מייאש לחיות בעולם שמלא ב..... (טריגר)

בחברה בה אנחנו חיים, אלימות כבר אינה תופעה נדירה. לכולנו יצא לחוות על "בשרנו", לראות מהצד, לשמוע, לפעמים זה מסתכם במכות בין חברים, לפעמים מדובר ב"בריון" שסוחט באלימות, ולפעמים זה נגמר גם בדקירה ומוות.
התחושה הצורבת של למצוא את עצמך מאוים פיזית, מוכה, ומופחד אינה פשוטה, ואינה עוברת בקלות.
אז חשוב שתדע/י, את/ה לא לבד! זה המקום שבו תוכל/י לספר על כך, להתכתב עם בנים ובנות שנפלו קורבן לאלימות או נתקלו בצורה זו או אחרת באלימות כלשהי, אנחנו נקשיב, נתמוך, נייעץ ונעזור כמיטב יכולתנו.

מנהל: אורית

סמל אישי של המשתמש
ציפורשיר
משתמש פעיל
הודעות: 732
הצטרף: ד' פברואר 02, 2011 11:48 pm
מיקום: מרכז

מייאש לחיות בעולם שמלא ב..... (טריגר)

הודעהעל ידי ציפורשיר » ב' פברואר 14, 2011 3:39 am

באלימות...
אתם לא חושבים?
לפני כמה שנים חשבתי לעצמי שאני לא רוצה ילדים בגלל שחבל להביא ילדים לעולם כזה הרסני ואכזרי ופוגע....
תכלס העולם רק מחמיר....אבל הרצון שלי לילדים יום אחד..רק מתחזק....אז כן אני מקווה שיום אחד תהיה לי בת מתוקה.....הבעייה היא כבר מעכשיו אני חושבת לעצמי איך אני מגנה עליה מפני אונס....כי אם כל אחד יכול לעשות את זה אז זה מפחיד....היא יכולה כמוני ליפול לקשר עם מישהו שנראה לה שאכפת לו ממנה...ואז הכל יתנפץ לה כי הוא יאנוס אותה....נוראי לחשוב שהעתיד פשוט מלא באנסים....אני הולכת ברחוב ומפחדת שיאנסו אותי....אפילו באור יום אני מדמיינת שמשהו בא משום מקום ואני לבד...ואין איש שם שיעזור ואין מנוס..
הפחד הזה מלווה אותי כל יום ...
ולא רק מאונס אני מפחדת ...בעיקר מיזה כי אני יודעת עד כמה זה משתק ומפחיד וכואב ...אבל יש עוד אלימות מסתובבת לה ברחובות מה עם כל הצעירים ששומעים עליהם שהם דוקרים למוות ..במקומות כמו הנמל בת"א ...או מועדונים אחרים...
פותחים עיתון .....ואין מצב שלא יהיה שם סוג של אלימות....פותחים חדשות וגם האלימות מתנוססת לה בכתבה ראשית....
ואז גם מגלים שנשיא המדינה גם אנס כמה בחורות...וואלה יופי... :shock:
אז איך חיים בעולם שכזה?
ואיך לא נעשים פרנואידים.....
זה נורא לחיות בצל של פחד....זה באמת נקרא לחיות אם כל הזמן מנסים לא להפגע?

אני עוברת על כל מיני פרקים בחיים שלי ....ויש שם המון אלימות.....
הזיכרון הראשון שלי..לא בדיוק אלימות....אבל יחס מגעיל בגיל שנתיים בגן ילדים...של עונש מסויים שקיבלתי...ואני משערת שזו הסיבה שאני כ"כ שונאת סיגריות....
ואז בגיל 7 היה איזה מוכר בחנות ....שאהב לגעת בילדות קטנות ואני במקרה הייתי אחת מהן....זה גם לא אלימות אבל זה לא נחמד...
ביסודי אני זוכרת שאחד הילדים בכיתה איים עליי ונגע בי בצורה שלא נעימה....
איך בכיתה ה' ילד מאיים שהוא יאנוס אותי?....הוא בכלל יודע מה זה? ואם כן אז איך הוא יודע?....
הוא לא קיים את האיום שלו.....ואני לא חושבת שהבנתי אז מה זה בדיוק.....רק פחדתי מהטון שהוא השתמש בו כשאיים עלי ..בחדר נעול..זה גם סוג של מלחיץ...
אולי הוא לא קיים את האיום, אבל הוא כן נגע בי .....והוא כן התקרב אליי בצורה מפחידה כשהיינו בבריכה....לא בדיוק מובן לי מה קרה....אבל אני זוכרת שהיינו בבריכה והוא התקרב אליי קרוב קרוב...ואני התרחקתי...עד שהגעתי לקיר של הבריכה והייתי לכודה....משם אני לא זוכרת מה קרה....אבל אני כן זוכרת שהוא די ניסה להיצמד...ואת תחושת הפחד שלי ...וזהו לא זוכרת איך יצאתי מהמצב הזה....ואוו ההדחקה אצלי שולטת....
ואז בתיכון ..בתקופה ההיא הכי נפגעתי...כי גם יצאתי בטיפשותי עם בחור שממש לא קטין (19 20)...ואני הייתי בת 16 וזה לא היה קשר טוב כ"כ...לא יודעת אם לקרוא לזה בכלל קשר...כשהאדם שאמור לאהוב אותי לוחץ עלי כל הזמן לשכב איתו ...כשהוא יודע שאני לא מוכנה ושאני קטנה ....ואז בשלב מסויים(מהר מאוד) נגמרה לו הסבלנות ולילה אחד נקלעתי למצב של אונס...כן אני אשמה שאני אבלה ונכנסתי איתו לחדר שהיה לי חשש מה הוא רוצה....וכן אני אבלה שלא דחפתי אותו ...כי פחדתי ..ואני אבלה שלא בכיתי...כי לצרוח לא מספיק בכדי שהוא יבין שאני לא רוצה..ואני אבלה שלא ברחתי בחורי הזמן שכן יכלתי לעשות זאת...ואני עוד יותר אבלה שהאמנתי שזהו הוא לא יחזור על מעשיו ..וחזרתי אליו....וזה קרה שוב.....ואז שוב הוא שיכנע אותי לחזור אליו...והיה נסיון אונס בחוות סוסים על האדמה מתחת לכוכבים ..בקור....מיזה הצלחתי בפוקס לצאת ...
ואם זה לא היה מספיק היה לי גם את הכיתה של המופרעים שאליה הייתי שייכת...היה איזה אחד שאיים עלי שיזרוק עלי כיסא....ואותו האחד גם לחש לי לאוזן שהוא יאנוס אותי...שכן כמובן שזה היה סתם בכדי להפחיד...אבל ממש ממש פחדתי מיזה..ודי בצדק....ואז היה איזה מקרה עם אחד בשיכבה שלי....שאני ממש לא הולכת לחזור על מה שהיה -כי אני מתביישת בזה...אבל זה התחיל באיום בטלפון ונגמר במשהו שקרה ביער.....
וכאילו זה לא מספיק....היה גם לפני 9 שנים בגיל 20 איזשהי הטרדה עם איזה אחד שהלחין לי שיר שכתבתי....הוא עשה יותר מלהתעסק בשיר....הוא התעסק גם איתי...בעיקר דחיפת אצבעות ...ודיבור ממש לא במקום .(ועוד משהו אחד שאין סיכוי שאני מוציאה מהפה שלי)..והייתי איתו המון לבד...עוד אחרי שידעתי שהוא ישב בכלא על אונס של ילדה....והאנשים סביבו חברים שלו ..לא האמינו שזה היה נכון...אבל אני האמנתי...כי עובדה שהוא נגע בי שוב ושוב....אפילו שראה שלא נעים לי ....ואפילו שניסיתי בכוח שיפסיק....לא עזר...עד שנכנס בי שכל ולא התקרבתי אליו יותר.
איך בכלל הרשתי לעצמי להיות איתו לבד במכונית שלו בחושך? ואז פעם אחת בדירה שלו?....איך?....ואיך הוא בכלל עשה את הדברים האלו...שהוא נשוי..אשתו יודעת מכל זה?....
...והשיר?....אני לא מסוגלת אפילו לשמוע אותו....זה מוכתם במה שהוא עשה ...וברגעים מפחידים ....
מאז אני זוכרת רק משהו קטן שהציק לי...גם הטרדה...סוג של ...הייתה לי חברה שהיה לה חבר לא יודעת איך להגדיר אותו...חבר כוחני כזה....וסתם יצאנו יום אחד והוא חיבק אותי..כשהיא הייתה לידו...והוא ידע והיא ידעה שאני מפחדת ממנו....כי היה איזשהו קטע במועדון..שקשור בו ....לא זוכרת מה הפחיד אותי בו אבל סתם טיפוס מפחיד...והוא חיבק..ולא עזב וניסיתי להוריד אותו....ולא הצלחתי ודי נלחצתי....והוא עזב רק כשהחברה שיכנעה אותו ואמרה"די היא לא רוצה" ...וחוץ מיזה הוא גם הטריד אותי בטלפון ...רצה שאשכב איתו....למרות שהוא היה איתה..ושכב איתה...הוא רצה גם אותי...

