עמוד 1 מתוך 2

מתלבטת

פורסם: ש' פברואר 23, 2013 1:37 am
על ידי כבר לא שותקת
כמו שכבר כתבתי כאן בהודעה הראשונה שלי, כשהצטרפתי לאתר, יש אלימות פיזית ומילולית בבית מצד "האבא" כבר למעלה מ-25 שנה, עד היום ורק לפני שנה סיפרתי לבן אדם ראשון בחיי אחרי כל כך הרבה זמן של שתיקה. ד"א, אני לא קטינה.
היום אני מטפלת בעצמי ונפגשת פעם בשבוע עם בן אדם מקצועי ואני מדברת על זה, על כל החיים שעברתי בבית, על הילדות שלא הייתה לי,על ההשפעה של האלימות כלפיי ועיצוב האישיות שלי . אני מרגישה שזה עוזר לי לדבר על זה, אבל חשוב לי להגיד שעד כה סירבתי בתוקף להיכנס לתיאורי האלימות המילולית והפיזית שהיו בבית בגלל הבושה. זה כל כך מבייש אותי לספר באילו מילים הוא השתמש כלפיי וכלפי האחרים בבית, איך הוא היכה את אמא ולמה. אפילו קשה לי להעלות את המקרים על הכתב ועוד יותר קשה להגות את המילים. אין לי מושג איך אני הולכת לדבר על זה. אני חושבת שזה חשוב שאספר לאותו גורם מקצועי על המקרים ולא אמשיך לשמור אותם בלב, כי זה יעזור לי להתקדם בטיפול, להיות יותר חזקה, לא לשמור בבטן. גם לא סיפרתי על זה שהוא צפה מול הילדים בפורנו, שהוא התלבש מולנו ועוד כל מיני דברים שקשורים לנושא... זה אפילו עוד יותר מבייש.
אז כמה שאלות:
1. איך אני הולכת לספר על מקרי האלימות הפיזית והמילולית בפירוט? כל כך קשה לי עם זה ואין לי מושג איך אני הולכת לספר על זה . שתבינו שזה הנושא שהכי קשה לי לדבר עליו ושבמשך מלא שנים שתקתי.
אין לי מושג אפילו ממה להתחיל לספר , כמה לספר ...
2. אני מתלבטת אם לספר לגורם המקצועי על זה ש"אבא" צפה מולנו בפורנו ושהוא תמיד נתלבש מולנו ועוד? זה ממש מבייש ואני חושבת לעצמי אם הכרחי לבספר על זה..
תודה לכל מי שיענה.

Re: מתלבטת

פורסם: ב' פברואר 25, 2013 12:31 pm
על ידי מיכלל
יקירה!
אנא,בבקשה ,אל תתביישי!
הבושה היא שלו,לאיזה מילים ולאיזה מעשים ולאיזו אלימות הוא הגיע!
המילים האלה הן לא המילים שלך,נכון הן כוונו אליך,אך את לא האחראית עליהן,
לכן הכי נכון להביא את הכול אל חדר-הטיפולים,וגם את הקושי הזה -תדברי על הקושי,וכשתדברי על הקושי תצליחי לקבל את העזרה בלהיפרד מהקושי ולהוציא את כל המראות הקשות שעברת.
איתך, להצלחתך בטיפול, באהבה,מיכל.

Re: מתלבטת

פורסם: ג' מרץ 05, 2013 2:49 pm
על ידי אורטל ו
אני חושבת שעדיף לספר
יותר נוח שהכל מונח על השולחן
אז הטיפול יותר יעיל

Re: מתלבטת

פורסם: ג' אפריל 16, 2013 4:28 pm
על ידי מלודי
לא יודעת זה אישי - לכל אחד , לי למשל , לא עושה טוב לספר הכול לפרטים.
אף פעם לא הרגשתי טוב אחר כך. סיפרתי רק פעם אחת פרטים לאיש מקצוע, והרגשתי נורא . כאילו חיללתי את הכבוד שלי.
וכן, גם את הכבוד של המשפחה שלי .. לא יודעת למה זה חשוב לי אבל זה חשוב לי. מה זה הבן אדם בלי הכבוד העצמי שלו?
אבל עד שלא תנסי פעם לא תדעי.... איך זה מרגיש לך.
מלודי

Re: מתלבטת

פורסם: ג' אפריל 16, 2013 6:31 pm
על ידי מיכלל
נשמה יקרה !
את לדעתי לא מחללת את כבודה של המשפחה כשאת משתפת בעלת מקצוע[וכן אני יודעת מה זה הייתי שם]
לדעתי נהפוך הוא,זה לבקש עזרה כדי לראות את מה שקורה בעין מקצועית אשר יכולה לפתור לעזור ולשנות.
זו לא בגידה או פרסום ברבים,זה מידע מאוד חסוי למי שיש את התשובות.או שיכול לעזור לך להגיע לתשובות.
המשך יום נפלא,מיכל.

