איך ממשיכים הלאה

מישהו או מישהי במשפחה מכה, מקלל, מאיים, משפיל או מזניח אתכם, או את מישהו מהמשפחה ? הגעתם למקום הנכון !
כשהאלימות מגיעה מהמשפחה הפגיעה היא כפולה - זו המסגרת שאמורה להיות הכי אוהבת ומוגנת עבורכם.
אם לא נדבר דבר לא ישתנה ולא ייפתר, אנחנו כאן כדי לסייע לכם לצאת ממעגל האלימות במשפחה.
בפורום תקבלו תמיכה ואיכפתיות שיחזירו לכם את החיוך…

מנהל: אורית

לינוייי
משתמש פעיל
הודעות: 92
הצטרף: ג' נובמבר 04, 2008 11:25 pm

איך ממשיכים הלאה

הודעהעל ידי לינוייי » א' אוגוסט 02, 2009 12:23 am

היי
את האמת הרגשתי מן צורך לכתוב שוב
אני לא יודעת למה
אבל כרגיל סיירתי באתר וראיתי פתאום את כל מה שבנות חארות כתבו פה בפורומים שונים גם
על התתמודדויות שלהן
על החוויות שלהן
על איך הן חזרו להתאהב והרגישו ביטחון
ואז נזכרתי שאף פעם לא כתבתי את דרכי ההתמודדותש לי
את האמת עשיתי הרבה דברים בשביל לפגוע בעצמי
כאילו מעולם לא חתכתי ורידים או ניסיתי להתאבד אבל החזקתי סכין קרו בלוורידים יותר מפעמיים שלוש
לפני שנה או יותר בכיתה ח סבלתי מהפרעות אכילה-הייתי אוכלת ומקיאה אומנם סבלתי אז מעודף משקל אבל זה אף פעם לא הפריע לי כל כך עשיתי את זה בשביל לפגוע בעצמי כי זאת בעצם אחת הסיבות שאבא היה מעליב אותי כל כך הרבה היה שלבים שגם לא הייתי אוכלת אף פעם לא ממש נכנסתי למחלה הזאת אבל אכלתי והקאתי במשך חודשיים ואז הפסקתי ואחרי זה סבלתי מזה עוד חצי שנה היו כבר אני לא זובלת מזה ורזיתי הרבה ואני אוכלת בריא ומתעמלת אבל עדיין לפעמי משהו בפנים מציק לי שאני אוכלת ולפעמים פשוט מעצבים בלי שום סיבה אני זורקת מגש עם אוכל שלם
עוד אחת הדרכים שלי להתמודד היה אלכוהול לא משהו רציני אבל כל פעם שהייתי שותה הייתי ממשיכה עד שיום אחשד קרה משהו שגר לי לשתות כמעט בקבוק וודקה מלא
ועוד אחד הנדכים זה סרטי אימה שעליה כבר סיפרתי
ועוד אחד הדרכים שנמשכות עד היום ושזאת אחת הבעיות העיקריות שלי זה בנים.
כעיקרון אני משתמשת בבנים
אני אל מספרת את זה כל כך אבל בלי קשר למקרה של האלימות במפחה ע אבא איבדתי אמון באנשים קרו לי עו אלף ואח דברים שגם את אכתוב עדו מאה פוסטים זה לא יספיק לי
באיזאהו אופן התרגלתי שאנשים נוטשים אותי משקרים לי ובוגדים בי
עוד חלק עיקרי היה בנים
תשומת לב מבנים תמיד הייתה לי ויש לי עד היום
אבל בנים פגעו בי הרבה
ומאז אולי השנה הזאת אני רק מתכתבת ע בנים מכירה אותם אבל כל פעם מתפתח למשהו טוב אני זורקת אותם
הבעיה של שבגלל מה שעכשיו יש לי הדיכאון ובכלל אני לא יכולה להרגש כלום
אני פשוט מפחדת כי אני יודעת שלא משנה מה גם אם יהה לי את החיים הכי מושלמים עדיין יהיה לי את החור הזה בלב
אני מפחדת שלעולם לא אוכל להרגיש או לאהוב
שלעולם לא אמצא עוד את האור

סמל אישי של המשתמש
תמר
משתמש פעיל
הודעות: 393
הצטרף: א' נובמבר 09, 2008 10:49 am
מיקום: חדרה
יצירת קשר:

Re: איך ממשיכים הלאה

הודעהעל ידי תמר » א' אוגוסט 02, 2009 1:47 am

לינויי מתוקה!