אני סוג של מגנט לכל אלו שאוהבים להטריד....או לפחות הייתי....
לפעמים אני מרגישה הלוליטה של העולם הזה...(כן זה מוגזם ...כי יש מקרים הרבה יותר גרועים משלי) אני כאילו הקורבן שהכי קל להתנפל עליו...וזה עצוב קצת לדעת שאם כל הפחד שלי אני לא מסוגלת להגן על עצמי אם חלילה דבר כזה קורה שוב....
ולאחרונה אני לא חושבת את עצמי כקורבן אלא כשורדת......אבל תכלס אם מישהו רוצה להפוך אותי לקורבן ....זה לא דבר שקשה לעשות...

איך בכלל הגעתי למצב של לכתוב את רוב ההיסטוריה שלי פה?...המממ אה נכון הנושא אלימות....זה כנראה הצית את זה...
אז מי שקרא.....אני מצטערת...אולי זה לא במקום הנכון....
אבל זה פשוט יצא ... :cry: צר לי....
תברחי תברחי
משהו בתוכה אמר
את לא רואה איך הוא פוגע
והוא ימשיך גם מחר
אל תאמיני לו להבטחות
תשמרי על עצמך
תברחי מהר

------
אף אחד לא רואה
איך הוא לאט מתקרב
אף אחד לא רואה
איך את בוכה מכאב

סמל אישי של המשתמש
אפרת מסלן
מתנדבת מסל"ן
הודעות: 664
הצטרף: א' ינואר 30, 2011 12:04 pm

Re: מייאש לחיות בעולם שמלא ב..... (טריגר)

הודעהעל ידי אפרת מסלן » ב' פברואר 14, 2011 2:24 pm

היי ציפורשיר,

אני מבינה את הכאב שלך, עברת חוויות מאוד קשות,
וטוב מאוד שאת חולקת איתנו את התחושות סביבן.

הלבטים שלך סביב הבאת ילדים לעולם הם לבטים קשים,
ומראים על רגישות רבה שיש בך!

חשוב לי להגיד דבר אחד:
--את לא אשמה!!!--

חשוב לי מאוד שתזכרי את זה, לא משנה מה את עושה- האשמה היא על מי שפוגע, לא על הנפגעת.
אחת מתוך שלוש נשים מותקפת מינית, האם זה אומר שכולן אשמות?
לא! האשמה היא בחברה שלנו ובאותם גברים שעשו את הדברים הקשים שחלקת אתנו.

אני שמחה לראות שכתבת שאת מרגישה שאת שורדת. עברת דברים קשים, ואת כאן היום, מתמודדת עם הדברים האלה.

אל תתנצלי שאת חולקת, תמשיכי לחלוק. זה חשוב. גם לך וגם לנשים אחרות, שרואות שהן לא לבד.
אבל העובדה שאנחנו יודעות, שנשים כה רבות עוברות זאת, מראה שאף אישה לא לבד, ובטח שהיא לא אשמה.

תשמרי על עצמך.
אנחנו כאן.
אפרת
מתנדבת מסל"ן

סמל אישי של המשתמש
ציפורשיר
משתמש פעיל
הודעות: 732
הצטרף: ד' פברואר 02, 2011 11:48 pm
מיקום: מרכז

Re: מייאש לחיות בעולם שמלא ב..... (טריגר)

הודעהעל ידי ציפורשיר » ב' פברואר 14, 2011 4:39 pm

אפרת תודה יקרה....
אני לא מגיבה כרגע על מה שכתבת כי אני מוצפת...די מוצפת....אז עדיף לי לשתוק.
אבל רק רציתי לטפטף לך מידע...על מה עשיתי ...כתבת :תשמרי על עצמך...
ומה שעשיתי עכשיו זה לא בדיוק לשמור...
לא עשיתי הרבה ...אבל כן לקחתי אבן מסויימת שיש לי בחדר....אבן מזל סגולה-אמטיסט....שאמורה להביא שלווה וכאלו....ויש לה קטע חד וחמוד כזה..
אז סתם העברתי אותה בהתחלה על היד וזה לא עשה כלום ...אז המשכתי לזרוע....וזה כן עשה קצת אדום ....סתם שריטות פיציות...לא קרה כלום לא ירד דם..וגם בקושי כאב
...סתם רציתי לספר למישהו..שלא מכיר אותי ...ולא יכול לאשפז אותי....
כי סתם לא בריא שמעשים כאלו יהיו סוד נכון?....
אז זהו שזה לא סוד מכולם ...זה סוד רק לכמה אנשים....

