טו בשבט

בחברה בה אנחנו חיים, אלימות כבר אינה תופעה נדירה. לכולנו יצא לחוות על "בשרנו", לראות מהצד, לשמוע, לפעמים זה מסתכם במכות בין חברים, לפעמים מדובר ב"בריון" שסוחט באלימות, ולפעמים זה נגמר גם בדקירה ומוות.
התחושה הצורבת של למצוא את עצמך מאוים פיזית, מוכה, ומופחד אינה פשוטה, ואינה עוברת בקלות.
אז חשוב שתדע/י, את/ה לא לבד! זה המקום שבו תוכל/י לספר על כך, להתכתב עם בנים ובנות שנפלו קורבן לאלימות או נתקלו בצורה זו או אחרת באלימות כלשהי, אנחנו נקשיב, נתמוך, נייעץ ונעזור כמיטב יכולתנו.

מנהל: אורית

זברה
הודעות: 3
הצטרף: א' פברואר 10, 2013 6:28 pm

טו בשבט

הודעהעל ידי זברה » א' פברואר 10, 2013 7:47 pm

האמת שפעם כעסתי,אבל היום לא.היום פשוט...פשוט אני שונאת את כל האנשים האלה.אנשים שרדפו אותי.אנשים מטומטמים.
בהתחלה רציתי למות.רציתי לקחת סכין.ניסיתי.זאת אומרת לא ניסיתי.אני פחדנית מדי כדי לנסות לחתוך את עצמי.זה מפחיד מדי.אז פשוט הייתי מאוד עצובה.וואו.אני מסתכלת על הסיפור בצורה מאוד קלילה.אוי,נו מה אני מקשקשת?בוא אני פשוט יספר את הסיפור.זה קרה לפני שנתיים-שלוש.
אחרי בצפר,חיכיתי לחבר שלי בפינה.זה היה טו בשבט.והנה ילד קטן שאני מכירה ואני בוחרת לצנזר את השמו מסיבות פרטיות,בא עם סלסלת פירות ומחייך.אחריו בא אחיו,שלומד איתי שגדול ממנו בהרבה.
אז,אחרי אחיו,באים ברכבת כל חבריו של האח של הקטנצ׳יק.
בהתחלה הם זרקו עגבניות על מכוניות.והחבר שלי עדין לא הגיע.ואז אני הפכתי לטרף.
פתאום,הקטנצ׳יק זרק עלי עגבנייה.התחלתי להרטב,ניסיתי לזוז,אבל ההם התחילו לזרוק עלי מלפפונים,והתחלתי לבכות.הייתי מול כל השכבה שלי ויותר,מובכת,מתחננת לצאת מהמעגל רפאים הזה.עוד ילדים הצטרפו,וזרקו עלי פירות וירקות.ואז....אפילו החבר הכי טוב שלי,ב׳,בא.שתקתי ובכיתי,ניסיתי לצאת אבל לא יכולתי!לא נתנו לי.ב׳ הסתכל על העיינים הכחולות הדומעות שלי,שהתחננו,״רק אל תזרוק גם אתה,אתה החבר היחיד שיש לי...״ ולא אמרתי,לא אמרתי מילה,זאת הייתה תלפתיה...הוא הבין את מה שאמרתי,הסתכל עלי במבט עצוב ואמר ״תסלחי לי,(השם החסוי שלי)״ והתחיל לזרוק עלי גם,במבט עצוב.אחרת,הוא לא היה חלק מהמגניבים.איך יכולתי לכעוס עליו?אחר כך הגיע השיא.ילד זרק עלי בננה רקובה שהתקלפה וכולה נמרחה על הפנים שלי,התחלתי לבכות הרבה יותר ונתתי לו בעיטה בירך,וניסיתי להגיד לו ״די כבר,די!תן לי לצאת!אתה לא רואה שאני סובלת?אז מה אתה מתעלל בי יותר?מה עשיתי לכם שאתם מתנפלים עלי ככה?״ אז לא כמו ב׳,הוא לא הבין מה ניסיתי להגיד לו.אבל לא יכולתי.הוא פשוט,כמו מכונה מכנית,חסרת לב,לקח לי את שערי הארוך והיפה,שאני כל כך אוהבת,וניער אותה בחוזקה,למטה ולמעלה,והמשיך.המשכתי בבכי סוער,נתתי לו בעיטה חזקה,והצלחתי לצאת,אחרי חצי שעה של מכות וזריקת ירקות קלאסית,שחשבתי שקיימת רק בסרטים.והכי עצוב,שכל השכבה,וגם ילדים אחרים,היו שם,ולא עשו כלום.הם רק ראו איזה כיף להתעלל בי ונהנו מהבידור.חזרתי מבית הספר מרוסקת,עצובה.בכיתי יומיים שלמים,מהחיים שלי.לא יצאתי מהמיטה וההורים שלי דאגו לי.גם אחי הגדול,שכל כך כעס,שהגיש תלונה למנהלת.
המנהלת פשוט התחרפנה והזמינה את כל העולם ואשתו לחדר שלה.באותו יום שחזרתי לבית הספר לא יכולתי להסתכל לאף אחד בעיניים.החיים שלי היו בזבל.ניסיתי להתאבד.רציתי.לא הצלחתי.נכנסתי לכיתה וכולם הסתכלו עלי.קודרת,הסתכלתי לרצפה.לא ראיתי אף אחד.וגם לא ספרתי.ואז המורה קראה לי ולעוד טריליון ילדים שהתעללו בי לבוא לחדר המנהלת.היה לנו טיול גדול,שהיה קרוב מאוד לתאריך של ההתעללות בי.וכמובן,שהיא עשתה בירור וכל ילד אמר סליחה,ברצינות.פתאום אהבתי אותם.הם הראו חמלה,וחשבתי שהם באמת מתכוונים לזה.המנהלת אמרה שאפשר לא להוציא אותם לטיול שמתקרב עם אם אני רוצה.אני יחליט.אמרתי לא.וחבל שכך,כי ברגע שיצאנו,הם פשוט צחקו עלי והרביצו וקיללו שוב.
...
״זה לא זברה,זה חמור מכוער עם פסים.״
-הפילוסופית המפורסמת,אני.

