עמוד 1 מתוך 1

הרבה דברים.

פורסם: ד' נובמבר 11, 2015 11:28 pm
על ידי בועה על סף פיצוץ
אבא שלי יורד עליי כל הזמן, מעליב אותי, מסתכל עליי ואומר לי שאני לא מפותחת ושלא ירצו אותי, שצריך לאלף אותי כמו כלב, מסתכל לי על התחת ברחוב וצועק שאמי אפסיק לענטז (למרות שאני ממש לא מענטזת), עושה הכל כדי לעצבן אותי ואז מאשים את ״ההורמונים והקריזות של גיל ההתבגרות״, אמא שלי שמה אותי בסטאנדביי בשביל לטפל בדברים אחרים אבל אף פעם לא מפנה זמן כדי לשבת איתי, וכתוצאה מכך שני ההורים שלי לא יודעים דבר וחצי דבר על מה שקורה לי, וקורה הרבהה... אני חושבת שאני בדיכאון, וכמעט חתכתי פעם אבל בסוף עצרתי את עצמי, יש לי חברה שחותכת ונראה שזה ממש עוזר לה ולמרות שאני יודעת שזה לא טוב אני לא יכולה להפסיק לחשוב אם זה יעזור גם לי, יש ילד בשכבה שאני מאוהבת בו אבל לא מסוגלת לומר לו את זה, יש לי בעיות בדימוי העצמי, כנראה בגלל שסבלתי מדחייה חברתית מוחלטת במשך שש שנים. בנוסף לזה אבא שלי אומר לי שאני לא אצליח בחיים, שאני אצטרך לשכב עם המפקדים בצבא כדי לקבל משרה טובה, ושאני שמנה וצריכה להקפיד, שזה בפני עצמי מעליב. הביטחון העצמי שלי ברצפה כל פעם שאני ליד אבא שלי, והוא לא עוזר לי לשקם אותו אלא בונה לו מעלית אקספרס למרתף. שכן שלי בא אליי מאחורה שלשום, חיבק אותי חזק ונישק אותי בצוואר בלי שרציתי, ואני לא יכולה להפסיק לחשוב על זה. לפני שבועיים הוא קרא לי נקנקיה. זה לא היה מפריע לי אם לא הייתי יודעת שבסלנג להתנקנק עם מישהו זה לשכב איתו. הוא הרבה יותר חזק ממני, והיה חייל קרבי, ואני מפחדת שהוא ינסה לאנוס אותי.

Re: הרבה דברים.

פורסם: ה' נובמבר 12, 2015 11:43 am
על ידי מיכלל
הי ,ברוכה המצטרפת,
אני בהחלט מרגישה שממש קשה לך.
גם נשמע שאת חוששת למוגנות שלך.
חשוב ביותר שתצליחי להקים לך חיים בטוחים.
האם תוכלי למצוא מישהו מבוגר שתוכלי לשתף את ריגשותיך וחששותיך.
אולי אימא, אחות גדולה,דודה.
אולי יועצת בבית ספר?
אשמח לעזור בכל בקשה,מיכל.