אחזור מאוחר ייותר...

מצטערת אם אני מדאיגה פה אותך או את מישהו אחר שאולי נתקל בזה.....
תברחי תברחי
משהו בתוכה אמר
את לא רואה איך הוא פוגע
והוא ימשיך גם מחר
אל תאמיני לו להבטחות
תשמרי על עצמך
תברחי מהר

------
אף אחד לא רואה
איך הוא לאט מתקרב
אף אחד לא רואה
איך את בוכה מכאב

סמל אישי של המשתמש
ציפורשיר
משתמש פעיל
הודעות: 732
הצטרף: ד' פברואר 02, 2011 11:48 pm
מיקום: מרכז

Re: מייאש לחיות בעולם שמלא ב..... (טריגר)

הודעהעל ידי ציפורשיר » ב' פברואר 14, 2011 6:55 pm

אה ואגב מישהו שמע חדשות היום?..
מה אמרתי שכל יום שומעים על מקרה אלימות אחר...
לא זוכרת מה בדיוק שמעתי משהו כזה....צעיר נעצר בחשד שאנס ילדה בת 14
אני לא מבינה את האנשים האלה.....מה כייף בלאנוס?....יש מישהו שיודע להסביר את התופעה הנוראית הזאת? :cry: :brokenheart:
תברחי תברחי
משהו בתוכה אמר
את לא רואה איך הוא פוגע
והוא ימשיך גם מחר
אל תאמיני לו להבטחות
תשמרי על עצמך
תברחי מהר

------
אף אחד לא רואה
איך הוא לאט מתקרב
אף אחד לא רואה
איך את בוכה מכאב

סמל אישי של המשתמש
אפרת מסלן
מתנדבת מסל"ן
הודעות: 664
הצטרף: א' ינואר 30, 2011 12:04 pm

Re: מייאש לחיות בעולם שמלא ב..... (טריגר)

הודעהעל ידי אפרת מסלן » ב' פברואר 14, 2011 9:41 pm

הי ציפורשיר,
את לא צריכה להתנצל. את יכולה להגיב למה שאת רוצה, ולא להגיב למה שאת לא רוצה.
תמשיכי לחלוק, אנחנו כאן בשביל זה.

אני מבינה את הצורך שלך לפצוע את עצמך, זו הדרך שלך להתמודד עם הכאב הנפשי.
לעיתים הכאב הנפשי כל כך חזק, שנראה שעדיף כבר כאב פיזי.
זו לא תופעה נדירה, אלא דרך התמודדות. חיתוך עצמי משחרר אדרופינים לדם.
אדרופינים הם חומרים שגורמים לתחושה של הנאה והקלה של כאב,
הבעיה היא לא רק הנזק הגופני, אלא גם ההתמכרות.

ממה שאני מכירה את אבן האמטיסט, זו אבן שאמורה להרגיע ולהקל על כאב.
אם תרגישי שוב צורך להכאיב לעצמך, את יכולה לקחת את האבן הזאת, אולי היא תצליח לעזור לך להרגע ולהתמודד עם הכאב.
אני לא יודעת כמה את מאמינה, אבל אולי היא יכולה להפוך לאבן מזל במקום אבן של כאב ופציעה?

לגבי ה"כיף בלאנוס", אני מסכימה איתך לחלוטין. אונס הוא דבר נוראי, וחמור ביותר.
הצורך באונס לא מגיע מצורך מיני, אלא צורך של שליטה. הצורך של הגבר להראות שהוא שולט באישה.
לצערנו, בחברה שלנו נשים נחשבות ליותר חלשות, ולכן הן אלו שעוברות את עיקר הסבל, כי הן נשים.


ושוב אני מזכירה, אם תרצי לדבר עם משהו, יש את מרכזי הסיוע 1202
אני מאוד אשמח אם תמשיכי לשתף אותנו.
אפרת
מתנדבת מסל"ן

סמל אישי של המשתמש
ציפורשיר
משתמש פעיל
הודעות: 732
הצטרף: ד' פברואר 02, 2011 11:48 pm
מיקום: מרכז

Re: מייאש לחיות בעולם שמלא ב..... (טריגר)

הודעהעל ידי ציפורשיר » ב' פברואר 14, 2011 10:52 pm

אפרת :growing:
מרכז הסיוע לא עונה החל משעה חצות נראה לי....והמחשבות הכי מפחידות באות בד"כ בלילה בשעות הקטנות....
כך שאין למי לפנות...
וכן אני כןם מאמינה באבן הזאת שהיא כן אמורה להרגיע.....היא אחת מאבני המזל שקשורות למזל שלי ....והיום כנראה הייתי במצב שהיה לי קשה להתמודד אז השתמשתי לא נכון באבן הזאת...היא הייתה במקום הסיכה....ת'אמת ניסיתי גם עם הסיכה/נעץ ארוך...אבל ה לא הלך ..זה יותר מפחיד....
אבל אני רואה שממש קשה לי להתמודד אז מרגישה כאילו אין לי ברירה אחרת....

