל איתו אני לא מדברת כבר כמעט שלושה שבועות והבגידה שלו בי היא טריגרית לבגידה משם ומכניסה אותי למקומות הכי קשים, לשחזורים הכי קשים ואני פשוט מאבדת שליטה לחלוטין, פשוט הולכת ומתה יותר ויותר מבפנים. מתחברת לנסיונות האובדניים שלי משם ומאחרי כן ולא מחזיקה מעמד כי זה שם אותי בתוך האובדנות יותר מדי חזק.
המטפלות מאד איתי ומאד תומכות אבל אני נגמרת, לא מחזיקה מעמד, אין לי כוח יותר. בנוסף המצב המתוח בבית פוגע לי בעיקר בילד הקטן שמתפרק לי מול העיניים וסובל מכאבי ראש קשים של מתח (בבדיקות שעשינו לא מצאו שום סיבה לכאבים) ובקיצור מרגישה שאיפה שאני נוגעת הכל מתפרק וכולם סובלים בגללי, ודי לא רוצה יותר וכבר לא איכפת לי מכלום רק לגמור מהסבל הזה. פשוט לא יכולה יותר להשאר במצב הזה שהולך ומסתבך ומחסל אותי ואת הילדים שכל הזמן כל כך ניסיתי להגן עליהם. התייאשתי לגמרי ועד הסוף.
תודה על התגובה שלך - באה מהאימה.

Re: מרגישה שאין מוצא

פורסם: ב' דצמבר 15, 2008 10:33 pm
על ידי דנה וייזר
את מוזמנת לדבר איתי מתי שאת צריכה ..את יודעת את זה כבר ניסית אותי .
(ממש כואב לי שהמצב המשפחתי שלך התדרדר ).
את יודעת שהכוח אצלך בלבד !את יכולה לבחור את נתיב החיים ,למרות הקושי הרב .
תחפשי את הכוחות העצומים שיש בתוכך , הם שם תתני לעצמך לראות את היכולות שלך .
תדברי איתי .
נ.ב
תודה על מה שרשמת על ההודעה שלי
אני באה ממקום אמיתי ואנשים מפרשים אנשים כמוני כרודפים אחר השקל .
נשיקות

Re: מרגישה שאין מוצא

פורסם: ג' דצמבר 16, 2008 8:52 am
על ידי באה מהאימה
היי דנה
תודה על התגובה והאכפתיות.
אני לא מרגישה שיש בי כוחות, אולי היו פעם אבל לא נשאר כלום.
לא מרגישה שיש לי במה להאחז כי הכל מתפורר.
אני מנסה להתמודד עם התופת האישית שלי שהולכת וגדלה באמצעות הטיפול ובעזרת הפורומים אימיילים וכד'.
לא ביקשתי שום תמיכה מהבעל שלי כי הוא לא מסוגל לתת אלא יודע רק לקחת.
הוא מתעצבן שאני יושבת מול המחשב, מפריע לו שאני מוצאת עניין במשהו שהוא לא מודע למהותו ולכן הוא תוקף.
ההתמודדות עצמה קשה מאד וכל מה שאני רוצה זה שיעזוב אותי להתמודד לבד, שלפחות לא יפריע לי וזה לא עוזר.
לא מרגישה בטוח בתוך הבית שלי שבניתי במו ידי, גם אז לא הייתי בטוחה בבית מן הסתם ובקיצור לא בטוח לי בשום מקום.
איך אפשר להחזיק מעמד בצורה כזו? אין שקט, אין שלווה ורוגע, אין ביטחון, אין תמיכה ויש המון עויינות בתוך הבית.
לאן ללכת ומאיפה למצוא כוחות לכל זה ועוד הילדים על הראש שלי מבחינה של לשמור שלא ירגישו ושלא יפגעו. מייאש.
באה מהאימה

Re: מרגישה שאין מוצא

פורסם: ג' דצמבר 16, 2008 11:20 pm
על ידי אורית
כואב לך לשמוע ... נראה לי שלמרות הכל, גם מהמצב הזה אפשר לצמוח.

זה קשה בהרבה אבל זה כן אפשרי.

ניסית לדבר עם בעלך ? לומר לו מה את מרגישה ?

ועם הילד ?

Re: מרגישה שאין מוצא

פורסם: ג' דצמבר 16, 2008 11:54 pm
על ידי באה מהאימה
היי אורית
לא ניסיתי לדבר עם הבעל שלי ואני גם לא מתכוונת. אמרתי את כל מה שהיה לי להגיד אחרי שהוא חשף אותי ואני לא אדבר איתו עד שהוא לא יתנצל ומבחינתי זה גם יכול להשאר ככה. אין לי בעייה עם זה. לו יש ולא מגיע לו פרס. אם אבר איתו זה אומר שאני עוד יותק קורבן מימה שאני כבר ולא רוצה יותר. אני לבד בכל המצב הזה והוא מוקף בתמיכה ואהדה של כל המשפחה הענפה שלו. הילד הקטן בעיקר מתפרק לי בגללו, בגלל שהשליטה היא הדבר הכי חשוב לו ולא משנה את מי הוא דורס כדי להשיג זאת אפילו את הילדים שלו. הוא ניסה והלך לו הכוח כי לא מאמינים לו אלא להכחשה שלי. הוא יודע את זה ולכן מזריק לי ארס כל הזמן כדי להביא אותי לקצה והאמת הוא כמעט הצליח כבר פעמיים בשלושת השבועות האלה. הוא המוות השקט שלי, הורג אותי בלי שאף אחד שם לב או מתייחס ומקבל לגיטימציה מלאה למעשיו בדמות התמיכה הרבה שהוא מקבל. לכן אם יצליח לו סימן שבמילא לא הייתי צריכה לנצח אותו ואת ההתמודדות על החיים שלי ועל לחיות אותם ליד הפגיעה ולא בצילה או יותר נכון במצב שהפגיעה קוברת אותי עמוק עמוק בתוכה.
עם הילד אני כן מדברת ומשתדלת להראות לו שהכל בסדר, אבל הוא מאד רגיש וקשור אלי ומאד דואג לי ולכן גם סובל.
תודה על התגובה שלך ועל האיכפתיות.
באה מהאימה

Re: מרגישה שאין מוצא

פורסם: ו' דצמבר 19, 2008 7:06 pm
על ידי מעיין
באה מהאימה...
שלחתי לך הודעות דרך המסר...
מה שלומך?
בבקשה תצרי איתי קשר..


מעיין.

Re: מרגישה שאין מוצא

פורסם: ש' דצמבר 20, 2008 11:05 pm
על ידי באה מהאימה
היי מעיין
שלחתי לך מסר, מקווה שקיבלת אותו.
מצבי מאד מתוח כרגע בגלל דברים קשים שעוברת בבית.
בטיפול יש איזו שהיא פריצת דרך שנתנה לי גם יותר כוח להתמודד עם מה שקורה בבית.
מה שבטוח הוא שיש לי עוד המון עבודה וכעיקרון לאחות את כל השברים שהם בעצם רסיסים קטנים לא קל בכלל.
תודה על ההתעניינות.
באה מהאימה