אני מאמינה שיבואו ימים טובים יותר, למרות שעכשיו זה נראה כאילו הכל שחור.. ושאי אפשר לצאת מיזה..
הייתי שם למטה במעמקי הייאוש והרגשתי רע..
וגם לי היו ועדיין יש הפרעות אכילה.. אני בכלל לא אוכלת.. אני לא מרגישה רעב ולא בא לי לאכול..
ואני מתחילה לצא מיזה עכשיו..
ובעניין של בנים- אני מכירה את המצב הזה שאת מפחדת להיפגע ולא נותנת לעצמך להיקשר לאף אחד מחשש שיפגעו בך..
וזה לגמרי בסדר..
ואני מאמינה שעוד יבוא יום ואת תוכלי לתת את האמון שלך ותראי שיש אנשים טובים באמצע הדרך!!
אוהבת מאוד מאוד מאוד!!
אני:)
לעצור, מתחילה בלעצור,
מחפשת להחזיק ידיים,
בלי מילים, מנגינות של נזיפות
את הופכת לשירים עלייך,
מכתבים שכתבו על הקירות,
כמו ענן שחור בתוך שמיים
הפסקה, לא לוקחת הפסקות,
מחבקת את עצמך בינתיים.

סמל אישי של המשתמש
אוסי
משתמש פעיל
הודעות: 2104
הצטרף: ש' מאי 23, 2009 10:30 pm

Re: איך ממשיכים הלאה

הודעהעל ידי אוסי » א' אוגוסט 02, 2009 3:30 am

לינוי..
אני מסכימה עם תמי נכון לפעמים הכול נראה חסר סיכוי הכול נראה רחוק מלהיות אמיתי וטוב ,
תמיד יש תהרגשה שאף פעם לא אוכל להיות מאושרת ,
אבל יש את הרגעים האלה שגורמים לנו אושר שגורמים לנו אפילו לרגע לחייך ולצחוק.
וזה מה שעוזר לנו לשמור על השפיות זה מה שעוזר לנו להמשיך הלאה למרות שקשה וכואב.

הקטע עם הבנים , גמאני שנתיים לא יכולתי לסבול בנים היו הצעות ואני לא חשבתי על זה בכלל וסירבתי לכולם
רציתי להיות טהורה להתנקות , עכשיו ישלי חבר נכון לא מושלם וגם אני לא ממש עושה חיים קלים אבל ברגע שתמצאי מישהו
שידע לאהוב אותך למרות המגרעות של שתיכם את תראי שהכול יהיה בסדר.
את לא צריכה למהר למצוא זוגיות דווקא השקט הזה מכולם כמו שאמרתי מטהר את הנפש ומחזק אותה ,
מחזק אותה לרגע שתמצאי מישהו שידע להעריך אותך כמו שאת !
נכון זה נשמע קצת רחוק מהמציאות אני מודעת לזה אבל תראי זה יקרה , אל תמהרי .

מחזקת ומחבקת .
אאוווסי
כמה מפחיד הוא העבר המצפה לנו..

"ולחיות בשלום עם עצמי ולסלוח גם בכח אם לא לי אז למי.."

"עצמתי עיניים
עצמתי אותם
שרק לא אראה
שרק לא אראה אותי שם"


את ישנה ילדה אבל רק בכאילו
את עם חצי עין פקוחה ושותקת הצילו.

לינוייי
משתמש פעיל
הודעות: 92
הצטרף: ג' נובמבר 04, 2008 11:25 pm

Re: איך ממשיכים הלאה

הודעהעל ידי לינוייי » א' אוגוסט 02, 2009 8:40 pm

תודה רבה לכן באמת
זה תמדי טוב לדעת שיש מי שמבין ותומך
אני גם מקווה שבעזרת השם עוד יגיעו זמנים טובים בהם כל הרגעים הללו ייראו כמו חלום

סמל אישי של המשתמש
מיכלל
סגל מסל"ן
הודעות: 2544
הצטרף: ב' יולי 06, 2009 9:24 am

Re: איך ממשיכים הלאה

הודעהעל ידי מיכלל » ג' אוגוסט 04, 2009 11:22 am

לינוי יקרה!
נכון,כמו שכתבה לך אאוווסי,זה הזמן להפסקה קלה,היי חברה שלך, לימדי לראות ולהרגיש את התכונות והרגשות החיוביים שלך,והם אכן טמונים בך,שהרי בזכותם הגעת עד היום !ואת נשמעת לי מאד נבונה וכנה ,מותר גם להשתמש בבנים,אך יש לזכור[לדעתי] שבנים אינם עגבניות-עגבניה אחת רקובה בארגז וכל הארגז נרקב,לא כל הבנים 'רקובים',נכון יש כמה מהם,רעים ורקובים,אך לא כולם,ואחרי שתהיי חברה שלך,מאחלת לך,שיגיע האביר הנכון אליך,ברגש,באהבה ובכבוד הדדי,--- כי יחד הכל אפשרי---אך היחד חייב להיות הדדי ושיויוני,כל אחת/ד אוהב/ת את עצמה/ו וגם את השני/ה.......ומכיוון שהיום חג האהבה---- מברכת את כולנו שנזכה ונגיע לאהבה האמיתית וההדדית! בהצלחה ויום כתום!מיכל.

לינוייי
משתמש פעיל
הודעות: 92
הצטרף: ג' נובמבר 04, 2008 11:25 pm

Re: איך ממשיכים הלאה

הודעהעל ידי לינוייי » ג' אוגוסט 04, 2009 11:57 pm

תודה רבה
התגובה שלך באמת מעודדת
באמת חשוב לי לשמוע את הדברים האלה


חזור אל “אלימות במשפחה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 8 אורחים