הסתובבתי לי בת"א היום חיפושים אחרי עבודה....ולא יודעת למה אבל כל הזמם הציק לי הזיכרון ההוא כשהייתי בכיתה ה' ...לא דיברתי על זה עם אף אחד...כי זה לא היה "ביג דיל" זה סתם שהוא הפחיד אותי עם הקירבה הזאת שלו ..ושהוא כל הזמן התחיל איתי...
לא יודעת למה תמיד היו מציקים דווקא לי ...בקטע של מיניות...איך הוא ידע שלומר לי "אני אאנוס אותך" ישתק אותי לגמרי?...הו אלא ידע שנגעו בי בגיל 7..
וגם בתיכון ....אם כל השכבה ידעה איכשהו מההתנהגות שלי שעברתי אונס..אז למה איזה אחד בכיתה שלי החליט דווקא ללחוש לי באוזן שזה מה שהוא יעשה לי :( ....
אני יודעת שאומרים שבחורה שהוטרדה מינית או נאנסה -יש יותר סבירות שהיא תיפגע שוב..מאשר בחורה שלא נפגעה.....איך זה הגיוני בכלל? אני באמת משכתי אליי את כל הטיפוסים האלו...
אז איך אדע שאני לא מושכת אותם יותר....יש לי פחד להתקע שוב בקשר הרסני שכזה....שהוא יהיה נחמד בהתחלה ואז אח"כ לפתע יהפוך למישהו אחר....נגיד אחרי החתונה...ואז הלך עליי אהיה ה"זונה " שלו ואסבול שנים עד שאחליט להתגרש וזה גם לא דבר קל... :cry: .....ועזבי בעל....מישהו בכלל יכול להבטיח לי שזה לא יקרה לי שוב?...אף אחד לא יכול להבטיח לי את זה...
ויש משהו עוד יותר מוזר שאני זוכרת עכשיו.....ביום הראשון של התיכון סתם דיברתי עם המחנכת ...ושאלתי אותה...."אם יאנסו אותי ואגלה לך תעזרי לי?" וזה בכלל לפני שפגשתי את החבר שאנס...איזה מן דבר זה לשאול דבר כזה.... :? ואיך ידעתי שזה יקרה לי ....זה מטורף זה כאילו שביקשתי את זה...בגלל שהתפתח בי פחד גדול מיזה...שבטח נובע מההטרדה שהייתה בגיל 7..מוזר.....אבל זה קצת מטורף לחשוב שהכל אשמתי...רק בגלל שהיה לי פחד מיזה...לא ביקשתי את זה...
כשישבנו אבא ואני ודיברתי איתו קצת על המצב ..על זה שאני מנסה להשיג טיפול והכל.....אני זוכרת שהוא הירהר לעצמו .....שלא הנקודה למה זה קרה ..אבל איך...
שתקתי..לא ידעתי מה לענות....אני לא יודעת איך זה קרה....ואני לא מסוגלת לתאר לו מה קרה בחדר בפעם הראשונה...כי הוא יאשים אותי.... :cry2: אני מאשימה אותי כשאני מריצה את זה בראש...וזה אוכל אותי האשמה הזאת....גם מבפנים וכנראה שגם מבחוץ -אני לא יכולה לעבור את משקל 48 ...כבר כמעט חודש ככה..פעם 47 ופעם 48 אבל לא יותר מיזה....וכולם רוצים שאעלה ,,,כי זה תת וזה מסוכן וכו....אבל כשאני רואה את המס הזה אני מאושרת...לא ברור לי למה....אבל אני קצת גאה שאני לא מצליחה לעלות במשקל....ואני יודעת שאם כן אעלה אז מצד אחד זה יהיה טוב ..אבל מצד שני...אני אהיה עצובה..ואני לא באמת מבינה איך הגעתי למצב של לחשוב ככה...כי אני לא חושבת שאני שמנה...אני יודעת שזה קשור באונס..אבל לא יודעת איך זה קשור....זה מבלבל..ואני לא יכולה לתקן את עצמי אם אני לא מבינה מאיפה זה בא לי .... :? ....ואין לי מושג אם אקבל מחזור החודש...ומה אם יהיה נזק לעתיד....הכל בגלל שאני אוהבת להרוס את עצמי...לא חבל על העתיד? לא חבל שלא יהיה לי בכלל ילדים ביולוגים.....ובכלל מי ירצה להיות איתי..אם כל מה שהוא ירגיש זה עצמות.....חיבקו אותי והרוב אומרים שלא נשאר מה לחבק....ושזה מפחיד אותם....אני לא רוצה להדרדר עוד.....אבל אני לא רואה דרך אחרת...
:cry:
תברחי תברחי
משהו בתוכה אמר
את לא רואה איך הוא פוגע
והוא ימשיך גם מחר
אל תאמיני לו להבטחות
תשמרי על עצמך
תברחי מהר

------
אף אחד לא רואה
איך הוא לאט מתקרב
אף אחד לא רואה
איך את בוכה מכאב

סמל אישי של המשתמש
עדי
מתנדבת מסל"ן
הודעות: 260
הצטרף: ה' נובמבר 06, 2008 3:15 pm

Re: מייאש לחיות בעולם שמלא ב..... (טריגר)

הודעהעל ידי עדי » ג' פברואר 15, 2011 10:25 am

ציפורשיר יקרה,
אני קוראת את כל מה שאת כותבת בימים האחרונים ואני מרגישה את הכעס והאכזבה בין המילים... בהתכתבות הראשונה שלך היו כמה דברים שכתבת עליהם שהם "לא אלימות"...כבר בגיל 7 חווית אלימות...המוכר שאהב לגעת בילדות קטנות- זו אלימות, זו אלימות מינית....ולא צריך להפעיל כוח, או להשתמש בסכין כי להיות אלים מינית. גם ללחוש לך באוזן:"אני יאנוס אותך" זו אלימות מינית.
כשאני קוראת את כל מה שאת עברת אני גם מרגישה את הכעס עולה בתוכי, אבל לא כעס עליך, אלא כעס על החברה.
החברה שלנו כל כך אלימה! הילדים, הנערים המבוגרים...אלימים ופוגעים.
את מגיבה כמו כל אישה אחרת...את מאשימה את עצמך ואת כועסת על עצמך...את יודעת למה?? את עושה את זה כי זה הרבה יותר קל לך... כי אם את תהיי אשמה את תוכלי גם למנוע את הפעם הבאה...ולצערי, אף אחד לא יכול להבטיח את זה שלא תיפגעי שוב...אף אחד לא יכול להבטיח שאני לא אפגע, שאפרת לא תיפגע או שכל אישה או ילד או ילדה לא יפגעו או לא נפגעים...וזו מחשבה ממש מפחידה ומלחיצה..להבין שלנו אין שליטה...
תחושת חוסר השליטה הזו גורמת לך לפגוע בעצמך...שם יש לך שליטה, על הכאב שלך יש לך שליטה...וגם על המשקל שלך יש לך שליטה...ולכן זה כל כך מרגיע ולכן את גאה בעצמך שאת לא עולה במשקל...כי זו את שעושה את זה לא מישהו אחר(בניגוד למקרי האונס ששם זה היה מישהו אחר)...
כל מה שאני מתארת כאן הוא תהליך מאוד מורכב של המחשבות והרגשות שלך ואני מניחה שהוא גם קצת מבלבל אותך...ולכן, מאוד חשוב להיכנס לתהליך של טיפול...על מנת שתביני את עצמך ותביני את מה שאת עוברת...זו הדרך היחידה להמשיך ולהיות שורדת ולא קורבן.
האם את מטופלת?
אני מאחלת לך ימים קלים יותר...אני מאחלת לך שתיפטרי מרגשות האשם...אני מאחלת לך להבריא מכל העוולות שעשו לך...ואני מאחלת לך ולכולנו שהילדים שלך יגדלו בחברה פחות אלימה...אני יודעת שזו מלחמה שאני מוכנה להיאבק בה ומזמינה אותך להצטרף (כשתרגישי שאת מוכנה כמובן:))
שלך,
עדי
עדי עטיה
עובדת סוציאלית, רכזת מחלקת סיוע
מסל"ן