Re: מתלבטת

פורסם: ג' אפריל 16, 2013 11:27 pm
על ידי אמה
היי אחותי, מזדהה איתך בחלק מהדברים פה.. ואני יכולה להגיד לך רק משהו אחד, בשאלות שלך? תסמכי על עצמך ותעני לעצמך את מה שאת חושבת.

Re: מתלבטת

פורסם: ו' מאי 10, 2013 11:09 am
על ידי צהלת החיים
רק רציתי לומר בהמשך למה שכתבו לך-
אם את מספרת זה לא נעים,מבייש,מרגיש משפיל ומחלל...או רגשות לא נעימים אחרים...כל אחת ומה שהיא מרגישה...
אבל זה פותח דרך לתיקון.זה כמו שאם נגיד את רוצה לצבוע את החדר בצבע סגול,בהתחלה תקחי את הצבע ואז זה יראה מכוער כי לא כל הקירות צבועים,אבל בסוף זה יראה יפה...כי הכל צבוע כבר...ואם את רוצה שהחדר יהיה סגול אבל מפחדת לקחת את הצבע ולצבוע,אז החדר באותו צבע אבל בלב שלך את לא מרוצה...ובינתיים את עוד כועסת ומלא דברים עליו אבל עד שלא תדברי ותתגברי זה לא יפתור את כל הכעס והפחד והאשמה וכל מה שאת מרגישה...את עדיין תרגישי ככה...וזה יכול להשתנות אם רק תרצי..
וכן זה מפחיד ואת בטח דואגת מה יקרה לו אם תספרי,אז אם את לא קטינה לא יעשו לו כלום אם את לא תרצי..
אני בקשתי מה יעשו ומה לא ובטיפול מכבדים את זה(למרות שזה מהרווחה אז הם יכולים להתחיל הליך פלילי אם אני יבקש)
אז יקרה המון המון בהצלחה במה שתבחרי לעשות!!!

Re: מתלבטת

פורסם: ש' מאי 11, 2013 2:32 am
על ידי כבר לא שותקת
תודה לכן :)
רציתי לעדכן שסיפרתי על מקרה אחד לפרטים, אחרי שדחיתי את זה אי ספור פעמים.. וזה היה ממש קשה, לתאר לפרטים מה קרה שם - תוך.כדי שאני מדמיינת את זה לעצמי בראש וגם לחשוב מה האיש מקצוע חושב על זה. כ"כ מבייש, לא הייתי מסוגלת להסתכל לבן אדם בעיניים, או לצדדים או להשפיל מבט.. המקרה שסיפרתי עליו הוא הכי קשה שהיה בבית והכי השפיע על עיצוב האישיות שלי.
אבל מה שהכי משמח אותי זה שהייתי בטוחה שאחרי אותו מפגש הכל יציף אותי, כיזו פעם ראשונה שאני מספרת על זה לבן אדם. אבל זה לא קרה. בכלל לא חשבתי על זה וזה לא העסיק אותי.. אני גאה בעצמי שסוף סוף פתחתי את זה, שלא שמרתי בבטן, אני מרגישה תחושת הקלה עצומה.
כל השנים האלה אמרו לי לשתוק, לא לספר והנה שברתי את השתיקה וזה ניצחון קטן עבורי.

Re: מתלבטת

פורסם: ש' מאי 11, 2013 10:53 am
על ידי מיכלל
:flowers: :flowers: :flowers: :flowers: :flowers: :flowers: :flowers: :flowers: :flowers: :flowers: :flowers: :flowers: :flowers: :flowers: :flowers: :flowers: :flowers: :flowers: :flowers: :flowers:
לך באהבה ובהערכה !