כבר לא שותקת
משתמש פעיל
הודעות: 207
הצטרף: ש' דצמבר 01, 2012 1:28 am

Re: טו בשבט

הודעהעל ידי כבר לא שותקת » ו' פברואר 22, 2013 12:23 pm

לאף אחד אין זכות לפגוע בך.
תמיד כואב לי לשמוע מקרי אלימות, אבל כל הכבוד לך שהעלת את זה פה על הכתב.אמיצה!
תהיי חזקה ומאחלת לך רק טוב וביטחון :flowers:
" 'אבא', הבט בילדה הקטנה המבוהלת ההיא, שאריג צפוף של איבה נטווה סביבה. הרי מעולם לא דיברנו 'אבא'.. הלוא תפקידו של אב להגן על ילדיו. הצער חותך כאזמל בבשר החי: 'אף אחד לא הגן עליי אז!אף אחד!"

סמל אישי של המשתמש
אמה
משתמש פעיל
הודעות: 1636
הצטרף: ש' דצמבר 17, 2011 11:41 pm
מיקום: לאליסל"ן אחראית איזור מרכז ודרום

Re: טו בשבט

הודעהעל ידי אמה » א' מרץ 24, 2013 11:20 pm

אומנם זה נכתב מזמן אבל אנמ בטוחה שזה עוד כואב ...
הלווטי והייתי שם כדי לבעוט בהם אחד אחד ולהוציא אותך מהמעגל הנוראי הזה..
שולחת לך חיבוק וחיוך:)
תאבדי את השפיות.. תאבדי אותה רק קצת.. תאבדי אותה עד שתצליחי למצוא את עצמך.. לא נורא שהעולם יהרס בדרך.. שהעולם ישרף בלהבת האגואיזם..
תאבדי את עצמך קצת מרצון, כי כל הזמן זה קורה בכח ..
תאבדי את עצמך.. תאבדי רק כדי למצוא.


חזור אל “אלימות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 4 אורחים