סמל אישי של המשתמש
ציפורשיר
משתמש פעיל
הודעות: 732
הצטרף: ד' פברואר 02, 2011 11:48 pm
מיקום: מרכז

Re: מייאש לחיות בעולם שמלא ב..... (טריגר)

הודעהעל ידי ציפורשיר » ג' פברואר 15, 2011 11:13 am

עדי... :heart2:
תודה על תגובתך
את צודקת זה באמת מבלבל אותי כל הרגשות שלי וכל מה שאני בוחרת לעשות בכדי להתמודד...
וקשה לי להבין שגם מה שעברתי בגיל 7 נחשב כאלימות...וגם כל האיומים החל מכיתה ה ...וגם בתיכון נחשבים גם הם לאלימות....
:cry3: איזה עולם מוזר זה...שלאן שלא אלך תמיד קורה משהו אחר שקשור לאלימות...והם בוחרים בי כל פעם ..זה אומר שאני משדרת "אם תפגע בי יהיה לך קל ויעבור בשתיקה" ?
אני מקווה שלא :(
האם אני בטיפול....המממ לא....הייתי בכמה וכמה טיפולים אבל רק אחד באמת התחיל לעזור.....פסיכודרמה קבוצתית....עשיתי גם פרטנית מיד אח"כ ,אבל הרגשתי שהיא לא יודעת איך להתמודד איתי....למרות שאמרה שכן..לא נראה לי שהיא מתמחה בטיפול כזה עם נפגעות תקיפה מינית...אז ברחתי לה...כי תאמת חשבתי שהכל טוב ושאני לא צריכה טיפול...זו הייתה תקופה שזה כנראה נעלם לי לקצת ....ואז קרה משהו באוגוסט וזה כנראה החזיר לי הכל והבנתי שממש לא סיימתי להתמודד....
פניתי ללוטם ואני ברשימת ההמתנה של 8 חודשים....לא נראה לי שישאר ממני משהו בעוד 8 חודשים אם לא אלך לאיזשהו טיפול...אז פניתי גם למרכז בראשון....איתם גם לא היה פשוט...אבל השגתי פגישה בתחילת מרץ....אין לי מושג מה יהיה בפגישה הזאת ומה תהיה ההחלטה שלהם...וזה מפחיד קצת...המזכירה שאלה אם יש לי דו"ח טיפול...מן הסתם אין לי כי1-לא שמעתי על זה בכלל ו2-לא הגעתי למצב של סיום בשום טיפול..(חוץ מפסיכודרמה קבוצתית....שזה היה רק 12 מפגשים ) תמיד ברחתי...
ואין לי מושג אם המרכזים האלו באמת יעזרו....אבל הם מתמחים בזה אז זה ההימור הכי קרוב...לא?
בינתיים אני גם קוראת ספרים בנושא....מנסה לעזור לעצמי דרכם.....יש ספר אחד שאני ממש ממש אוהבת אבל משום מה קשה לי להתקרב אליו בשבועות האחרונים....כי מסופר שם על אונס של ילדה בת 14 ע"י חבר שלה...וזה די דומה למקרה שלי...בגלל קירבת הגיל ובגלל שזה היה חבר שלה..ובגלל כל מיני מחשבות שרצות לה בראש שאני מזהה כמחשבות שלי גם...לספר קוראים "המעגל העשירי" של ג'ודי פיקו...בחרתי לקרוא אותו באנגלית ...כי זה המקור של הספר וזה שפת האם שלי ....
השמנתי את הספר "להעיר את הנמר" המליצו לי עליו...זה ספר שמדבר על טראומות ...ומראה שחיות מתגברות עליהם ישר...הם לא סוחבים איתם טראומות ...לפחות לא אלו שמדובר עליהם בספר....אז אולי זה גם יתן לי חומר למחשבה....

אני לא יודעת איך אפשר להקל לי את העוולות שעברתי...הרי אי אפשר לשנות את העבר..אז איך מקלים עליו?

מזמינה אותי להצתרף למאבק נגד אלימות?...ואיך נלחמים בזה?..
כן חשבתי שארצה יום אחד להיות אחת מהמתנדבות במרכז ההוא 1202 ....כרגע זה לא אפשרי...כי כל דבר קטן מציף אותי...אבל כשאהיה מוכנה זה דבר שארצה לעשות...
לזה התכוונת זה המאבק?
תברחי תברחי
משהו בתוכה אמר
את לא רואה איך הוא פוגע
והוא ימשיך גם מחר
אל תאמיני לו להבטחות
תשמרי על עצמך
תברחי מהר

------
אף אחד לא רואה
איך הוא לאט מתקרב
אף אחד לא רואה
איך את בוכה מכאב

סמל אישי של המשתמש
עדי
מתנדבת מסל"ן
הודעות: 260
הצטרף: ה' נובמבר 06, 2008 3:15 pm

Re: מייאש לחיות בעולם שמלא ב..... (טריגר)