Re: מתלבטת

פורסם: ש' מאי 11, 2013 11:48 pm
על ידי כבר לא שותקת
ייאיי תודה אתם פשוט אתר מדהים!
מי ייתן ואצליח לספר על עוד מקרים ודברים שעברתי בבית. אני מרגישה שככל שאני פותחת יותר, משתפת, לא שותקת, כך אני יותר מתקדמת ומתפתחת מבחינה אישית ואפילו מחייכת יותר, כי עד לא מזמן לא היו לי יותר מדי סיבות לחייך :)))))))

Re: מתלבטת

פורסם: א' מאי 12, 2013 12:01 am
על ידי מלודי
כל הכבוד שהחלטת להתמודד!
למרות הקושי!
ומי כמונו מבין כמה הוא גדול....
מחזיקה לך אצבעות.
מלודי

Re: מתלבטת

פורסם: ג' יוני 10, 2014 11:07 am
על ידי ים יקרה
הי יקרה
הרבה דברים חשובים נאמרו פה.
אני רק הוסיף,למה שאנחנו נתבייש ממה שעשו ואמרו לנו?
כילדות קטנות לא הייתה לנו בחירה מה להרגיש ואיך להתייחס לפגיעות.
היום כשאנחנו כבר גדולות אנו לא חייבות להמשיך לסחוב את המסע הכבד הזה על כתפיים.
יש דרכים לשחרר את הסבל ולשקם את החלקים שנפגעו...
אז כול הכבוד שבחרת בשינוי!
מקווה שמאז שכתבת את הפוסט הזה את מרגישה יותר טוב ומתביישת פחות.
הבושה הזות...האשמה...איך אני מבינה אותך...
שנים חלמתי שיש לי מתחת למתה בשק שתי גופות שהרגתי,חתכתי והתמנתי שם...ולא ידעתי מה לעשות,איך להסתיר את מעשיי...כל פעם הייתי מתעוררת בזיעה קרה...או שהייתי חולמת שאני פתאום ערומה ברחוב וכולם מסתקלים עלי ואני רוצה שהאדמה תבלע אותי...
נס שהיא לא בלעה אותי...
אז...היום אין לי יותר סיוטים כי דברתי ומדברת עם אבא שבשמיים,עם"גורם המקצועי"--עם מטפלת היקרה שלי ועוד כמה שאני אוהבת מאוד-מאוד וחייבת להם את השפיות שלי.
אני,כן,לא ילך לספר את הדברים ברבים בגלל כבוד המשפחה.אינני יודעת האם הם פעלו מתוך בחירה או מתוך המוגבלות שלהם.צדק-זה עניין של אלוקים,לדעתי.אני לא רוצה להיות צודקת.רוצה להיות בריאה ושמחה,רוצה כוחות,רוצה לתת לילדים שלי את מה שלא קיבלתי בעצמי,רוצה חברות,רוצה להרגיש אהובה ועטופה,רוצה זוגיות עמוקה ואיחותית יותר,רוצה לממש את עצמי.על זה אני נלחמתי ונלחמת.וכשקשה אני אומרת,שיקפוץ פעמיים לפני שיקבל אפ' פיסה קטנה מעולמי!
כן,כל ההצחלחות שלי בנויות על אומץ לדבר,לשים את הדברים על השולחן,להסתכל ישר לעיניים שלה,לשאוב כוחות ממבט חם ומכיל ולכבד את עצמי במקומות שנרצחתי...
ים,בחום

Re: מתלבטת

פורסם: ג' יוני 10, 2014 11:54 pm
על ידי אמה
כבר לא שותקת כתב:תודה לכן :)
רציתי לעדכן שסיפרתי ...
כל השנים האלה אמרו לי לשתוק, לא לספר והנה שברתי את השתיקה וזה ניצחון קטן עבורי.

מדהימה!!!!! :admire: :admire: :admire: :admire: :admire: :admire: :admire: :admire: :admire: :admire: :admire: :admire:

Re: מתלבטת

פורסם: ד' יוני 11, 2014 12:35 am
על ידי ים יקרה
גיבורה לאומית!!!!!!!!!!!!!!!
ים

Re: מתלבטת

פורסם: ד' יוני 11, 2014 2:24 am
על ידי כבר לא שותקת
תודה על המילים החמות!!
הבושה היא יותר על העובדה שנה שהפוגע הוא "אבא" שלי, כי כל השנים אני שואלת את עצמי איך הבן שהכי אמור להיות קרוב אליי ולהגן עליי מסוגל לעשות דברים כאלה נוראיים??! זה גורם לתסכול ועוד יותר גרם לי למידת אמון נמוכה מאוד באנשים, מחשש להיפגע שוב.
אכן, אני יכולה להגיד שמאז כתיבת ההודעה אני מרגישה שאני מתביישת פחות- אני חזקה יותר ויש לי יותר ביטחון עצמי ואומץ.