הודעהעל ידי עדי » ג' פברואר 15, 2011 11:24 am

שלום יקרה,
קודם כל אני שמחה לשמוע שאת כבר ממש נכנסת לתהליך הריפוי המיוחל....המרכז בראשון מעולה...שמעתי עליו דברים טובים.. תביאי את עצמך כמו שאת...
כתבת לגבי זה שתמיד בוחרים בך...אני יזכיר לך את הסטטיסטיקה...1ל-3 עוברת תקיפה מינית ואחת ל-4 עוברת אונס...זה לא רק את...את פשוט מדברת על זה ומספרת את זה...את שברת את קשר השתיקה שסובב סביב הפגיעות שאת עברת...נשים רבות עוד מסתובבות ולא מתבוננות במראה ומדחיקות ומכחישות וחלקן אף לא זוכרות...כי זה באמת כל כך קשה להיזכר...כי זה באמת כל כך קשה להתמודד(מי אם לא את יודעת עד כמה)...
כשהזמתי אותך למאבק התכוונתי לכך שקודם כל תפנימי את חוסר האשמה שלך, שאכן תטפלי בעצמך ותתחזקי כדי שיבוא היום שתוכלי לעודד בנות לשתף ולספר ולשבור את קשר השתיקה, שתעודדי אותן לא להתבייש כי הן לא אשמות...וברגע שתוכלי לעשות את זה למען עצמך, את תוכלי לעשות את זה למען אחרות...צעירות ממך, שעדין מתמודדות עם הסוד ועם האשמות...
איפה אפשר לעשות זאת? במיליון דרכים ומקומות...התנדבות במרכזי הסיוע זו דרך אחת...אבל יש המון דרכים נוספות...בע"ה :) כשנגיע לרגע נימצא....
שלך,
עדי
עדי עטיה
עובדת סוציאלית, רכזת מחלקת סיוע
מסל"ן

סמל אישי של המשתמש
ציפורשיר
משתמש פעיל
הודעות: 732
הצטרף: ד' פברואר 02, 2011 11:48 pm
מיקום: מרכז

Re: מייאש לחיות בעולם שמלא ב..... (טריגר)

הודעהעל ידי ציפורשיר » ג' פברואר 15, 2011 11:53 am

את מקסימה עדי.... :flowers:

ועלו לי דמעות עכשיו...לא יודעת בדיוק למה....יכול להיות בגלל שקשה לי עם המשפט הזה....
"קודם כל תפנימי את חוסר האשמה שלך," ...חוסר האשמה...אבל אני כן אשמה....זה לא עוזב אותי...ולהפנים שאני "לא אשמה" זה לשקר לעצמי.... :(

אולי שברתי את השתיקה...אבל יש עדיין פרטים שאיני זוכרת....זה וזר שאת הפעם הראשונה אני זוכרת כ"כ בבהירות...אבל את השנייה לא...רק רגע אחד ואולי גם כמה דקות לפני....אבל זהו...זה לא ברור איך זה הגיע למצב הזה...ואני אל זוכרת איך הרגשתי ...ממש ניתוק מוחלט משם...כאילו אני צופה בזה מלמעלה ..כאילו זה קרה למישהי אחרת ואני פשוט הייתי רוח רפאים עדה...וגם הנסיון לפעם השלישית...זה גם די מעורפל...חסרים שם פרטים....ומישהי אמרה לי שאיני זוכרת את זה כי הגוף יודע שאני לא מוכנה לזה עדיין וכשאהיה מוכנה זה יצא לבד לתודעה ואזכור פרטים שנשכחו....היא גם אמרה לי לא ללחוץ על זה ...כלומר לא לנסות כל הזמן להיזכר בפרטים שאיני מוכנה אליהם.....
מי יודע אלי אם אזכר בעוד פרטים אז האשמה עליי תהיה יותר גדולה....כי יש פרטים על הלילה הראשון ...שאני זוכרת שמרתיחים אותי מעצבים ....רגעים שיכלתי פשוט לקום להתלבש וללכת ...או איזה רגע אחד...שאמא שלו כנראה שמעה אותי ..אז דפקה על הדלת ושאלה עם הכל בסדר....יכלתי לומר משהו להוציא ציוץ ...לא יודעת מה בדיוק...אבל משהו ...ולא עשיתי כלום ....ואז הוא קם ונעל את הדלת.....ואז הכל המשיך.......אני מרגישה כאילו לא עשיתי מספיק בכדי למנוע את זה.....בפעם הכמעט שלישית עשיתי כל מה שיכלתי.....כי להאנס על האדמה בחוץ ....כנראה שלא רציתי שזה יקרה...כנראה שממש פחדתי שהוא יצליח
..אז את הפעמיים הקודמות שהוא הצליח כן רציתי? :cry2: לא רציתי אז למה לא מנעתי את זה..... ואני יודעת שקפאתי...אבל כמה כבר אפשר לקפוא...למה לא יצאתי מהקיפאון הזה?...

כל פעם שמישהו מאשים רק אותו...אני מרגישה מלוכלכת כאילו הם מאשימם מישהו שלא אשם לגמרי...למה יש בי צד שמגן עליו?....בגלל שהוא גבר והם לא מבינים מה זה לא?....
חברה טובה שלי אמרה לי שלדעתה כדאי לי להפגש איתו...כי אולי הוא בכלל לא יודע מה הוא עשה ואולי הוא מצטער וכו.....וזה יכול לסגור לי מעגל...וחשבתי על זה המון במשך השנים ...על השיחה הזו שהייתי עושה איתו....אבל אני לא רואה איך לשמוע ממנו שהוא "לא ידע שזה היה אונס" היה עוזר לי ..זה היה מכעיס אותי יותר...ולשמוע אותו מתנצל?..לא נראה לי שיש על זה מחילה.........הוא הרס חלק ממני ....מי שהייתי לפני לא תחזור...והאמון שלי באנשים...גם לא יחזור בקלות.....אז הסליחה שלו אמורה לפטע להעלים לי את כל הרגשות הקשים ..ולהחזיר לי את האמון?...לא...זה לא יעזור...אז לא נראה לי שבזמן הקרוב אנסה לעשות מפגש כזה איתו.....כי מי יודע אולי זה גם מסוכן קצת ...בגלל שלא הייתי בקורס הגנה עצמית ..וגם אחרי שאהיה....אין לדעת איך הייתי מגיבה אם הייתי רואה אותו ואם הוא היה מנסה משהו...אולי הגוף היה קופא לי שוב?...אומרים שהקיפאון הוא מגננה כזאת .....אבל איך בדיוק היא מגנה?...זה נותן כוח לתוקף ....זה עושה לו "חיים קלים" אז איפה ההגנה בזה? :?
תברחי תברחי
משהו בתוכה אמר
את לא רואה איך הוא פוגע
והוא ימשיך גם מחר
אל תאמיני לו להבטחות
תשמרי על עצמך
תברחי מהר

------
אף אחד לא רואה
איך הוא לאט מתקרב
אף אחד לא רואה
איך את בוכה מכאב

סמל אישי של המשתמש
אפרת מסלן
מתנדבת מסל"ן
הודעות: 664
הצטרף: א' ינואר 30, 2011 12:04 pm

Re: מייאש לחיות בעולם שמלא ב..... (טריגר)

הודעהעל ידי אפרת מסלן » ד' פברואר 16, 2011 6:10 pm

היי ציפורשיר,
את כותבת כאן דברים מאוד מעניינים שגורמים להרבה מאתנו לחשוב.

לגבי העובדה שכתבת שראית את הדברים כאילו את צופה במשהו אחר,
הסיבה לכך היא שכאשר אנחנו עוברים ארוע שהוא קשה מדי,
הנפש לא יכולה להתמודד, ואנחנו "מעדיפים" להסתכל על זה מבחוץ.
זו דרך להתמודד לטווח הקצר. אותו הדבר לגבי הדחקה.

אבל בטווח הארוך זה קשה יותר. מנסיונן של נפגעות, הדרך הטובה ביותר להתמודד,
היא לדבר ולחלוק. טוב עשית שדיברת עם חברה, וחלקת איתה.

קשה לי לענות לך לגבי השיחה איתו. זו החלטה מאוד קשה. תחשבי על זה טוב.
אני כן מציעה שתתייעצי עם קווי הסיוע 1202, הן יכולות לסיע לך בהחלטה.

חושב לי לציין שלא מאשימים אותו כי הוא גבר, וגבר לא יודע מה זה לא.
גברים אלימים לא יודעים מה זה לא, אבל אל תאבדי תקווה. המין הגברי לא אשם.
את יכולה לראות על גבי הפורום שלנו, לדוגמא, גברים מקסימים שכותבים ומנסים לעזור.

לגבי העובדה שקופאים, אכן זו דרך התמודדות. הפחד הוא כל כך משתק,
שגם אנשים חזקים הרבה פעמים קופאים.
בעצם ע"י כך שאנחנו קופאים, אנחנו מונעים מעצמנו להפגע עוד יותר.
יש מקרים בהם אישה נלחמת, והיא יכולה להפגע פגיעות פיזיות חמורות יותר.
כך שהעובדה שקפאת, אולי הצילה את החיים שלך.
אפרת
מתנדבת מסל"ן

סמל אישי של המשתמש
ציפורשיר
משתמש פעיל
הודעות: 732
הצטרף: ד' פברואר 02, 2011 11:48 pm
מיקום: מרכז

Re: מייאש לחיות בעולם שמלא ב..... (טריגר)

הודעהעל ידי ציפורשיר » ד' פברואר 16, 2011 11:23 pm

אני לא חושבת שהקיפאון שלי הציל את חייי...כי זה לא שהוא זרק אותי על המיטה והרביץ והחזיק לי את הידיים למטה
כשאני מסתכלת על זה בראש ...זה בכלל לא נראה כמעשה אלים..זה נראה כאילו הוא שוכב איתי....אבל אני לא רוצה את זה ולא משתפת איתו פעולה...וכן אולי צורחת לוו כמה פעמים...אבל זה לא שהוא נתן לי סטירה ואמר תשתקי...הוא פשוט די התעלם...
יש מקרים הרבה יוותר אלימים ממה שאני עברתי....ולכן קשה לי להאמין שהצלתי את החיים של עצמי....לדעתי בזה שקפאתי...די "נתתי" לו לעשות את מה שרצה..עשיתי לו חיים קלים...
ואין לי מושג מה היה קורה אילו הייתי מתחילה לדחוף וממש להתנגד פיזית...

יש לי טיפה מושג....כי נלחמתי בפעם השלישית...הצלחתי למנוע את זה...וראיתי בפעם הזו עד כמה הוא חזק ועד כמה הוא לא מוותר....ובעצם עד כמה הכוח שלי נגדו לא פעל כ"כ...
אבל גם את זה אני בקושי זוכרת....זה לרוב גם מודחק...אני לא זוכרת הרבה דברים מהלילה הזה....איך בכלל זה הגיע מישיבה על האדמה ושכיבה כשהוא מעליי ומנסה לפתוח לי את המכנס...בלוק רציני של כמה רגעים .....

וזה לא עוזר לי לחזור על זה בראש..כי זה רק כואב להיזכר בזה....בפעם הזאת הוא ידע בדיוק מההוא עושה...ושאני לא רוצה.....כי בפעמים הקודמות אני לא בטוחה שהוא ידע מה הוא עושה...אולי הוא לא שמע אותי צורחת...מרוב שהיה מרוכז בלהכאיב...או בהנאה שלו..?.....
לא מבינה איך אפשר להנות מהסבל של מישהי אחרת......צרחתי לו בתוך האוזן לא שמע?....ואפילו שהוא שאל אם כואב לי ועניתי שכן....הוא לא הפסיק......למה? :cry:
יא בא לי לבכות....
תברחי תברחי
משהו בתוכה אמר
את לא רואה איך הוא פוגע
והוא ימשיך גם מחר
אל תאמיני לו להבטחות
תשמרי על עצמך
תברחי מהר

------
אף אחד לא רואה
איך הוא לאט מתקרב
אף אחד לא רואה
איך את בוכה מכאב

סמל אישי של המשתמש
ציפורשיר
משתמש פעיל
הודעות: 732
הצטרף: ד' פברואר 02, 2011 11:48 pm
מיקום: מרכז

Re: מייאש לחיות בעולם שמלא ב..... (טריגר)

הודעהעל ידי ציפורשיר » ו' פברואר 18, 2011 10:23 pm

טוב די אני חייבת להוציא את זה...
זה משהו נורא נורא קטן שאני לא חושבת שגיליתי למישהו .....אבל זה מציק לי ...כנראה הגיעה השעה בלילה שכל זיכרון קטנטן שקשור איכשהו לאלימות מפריע לי
טוב אז ככה...אני מקווה שלא יכה בי איזה ברק על זה שאני מוציאה את זה...כי באמת ...זה שטויות אבל זה מציק לי :(
ככה ...לא זוכרת כ"כ באיזה גיל זה היה אבל נראה לי שבסביובת ה15-17 משהו כזה....אז ככה...הזיכרון הוא שאבא שלי נתן לי סטירה....פעמיים ... :( ואני לא זוכרת למה כנראה קרה משהו....הייתי חצופה או לא יודעת מה...לא הסכמתי לקחת את הכדורים נגד הדיכאון משהו כזה....
אז אחרי שהוא נתן לי סטירה ....לא זוכרת איך זה הגיע לפעמיים.....אבל אני זוכרת את התגובה שלו כשהוא ראה שנבהלתי או נפגעתי או לא יודעת מה הוא ראה....כי אני לא זוכרת איך הגבתי רק שזה כאב קצת ואולי בכיתי ....לא יודעת...אז אני זוכרת שהוא נורא נורא הצטער והבין שעשה טעות ואז חיבק אותי ....ראיתי בפניו שנורא היה לו קשה עם מה שעשה.....
והוא בחיים גם לא חזר על זה....כנראה שזה היה רגע שיצא משליטה..... :heart2:
אבא שלי הוא אדם ממש מקסים.....אז שלא תחשבו שליכלכתי עליו או משהו .... :| ....אנחנו מדברים והוא כן אחד שאני יכולה לומר לו הכל ...ולדבר איתו -אפילו על האונס אם ארצה...
ואני לא יודעת למה הסטירות עדיין מציקות לי .....כי הוא בחיים לא יעשה את זה שוב ...הוא לא התכוון ובאמת שהוא לא כזה.....
וזה שאמא שלי נתנה לי כמה סטירות ממש לא מזיז לי ....לא מציק לי בכלל.....


מציק לי משהו אחר...לא קשור להורים קשור לאחד שהיה איתי בשיכבה בכיתה יב.....או יא ...אני לא באמת מבינה מה קרה איתו...ביער ההוא שליד הבית של ההורים ..יער שאהבתי עד שהייתי איתו שם ..עכשיו אני בחיים לא הייתי חוזרת לשם....ואם כן הייתי חוזרת אז מה שקרה שם היה מציף אותי ...לגמרי.... :(
כרגע אני עדיין בוחרת לשמור את מה שקרה שם בסוד.....חוץ מאחת או שתיים שיודעות בקטנה מה קרה....אבל אני יכולה לתת פרטים שפחות מפחידים אותי לשפוך....כשהוא התקשר אליי לבית בצהרי היום יום אחד -לא הייתי בטחה שזה הוא ....כי הרי מי שמתקשר ומאיים בטלפון לא אומר את השם שלו ...אבא שלי ענה והוא כנראה ביקש אותי אז אבא נתן לי את הטלפון ואז הוא אמר בקול מפחיד ....כל מיני איומים מפחידים כאלו ......ונורא נורא נבהלתי ...
ובימים שאחרי זה היינו נפגשים ביער ואז רוב האיום שלו היה מתגשם....ורק אז הבנתי שזה היה הוא ....והיה איזה יום אחד שהייתי נורא נורא מפוחדת....אחרי כמה פעמים שמשהו קרה ביער....הייתי בבית..י ...ואז הייתה דפיקה בדלת וזה היה הוא ולא עניתי הסתתרתי...ואז הסתכלתי בעיינית וראיתי שהוא הולך ....ואז סגרתי את התריס של החלון הגדול הזה ליד הדלת ונעלתי שוב את הדלת וישבתי ובכיתי בהיסטריה על הספה.....ואז התקשרתי לאחת שהייתה חברה שלי ואמרתי לה פרט קטן ממה שקרה ביער....והיא הייתה מזועזעת....ואני הייתי עוד יותר והתחרטתי שאמרתי לה....כי היא לא בדיוק תמכה....אולי לא היה במה לתמוך.....ופחדתי שהוא יחזור ...לחפש אותי - לא רציתי לראות אותו יותר...אבל לא הייתה לי ברירה כי ראיתי אותו בבי"ס ....ובטיול השנתי ......
רק להוסיף משהו קטן....זה כן אשמתי מה שקרה ביער...כי הסכמתי מרוב פחד... :cry: וטיפשות כנראה.....נראה לי שזה היה באותה השנה של האונס ....אבל האונס היה די מודחק...
לא יודעת איך נכנעתי אליו ביער אבל זה קרה וזה ממש לא היה נעים :cry2: ......
זה לא היה סקס -משהו אחר...שרודף אותי עד היום...ואני לא מסוגחת להוציא פרטים כי ....לא יודעת למה ....זה מגעיל .....ואני לא מאמינה שהסכמתי לזה.... :(
לא ידעתי שזה ישפיע עליי ככה....באמת שלא ....אם הייתי יודעת לא הייתי מסכימה ...ולא הייתי סובלת את זה....הרגשתי שאני חייבת.....אולי גם פחדתי ממנו.....אבל אחרי שהכל קרה בטוח פחדתי ממנו...
אופפפ איך אני מוציאה את כל זה מהראש שלי עכשיו :?
אני כזאת מלוכלכת שהוצאתי את זה..... :cry:
תברחי תברחי
משהו בתוכה אמר
את לא רואה איך הוא פוגע
והוא ימשיך גם מחר
אל תאמיני לו להבטחות
תשמרי על עצמך
תברחי מהר

------
אף אחד לא רואה
איך הוא לאט מתקרב
אף אחד לא רואה
איך את בוכה מכאב

סמל אישי של המשתמש
ציפורשיר
משתמש פעיל
הודעות: 732
הצטרף: ד' פברואר 02, 2011 11:48 pm
מיקום: מרכז

Re: מייאש לחיות בעולם שמלא ב..... (טריגר)

הודעהעל ידי ציפורשיר » ו' פברואר 18, 2011 10:57 pm

יואוו מה עשיתי....?
פתחתי את הפה שלי ..... :shock:
....אויי ....מה שקרה ביער אמור להיות סוד..
סוד כאוב אבל סוד..
:scared:
תברחי תברחי
משהו בתוכה אמר
את לא רואה איך הוא פוגע
והוא ימשיך גם מחר
אל תאמיני לו להבטחות
תשמרי על עצמך
תברחי מהר

------
אף אחד לא רואה
איך הוא לאט מתקרב
אף אחד לא רואה
איך את בוכה מכאב

סמל אישי של המשתמש
ציפורשיר
משתמש פעיל
הודעות: 732
הצטרף: ד' פברואר 02, 2011 11:48 pm
מיקום: מרכז

Re: מייאש לחיות בעולם שמלא ב..... (טריגר)

הודעהעל ידי ציפורשיר » א' פברואר 20, 2011 12:59 am

ואווו איזה 100 צפיות ולאך אחד אין מה לומר...כנראה שאני באמת רעה כמו שחשבתי :(
תברחי תברחי
משהו בתוכה אמר
את לא רואה איך הוא פוגע
והוא ימשיך גם מחר
אל תאמיני לו להבטחות
תשמרי על עצמך
תברחי מהר

------
אף אחד לא רואה
איך הוא לאט מתקרב
אף אחד לא רואה
איך את בוכה מכאב


חזור אל “אלימות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 4 אורחים